חצי נחמה

במסיבת העיתונאים שאחרי הגרלת סדר המשחקים, אנדי רם זרק לאוויר את ההשוואה לדוד וגוליית. אצלנו בארץ זו קלישאה, אבל העיתונאים הספרדים כל כך אהבו את זה, וכך הפכה אמירתו של שחקן הזוגות הישראלי לכותרת משנית בכמה כלי תקשורת מכובדים (הראשית שמורה כמובן לכוכבים המקומיים). מה שמעניין כאן הוא שהספרדים דיברו על זה כל כך הרבה, ונראה שבשלב מסוים הם החלו להילחץ. החלש גבר על החזק בקרב שהוא פרק מסיפור בריאתנו, למה שזה לא יקרה גם עכשיו? – זה מה שהם חושבים לעצמם. אפילו הקפטן אלברט קוסטה הגיע לרגל באימון המסכם של נבחרת ישראל. מישהו התחיל לקחת אותנו ברצינות, אבל איך לוקחים את זה הלאה? איך גורמים לנס בדאלונה המיתולוגי להיראות כמו כוס קפה ועושים את נס מורסיה? הקפטן אייל רן לא נוהג לפרט מקצועית מה שחקניו צריכים לעשות, ועל אחת כמה וכמה לפני משחק נגד ספרד – זה פשוט יישמע מגוחך. אבל אף אחד לא נוסע אלפי קילומטרים כדי להיכנע מראש, ולכן גם אנחנו צריכים לחפש את ההזדמנויות הקטנות האלה שצריך לנצל, כפי שאמר רן.

עד לפני חודשיים וחצי לא ספרו אותו לפני משחקי דייויס. הצפי היה תמיד לשני ניצחונות של דודי סלע ועוד ניצחון בזוגות. אבל לוי היה הגורם המרכזי לניצחון על רוסיה, והעובדה שהוא גם אוהב לשחק על חימר הופכת אותו לג'וקר גם במפגש הזה. הראל לוי פותח מול דויד פרר, שאמנם רשם את הישגיו היותר גדולים בקריירה על משטחים קשים, אבל נחשב לתותח על חימר. במשטח הזה הוא מחזיק במאזן של 0:4 בגביע דייויס וחוץ מזה הוא אחד מהשחקנים הספרדים הטובים ביותר לחמש מערכות.

מצד שני יש לו פיוז קצר, והרבה פעמים הוא מוותר על משחקים בשלב מוקדם כמו נגד דודי סלע בטורניר בייג'ינג. אפילו באימון המסכם שלו הוא הספיק לרסק מחבט ולריב עם הקפטן שלו, מה שהסתיים בסופו של דבר בלחיצת ידיים. לוי צריך לאזור הרבה סבלנות, לעלות למשחק הגנתי במיוחד, ולנסות לחרפן את פרר. יותר מזה אין מה לעשות, פרר הוא פשוט שחקן הרבה יותר טוב וחייבים לנסות ולמצוא את הדרך לשבור אותו – אחרי הכל, הוא לא נמצא בתקופה מזהירה מבחינתו ולאחרונה ירד למקום ה-19 בעולם, אחרי שכבר דורג בשיאו רביעי. השחקנים שלנו רגילים לעשות את זה בעזרת הקהל הישראלי, כאן הם יצטרכו לחפש שיטות אחרות.

התחזית מדברת על שלושה ימים קיציים במיוחד, והנבחרת הישראלית תתפלל לשמש קופחת כדי להתאים יותר את המגרש לצרכיה. זה פשוט - ככל שיורד יותר גשם, מגרש החימר בוצי יותר והמשחק הופך לאיטי יותר. שמש חזקה גורמת למגרש להתקשות, והופכת את המשחק למהיר יותר. בהיכל נוקיה הראל לוי ודודי סלע לא הפסיקו לעלות לרשת, וכאן הם יהיו קרובים לבייסליין. עם קצת יותר מהירות, הם יוכלו לחפש את ההזדמנויות להפתיע במשחק ההתקפה שלהם. חואן קרלוס פררו מעולם לא שיחק נגד דודי סלע, ונראה שעל משטחים קשים זה היה יכול להיות קרב מעניין במיוחד בין שני שחקנים רב גוניים. לסלע יהיה קשה מאוד להתמודד מולו כששניהם מאחורה, ובנוסף להכל הוא צריך לקוות ליום רע של המדורג 1 בעולם לשעבר, שדווקא סיים תקופה נפלאה בסבב. הלוואי והתקופה הזאת הסתיימה.

בניגוד ליחידים, כאן הישראלים לא צריכים לשנות יותר מדי את סגנון המשחק, מה גם שחבטות ההגשה של היריבים שבדרך כלל מהוות פקטור, לא משחקות תפקיד במקרה הזה. רם וארליך יעלו למשחק הזה לחוצים מאוד. התסריט ההגיוני אומר שזה יקרה בפיגור של 2:0, ואז הם יהיו לחוצים כדי להשיג נקודה של כבוד ולהעביר את ההכרעה ליום ראשון. בכל תסריט אחר, די ברור, הלחץ רק יגבר. הם כנראה יהיו הטניסאים הלחוצים ביותר במפגש הזה, אבל לזכותם ייאמר כי גם הספרדים לחוצים מהם. רוברדו ולופז הם צמד מצוין, אבל הם יכולים להפסיד לרם וארליך בכל יום נתון. כל שנותר לקוות הוא רק שהצמד הישראלי ישחק כמו בימים הטובים שלו, ואז לא נוכל לבוא אליהם בטענות.

התמזל מזלה של נבחרת ישראל בשנתיים האחרונות והיא שיחקה כל כך הרבה פעמים בבית, כך שהקלישאה על הקהל שהביא לה את הנקודה הנוספת חזרה על עצמה שוב ושוב. לכאן, למרות תחזיות יותר אופטימיות, צפויים להגיע כחמישים אוהדים ישראלים, חלקם מקורבים לשחקנים וחלק אחר מגיעים מרחבי אירופה – אפילו הקהילה היהודית במורסיה מונה שני אנשים בלבד. את בובי, שעוקב אחרי נבחרת הדייויס והישראלים בטורנירים כבר שנים, שחקני הנבחרת התרגשו לפגוש. אומרים עליו, והוא מעיד על עצמו, שכל קריאת עידוד שלו משתיקה יציע שלם. אולי בכל זאת, אחרי הכל, מישהו יגרום לנו להרגיש בבית ויותר מזה, לנצח כמו בבית (טוב נו, לפחות במשחק אחד).