נרדפי החוק: איך יתמודד הכדורסל הישראלי עם "החוק הרוסי"?

עונת המשחקים הקרובה תעמוד בסימן אמריקניזציה חסרת תקדים בליגת הכדורסל. את מקומו של החוק הקודם, שלושה זרים ובוסמן, תפס תיקון חדש: בעקבות הגבולות הפתוחים ביורוליג, כל קבוצה יכולה לשתף ארבעה זרים. קבוצות כמו הפועל ירושלים ניצלו את השינוי עד תום, והחתימו ארבעה אמריקאים יקרים, שלא ישאירו הרבה פירורים לשחקן הישראלי. אלא שהעונה הזאת גם תעמוד בצל "החוק הרוסי", שייכנס לתוקף בעונה הבאה.

מה לרוסיה ולכדורסל הישראלי, מעבר לנציגות הישראלית המוגברת במדינה הרחוקה והקרה? איגוד שחקני הכדורסל הודיע במהלך הקיץ כי הוא פותח בשביתה בשל השחיקה הגוברת בדקות המשחק של הישראלים. למי ששכח, עד לפני כעשור שיחקו כאן שני זרים בלבד בקבוצה. השביתה נמשכה פחות מיומיים, ואז הגיע הארגון ומנהלת הליגה להסכמה מפתיעה. "החוק הרוסי", שקרוי על שם תקנה שהתקבלה בליגה הרוסית כדי לקדם את השחקנים המקומיים, קובע כי בכל רגע נתון יהיו לפחות שני שחקנים ישראלים על המגרש, והוא יכנס לתוקף החל מעונת המשחקים הבאה בליגת העל, עונת 2006/7.

המשמעות: מאמני הכדורסל בישראל יאלצו לבנות סגל שחקנים שכולל לפחות שני ישראלים רמי דרג. מבחינת הקבוצות המשתתפות באירופה, הסיפור רק מסתבך. הן תאלצנה להחזיק סגל שחקנים גדול במיוחד, ממנו תיבנה קבוצת ישראלים לליגה וקבוצת זרים לגביעי אירופה (שם בוטלה זה מכבר ההגבלה על שיתוף זרים). מעבר לשאלה האתית והחוקית (חופש העיסוק) והספורטיבית (זרים שלא ישחקו בליגה, ישראלים שייבשו את הספסל באירופה), הסיפור גם מסובך כלכלית, בהנחה שתקציבי הקבוצות לא יגדלו בין לילה.

אך ישנה גם בעיה נוספת, המטילה צל על השיטה החדשה. מאמן מכבי תל אביב, פיני גרשון, אמר בעבר כי בישראל אין אפילו 25 שחקני כדורסל. גם אם הוא הגזים, הרי שריבוי הישראלים המשחקים באירופה (ובהם 5 משחקני הנבחרת) והיעלמותו בטרם עת של הדור הותיק (דורון שפר, עודד קטש ויואב ספר לא ישחקו בעונה הקרובה, למרות שהמבוגר מביניהם בן 33 בלבד), הביאה למצב בו גם אם ימומש החוק, לא בטוח שיהיה מי שיקטוף את הפירות.

העונה אמורה מנהלת הליגה לתגמל קבוצות שהישראלים שלהן יזכו ליותר דקות מהממוצע. לפיכך, בואו נניח לרגע שהחוק הרוסי ייושם כבר העונה. לפניכם סקירה מהירה של כל אחת מ-11 קבוצות ליגת העל, על הישראלים שבהם. הצצה חטופה תראה כי חוק השריון יתפוס את רוב הקבוצות ללא שחקנים ברמה המתאימה.

מכבי תל אביב: בקבוצה משחקים היום שישה זרים: וויצ'יץ', באסטון, פארקר, סולומון, פני וארנולד. פני לא ישחק בליגה, ארנולד מחכה להתאזרחות. בהנחה שטל בורשטיין ויניב גרין יהיו הישראלים בחמישייה, ישאר פיני גרשון עם דרק שארפ, שרון ששון, אילן קדוש, אסף דותן ורגב פנאן כמחליפיהם. שלושת האחרונים לא חלמו עד לפני שנים על מקום ברוטציה של אלופת אירופה.

הפועל ירושלים: הקבוצה היחידה כיום שנראית מוכנה לשיטה החדשה. עידו קוז'יקרו, ארז מרקוביץ', מאיר טפירו, מתן נאור ורביב לימונד, הם שחקנים לגיטימיים ולמעלה מזה בליגה המקומית. גיא קנטור ואיציק אוחנון רק מעמיקים את האפשרויות, וגם אילון זגורי הצעיר היה זוכה לדקות משחק בקבוצות אחרות בליגה.

הפועל תל אביב: פרישתו של דורון שפר השאירה את ארז כץ כרכז ראשון, למרות שהוא מעולם לא צבר יותר מ-6 נקודות בממוצע למשחק במהלך הקריירה בליגת העל. איגור סימין וגל איתן שעלה מהנוער לא יוכלו להשתלב בחמישייה, מה שישלח לשם את גילי מוסינזון הפרובלמטי. מושון יעקוסי, שחזר מהמכללות, יגבה מהספסל.

הפועל גליל עליון: יוגב אוחיון אמור יום אחד להיכנס למשבצת הרכז, קובי אייזיק יתקשה לתפקד כמחליפו של ליאור אליהו בצבע. אוריאל מרקו הוא כרגע הגלילי היחיד בעמדה מספר 3.

עירוני אשקלון: עודד שעשוע, יהוא אורלנד וולאדי ירמישין יתחלפו לצידו של משה מזרחי.

עירוני נהריה: עמית בן דוד, אבי סוכר וברק פלג יאפשרו לאבי אשכנזי לוותר על הגארד הזר, ואורי קוקיה יגבה לבדו את הגבוהים.

גבעת שמואל: צמד הגארדים המזדקנים, אורן אהרוני ומשה ברנר, ימשיכו לשרוד בליגה לצד הגבוה, דרור כהן, יעלה למגרש. הצעיר דרור דוידי יזכה לקידום, ויובל נעימי, אם לא ייחטף על ידי אחת הגדולות, ימשיך לככב.

מכבי ראשון לציון: אור איתן בעמדת הקלעי, מאט מינוף או דודו אסרף ישלימו עמדת פורוורד בעייתית. מורן רוט הכישרוני יוכל להוות מחליף ראוי לרכז.

בני השרון: מעבר לארבעה זרים, השמיכה של בני השרון קצרה יותר מאי פעם. החוק יאלץ את ג'ינו למצוא ישראלי נוסף, פרט לגיא פניני, שימלא את החור. ירון להט, ארז קוחנסקי או יריב רוקני ינסו למשוך את השמיכה, שתישאר קצרה מדי.

רמת השרון: הגשמת הפנטזיה של הבוס. האחים לבית ברקוביץ' בחמישייה. האלעדים, ענבר ואליהו, יסתמו חורים בעמדת הסמול פורוורד.

עירוני רמת גן: יוני ניר, אלישי כדיר, איתי גרינבוים או אבי בן שימול יחברו לאיתי לב בחמישייה, שתסבול מחוסר ניסיון גדול למדי.

היצע השחקנים הזעום אינו הבעיה היחידה הכרוכה בחוק הרוסי. עקב התמעטותם של השחקנים הישראלים האיכותיים, דרישותיהם הכספיות של הבכירים שבהם גדלו, ולכך יש להוסיף את שיעור המס הגבוה על מקומיים (50 אחוז מול 25 אחוז לזרים). לאור העובדה שמספר שחקני נבחרת משחקים בחו"ל, עלולים ראשי הקבוצות לעמוד בפני מצב אבסורדי, שבו שחקנים בינוניים, המודעים לחשיבותם במציאות החדשה, יעמידו דרישות בלתי מציאותיות.

בעיה אחרת היא ההתערבות בניהול המשחק והעובדה שהמאמנים יאלצו לשים על הספסל זר בכיר, שברוב המקרים יהיה טוב יותר מהישראלי על הפרקט. עובדה זאת שמה את המאמנים בקו החזית של המתנגדים לחוק. "הוא לא מקצועי, ואני מקווה שהוא לא יהיה", אומר דני פרנקו, מאמן העולה החדשה עירוני רמת גן. "אם הרצון הוא לקדם את הישראלים, אסור למנוע מהם מלהתמודד ברמות הגבוהות, מול זרים. זה רק יפגע בהם".

ואם את האינטרס של מאמן בקבוצה שרק עלתה ליגה עוד אפשר להבין, מה יגיד מאמן הנבחרת, שדקות משחק לשחקני הסגל שלו חיוניות להתקדמות שלהם? "אני מתנגד לחוק, הוא רע גם לשחקנים וגם למאמנים", אומר צביקה שרף. שרף, שאימן ברוסיה, בה מתקיים החוק, מסביר את עמדתו: "החוק הוא עיוות גם לשחקנים המקומיים וגם לזרים. הוא עיוות לניהול המשחק. עדיף שיקבלו החלטה מסודרת על מספר הזרים, כדי שלא יווצר מצב שקבוצות יחתימו 5 זרים אבל ישחקו עם 3". פרנקו מסביר איך זה הולך להיראות: "מאמן לא צריך להתעסק עם כמה זרים יש לו בכל רגע על המגרש. ככה נצטרך להסתובב על הקווים עם מחשבים ניידים", הוא אומר. "וחוץ מזה, אי אפשר למנוע מבן אדם לשחק בגלל המוצא שלו".

יו"ר ארגון השחקנים, ניר אלון, דוחה על הסף את הטענות, ואומר: "גם ככה מאמן מקבל 200 החלטות במשחק, אז שיקבל עוד כמה. גם המאמנים יסתגלו בסוף". אלון מעדיף להתרכז בחזון שלו, לפיו בעוד מספר שנים תחזור הליגה להיות ליגה כחול-לבן. "הקבוצות יבנו קודם שלד ישראלי, ואותו יחזקו בזרים. כמו פעם. תוך כמה שנים הישראלים יהיו יותר דומיננטיים, ויוכלו לסחוב קבוצות על הגב שלהם. גם הקהל יחזור למגרשים", הוא מקווה. אלון רואה את החוק הרוסי כמה שיביא "אופק לצעירים", לדבריו. "הדבר החשוב ביותר הוא מעמדו של השחקן הישראלי, וגם הקבוצות ירויחו מזה. תהיה נהירה של שחקנים ישראלים מחו"ל בחזרה לליגה שלנו", הוא מבטיח. השאלה היא אם קבוצות ליגת העל, השרויות ברובן במצוקה כלכלית, יצליחו לממן את השחקנים היקרים הללו.

אז האם החוק טוב לכדורסל הישראלי, או מא שהוא רק יעמיק את המשבר בליגה? צביקה שרף מתנגד מושבע, מסרב להתרגש, וטוען כי כלל לא בטוח שהחוק ייצא לפועל: "עד שנה הבאה יזרמו הרבה מים בירדן. ככה זה בכדורסל שלנו".