ב-18 בדצמבר, ימים לפני היציאה לחופשת השנה החדשה, אירחה ספרטק סנט פטרסבורג את לוקומוטיב קובאן למשחק במסגרת הליגה הרוסית. את העונה פתחה ספרטק היטב; היא הדהימה את קאזאן ואת חימקי, ונכנעה בהפרש קטן לצסק"א ולטריומף ליברצ'י. טרם המשחק העריכו כי ספרטק תדלג בקלילות מעל לוקומוטיב הבינונית, בדרכה לביסוס מקומה בצמרת. אלא ששחקני ספרטק קפאו על הפרקט, ולאחר תצוגת נפל הפסידו 77:64.
למסיבת העיתונאים שלאחר המשחק התייצב המאמן המפסיד, צביקה שרף, זעוף מתמיד. "לא שיחקנו הגנה ולא עשינו דבר ממה שתכננו בהתקפה", רטן, "איבדנו לגמרי את רוח הצוות. אין שום הצדקה שניראה כך".
לאורך כל הקריירה נהג שרף להעניש את שחקניו דרך הרגליים: משחקים גרועים לעולם תורגמו לאקסטרה-קילומטראז' באימונים. כעת ביקש שרף לבחור באחת האופציות החביבות עליו ביותר: מחנה אימונים תוך-עונתי מקוצר. הוא הורה לשחקניו וליתר אנשי הצוות להתכונן לימי אימונים מתישים על חשבון ימי חופשת השנה החדשה, כמובן.
"לא עניין את שרף שמדובר בחג חשוב למקומיים, ושמה-31 בדצמבר ועד ה-12 בינואר כולם, כולל כולם, יוצאים לחופש", אומר העיתונאי ניקיטה ליסובוי, שמכסה את הקבוצה עבור "ספורט אקספרס". רק לאחר הפצרות חוזרות ונשנות מצד נשיא הקבוצה, אלכסנדר קראסניקוב, נתגבשה פשרה: השחקנים יצאו לחופש אך קצר מהרגיל.
***
בנובמבר 2009 חתם שרף, במפתיע, בספרטק.
בשנות ה-70', ה-80' ובראשית ה-90' הייתה ספרטק סנט פטרסבורג, אז ספרטק לנינגראד, כוח משמעותי בכדורסל הסובייטי: היא זכתה פעמיים בגביע אירופה למחזיקות גביע (73', 75'), בשתי אליפויות ברית המועצות (75', 92') ובשני גביעי ברית המועצות (78', 87'). בראשית שנות ה-90' חלה הרעה במצבו הכלכלי של המועדון, והוא חדל להיאבק ברמות הגבוהות.
אלא שלפני כשנתיים, כשהיא קרובה לפשיטת רגל, קיבלה ספרטק סיוע מפתיע: "גזפרום", אימפריית האנרגיה הרוסית, בחרה לאמץ את המועדון. "גזפרום", יש לציין, משקיעה מיליונים רבים בקבוצות הספורט של העיר: היא משמשת כספונסרית של קבוצת הכדורגל זניט סנט פטרסבורג שהפכה בזכותה למועדון מוביל ברוסיה וכן כמאמצת של קבוצת הנשים ספרטק סנט פטרסבורג בכדורמים. "בזכות הכסף הגדול שהגיע ספרטק הייתה יכולה, לראשונה אחרי הרבה שנים, להיאבק על שחקנים מוכרים ולחלום על חזרה למרכז הבמה", אומר העיתונאי ליסובוי.
על פי הערכות ברוסיה, בעונה שעברה הזרימה 'גזפרום' לקופת ספרטק בין 10 ל-15 מיליון דולר; העונה, כך מעריכים, שודרג הסכום ל-15-20 מיליון דולר. עבור חובבי הכדורסל בישראל זה יישמע סכום אגדי, אך יש לזכור שני דברים חשובים: א. כמעט שאין לספרטק מקורות הכנסה נוספים, כך שהתקציב מתבסס ברובו המוחלט על כספי החסות. ב. כדי לשכנע שחקנים טובים להעביר את החורף במינוס שלושים מעלות, נאלצות מרבית הקבוצות הרוסיות לשלם להם פי כמה וכמה מערכם הריאלי. תקציב של 15 מיליון דולר הוא סביר בהחלט עבור קבוצת מרכז טבלה ומעלה בליגה הרוסית.
***
שרף עזב את ישראל בחטף. מבחינתו, תזמון ההצעה היה מושלם. שרף היה שרוי בשיאה של תקופה קשה ביותר שהחלה ביוני 2008, עם הדחתו מאימון מכבי תל אביב לאחר אובדן האליפות להפועל חולון, נמשכה עם התאבדותו של חברו הקרוב, מוני פנאן, באוקטובר 2009, והתגברה עוד יותר בנובמבר 2009, כאשר מינויו לתפקיד יו"ר הוועדה המקצועית של איגוד הכדורסל טורפד בשל טענות לניגוד עניינים.
שרף חש פגוע כמעט מכל הגורמים בענף: מאנשי מכבי, מכלי התקשורת, מחבריו לשעבר באיגוד כולם, הרגיש, בגדו בו. בזמנו היה משוכנע כי היה ראוי להמשיך כמאמן מכבי; "לקחתי קבוצה שהייתה בקריסה", אמר בשיחות סגורות, "והבאתי אותה לגמר היורוליג. זה לא הישג גדול? לקחו משחק אחד, מול חולון, שהפסדנו בנקודה, בשנייה האחרונה, והפכו אותו לחזות הכל".
עיקר כעסו הופנה אל עבר רענן כץ ודייויד פדרמן, שלטענתו "סגרו איתי חשבון כי לא התחנפתי אליהם מספיק". שמעון מזרחי נאבק באותם ימים להשאירו בקבוצה, בתפקיד כלשהו, אך לא הצליח לעמוד מול הקואליציה שהתגבשה בקרב חבריו להנהלה כנגד שרף. כשמונה דווקא אפי בירנבוים במקומו, עלבונו של שרף הוכפל שבעתיים.
***
להוציא את דברי הפרשנות שניפק במסגרת "יציע העיתונות", מאז פיטוריו ממכבי סירב שרף להתראיין. לחבריו אמר כי הרגיש שסוקר במכבי באופן "נבזי"; מי ששב ללב הקונצנזוס התקשורתי ב-2005 כאשר מונה במקומו של דייויד בלאט המתפטר למאמן נבחרת ישראל, שהוביל אותה לקמפיין נהדר ביורובאסקט (קמפיין "כוח צביקה") והפך בשל כך לאחד מגיבוריה של תקשורת הספורט, שוב פתח במערכה עם העיתונות הישראלית.
כבר במסיבת העיתונאים שלאחר משחק הגמר מול צסק"א אותת על תחושותיו, כאשר אמר כי "היו אנשים בישראל שהחזיקו אצבעות לרוסים". לאחר הפסד האליפות לחולון פצח שרף בנאום "אני מאשים" דרמטי וחסר תקדים, שכוון כלפי כלי התקשורת.
"הייתה כאן וונדטה אישית של חודש, עשו לי רצח אופי בצורה קיצונית", אמר שרף, "אבל אולי זה מה שמגיע לי, כי אני ישר מדי. בחודש וחצי האחרונים לא צלצלתי לעיתונאים, לא ביקשתי להדליף בשמי. כתבו עליי דברים שלא היו ולא נבראו. שתו את דמי".
לדברי חבריו, עד היום מזכיר להם המאמן כי לא שכח ולא סלח; "כמעט כולם בתקשורת פגעו בי, לרבות אלו שחשבתי שהם חברים שלי", אמר לכמה מהם.
"זה לא סוד שלצביקה יש אופי של בדואי", מספר אחד מחבריו הקרובים. "הוא אמר, 'אני לא הראשון ולא האחרון שהפסיד במכבי אליפות, אבל לי שתו את הדם, כי אני לא בברנז'ה של ה'לפטופים'. הוא לא מהחבר'ה של עודד קטש, שיכול לצאת לשתות עם עיתונאים, ולא שרון דרוקר שמתחבק ומתנשק עם כולם. ברמה המקצועית הוא מסוגל להתווכח על כל ביקורת, אבל בקדנציה האחרונה במכבי הוא הרגיש שהביקורת עליו נכתבה ממניעים לא מקצועיים, ועל זה הוא לא סולח".
האם בקרוב יסגור חשבון עם מבקריו? "כולם מתחננים לראיין את צביקה כבר שנתיים, אבל הוא מסרב בתוקף", משיב החבר. "הדביקו לו את התבנית של הלוחם הלא-מתפשר, אבל צביקה אומר היום 'די, מספיק, הגעתי לגיל שבו אני יותר מפויס'. הוא רוצה להתקדם הלאה, להתרכז באימון כדורסל. הוא אומר, 'אני מאמן בקבוצה מצוינת, מקבל שכר טוב, מעריכים אותי איפה שאני נמצא. בשביל מה יש לי שוב להתעסק במה שקרה?'. צביקה של לפני 10 שנים, אם הוא מאבד אליפות ומפוטר, תן לו 30 יום, והוא יוצא בראיון שקורע לכולם את הצורה. אבל זה כנראה לא הצביקה של היום, וזה לא בהכרח דבר רע".
ואולם גם את חבריו הקרובים לפחות מקרב אלו שהסכימו לשוחח עימנו בעניינו לא שיתף שרף בתחושותיו באשר להתאבדותו של פנאן ז"ל. בני משפחתו של פנאן מספרים כי בניגוד לגורמים רבים בכדורסל הישראלי שניתקו מגע לאחר האירוע, שומר עימם שרף על קשר אדוק גם כיום דרך שיחות טלפון והודעות SMS.
***
מבחינה מקצועית, ספרטק של שרף היא הצלחה גדולה. "כולם יודעים שלצביקה יש חלק גדול בכך שהקבוצה נראית בסך הכל טוב", אומר אנטון סולומין, מפרשני הכדורסל המובילים ברוסיה. "הציפיות לא היו גבוהות, כי ההישג הכי גדול של ספרטק בעשור האחרון היה מקום שישי או שביעי, אבל עכשיו, לאור התקציב המשודרג ופתיחת העונה הטובה, זו לא תהיה הפתעה אם ספרטק תגיע גם לחצי גמר הפלייאוף".
בקיץ ביצעה ספרטק שורה של רכישות מרשימות: אנטון פונקראשוב המוכשר הגיע מצסק"א מוסקבה; הנרי דומרקאנט צורף מסיינה; סמוש פארקר, גארד בעל עביר עשיר ב-NBA (שהיה מועמד מספר פעמים למכבי תל אביב), חתם גם כן; בסגל הקבוצה ניתן למצוא שמות מוכרים נוספים דוגמת דיז'ון תומפסון, לשעבר שחקנה של הפועל ירושלים, מיכה זופאן הסלובני, פרו אנטיץ' המקדוני ופטאר פופוביץ' הסרבי. בימים האחרונים חתם בקבוצה פטריק בוורלי, גארד אמריקאי שבעונה שעברה שיחק באולימפיאקוס, שככל הנראה יחליף את פארקר הסובל מקשיי התאקלמות.
ניקיטה ליסובוי משוכנע כי ספרטק יכולה לשחק טוב הרבה יותר. "נכון להיום, אין שם מספיק משחק קבוצתי", הוא אומר. "כולם מתאמצים בהגנה, אבל ניכר שבהתקפה הקבוצה עדיין לא מחוברת. יש בספרטק הרבה כישרון, אבל זה עדיין לא זה. רוב הזמן שרף צועק על השחקנים, על השופטים, הוא מראה הרבה עצבים במהלך משחקים. כשהוא מגיע למסיבות העיתונאים, הוא כבר נראה סחוט לגמרי".
לפני מספר שבועות ספגה ספרטק זעזוע: אלכסנדר קראסניקוב, איש 'גזפרום' שמונה ע"י הספונסרית לנשיא הקבוצה, נבחר ליו"ר התאחדות הכדורסל הרוסית. הוא הוחלף בידי איגור ליפסקי, גם הוא עובד 'גזפרום'.
"קראסניקוב לא הציב זכייה בתואר כלשהו כיעד עבור שרף", אומר העיתונאי ליסובוי, "אבל עדיין לא ברור מה ידרוש ליפסקי. קראסניקוב דיבר על הצורך לבנות את הקבוצה מהבסיס. הוא אמר: 'אנחנו רוצים לבנות כאן קבוצה חזקה, בריאה, שתישאר בצמרת ולא תתפרק אחרי עונה'. לכן ספרטק בנתה אולם חדש ובחרה להשקיע הרבה כסף בקבוצת הנוער. שרף צריך לקוות שגם ליפסקי חושב כך, למרות שבהתחשב בכך שצסק"א וחימקי נראות העונה רע מאוד, אולי ספרטק אפילו יכולה לחלום על תואר".
***
חרף הריחוק מהמשפחה האוהבת, חייו של שרף בסנט פטרסבורג יפים. סדר יומו נותר כשהיה: הוא משכים קום ועובר על אתרי האינטרנט. לאחר מכן יוצא למגרש האימונים, מעביר את אימון הבוקר וחוזר לשנת צהריים. אחר כך שב למשרד, ומשם ממשיך לאימון הערב. מדי יום מקפיד שרף לשוחח שעה לפחות בסקייפ עם בני משפחתו, ומשתעשע עם נכדיו הצעירים. וגם כעת, בשיא החורף הרוסי, מתעקש על הצעדה היומיות שלו.
שרף מרבה לבצע גיחות ארצה. לאחרונה ביקר בישראל לפני כשבועיים. הוא השתתף בלווייתו של הכדורגלן אבי כהן ז"ל, ושב לרוסיה.
מקורבים למאמן מעריכים כי שרף הוא המאמן הישראלי המכניס ביותר; חוזהו בספרטק מוערך בלמעלה מחצי מיליון יורו בעונה. "יש לו בספרטק קבוצה מסודרת, אתגר מקצועי וכסף גדול", אומר אחד מחבריו. "אם לא הריחוק מהמשפחה, הוא יכול היה להמשיך כך עוד זמן רב".
ohad@walla.net.il