וויצ'יץ': "אנחנו יוצאים למלחמה"

"תראה איזה אבסורד", אומר ניקולה וויצ'יץ', סנטר אולימפיאקוס פיראוס. "כדי לסיים את העונה כאלופי יוון, נצטרך לנצח את אלופת אירופה שלוש פעמים בשבועיים הקרובים".

סדרת גמר הפלייאוף ביוון, שתחל מחר (21:30), תפגיש בין שתי היריבות הגדולות ביותר בכדורסל האירופאי – אולימפיאקוס ופנאתינייקוס אתונה, אלופת היורוליג הטרייה. זו צפויה להיות אחת הסדרות המרתקות שנראו בכדורסל האירופאי בשנים האחרונות. לראשונה זה עשור, מחזיקה אולימפיאקוס ביתרון הביתיות.

מדובר בנתון משמעותי, ובספורט היווני בפרט: בעשר השנים האחרונות הייתה זו פנאתינייקוס שנהנתה מיתרון הביתיות, ושייטה לתשע זכיות באליפות. רק אא"ק אתונה הצליחה לשבור את הביתיות של פאו, בעונת 2001/2. בין 1993 ל-1998 הייתה זו אולימפיאקוס שסיימה ראשונה את הליגה הסדירה, ובעזרת הביתיות זכתה בחמש אליפויות רצופות. בסך הכל, הקבוצה שהחזיקה ביתרון הביתיות ביוון גם זכתה באליפות ב-13 מ-16 העונות האחרונות.

"יש כאן טירוף אמיתי לקראת המשחקים", מספר וויצ'יץ' בשיחה עם וואלה! ספורט. "הכל כאן מאוד אינטנסיבי, כולם מצפים לזה. אתה מרגיש את המתח והלחץ בכל פינה בעיר. אנחנו יודעים שיש לנו ביתיות אחרי שנים ארוכות, וזה צריך להיות משמעותי. האוהדים שלנו מאוד-מאוד רוצים שנזכה בתואר הזה. מה שהולך כאן הוא די מטורף".

– ובלעדיך זה לא יקרה. ביוון אומרים שעבורך זו אחת העונות הטובות בקריירה, ושלפרקים הצגת את הכדורסל הטוב ביותר שלך אי-פעם.

"תראה, זה לא מפתיע אותי. זה אמור להיות ככה. יש לי הרבה ניסיון, ומבחינה גופנית אני מרגיש נהדר. בתחילת העונה (פנאיוטיס) ינאקיס אפשר לי לנוח. הוא הסביר לי שלא אשחק בהתחלה כל כך הרבה, כי הוא רצה שאגיע רגוע ורעב למאני-טיים. הוא אמר לי 'ניקולה, אני לא רוצה שיימאס לך מכדורסל כבר בדצמבר'. לכן בהתחלה לא שיחקתי 30 דקות בכל ערב. האמת, היה לי קשה להסתגל לסיטואציה הזו, כי עד אז כל הקריירה שלי שיחקתי הרבה בכל משחק, אבל בסוף הבנתי שזה כן יכול להיות חשוב. ובאמת, בישורת האחרונה של העונה קצרתי את הפירות".

עם כל הכבוד לסנטר הקרואטי, מיליוני אוהדי אולימפיאקוס ברחבי המדינה לא תולים את תקוותיהם רק בו; סביב וויצ'יץ' קיים צוות שחקנים מוכשר במיוחד, מהמוכשרים ביותר שקובצו אי-פעם באירופה. כיצד מצליח ינאקיס לנווט בין הסגל העמוס ומלא האגו, ואיך מושפע מכך וויצ'יץ'? "זה לא מקור לצרות, להפך", הוא משיב. "לשחק עם שחקנים כמו תיאו פפאלוקאס וג'וש צ'ילדרס זה תענוג, לא עונש. הם שחקנים קבוצתיים שרוצים את ההצלחה של הקבוצה. האווירה כאן באמת נהדרת. כיף לשחק כדורסל ככה".

על תפקודו של ינאקיס, מאמנו, יש לוויצ'יץ' רק תשבוחות. "לפני שהגעתי לכאן שמעתי כל מיני סיפורים עליו, אמרו שהוא קצת משוגע וקשוח, אבל מתברר שאלו היו סתם שמועות חסרות בסיס. אתה יודע, כששלושה אנשים חוזרים על אותו משפט, פתאום אתה חושב שאולי יש בו משהו, אבל התברר שהיה מדובר בהפחדות שלא עמד מאחוריהן כלום. לינאקיס יש ניסיון גדול שעוזר לו להתמודד עם קבוצה כזו, תחת כזה לחץ וכמות אדירה של ציפיות. הוא מכבד את השחקנים ומנסה להוציא מהם את המיטב. העובדה שמתחילת העונה הוא ידע איך לשמור על שחקני המפתח טריים לרגעים המכריעים הפתיעה אפילו אותי. הוא מנסה לעשות אותנו טובים יותר, ולגרום לנו לעבוד יותר קשה".

– ביורוליג גמגמתם, בעוד שבליגה היוונית הייתם דומיננטיים באופן חסר תקדים: סיימתם את העונה הסדירה עם המאזן הטוב בהיסטוריה של הליגה (1:25). איך אתה מסביר את ההבדלים הללו?

"תשמע, גם ביורוליג לא הפסדנו הרבה מדי משחקים. בסופו של דבר, הרי הגענו לפיינל פור. ניצחנו את טאו בחוץ, את ריאל מדריד בחוץ. נתנו הצגות יפות. בחצי גמר הפיינל פור הפסדנו לפאו בשנייה האחרונה. אני באמת לא חושב שנכשלנו ביורוליג. המטרה העיקרית הייתה פיינל פור, ועמדנו בה. בליגה המקומית היינו מאוד דומיננטיים והפסדנו רק פעם אחת, לפנאתינייקוס ב'אואקה'. הגענו מפוקסים לכל משחק, כי ידענו עד כמה הביתיות חשובה להשגת המטרה העיקרית – אליפות הליגה".

– לראשונה טעמת מהיריבות העצומה בין פאו לאולימפיאקוס. איך זה נראה מנקודת מבטו של שחקן?

"כולם יודעים איזה בלאגן יש כאן במשחקי הדרבי. זה לא דומה לשום דבר שראיתי בחיים. בוא נגיד שזה רחוק מאוד מהמשחקים שהיו לי עם מכבי תל אביב במלחה או באוסישקין. אין בכלל מה להשוות. במקומות אחרים, במקרה הטוב שורקים בוז ועושים רעש. כאן, לאורך כל המשחק, הקהל של הקבוצה הביתית זורק דברים על הספסל והשחקנים של הקבוצה האורחת. הקבוצה האורחת יותר עסוקה בהתחמקות מכל מיני חזיזים וטילים שעפים מהיציע לכיוון הראשים של אנשיה, מאשר בכדורסל עצמו. בוא נגיד שזו חוויה די ייחודית. אבל שלא תבין לא נכון, אני לא אומר שאני מאושר שזה נראה ככה, כי זה אף פעם לא נחמד לקבל דברים בראש תוך כדי משחק".

– מחר אתם שוב פוגשים את פנאתינייקוס, באולם השלום והאחווה. הפעם לא תצטרך להתחמק מחזיזים ותוכל להתרכז במשחק. לפני שבועיים הפסדתם להם בברלין. מה אתם צריכים לעשות אחרת כדי לנצח?

"שוב, אני מזכיר לך שאנחנו צריכים לנצח את פאו שלוש פעמים. המפתח היחיד והכי חשוב של הסדרה הוא לא להפסיד בבית. לאורך העונה הפסדנו בבית רק פעם אחת, ללה-מאן. אנחנו צריכים לדעת לשמור על הביתיות שלנו. בחוץ יהיה קשה מאוד לנצח את פאו. זו אלופת אירופה המכהנת, לא יכול להיות אתגר גדול מזה. מבחינה מקצועית, שתי הקבוצות יודעות הכל אחת על השנייה. אולי ההבדל הגדול ביותר בינינו לבינם הוא שבצד של פנאתינייקוס יש יותר ניסיון בלקחת תארים, שזה, כידוע לך, מקצוע בפני עצמו. יהיה קשה מאוד מולם, אבל אני מאמין שזה אפשרי".

– אני לא חושב שהאוהדים שלכם יעמדו נפשית בפני כישלון נוסף מול פאו.

"תראה, גם עבור השחקנים שלנו ההפסד להם בפיינל פור היה סוג של שוק. הפסדנו רק בשתי נקודות, אבל אני חושב שהקהל לא כעס עלינו. להפך, אנשים היו גאים בנו, כי עשינו דברים שאולימפיאקוס לא הצליחה לעשות הרבה שנים. הגענו לפיינל פור, הבטחנו את יתרון הביתיות. אתה יודע, בכדורסל הכל יכול לקרות, ולצערי במשחק האחרון מול פנאתינייקוס זה הלך לכיוון שלהם. אני חושב שהאליפות חשובה יותר עבורנו, זו המשימה האמיתית. אנחנו מגיעים לסדרה הזו מוכנים, חדים. יש כאן הרבה מוטיבציה. כולנו יודעים שאנחנו יוצאים למלחמה".

– במקביל, גם מכבי נאבקת על האליפות. אתה עוקב אחריה?

"בטח, אני יודע כל מה שקורה שם. גם כשאני כבר לא חלק מהמועדון, אני תמיד רוצה שהם יצליחו ושייקחו אליפות. מה שקרה בעונה שעברה יכול לקרות לפעמים. זה כמובן יכול לקרות שוב, אבל מכבי זה מועדון שיודע מה לעשות במאני-טיים, הוא בנוי כדי לזכות בתארים. זה מועדון של ווינרים ששונאים להפסיד. גם אחרי הפעם האחרונה שמכבי הפסידה את האליפות בשנות ה-90' המועדון התאושש ושוב לקח סדרה של תארים. אגב, השנאה להפסדים קיימת לא רק במכבי, אלא בכל המועדונים הגדולים. הלוואי שתמיד אשחק בקבוצות גדולות כמו מכבי ואולימפיאקוס".

- בעונה הבאה אתה ממשיך שם?

"כן. יש לי חוזה. אבל בכלל, מי יכול לדעת מה יקרה מחר? לפני שאני בכלל חושב על העונה הבאה חשוב לי לסיים את העונה הזו, ואם אפשר, אז גם עם אליפות".