קשת בענן

בשקט, בהיחבא, כמעט מבלי ששמנו לב, אישרו ראשי פיב"א לפני מספר חודשים את הוצאתה לפועל של תוכנית הכוללת מספר שינויים חוקתיים מרחיקי לכת בכדורסל האירופאי. החשוב שבהם, וזה שצפוי להיות בעל השפעה מכרעת על האופן שבו משוחק המשחק ביבשת הישנה, הוא הרחקת קשת השלוש בחצי מטר – מ-6.25 מטר כיום, ל-6.75. השינויים הללו ייכנסו לתוקף בעוד שנה וחצי בדיוק – ב-1 באוקטובר 2010 – תחילת במסגרת טורנירים בין-לאומיים (אולימפיאדה, אליפויות עולם, מוקדמות ואליפויות יבשתיות לגברים, נשים ונוער), ולאחר מכן במסגרת הליגות המקומיות.

ההחלטה של ראשי פיב"א מצטרפת אל החלטת ראשי ה-NCAA, ליגת המכללות בארה"ב – שהתקבלה במאי 2007 ויצאה לדרכה בנובמבר האחרון – להרחיק את קשת השלוש בכל ליגות המכללות, מ-6.02 מטרים (19 פיט ו-9 אינץ'), ל-6.324 מטרים (20 פיט ו-9 אינץ'). "זה שינוי רדיקלי", טוען מאמן נבחרת ישראל, צביקה שרף. "ייקח לו זמן להיקלט. בעיני, זה שינוי משמעותי יותר משעון 24 השניות. אני מעריך שלפחות בשלוש השנים הראשונות תהיה לו השפעה מכרעת".

שרף יודע על מה הוא מדבר: הוא היה מהמאמנים הראשונים שהתמודדו עם קשת השלוש החדשה, שכן נוסתה כבר בטורניר חג המולד באמסטרדם, בו לקחה נבחרת ישראל בראשותו חלק. פיב"א שיגרה לטורניר נציג מטעמה, שופט העבר אלן ריצ'רדסון, שהעביר לאחריו משוב למאמנים. "הייתי נגד", מגלה שרף. "עד כמה שאני יודע, רוב המאמנים האירופאים התנגדו. אני חושב שזה שינוי שיהיה רע לכדורסל, ובטח שיהיה רע לישראל. המשמעות היא שרמת הקליעה תרד בוודאות, לפחות בשנה-שנתיים הראשונות. אנחנו גם ככה הכי גרועים באירופה בקטגוריה הזו, ככה שלנו ייקח יותר זמן להסתגל".

להרחקת קשת השלוש, מוסיף שרף, יהיו השלכות נוספות. "באירופה כולה מספר הזריקות משלוש יירד, וכפועל יוצא מספר הנקודות יפחת. בטורניר חג המולד רמת הקליעה משלוש ירדה והסקור היה נמוך יותר. כל הקבוצות יעברו לשמור אזורית, ויעדיפו לאפשר ליריבות לזרוק מרחוק. תהיה צפיפות גדולה בצבע. יהיה קשה לעשות סל קרוב לטבעת. זה ישנה את כל הכדורסל".

ישנם גורמים הסבורים אחרת. דווקא העלייה התלולה במספר השלשות, הן בכדורסל האירופאי והן בקולג'ים, היא זו שהביאה את ראשי פיב"א וה-NCAA לנקוט בצעד הדרמטי. הנה כמה נתונים סטטיסטיים: בעונת 86/87, בה הוכנסה לראשונה קשת השלוש למכללות, זרקו הקבוצות 9.2 שלשות בממוצע למשחק; בעונת 07/08 עמד המספר על 19.1 שלשות בממוצע, יותר מפי שניים.

גם ב-NBA, בה קשת השלוש רחוקה עוד יותר (7.25 מטר), נרשמה בעשור האחרון עלייה חדה במספר הניסיונות – באחוזים, מדובר בעלייה פנומנאלית של 36.5%. בעונת 98/99 עמד ממוצע הליגה על 13.16 שלשות לקבוצה בערב; בעונה האחרונה טיפס המספר ל-17.96. במקביל, לא נרשם שינוי גדול במספר הזריקות לסל מהשדה (ניסיונות מטווח השלוש ומטווח של שתי נקודות) – באחוזים, מדובר בעלייה של 2.2% בלבד (78.2 זריקות מהשדה לקבוצה ב-98/99, 79.9 זריקות מהשדה לקבוצה ב-08/09). ובמילים פשוטות: קבוצות ה-NBA זורקות היום כמעט אותו מספר כדורים מהשדה בהשוואה לעשור הקודם. מה שהשתנה, בקיצוניות, הוא אופן חלוקת הזריקות.

כפועל יוצא, הזריקה משלוש הפכה לנשק התקפי הראשון במעלה. על פי מחקר שנערך החל מעונת 2004/5 ב-NBA ופורסם באתר statfox.com, קבוצות שקלעו יותר שלשות מיריבותיהן בערב נתון ניצחו ב-63.4% מכלל המשחקים. לא רק מספר השלשות משמעותי; חשוב עוד יותר האחוז בו הן נקלעות. המחקר מוסיף וקובע כי אם קבוצה א' קלעה יותר שלשות מיריבתה בערב נתון, אך קבוצה ב' קלעה באחוז גבוה יותר מחוץ לקשת, קבוצה א' תנצח רק ב-41.9% מכלל המשחקים. באופן טבעי, המצב האופטימלי הוא בו קבוצה מסוימת גם קולעת יותר שלשות מיריבתה בערב נתון, וגם עושה זאת באחוזים טובים יותר; במצב כזה, סיכויי אותה קבוצה לנצח הם 69.5%.

ביורוליג, חשיבותה של הקליעה מבחוץ גדולה לא פחות. בשלב הטופ-16, שש משמונה הקבוצות שדורגו ראשונות באחוזי הקליעה מטווח ה-3 המשיכו לרבע הגמר. אולימפיאקוס ופרטיזן, המדורגות 11 ו-12 בהתאמה, חיפו על אחוזי קליעה נמוכים מחוץ לקשת בעזרת אחוזים פנומנאליים מ-2 (60% לאולימפיאקוס, המדורגת ראשונה בקטגוריה הזו) או דרך שליטה מוחלטת בריבאונד (31.6 לפרטיזן, ראשונה בקטגוריה).

לכן, הרחקת קשת השלוש, שצפויה לפגוע תחילה באחוזי הקליעה, תשפיע רבות על פילוסופיית הכדורסל השולטת במפעל. "הרחקת הקשת תביא למספר שינויים", אומר נוון ספאחיה, לשעבר מאמן מכבי תל אביב וכיום בפאמסה ולנסיה הספרדית. "קודם כל, המגרש ייפתח. הקשת רחוקה יותר, ההגנות יצטרכו לצאת רחוק יותר אל הקלעים, זה ירווח את במשחק. יותר ריווח משמעו יותר הזדמנויות לשחקני האחד על אחד. יהיו יותר בידודים, כמו שקיים ב-NBA. נראה הרבה פחות שלשות, וחלוקת הזריקות תשתנה. בשורה התחתונה, הקהל יקבל מוצר מהנה יותר".

עודד קטש מסכים עם האיש אותו החליף במכבי. "היום כולם מתרכזים סביב השלוש, והמגרש מאוד צפוף", טוען קטש. "הרחקת הקשת תרווח את המגרש ושחקנים בעלי יכולת אישית יוכלו לבטא טוב יותר את עצמם. אני גם לא בטוח שכמות הנקודות תרד".

בדומה לקולג'ים, גם בכדורסל האירופאי נרשמה בשנים האחרונות עלייה חדה בכמות הזריקות משלוש. ביורוליג, כפי שממחישה הטבלה המצורפת, מדווחים על עלייה קונסיסטנטית במספר הניסיונות משלוש, כאשר גם אחוזי הקליעה עולים מעונה לעונה. בעונת 1999/2000 זרקו יחדיו שתי קבוצות 36 פעם משלוש בממוצע למשחק, וקלעו 13 שלשות בממוצע; בעונת 20006/7 נרשמו 42 ניסיונות לערב, ו-15 כדורים מצאו את דרכם אל הטבעת. המדובר בעלייה של 17%, זאת בשבע שנים בלבד.

יש שיטענו כי מקורה של העלייה בקבוצות הקטנות יותר, וכי המועדונים המצליחים שמרו על סגנון המשחק המסורתי, שעיקרו העדפה ברורה לזריקות מטווח של שתי נקודות (הנקלעות באחוזים גבוהים יותר), מאשר שלשות. אלא שגם בדיקה של הרמות הגבוהות ביותר במפעל, משחקי הפיינל פור, הניבה מספרים דומים, ואף גבוהים יותר: בפיינל פור היורוליג 2001/2, שנערך בבולוניה בהשתתפות קינדר המקומית, פנאתינייקוס, מכבי תל אביב ובנטון טרוויזו, נרשמו 348 זריקות מהשדה, 35% מתוכן מטווח השלוש; בפיינל פור 2007/8 במדריד, בהשתתפות צסק"א מוסקבה, מכבי תל אביב, טאו ויטוריה ומונטפסקי סיינה נרשמו 496 זריקות מהשדה, 40.5% מתוכן, לא פחות, מחוץ לקשת.

מי שעוקב מקרוב אחר התפתחותה של הזריקה משלוש הוא פאבלו דה-מולינה, עורך אתר הליגה הספרדית, שנחשבת לאיכותית ביבשת הישנה. "יותר מדי קבוצות השתגעו עם הזריקות מחוץ לקשת", הוא קובע. "היום יש אצלנו הרבה קבוצות שזורקות 25-30 שלשות במשחק, וגם המאמנים חושבים שזה יותר מדי. הטווח הנוכחי לא מהווה בעיה עבור רוב השחקנים. זה מזכיר לי את הימים הראשונים של שעון ה-24. היו מאמנים שידעו לנצל אותו, אבל לא כל המאמנים עשו התאמות. פיני גרשון הוא דוגמא מצוינת למאמן שפרח עם השעון החדש וממש לימד את אירופה איך לנצח אותו. גם אאיטו רנסס הוא מאמן שיודע להסתגל לכל שינוי. מצד שני, היו מאמנים כמו בוז'ה מאליקוביץ', שנחשבו לגדולים, ונעלמו מהמפה עם השעון החדש. מאמן שיתאים את עצמו, יתקדם".

דן שמיר, עוזרו של דיוויד בלאט בדינמו מוסקבה, רואה גם הוא בהרחקת קשת השלוש צעד חיובי. "יש תמימות דעים שהקשת הייתה קרובה מדי", אומר שמיר. "בשביל זריקה שהרבה קבוצות עושות באחוזים גבוהים לא צריך לתת שלוש נקודות. למה? כי זה הופך את הזריקה הזו ליותר מדי אטרקטיבית, וכמובן פוגע בפן הטקטי של המשחק. עכשיו קבוצות יפסיקו לזרוק שלשות בלי הבחנה, ויתחילו לעבוד קשה יותר בשביל לעשות נקודות בצבע".

בכדורסל המודרני, הפכה הזריקה משלוש לנשק של החלש. הדרך הכמעט-יחידה בה הצליחו קבוצות נחותות מבחינה פיזית וטקטית להכריע קבוצות גדולות וחזקות יותר הייתה הקליעה מבחוץ. מעבר לכך, כמעט כל הפסדיה הביתיים של מכבי תל אביב במסגרת היורוליג בעשור האחרון היו לקבוצות שקלעו בהיכל באחוזים גבוהים מחוץ לקשת (ראו טבלה מצורפת). ריאל מדריד וברצלונה עשו זאת בטופ-16 העונה, עם 40.7% ו-42.8% בהתאמה, לעומת 16.6% ו-30.7% של המארחים. ניתן לומר שהרחקת קו השלוש מרחיקה, הלכה למעשה, את סיכוייו של האנדרדוג לזכות בניצחון.

"בכל ענף המטרה היא שהקבוצה הטובה יותר תנצח, וכשקשת השלוש קרובה זה לא תמיד בא לידי ביטוי", מסכים שמיר. "ה'סקיל' של הקליעה מבחוץ צריך אומנם לתת בונוס מסוים, אבל על זריקה שהרבה שחקנים עושים באחוזים כאלה, ממרחק כזה, נקודה נוספת זה בונוס קצת מוגזם. במצב הנוכחי, זה פשוט יותר מדי משתלם. קשת השלוש בקולג'ים הייתה בכלל מגוחכת, וגם שם הבינו את זה והרחיקו אותה".

אם כך, מדוע בכלל שלא לבטל את קשת השלוש, ולשוב למצב כפי שהיה קיים בשנות ה-70'? "שלא תבין לא נכון, אף אחד לא נגד קשת השלוש, אבל זה עניין של פרופורציה", משיב שמיר. "מי שאוהב כדורסל טקטי ומחשבתי יותר לא רוצה לראות קבוצות שעוברות את החצי, עושות שתי מסירות וזורקות שלשה. אף אחד לא אמר להוריד את הקשת, אבל כן צריך להפוך אותה לפחות אטרקטיבית ולהכריח קבוצות לעבוד קשה יותר בשביל לקבל זריקות באחוזים גבוהים".

יהוא אורלנד נחשב לאחד הקלעים הבולטים בליגה הישראלית. הוא, בניגוד למאמנים, משוכנע כי הרחקת הקשת לא תשפיע באופן מהותי על המשחק. "מה שהיא כן תעשה", מדגיש אורלנד, "זה שהקשת החדשה תחדד את ההבדלים בין הקלעים ללא-קלעים. היום, כמעט כל שחקן יכול לזרוק מבחוץ, מה שפעם נחשב למומחיות כמעט בלעדית של קלעים. ההפרדה הזו, שהייתה בין קלעים ללא-קלעים, הלכה לאיבוד בשנים האחרונות, והקשת החדשה שוב תבדיל בין הקלעים הטבעיים ליתר השחקנים".

הנתונים שנאספו בחודשים האחרונים מליגת המכללות מאשרים את הערכותיו של אורלנד. לאחר הרחקת קשת השלוש ב-NCAA, לא השתנו הממוצעים באופן דרמטי, הן של מספר הזריקות והן של אחוזי הקליעה: בעונה אשתקד, היוו הזריקות מחוץ לקשת 34.4% מכלל הזריקות מהשדה שלקחו קבוצות הדיוויז'ן 1; אחוז הקליעה הממוצע משלוש עמד על 35.1%. בעונה הנוכחית, מהוות הזריקות מבחוץ 33.1% מכלל הזריקות מהשדה (ירידה של 1.3%), ואחוז הקליעה עומד על 34.2% (ירידה של 0.8%).

מדובר בסטייה סבירה, שככל הנראה תתאזן; על פי סטטיסטיקות של ה-NCAA, מאז שנת 1992 לא נרשם שינוי דרמטי באחוז הקליעה משלוש. בכל אותן שנים נע האחוז בין 34.1 ל-35.6.

לכן נדמה כי גם עם הרחקת הקשת, תמשיך השלשה להוות גורם דומיננטי בכדורסל המודרני. "ב-NBA קשת השלוש רחוקה, אבל זריקות מבחוץ כבר הפכו לחלק מובנה מהמשחק", מסכם מאמן הכדורסל מולי קצורין. "טווח לא מהווה בעיה. שחקנים שמשחקים באירופה וכיוונו את עצמם לטווח הישן יצטרכו לעשות התאמות ואולי בהתחלה נראה אחוזים נמוכים יותר, אבל מטבע הדברים בסוף הכל מתאזן. יש מספיק קלעים טובים באירופה, שהתוספת לא אמורה להוות עבורם בעיה לטווח הרחוק. קח לדוגמא את רוג'ר מייסון, ששיחק בירושלים. היום אתה רואה אותו בסן אנטוניו, קולע משלוש בלי בעיה. בסופו של דבר, כולם יתיישרו".

ohadgreenwald@walla.co.il