לא מגיע לו

צמד המילים שחוזר פעם אחר פעם ביממה האחרונה, מאז הודיעה מכבי תל אביב על מינויו של אפי בירנבוים, הוא "מגיע לו". מגיע לבירנבוים להגיע לארץ המובטחת, אחרי עשרים שנה של הליכה במדבר, אחרי שכיהן זמן כה רב כיו"ר האופוזיציה. לרגעים נדמה שלא במאמן כדורסל עסקינן, כי אם במנחם בגין לאחר המהפך של 1977.

נדמה שקריטריון הוותק הנחה לא רק את מברכיו של בירנבוים, אלא גם את הנהלת מכבי תל אביב. בלאט יקר מדי, גרשון לא אופציה, דרוקר מזוהה עם רענן כץ המשוקץ. מי נשאר? נו, ההוא, הבעל של דבורה, שמציק לנו כבר יותר מ-20 שנה. אומרים שהוא בסדר, העיתונאים מתים עליו, ב"יציע העיתונות" הוא רהוט ואינטליגנטי. נבדוק, מה כבר יכול להשתבש?

הכל, פחות או יותר. ההיסטוריה מראה שכשמכבי תל אביב ממנה מאמן לא מתאים, התוצאה בדרך כלל טראומטית, לכל הצדדים. תשאלו את טד אוונס, יעקב אדלר, וינקו ילובאץ ויורם חרוש, שהקריירה שלהם הסתיימה קצת אחרי שנזרקו מיד אליהו. תיזכרו איפה ניצבה הקריירה של עודד קטש לפני שנה, תראו איך הסתיים הקאמבק של צביקה שרף. אור הזרקורים של יד אליהו חושף את כל הפגמים, ונדמה שהנהלת מכבי בעצמה אינה מבינה זאת. היא מסרבת להפנים את המסר של פיני גרשון ודייויד בלאט, לפיו אין תחליף לצוות מקצועי בעל שילוב של כריזמה, ידע ושליטה בשוק השחקנים.

ככל שנוקפות השנים, נדמה שהעידן של גרשון ובלאט היה סטיה מקרית מדרכה של מכבי. זו העונה השלישית ברציפות שמינוי המאמן מסתמך על על התרשמות שטחית ובעיקר על הסכמי קיזוז בין חבורת בעלים מסוכסכת. משנה לשנה מתברר שמכבי אמנם רוצה לנצח בכל משחק, אך לא מוכנה לעשות הכל כדי להשיג את הניצחונות הללו. היא לא מסכימה להשקיע סכומים גבוהים באיוש המשרה החשובה ביותר בקבוצה, מפסידה בלי קרב לקבוצות יול"ב קאפ ומצמצמת את החיפוש, תוך הפגנת צרות אופקים, למאמנים מקומיים בלבד. בעוד מספר שבועות זה לא יפריע לה להצהיר שהיא מעוניינת לזכות בכל התארים, מפני שחייבים למכור מינויים.

הפער בין הפשרות שעושה מכבי בקיץ לבין התובענות שלה בחורף מפיל קורבן אחרי קורבן: לא היה הוגן לבקש מעודד קטש, שמאמן שנתיים וחצי, להתחפש לאחד המאמנים הטובים באירופה. לא פייר לדרוש מאפי בירנבוים, שהתברך ביכולת מנהיגות אך הסתמך תמיד על הידע ומוסר העבודה של עוזריו, להפוך למוח כדורסל חריף. לא ריאלי לצפות ממאמן שזכה בגביע אחד בלבד – דן שמיר השיג יותר בשנתיים, מיקי דורסמן הרבה יותר בשנה – להסתער על אליפות, גביע וגביע אירופה. לא רציני לבקש מאדם שהיו"ר בחר בעבורו את הזרים בקבוצתו האחרונה לבחור שחקנים שמרוויחים מאות אלפי דולרים. אם תוסיפו למשוואה את הלחץ המשתק, את הבוסים ואת התקשורת, תקבלו תמונה ברורה: זה לא מגיע לו, לאפי בירנבוים.