החור הרוסי

בקיץ שעבר נראה היה כי נמצאה נוסחת הפלא להחייאת הכדורסל הישראלי. בתום שביתת שחקנים בת יומיים הגיע ארגון השחקנים להסדר עם מנהלת הליגה על כינון "החוק הרוסי", שיחייב שיתוף שני ישראלים בחמישייה בכל רגע נתון. "תהיה נהירה של שחקנים ישראלים מחו"ל בחזרה לליגה שלנו", הבטיח יו"ר הארגון, ניר אלון, שדיבר על מהפכה שתחזיר את העניין לענף, את הליגיונרים לארץ ואת הקהל למגרשים.

רגע לפני עונת 2006/7, ונראה כי אפילו המטרה העיקרית בכינון החוק הרוסי, זו של יותר דקות משחק לישראלים, לא צפויה להתממש. הרוב המוחלט של השחקנים הישראלים הבכירים מפוזרים בין מכבי תל אביב, הפועל ירושלים וכמה קבוצות אירופאיות, בעוד שאר קבוצות הליגה נאלצות להילחם על הפירורים.

התקציבים הנמוכים של אותן קבוצות, כמו גם הדרישות הכספיות הגבוהות של הישראלים שהפכו לפתע לסחורה מבוקשת, הובילו את הקבוצות לפתרונות כמו יבוא מחודש של מתאזרחים בינוניים וניצול הסעיף המאפשר צירוף מספר בלתי מוגבל של זרים לסגל. אז איך זה בדיוק השתבש?

"החוק הרוסי לא עשה טוב לקבוצות, וזה לא סוד שאני לא מהתומכים שלו", אומר יו"ר מנהלת ליגת העל, אבנר קופל, שבילה לפני שבועיים במשחקי גביע ווינר, שם ניתן היה לחזות בתחילת הקריסה של הפנטזיה הרוסית. "הישראלים מוסיפים אמנם צבע, התלהבות ועניין למשחק, אבל כשרבים מהם יוצאים מהארץ ההיצע נהיה קטן, ולכן ברור שאיגוד השחקנים גרם בכך לעליה בשכר של השחקנים הישראלים", הוא אומר.

כינונו של החוק הרוסי לא הצליח להקפיץ הקיץ את תקרת האשראי של קבוצות הכדורסל הישראליות שאינן מכבי תל אביב, הפועל ירושלים או עירוני נהריה. במקביל, ההכרח לשתף שני ישראלים בחמישייה גרם לבכירים המועטים שבהם להפריז בדרישות.

התוצאה: כמה מהם מצאו מקלט באירופה, בעוד הקבוצות מעדיפות להביא זר רביעי וחמישי במחירים נמוכים, כשהן מנצלות את אי הגבלת הזרים בסגל ואת הקלות המס לעובדי חוץ.

"ג'רון רוברטס היה אמור להיות השנה הישראלי המוביל בעמדה שלו, אבל ההצעה היחידה שקיבל היתה 60 אלף דולר", מספר הסוכן זאב גרוס על המתאזרח הטרי אותו הוא מייצג. "רק מכבי וירושלים משלמות סכומים גבוהים, והיתר לא מסוגלות להציע כלום. שחקנים ישראלים בקבוצות אחרות מקבלים 30 אלף דולר גג, כשבחו"ל כל קבוצה זניחה יכולה לשלם לשחקן פי 2 ופי 3".

גרוס, אגב, מצא לרוברטס קבוצה קפריסאית ששילמה את הסכום שדרש, כשהשחקן מנצל את הדרכון הישראלי כדי להיחשב שחקן בוסמן.

אבל סיפור רוברטס אינו יותר מעוד סימפטום של המצב הכלכלי הקשה של קבוצות הליגה, שמרחיקות את השחקן הישראלי רחוק ככל שניתן מהחוק שעוצב למידותיו, אולי כי הן כבר מצאו פיתרון אחר: הבאת שחקנים זרים כמחליפים לזרים שבחמישייה.

"עם שני ישראלים על המגרש, אתה מנסה לבנות קבוצה הכי נכון שאתה יכול", מספר יו"ר בני השרון, אלדד אקוניס, שבקבוצתו משחקים נכון להיום חמישה זרים ומתאזרח אחד. "רצינו עומק בקבוצה, ולא התייחסנו לקטע של ישראלים או זרים, אלא לקחנו את כל המכלול יחד". ובני השרון אינה היחידה, משום שנכון לעכשיו, פרט לאשקלון שעדיין לא מצאה את הזר הרביעי, לכל אחת מקבוצות הליגה יש כבר שחקן זר אחד לפחות על הספסל. והצעירים הישראלים? מה איתם?

הביקוש הפתאומי לשחקנים ישראלים מהדרג השני והשלישי, היקשה הקיץ מאוד את החיים על הקבוצות הקטנות, שנאלצו להתמודד עם דרישות שכר מופרזות מצידם של שחקנים שלא ראו מגרש בשנים האחרונות. עם שוך הסערה, התברר כי מספר הזרים עוד עשוי להיות גבוה יותר מזה של העונה שעברה, מה שמטיל צל על הסיכוי להגדלת מנת הדקות של הישראלים בליגה.

"עוד מוקדם לנתח עם החוק הצליח או לא", קובע ניר אלון. "עובדתית, הרבה שחקנים יעלו מהאנונימיות וישחקו הרבה גם בקבוצות שהן לא הגדולות. הרמה לא תהיה פחותה מבשנה קודמת, והתחרות בליגה תהיה יותר חזקה כי הפערים בין הישראלים הם לא כאלה גדולים כמו בין הזרים. גם באירופה הקבוצות הישראליות משתפות בינתיים שני ישראלים בחמישייה באותה מתכונת".

אלון אמנם נותר נאמן לחוק, אבל סביבו הקולות אחרים. "החוק הרוסי נועד להכריח את האגודות לתת לישראלים הפחות בכירים להיות על המגרש", נותן מאמן אשקלון רוני בוסאני את הפרשנות שלו. "העובדה שישראלים חייבים להיות על המגרש תיתן להם במה, ואלו שיקבלו דקות וישפיעו יעשו איזשהוא שדרוג", הוא מקווה.

גרוס, מצידו, עדיין פסימי. "לחוק אין שום משמעות, הוא סתם מבלבל את המוח למאמנים", הוא אומר. "החוק רק העמיק את הפער בין מכבי ליתר הקבוצות, כי למכבי יש את הישראלים הכי טובים. בסופו של דבר, סך הדקות של הישראלים יהיה אותו דבר כמו בשנה שעברה, כי הם לא ישחקו יותר".

הקיץ הראשון של החוק הרוסי גרר התחמשות בכלים כחול לבן מצד הגדולות. מכבי תל אביב צירפה את ליאור אליהו ויותם הלפרין, ירושלים הנחיתה את דרור חג'ג' וגיא פניני, כשלנהריה עלו עידו קוזי'קרו ורביב לימונד. כמעט כל שחקני סגל הנבחרת נמצאים בשלוש הגדולות, קבוצות הבטן הרכה של ליגת העל נותרו עם השאריות.

"גם אצל הזרים וגם אצל הישראלים זה הכל עניין של כסף, כך שאיך שלא יהיה נסתפק בפירורים", אומר יו"ר עירוני רמת גן, בני ברנר, שכבר השלים עם המציאות. "הישראלים הבכירים מתרכזים בשתיים וחצי קבוצות שמשלמות סכומי עתק, אבל המצב שנוצר הוא יתרון לישראלים האחרים כי הם מקבלים במה להוכיח את עצמם, ואני בטוח שחלק יצליחו. בסופו של דבר, אנחנו מדברים על קבוצה ולא על אוסף שחקנים. לפעמים דווקא הקבוצות מרובות הכוכבים נכשלות בגלל האגו".

הביקורת הנוקבת על החוק הרוסי היא שהוא העמיק עוד יותר את התהום השרויה בין מכבי תל אביב והפועל ירושלים לשאר קבוצות הליגה. היכולת לשתף העונה בליגה מספר בלתי מוגבל של זרים משרתת למעשה את שתי הגדולות, ששומרות על שחקניה טריים ובכושר לקראת המשחקים ביורוליג וביול"ב קאפ. מנגד, נהריה, ראשון לציון וגליל עליון נאלצות לשתף שני זרים בלבד במפעלי פיב"א, מה שדורש מהן להיערך בצורה שונה פעמיים בשבוע.

"לדעתי היה צריך לקבוע שלושה זרים ובוסמן כדי להתחשב בקבוצות היורוקאפ, אבל קבעו את החוקים לפי מכבי וירושלים שמשחקות ביול"ב", אומר אקוניס. "אם רוצים לבנות ליגה ישראלית לא צריך את החוק הרוסי, אלא 3 זרים בלבד. צריך להבדיל בין חוקי הליגה הישראלית לאירופה, ולהחליט: או ללכת על ישראלים ולתחום את מספר הזרים, או ללכת על 4 זרים".

קופל לא אוהב את הרעיון שצריך להגביל את מכבי וירושלים, אבל מודה: "החוק הרוסי הזה גרם לאי נוחות כי העשירות גם אספו את השחקנים הטובים וגם משתפות זרים ללא הגבלה. אני מסכים שזה גרם להעמקת הפער, אבל כשדיברתי על זה בזמנו עם השחקנים הם קפצו עלי. המטרה שלהם היתה להעלות את השכר שלהם, אבל בכך הם מחטיאים את המטרה של לשתף ישראלים. בכל מקרה, אני לא חושב ששחקן ישראלי טוב לא ימצא את מקומו בכל מקרה. תראו את ליאור אליהו במכבי".

מספר הזרים בליגת העל ימשיך לצמוח גם העונה, מה שיקשה על בשורת השינוי שהביא עימו החוק הרוסי. למרות זאת, אלון אופטימי, וכבר חושב על הצעד הבא. "גם אם נעבור עונה שתהיה בה רמה פחות טובה, המחשבה היא לתת הזדמנות לישראלים להיכנס לחלון הראווה. החשיבה שלנו היא 10 שנים קדימה על הדור הצעיר - יש לנו כישרונות שאסור לפספס אותם. בכל מקרה: התאמות בחוק יתבצעו רק לכיוון של צמצום מספר הזרים. גם בהתאחדות לכדורגל כבר הבינו שזה מה שצריך לעשות כדי לאפשר לנבחרות להצליח, ואין סיבה שזה יהיה אחרת בכדורסל".

הצד השני בעסקה, אבנר קופל, חושב אחרת. "אעשה הכל כדי שבתום השנה הזו נחזור למצב יותר סביר - לא הייתי ממשיך בחוק הזה בשנה הבאה", הוא אומר. "הליגה היא עסק מסחרי, ואי אפשר להגביל כל כך את הקבוצות. כדי ליצור עניין צריך לתת לקבוצות להתפתח, ולא לקשור אותן".

בתום העונה תסתיים שנת המבחן של החוק הרוסי. כרגע, לא מן הנמנע שכמו רבים לפניו, גם החוק הזה יהפוך לעוד פריט חסר משמעות בהיסטוריה של הכדורסל הישראלי.