ההפסד המוחץ של הפועל תל אביב למכבי חיפה בשבת האחרונה לא פגע בצורה אנושה מדי בסיכוי לזכות באליפות, אלא הרבה יותר בלגיטימיות של אירוע כזה. לפחות על הנייר. כולנו זוכרים את הפלייאוף של הפועל תל אביב בעונה שעברה, פלייאוף סוחף שסיפק תשובה לכל אלו שבאו בטענות על הקיזוז. בפלייאוף ההוא הפועל חיזקה את הטענה שהיא הקבוצה הטובה ביותר בארץ. אולי לא אלופה מוצדקת, אבל בטח ראויה. העונה הפועל תל אביב לא רצתה ליהנות מפירות הקיזוז שוב. שנה שנייה ברציפות זה כבר יותר מטעם חמוץ. משחק העונה, עם ניצחון שלישי רצוף על מכבי חיפה העונה, אמור היה לקעקע זאת ולספק סוג של מענה לטענות החוזרות. אלא שאז הפועל התפרקה וחשפה יותר מדי פגמים שלא מזכירים את העוצמה של עונת הדאבל, פגמים שפגעו אנושות בצדקת התואר שלה. לא ככה?
פעם שנייה זה יותר בסדר?
מתברר שלא. כל סוגי האנשים שנדרשו לדיון הזה ושוודאי יעלה מחדש אם האדומים ישובו לפסגה במוצ"ש, סבורים שלא. שאין דבר כזה תואר לא לגיטימי. בטח כשמדובר באוהד כמו העיתונאי משה שלונסקי. "אני לא חושב שיש בכלל עניין של לגיטימציה אלא של נקודות בלבד", הוא אומר. "הקיזוז היה ידוע מראש. בנוגע למשחק העונה, הפועל תל אביב ניצחה את מכבי חיפה בצורה מכריעה בשניים משלושת המשחקים ביניהן, אז אני לא חושב שהמשחק הזה לוקח לה את הלגיטימציה. מעבר לזה, מבחינתי שיהיה רה-קיזוז עכשיו שיאפשר לנו עוד פעם לעשות את המהפך".
לא רק אוהדי הפועל תל אביב חיים בשלום עם כך שהקיזוז עזר להם פעם שנייה ברציפות. מתברר שיש חלקים גדולים בציבור שעדיין חיים בדואליות עם השיטה הזו לא אוהבים אותה, אבל משבחים את התבלינים שהיא הוסיפה לליגה העייפה שלנו. להיפך, קיזוז שני ברציפות הרבה פחות חמור מהעונה שעברה, לדעת הרוב. "להפועל תל אביב לא הייתה לגיטימציה בשנה שעברה והשנה עוד יותר", אומר אלי אוחנה, "כי אי אפשר לקבל לגיטימציה על הסיטואציה הזאת והיא תמיד תלווה זכיה שכזאת באליפות. אבל, עם כל הבעייתיות, זה כבר שנתיים ויכול היה גם להיות הפוך מבחינת הקבוצות, ולכן לאט לאט זה כבר הופך לנתון קיים ולא לסימן שאלה. משיחות שערכתי עם אנשים שמעודכנים במה שקורה עדיין ישנו רוב להמשך שיטת הקיזוז והיא לא כל כך מהר תבוטל. יש כאן המון שיקולים של עניין ומתח ואי אפשר לבטל אותם. מה שבטוח, אם זה יימשך כך עוד 10 שנים אז יתרגלו לזה ואף אחד לא יתלונן".
גולדהאר זה יותר ראוי?
דברים דומים שמענו גם מהנציג שלנו בכדורגל הבלגי. למי שלא מעודכן, אזי בתום העונה בבלגיה ישנו קיזוז ופלייאוף בו שש הראשונות משחקות ביניהן 10 משחקים בשיטת בית וחוץ. סטאנדרד ליאז', למשל, שסיימה את העונה במקום ה-6 במרחק 16 נקודות מהמוליכה אנדרלכט ו-15 נקודות מגנק של אליניב ברדה, צברה בשישה משחקי פלייאוף 5 ניצחונות ותיקו, ועומדת כיום במקום השני במרחק של 3 נקודות בלבד מהמקום הראשון. לגיטימי? ברדה דווקא חושב שכן: "להבדיל מישראל, יש כאן שיטה של 10 משחקים בשיטת בית וחוץ, ולמעשה בסיום העונה מי שבאמת הקבוצה הכי טובה זוכה באליפות. גם כאן יש ביקורת על זה, אבל כבר מתרגלים. בישראל זה פחות לגיטימי כי זה 5 משחקים ולא מאפשר יותר מדי שינויים, אבל שוב, זה דבר שהיה ידוע מראש ואי אפשר היה לדעת למי הוא יעזור ובמי הוא יפגע. לכן זה גם לגיטימי וגם לא לגיטימי - איך שלא מסתכלים על זה".
אחד הדברים שהופך את העניין ללגיטימי מבחינת הפועל תל אביב ואוהדיה זאת העובדה שבניגוד לשנה שעברה, בקיץ הקיזוז אמור היה לשרת את מכבי חיפה שנחלשה מקצועית. גל וויקר, אוהד הקבוצה והמנכ"ל של חברת "ישרדיקו", דווקא למד ליהנות מאליפות עם כוכבית. "אני מסכים שהשיטה נוראית ופוגעת בספורטיביות", הוא אומר, "אבל היא גם יוצרת תחרותיות ועניין בענף בעייתי. מה זה לגיטימי? שהפועל הייתה צריכה לוותר על המחזור הראשון נגד הפועל חיפה ולשמור רגליים לזלצבורג, זה לגיטימי? העובדה שהקבוצה שיחקה בליגת האלופות והיה עליה הרבה יותר עומס מבלי שהתחשבו בה, זה לגיטימי? שקבוצה אחת יכולה להעמיד תקציב של יותר מ-100 מיליון, זה לגיטימי? אם כבר, אליפות אדומה תהיה תואר הירואי בעונה מלאה בצרות ובעיות".
עניין הלגיטימיות בכלל לא מזיז לרוב אוהדי הפועל תל אביב, כאמור. הראש שלהם עמוק בתוך הצרות היותר מסובכות של המועדון. "לגיטימציה זאת התעסקות בקטנות", מסכם שלונסקי. "העובדה והבעיה הקיימת פשוטה והיא שהיום הפועל תל אביב בקריסה כללית ובכלל לא נראה לי שרוצה לזכות באליפות. אני מעריך שיראו את זה מול נתניה. גוטמן אובד עצות אל מול כל מה שקורה והמועדון צריך להיערך מחדש גם עבור האוהדים שלהערכתי, עם כל הכבוד למאבק האליפות, מאוד מודאגים ודי מאסו במצב".