העתיד כאן: על המעבר של כרמלו אנתוני לניו יורק ניקס

עסקאות ענק ב-NBA בדרך כלל גוררות תגובות קיצוניות, קשה מאוד להעריך יכולת והשפעה של שחקן בודד ביחס למספר שחקנים פחות טובים וחוזים גמורים. אבל עושה רושם שהמעבר של כרמלו אנתוני לניו יורק ניקס בטרייד משולש ומורכב מצליח לשבור שיא חדש. מזמן לא קראתי כל כך הרבה תגובות ראשוניות שמהללות טרייד עבור קבוצה אחת ובו זמנית כל כך הרבה תגובות ראשוניות שרואות טרייד זוועתי עבור אותה קבוצה. הטעות היא של שני הצדדים, טעות באמונה שניתן לשפוט טרייד במנותק ממה שהוא יוביל אליו בעתיד.

דוגמה מוכרת - בזמן אמת הטרייד ששלח את פאו גאסול מממפיס ללייקרס נחשב לעושק מוחלט והטרייד ששלח את קווין גארנט לבוסטון ממינסוטה נחשב להרבה יותר שוויוני, רבים אפילו טענו שבוסטון משלמת יותר מדי. שלוש שנים אחרי, מתברר שממפיס קיבלה בטרייד שלה סנטר לגיטימי (מארק גאסול) וחוזה גמור שעזר לה להשיג פאוור פורוורד מצוין (זאק רנדולף), השניים האלה הם סיבה מרכזית לכך שהגריזליז בדרך לפלייאוף למרות שהם פישלו בענק בשלוש בחירות טופ 5 בשנים האחרונות. ומינסוטה? מה שנשאר לה מהטרייד על גארנט זה הטרייד אקספשן שהיא קיבלה בקיץ על אל ג'פרסון, היא בדרך לשום מקום למרות קווין לאב.

מהצד של הניקס, לא נוכל לשפוט את הטרייד הזה בשלב הזה. התוצאות שלו תלויות בדברים שיקרו בשנה וחצי הקרובות, חלקם לא תלויים במנהלי הניקס. מה שכן ניתן לשפוט זה את העקרונות המנחים שעמדו מאחוריי הטרייד הזה. למרות השמועות על מעורבות של אייזיאה תומאס ועל כך שג'יימס דולן השתלט על המו"מ על חשבון דוני וולש, ניתן לזהות במהלך של הניקס רציונל מאוד ברור שלא כדאי לפטור בטענה שאנשים חסרי יכולת ביצעו מהלך הזוי.

הנחת המוצא, המנוע שמאחוריי כל סאגת כרמלו שמלווה אותנו מהקיץ, היא שקבוצה גדולה חייבת סופרסטארים. בשנים האחרונות, רצוי יותר מאחד. לצערי, זאת הנחת מוצא מדויקת. יש גבול לאן ניתן להגיע עם שחקנים טובים מאוד שהם לא סופרסטארים. הגבול עובר באיזור אטלנטה הנוכחית. ב-30 השנים האחרונות, הייתה רק אלופה אחת נטולת סופרסטאר מובהק - דטרויט של 2004. לכן, עבור קבוצה שחושבת בגדול, לתת שלושה שחקנים טובים שלעולם לא יהיו כוכבים תמורת סופרסטאר בשיא הקריירה זה ממש לא רעיון רע.

שאלה שעולה כרגע היא למה הניקס לא חיכו לקיץ כדי להחתים את כרמלו ולהשאיר גם את השחקנים הנוכחיים. התשובה הראשונה היא שהם לא היו יכולים להיות בטוחים שמלו אכן יישאר פנוי. דנבר חיפשה טרייד, לקבוצות אחרות היו פיתויים משלהן והורדת השכר המשמעותית הצפויה לאחר ההסכם הקיבוצי שכנראה ייחתם בקיץ הייתה יכולה לשכנע את מלו להאריך חוזה בדנבר.

אך יש גם תשובה נוספת שמובילה אותי לנקודה המרכזית באמת של הטרייד - כל המהלכים של הניקס בטרייד הזה מצביעים על כיוון אחד: הם בונים על החתמת כוכב שלישי בקיץ 2012. זה הקיץ בו כריס פול, דרון וויליאמס ודוויט הווארד יוכלו להשתחרר מהחוזים שלהם, שני הראשונים נמצאים בסיטואציות בעייתיות ובהחלט עשויים להתפתות למה שהניקס יוכלו להציע. אם זה אכן הכיוון, וולש/דולן/אייזיאה עשה בדיוק מה שהוא צריך - ויתר על שחקנים שלא תהיה לו אפשרות להשאיר גם ככה והעדיף לוותר על יותר כישרון כדי לוודא שהוא לא נאלץ לספוג אף חוזה ארוך בטרייד הזה (של אל הרינגטון, למשל).

למהלך שמתבסס על החתמת צלע שלישית עתידית יש חיסרון בולט ויתרון בולט. החיסרון - זה הולך להיות מאוד קשה. ההסכם הקיבוצי אמנם צפוי להוריד חוזי מקסימום, אבל במקביל הוא אמור להקטין משמעותית גם את תקרת השכר.

אמארה ומלו לבד ישאירו בקושי מספיק מקום לשחקן נוסף בקליבר שלהם, כשלוקחים בחשבון התחייבויות שיהיו לשחקנים נוספים, אפילו בחוזי מינימום, זה כבר נראה כמעט בלתי אפשרי. גם אופציית החתמת אחד הכוכבים בטרייד תהיה קשה כי כמעט לא נשארו לניקס נכסים לחלק. בעצם, הסיכוי העיקרי לכך יהיה אם מלו ישתכנע לחתום על חוזה נמוך מהמקסימום. כרגע לא נראה שזאת הכוונה שלו, אבל אולי מענק חתימה שמן ישכנע אותו (טריק דומה לזה שפורטלנד השתמשה בו כשהחתימה את ווס מתיוז).

היתרון המרכזי - אם הכוונה היא לבנות קונטנדרית, לא הייתה לניקס יותר מדי ברירה. כרמלו ואמארה הם לא צמד הסופרסטארים שייתנו את הקונטרה לשלישייה של מיאמי ולשאר הגדולות של השנים הקרובות, שניהם בעיקר סקוררים מצוינים שלא עושים מספיק משאר הדברים. במצבם הנוכחי, עם בילאפס המזדקן, יכול להיות שהניקס יצליחו להתחבר ולתת לשיקגו פייט בסיבוב הראשון, אולי אפילו לעבור, אבל לא יותר מזה. גם אם הם היו מצליחים להשאיר את פלטון המצב לא היה משתנה. במעט מרחב התמרון שנשאר לוולש לאחר החתמת כרמלו, הדרך היחידה שלו להפוך את הניקס לקונטנדרית היא ללכת בכל הכוח על מנהל משחק מהרמה הגבוהה ביותר.

לכן, כדי להעריך את הטרייד הזה מהצד של הניקס נצטרך לחכות שנה וחצי. בזמן הזה מנהלי הניקס יצטרכו לנסות להחתים את אנתוני על חוזה שישאיר להם מקום להחתמת כוכב נוסף, לפנות את השחקן וחצי שעדיין חתומים על חוזה ארוך, להכין תוכנית רזרבית ובעיקר לקוות שהמצב שאחרי ההסכם החדש, אם יהיה, יאפשר להם להחתים את פול או דרון. הם גם צריכים לקוות שאחד משניהם ירצה להגיע לתפוח הגדול, ואולי אפילו יסכים לוותר על חוזה מקסימום בשביל הסיכוי לקחת אליפות.

איך הטרייד הזה נראה מהצד של דנבר? גם שם עושה רושם שזה רק צעד ראשון. קודם כל, מגיעות מחמאות רבות לג'נרל מנג'ר הצעיר והאלמוני מסאי יוג'ירי שלקח הימור, חיכה כמעט עד הרגע האחרון, לא מצמץ גם מול האפשרות שלא יהיה טרייד והוא יאבד את כרמלו בקיץ בלי לקבל כלום, והתעקש לקבל חבילה מלאה ועשירה על הכוכב שלו. עכשיו נראה מה הוא יעשה עם החבילה הזאת.

נכון לעכשיו, לנאגטס אין סגל עם היגיון. לא נראה שזה מה שיוג'ירי חיפש, הוא כנראה ניסה להשיג כמה שיותר נכסים שמהם הוא יוכל לבנות קבוצה. הדיווחים מספרים שהוא כבר מחפש טרייד לגלינארי וגם הסנטר ננה עשוי לעזוב (למרות שלא ברור למה לדנבר לתת לו ללכת).

יותר משניהם, פלטון נראה כמו השחקן שהכי הגיוני להעביר. טיי לאוסון הצעיר והמצוין צפוי לקבל את תפקיד הפוינט גארד הפותח במקום בילאפס, בצדק, ואת פלטון רצוי להעביר כשהמניה שלו חמה.

מעניין יהיה לראות מה יוג'ירי יצליח לעשות בימים הקרובים. אפשר לקבל לא מעט כישרון וחוזים טובים על שחקנים כמו פלטון, גלינארי ואולי גם ג'יי. אר. סמית וננה. כל חבילה שתכלול שחקן פנים צעיר משמעותי, חוזים גמורים ומוכנות לספוג את החוזים הכבדים של אל הרינגטון וכריס אנדרסון תתקבל בברכה. בכל מקרה, אפשר להמר שזה לא סוף הסיפור של דנבר בחלון ההעברות הנוכחי.