גשם, גשם, יבואה?: מה יגרום לסמואל יבואה לשבור את הבצורת בבית"ר?

באחד מאימוני בית"ר ירושלים תחת רוני לוי בשבוע שעבר עצר המאמן מספר פעמים את המשחקון והעיר למספר שחקנים ללא הפסקה: "למה אתה לא מוסר ליבואה, הוא צריך לשים את הגולים ונמצא במצב טוב - תרים את הראש". הקריאה הזאת חזרה על עצמה לא מעט פעמים באותו אימון, שבסיומו אמרו בבית"ר: "רוני לוקח את סמואל כפרויקט ולא מתכוון לתת לו להמשיך לשקוע. זה לא רק הכדורים שצריכים לתת לו על המגרש, אלא גם הקליטה שלו כזר מחוץ למגרש".

כשסמואל יבואה כבש את שערו האחרון בבית"ר מול מכבי חיפה במחזור החמישי אף אחד לא חשב על בעיה כזו בכלל. בית"ר חשבו שהם שמו ידם על מציאה, ורק היום מבינים שמדובר בבחור רגיש באופן חריג שהאנרגיות מסביבו משפיעות באופן מכריע על יכולתו. האם זו הסיבה היחידה לבצורת שלו? האם לא מדובר בחלוץ שהונע תמיד על ידי רעב וחזר לארץ שבע ומאוכזב, ללא דרייב אמיתי להוכיח? על כל השאלות האלו הוא ינסה לענות הפעם ביחד עם רוני לוי.

הסיפור של יבואה בבית"ר מתחיל ונגמר בפן במנטלי. יבואה הוא טיפוס בודד יחסית. הוא לא מדבר הרבה ומאוד שקט בדרך התנהלותו. לאחר ה-0:0 של בית"ר נגד הפועל תל אביב בבלומפילד, בשבוע ה"שביתה האיטלקית" והאיומים בהדחת שחקנים, הוא נשאל על ידי מספר עיתונאים האם הוא שמח שהקבוצה חזרה לחיים דווקא נגד הפועל תל אביב. "אין לי כלום נגד הפועל תל אביב", ענה. "היה לי טוב כאן עד שפעם אחת נסעתי להלוויה של אמא שלי והייתה אי הבנה בינינו ומאז כולם כאן כעסו עליי. בהנהלה עשו פרצופים, הקהל כבר שרק בוז... היו אנרגיות שליליות נגדי מבלי שעשיתי כלום. היה לי קשה מאוד באווירה כזאת ולכן רציתי ללכת לבלגיה".

הדברים האלו מלמדים לא רק עד כמה החלוץ רגיש, אלא גם כי מאז אותו מקרה לא שב עדיין להיות מכונת השערים שאנחנו מכירים. הספק שהוטל באמינותו הוציא אותו מדעתו. בהפועל מספרים: "אותו מקרה הרס לו הכל. הוא השאיר אותנו ללא חלוץ וקשה היה לכבד אותו אחרי כן. זו היתה גדלות מאיתנו שלא העפנו אותו".

יבואה סיים את העונה בהרגשה רעה וחיפש לצאת לחו"ל, אך משזה לא צלח נשאר בהפועל תל אביב. בתחילת העונה שעברה לא הצליח לשחזר את יכולתו וכבש בסך הכל שני שערים לפני שעבר בחודש ינואר לבלגיה לקבוצת גנק. גם בבלגיה יבואה לא הצליח להתרומם וכבש שני שערים בחצי עונה וגם, ניחשתם נכון, לא הסתדר מנטאלית והעדיף לחזור בקיץ לישראל כדי לשחק. כאשר נמכר טוטו תמוז להפועל תל אביב, איציק קורנפיין היה חייב חלוץ משמעותי וכשדודו דהאן העלה את האפשרות לחבר את יבואה לבית וגן בבית"ר קפצו על האפשרות והחתימו אותו עד לתום העונה עם אופציה לרכוש אותו בסכום של 700 אלף יורו, הסכום בו נרכש השחקן על ידי גנק מהפועל תל אביב.

ההגעה של יבואה לבית"ר זרעה לא מעט תקוות שבירושלים מצאו את הסקורר שלהם לשנים הבאות. יבואה השתלב בצורה מהירה ובשלושת המשחקים הראשונים כבש שני שערים, נגד מכבי פתח תקוה בחוץ ובקרית אליעזר נגד מכבי חיפה. בבית"ר התלהבו מאוד. אפילו אורי מלמיליאן המאופק אמר לאחר אותו משחק כי "שחקן כמו יבואה יכול להיות שווה לנו בשקט 15 גולים בעונה, צריך לדעת להשתמש בו נכון". הבעיה היא שבמקביל לתהליך ההשתלבות שלו בבית"ר, יבואה נתקל בבעיה קשה להשיג ויזה לאשתו וילדיו. בבית"ר ניסו במשך תקופה להביאם לארץ אך נתקלו בקשיים וראו את הדברים משפיעים על מצב הרוח של השחקן. "יש שני סמואל יבואה", אמרו בבית"ר אז, "סמואל יבואה עם המשפחה ובלי המשפחה. זה לא קשור רק לדשא אלא לשמחת חיים של הבנאדם. בלי המשפחה הוא היה גמור".

סוכנו של השחקן, דודו דהאן, החליט שהוא לא מוכן להמשיך ולהמתין לויזה והודיע לאיציק קורנפיין בתחילת חודש דצמבר כי "אם לא מסדרים לו עד סוף השבוע ויזות למשפחה הוא עוזב את הקבוצה". בבית"ר עשו שמיניות באוויר ונעזרו בכל איש קשר אפשרי עד שהצליחו לטפל בעניין. רק כשהמשפחה הגיעה התברר שהסיפור מורכב יותר. שבניגוד לשנים עברו, בהן שחקנים בבית"ר ידעו לקלוט את הזרים, היחס בקבוצה הנוכחית הוא שונה. אף אחד לא ממש מתייחס ליבואה ומעטים השחקנים שמזמינים אותו לאירועים ביתיים. אנשי המועדון היו היחידים ששוחחו איתו ועודדו אותו, אך מהשחקנים הייתה אכזבה גדולה ובמועדון בטוחים שהניתוק המנטאלי מהקבוצה פוגע מאוד ביכולת המקצועית שלו.

מאז כניסתו של רוני לוי לעניינים הדברים קיבלו תפנית הן ברמה המקצועית וצפויים לקבל תפנית גם ברמת היחס של השחקנים לחלוץ. הפידבקים של רוני לוי לחלוץ והשיחות הקצרות איתו החזירו לו את הביטחון ושמחת המשחק, כאשר באימון לפני המשחק נגד הפועל באר שבע הוא כבש ארבעה שערים. למרות שזה רק אימון, זה נתן תחושה שמתחיל כאן שינוי. אפילו על הגול בבאר שבע שנפסל אמר לוי בסיום המשחק: "אנחנו עובדים איתו חזק כדי להחזיר לו את הביטחון והחדות. עצם העובדה שהוא הבקיע שער שנפסל והגיע לעוד מצב מסוכן, אולי מבשרת משהו".

את השינוי בתחושות של יבואה ניתן היה להרגיש כשיצא מווסרמיל ונשאל על המשחק: "היום שיחקנו גם בשביל המאמן". למרות שלא היתה כאן ביקורת על מלמיליאן, זו היתה התחלה של חיבור למסגרת הקבוצתית. יבואה יודע שבניגוד לשחקני התקפה אחרים, הוא נמדד בשערים, ואולי האסימון מתחיל לרדת לו. אולי הוא מתחיל למצוא את הרצון להוכיח שאפיין אותו בהפועל כפר סבא ובתחילת הדרך בהפועל תל אביב. או כמו שאומר אלי אוחנה, מאמנו בכפר סבא וגדול שחקני וחלוצי בית"ר: "ההשפעה של יבואה היא שערים. הוא לא עושה יותר מדי דברים משמעותיים למען הקבוצה או מייצר לאחרים. הוא מסוג השחקנים שנמדד בתרומה שלו בשערים נטו".

גם אוחנה יודע שהבצורת של יבואה לא התחילה בבית"ר. כבר שתי עונות שמשהו עובר עליו. אפילו מלמיליאן החל בשלב מסוים להתייאש ממנו, ובצוות המקצועי אמרו על החלוץ כי "הוא מתקשה אפילו להגיע למצבים, משהו לא טוב עובר עליו וככה הוא לא נותן לנו כלום, סרג' איילי עושה אימונים טובים יותר וחבל שהוא הולך".

רוני לוי ינסה להוכיח לנו אחרת. שלא מדובר בשום שובע או משבר מנטלי, אלא פשוט באספקת הכדורים לחלוץ. לוי רוצה להחזיר לו את הביטחון, את החיבור לקבוצה, כשהוא יודע שלא נותר לו עוד הרבה זמן למשימה. למזלו, גם יבואה אולי מתחיל להבין שכדי לזכות בחוזה הגדול הבא, הוא חייב להתעורר משנתיים לא קלות. "הוא יודע שגם הוא הגיע לשלב של מבחן", אומרים בבית"ר. "הוא נלחם על הקריירה שלו וההצלחה שלו".