משחק עונה מחפש שחקן עונה

למה מגיע לו להיות שחקן העונה?

קטן הנהיג, אלישע הרגיע, שחר ניהל, גדיר פרץ – אפשר לומר הרבה דברים על העונה של מכבי חיפה, אבל בלי 27 השערים של ארבייטמן, כולם היו שווים רק מקום שני. 27 שערים, שלושה מחזורים לסיום העונה, זו כמות נדירה גם בליגה השנייה והשלישית. בכל ליגה שלא שונאת את שחקניה ומפקפקת בכוכביה, ארבייטמן מזמן היה שחקן העונה (ובטח שחקן הרכב במכבי חיפה).

מה הוא צריך לעשות במשחק העונה כדי לזכות?

המסר שעולה מספסולו המסתמן של שלומי ארבייטמן במשחק העונה הוא כואב יותר ממה שעולה במחשבה ראשונה. מתברר, שגם מאמנו בעונה האחרונה קצת מפקפק בכמות השערים שלו. גם מאמנו חושב קצת כמו חלק ממבקריו – שהליגה חלשה, שהבלמים שמולו בינוניים ושקצת קל לספק נתונים כאלה בסיטואציה הזו. אם אלישע לוי היה באמת מאמין ששלומי ארבייטמן הוא אס כמו יניב קטן, מקומו ב-11 היה מובטח. לכן חסר לו עוד שער אחד במשחק העונה כדי להכשיר את ה-27 שקדמו לו ולהוכיח סופית: אין אופציה אחרת לשחקן העונה.

למה מגיע לו להיות שחקן העונה?

הפועל תל אביב משופעת בכוכבים: ורמוט הוא יהלום, שכטר הוא אמן, זהבי מסמן את ההתקדמות, אניימה הוא שוער מליגה אחרת, אבל יש רק שחקן אחד שמסמל את הרוח המנצחת של הקבוצה בשנתיים האחרונות – דגלאס דה סילבה. מספרית, יש טובים ממנו על הנייר, אבל לדה סילבה את המספר הנוסף – לב. דה סילבה הוא הלב של השנתיים המדהימות שעוברות על הפועל תל אביב.

מה הוא צריך לעשות במשחק העונה כדי לזכות?

הוא יכול לעלות לכדור קרן ולנגוח שער ניצחון, הוא יכול לגלוש לבעיטה של ארבייטמן ולמנוע שער שוויון, אבל אלו יהיו רק קישוטים. אם הפועל תל אביב תגיע לקרית אליעזר ללא פחד, ללא מחשבות על עברה באצטדיון הזה, אם הפועל תל אביב תבוא לעשות את הבלתי ייאמן, תדעו שהשחקן שעשה את הבלתי ייאמן – משחקן זניח ללא תנאי פתיחה בברזיל ובלם בינוני בכפר סבא, לאחד הבלמים הזרים הטובים שנחתו בישראל – אחראי לרוח הזו. אם הפועל תגיע לנצח וגם תעשה זאת, היה מישהו שאמר לשחקנים משהו באוטובוס ולו מגיע לפני כולם להיבחר לשחקן העונה.

למה מגיע לו להיות שחקן העונה?

אם יש שחקן שאין לו תחליף במכבי חיפה, אם יש שחקן שבלעדיו חבורת הצעירים המוכשרת לא שווה יותר ממקום שלישי, אם יש שחקן שנותן לאלישע לוי שקט תעשייתי, אם יש שחקן שעושה למאמנו סדר בפאזל, בחדר ההלבשה, בתקשורת, זה אותו שחקן שבשבילו ורק בזכותו אייל גולסה מיהר לחזור לארץ. לא פחות מזה: בלי המנהיגות של יניב קטן, בלי האיש שמזכיר לילדים איזו חולצה הם לובשים, מכבי חיפה הייתה נראית בשנתיים האחרונות כמו אשדוד מחוזקת.

מה הוא צריך לעשות במשחק העונה כדי לזכות?

מי כמו יניב קטן מודע לתנודות בדעת הקהל. פעם הוא היה שחקן של משחקים קטנים, פעם הוא היה שם נרדף לשחקן שלעולם לא ינהיג, משל לשחקן הישראלי שנופח מעבר למידה ומרוויח הרבה מעבר – היום לכל השטויות האלה אין שום אחיזה במציאות. ועדיין, יניב קטן של המחזורים האחרונים זה לא יניב קטן האדיר של תחילת העונה. קטן צריך עוד משחק עונה כמו בעונה שעברה כדי לחבר בין שני החלקים של 2009/10, ולהכריז: אני ורק אני שחקן העונה.

למה מגיע לו להיות שחקן העונה?

לא רק שהוא היה השחקן הכי מלהיב, הכי מרגש, הכי אסתטי, הכי קלאסה שהיה בליגה, הוא גם היה השחקן הכי גדול בעונה הגדולה של הפועל תל אביב. לכל שחקן – בהגנה, בקישור ובהתקפה – היה לאלי גוטמן תחליף, אבל לא לגילי ורמוט. הפועל תל אביב בנתה את העונה שלה על הכדורגל הנוצץ, אבל הכל התחיל בזכות שחקן אחד שגרם לבלומפילד להתמלא גם במשחקים מול הפועל רמת גן. שחקן ששווה בשבילו לקנות כרטיס. אם כל הכבוד למלך השערים של הליגה, להיות מלך הבישולים זה הרבה יותר קשה, ובטח הרבה יותר משפיע מבחינה קבוצתית.

מה הוא צריך לעשות במשחק העונה כדי לזכות?

כשיוסי בניון פרץ, זאב זלצר נהג כל הזמן לומר לעיתונאים שיש לו בנבחרת יהלום לא פחות נוצץ - גילי ורמוט. לורמוט לקח הרבה שנים כדי להצדיק את המחמאה הזו, העונה הוא הפך אותה למציאות, אבל הוא חייב עוד משחק אחד גדול כדי להבטיח גם מקום בהרכב הנבחרת. משחק שבסיומו ייכתב – "אלישע לוי עשה הכל כדי לעצור את ורמוט, אבל זה היה בלתי אפשרי. ורמוט הראה את מה שידענו כל העונה – הוא גדול על הליגה הזו".

למה מגיע לו להיות שחקן העונה?

מכבי חיפה של העונה עשתה קפיצת מדרגה מדהימה גם ביחס לאלופות קודמות ששיפרו את יכולתן בעונה העוקבת. מאלופה לא ראויה היא הפכה לבייבי של כולם – קבוצה צעירה, שמחה, דורסת, רעבה. קבוצה שאוהבים לאהוב. לשיפור הזה אחראי שחקן אחד לפני כולם: מלך הבישולים של הקבוצה, מסיללה. מגן איכותי שיודע לפרוץ הגנות, שיודע למסור, שיודע להגן ויודע לארגן את הכל בחבילה אחת יציבה, שווה יותר מחלוץ רכש מוצלח. הוא מנהיג דומיננטי. הוא נותן לך מימד שאין לכל קבוצה, גם לאלופות, ואת זה מסיללה נתן העונה בשפע.

מה הוא צריך לעשות במשחק העונה כדי לזכות?

פשוט להיות פיטר מסיללה. במשחק העונה הקודם הוא היה עסוק בסגירות על ורמוט, ומיעט לצאת להתקפה. למשחק ביום שני הדרום אפריקאי צריך להביא את כל החבילה. קודם, כן קודם, סגירה הרמטית של האגף ועזרה בנטרול חוליית ההתקפה הטובה בארץ. לצד זה, הוא צריך לפרוץ את אגף ימין הלא יציב של גוטמן, ואם אפשר בדרך המוכרת: דאבל פס עם אחד החלוצים. כניסה אלכסונית לרוחב בין המגן לבלם, מסירה למרכז ושער, לא חשוב של מי. מגיע לו. בכל זאת, השגריר שלנו במונדיאל.

למה מגיע לו להיות שחקן העונה?

מכל המועמדים, לשכטר יש ודאי הכי הרבה תומכים. ובצדק. לא רק שהוא מזכיר לנו את החלוצים הגדולים של פעם, לא רק שהוא משלב בצורה אירופית טכניקה וכוח, יעילות ויומרנות, לא רק שהוא היה היחיד שהגנות הליגה האירופית נפלו בפניו – מכל המועמדים, הוא עשה את הקפיצה הכי לא צפויה. מחלוץ דחוי שננזף על ידי מאמן גרמני, שהדביק לו כל חולי אפשרי בכדורגל הישראלי, שכטר הפך להיות חלוץ של קבוצה גדולה. מה חלוץ של קבוצה גדולה? חלוץ שכבש הכי הרבה שערים פר עונה בתולדות הפועל תל אביב. יותר משייע הגדול.

מה הוא צריך לעשות במשחק העונה כדי לזכות?

אלישע לוי יכול למצוא פתרונות לכל יתרון של הפועל תל אביב: הוא יכול לסגור את האמצע, להלחיץ את ידין, לבודד את ורמוט, להרביץ לזהבי, אבל יש דבר אחד שהוא לא יוכל לעצור: הדריבל של שכטר. או ליתר דיוק: הדריבל המהיר של שכטר. בחצי השני של השנה הוא פחות יציב ולעתים פחות מרשים מתחילת העונה, אבל שער ניצחון אחד יסמל יותר מכל את העונה שבה הוא הפך מילד לגבר. ניצחון שלו לא רק ישתיק את מתחריו על תואר שחקן העונה, אלא גם יעמיד במקום את שלומי ארבייטמן.