הלוזר זוכה בהכל

31 באוקטובר 2009. שחקני רומא התעוררו בבהלה לקול נפץ שהרעיד את מתקן האימונים טריגוריה. הג'אלורוסי היו ספונים אז ב'ריטירו' – מחנה אימונים סגור לקהל ולתקשורת, אך האוהדים החליטו למצוא דרך משלהם להעיר את הקבוצה משלושה הפסדי ליגה רצופים. הפגנות היו אז דבר שבשגרה בטריגוריה. רומא סבלה ממשבר אמון חריף עם האוהדים, שמחו נגד הנשיאה רוזלה סנסי ונגד היכולת על המגרש. פיצוץ החזיז היווה עליית מדרגה ביחסים המתוחים, אבל דווקא מנקודת השפל הזו רומא קמה ולא הביטה לאחור. למחרת אותה תקרית, ניצחה הקבוצה 1:2 את בולוניה ופתחה רצף של 23 משחקי ליגה ללא הפסד כל הדרך לפסגת הסריה A.

כמו הקבוצה שלו, גם המאמן קלאודיו ראניירי קם מנקודת שפל לרגעים היפים בחייו. ראניירי קיבל את תווית הכושל, הלוזר. גם בשל העובדה שמעולם לא זכה באליפות וגם בשל מסע ההשפלה שהעביר אותו ז'וזה מוריניו (שאמר עליו: "זקן שלא זכה בשום תואר"). אלא שבינתיים, מוריניו הפך לאדם השנוא ביותר בארץ המגף ואילו ראניירי נהנה מרוח גבית. גם אם לא יוביל בסופו של דבר את רומא לסקודטו, ראניירי יהיה חתום על הרנסנס של המועדון. הוא השכיח את משבר הכלכלי, החזיר את השקט לחדר ההלבשה ואת חדוות המשחק למספר שחקנים, ובעיקר, הקים לתחייה את שמו. גם אם לאגדה הזו לא יהיה הפי אנד, מוסר ההשכל לא ישתנה – איטליה גילתה מחדש את ראניירי.

ראניירי הוא מאמן מהסוג הישן. אופי שקט. חזות של סבא רגוע ומשעמם. אולי זו הסיבה שמקובל לזכור לו את התארים הספורים שהביא לקבוצותיו ולשכוח את הדרך. כמאמן צעיר, הוא העלה את קליארי ופיורנטינה לסריה A. בולנסיה, הוא בנה וטיפח את הגרעין שהוביל לקבוצה המוצלחת של תחילת העשור הקודם. בצ'לסי, הוא הניח את היסודות לאימפריה של רומן אברומביץ' עם צירופם של שחקנים כמו פרנק למפארד, ג'ו קול, פטר צ'ך ואחרים. בשני המועדונים, ראניירי הכין את הקרקע לתארים שהגיעו מיד לאחר עזיבתו.

גם ליובנטוס הוא הובא כדי לבנות מחדש את הקבוצה מחורבות הקלצ'ופולי והחזיר את הקבוצה תוך עונה אחת לליגת האלופות. אלא שמשימת הבנייה לא הושלמה. לצד קולות הלגלוג מכיוונו של מוריניו והביקורת החריפה, שני מחזורים לסיום העונה שעברה פוטר ראניירי בבושת פנים.

בסיטואציה שנוצרה, השידוך עם רומא היה זיווג משמיים. רומא הוא מועדון במשבר כלכלי שעדיין מנסה להתגבר על מותו של הנשיא פרנקו סנסי. היורשת רוזלה מסרבת בכל תוקף למכור את המועדון למרות החובות. על מנת לאזן את הספרים, נמכר בקיץ אלברטו אקווילאני, אך רכש משמעותי לא הגיע. בקיץ, בפעם השנייה בהיסטוריה, מכרה רומא פחות מנויים מלאציו. הקהל הפגין והניף שלטים נגד סנסי והמשבר הגיע גם לצד המקצועי. אחרי שני הפסדים בפתיחת העונה, התפטר לוצ'יאנו ספאלטי. סנסי מיהרה למנות את ראניירי, יליד רומא. בניגוד לקבוצותיו הקודמות, ראניירי הגיע למועדון ללא ציפיות גדולות או דרישות מיוחדות. סנסי חיפשה אדם שקט ולא תובעני, שלא ידרוש חיזוק ויסיט ממנה את האש. ראניירי היה הבחירה המושלמת.

בהרמת כוסית חגיגית לכבוד חג המולד, בנוכחות כל אנשי המועדון, לקחה סנסי את המיקרופון ואמרה לנוכחים: "אני אוהבת את ראניירי כי כשהוא מדבר, הוא מסתכל לך בעיניים ואומר מה שהוא חושב. אני מבינה למה אבא שלי ניסה במשך שנים להביא אותו לרומא. הוא אדם גדול ומאמן גדול וקשה למצוא אישיות כזו בכדורגל".

הקסם של ראניירי ששבה את סנסי, קנה גם את השחקנים. ראניירי הגיע לקבוצה בנויה היטב, בשלה, אך כבויה ומעורערת. המגע האנושי שלו הפיח בחדר ההלבשה רוח חיים. למעשה, ראניירי לא שינה משהו בהתנהלות האישית שלו לעומת קבוצות העבר. השוני הוא בסיטואציה. בקבוצה משוחררת מציפיות, ללא משאבים גדולים לרכש, אך עם סגל יציב, כל מה שנדרש הוא קצת רוח קבוצתית. בתחום של יחסי אנוש, לראניירי אין מתחרים. באיטליה מייחסים לו את השיפור המדהים בכושרו של מירקו ווצ'יניץ', שכבש העונה את כמות השערים שהבקיע בשנתיים האחרונות יחד. ניקולס בורדיסו הפך תחתיו מבלם לא רצוי באינטר לשחקן ההגנה הטוב בסריה A. גם לז'רמי מנז, הרכש הצרפתי ממונאקו, הוא החזיר את החיוך.

"ראניירי עשה את ההבדל מאז שהגיע, הוא שינה את מערכת היחסים עם השחקנים. נסגר מעגל תחת ספאלטי והיינו צריכים מישהו חדש. אני מרגיש הרבה יותר טוב עם קלאודיו. לא היה לי קל להתאקלם ברומא, אבל בזכותו, אני יכול לכוון להופעה בגביע העולם", אמר הצרפתי. "הסיבות לשינוי הן החוזק המוראלי והרוח הקבוצתית. כל שחקן חי ומת בשביל החולצה של רומא", הסביר סימונה פרוטה.

מבחינה טקטית, ראניירי לא ביצע שינויים גדולים. אוהדי רומא קיוו שהחלפת המאמן תביא לשינוי שיטת ה-4-2-3-1 שכל כך מזוהה עם ספאלטי, אבל ראניירי אימץ אותה ומשתמש בה לא אחת. ההבדל בין השניים הוא בגמישות. ראניירי, כמו שלמדה אינטר על בשרה, עולה במערכים גמישים שמשתנים תוך כדי המשחק. הוא נותן חופש פעולה כמעט מוחלט לשחקני החלק הקדמי ומנגד דורש משמעת ברזל מהחוליה האחורית. באחת מאסיפותיו הראשונות אמר לשחקניו: "תשכחו את המשחק היפה - אני רוצה לראות מלחמה. תנו הכל במגרש ותראו ממה אתם עשויים. תאמינו בעצמכם עד השריקה האחרונה".

ורומא האמינה. בשקט, בניגוד לכל ההערכות, היא סגרה פער של 14 נקודות, עלתה לפסגה לראשונה מאז 2004 והדהימה אפילו את עצמה. הקפטן פרנצ'סקו טוטי כתב השבוע טור אישי מיוחד ל"קוריירה דלו ספורט": "כשחושבים על איך התחלנו את העונה ולאן הגענו, זה נראה לא מציאותי. הגענו למקום הראשון על המגרש בזכות הקרבה ורוח קבוצתית. עכשיו, אנחנו צריכים לשחק כאילו נותרו לנו חמישה משחקי גמר גביע".

חגיגות הניצחון 1:2 במשחק העונה על אינטר לפני כשבועיים נמשכו דקות ארוכות. השחקנים רקדו וזרקו חולצות לקהל, שלא היה מוכן ללכת הביתה. באוויר שררה הרגשה של אליפות. גם ראניירי נסדק. מבחינתו, זה היה יותר מניצחון. זה היה נוקאאוט לשנוא נפשו, ז'וזה מוריניו. כשהמיוחד הגיע לאיטליה לפני שנתיים, כלי התקשורת רדפו אחרי כל ציטוט שיצא מפיו. ראניירי הפך למטרה נייחת. מאז, מוריניו כבר מזמן לא כוכב והתקשורת רודפת אותו ולא אחריו. ראניירי התקשה להסתיר את החיוך בראיון שלאחר המשחק. אחרי עונה של הנמכת ציפיות, המאמן הוותיק סופסוף הסכים לומר את המילה הגסה מבחינתו, סקודטו. "עכשיו זה מבחן של עצבים", הוסיף.

"אינטר הוציאה מיליונים (על רכש) ואנחנו לא, לכן אנחנו צריכים להיות אינטליגנטים יותר", אמר ראניירי ל"גאזטה" לפני חודשיים. הדעה שלו היא הדעה המקובלת בקרב אנשי הכדורגל בארץ המגף. המלחמה שלו במוריניו ואינטר היא המלחמה של הכדורגל האיטלקי שאיבד מזוהרו לטובת הכסף הבלתי נגמר שנשפך באנגליה וספרד. "ראניירי הוא ה'אנטי-מוריניו' האמיתי", כתב אלסנדרו ווקאללי במאמר המערכת ב'קוריירה'. "הוא נלחם באינטר של מוריניו גם בעונה שעברה ומהווה דמות ראשית בסיפור האליפות של העונה, האיש שעומד מאחורי התקומה של רומא והוא מוכן לקחת מאינטר את התואר".

גל השנאה למוריניו, לצד הרומנטיקה שמעורר ראניירי, הוביל את איטליה לתמוך ברומא במאבק האליפות. "כולנו מרגישים טוב יותר. היה פחד באוויר שהכל שוב ייגמר שבעה מחזורים לסיום העונה", כתב העיתונאיו קלאודיו דה קרלי בטורו לעיתון "איל ג'ורנאלה". גם פאביו קאפלו, האחרון שהביא לרומא אליפות ב-2001, הצטרף השבוע למפרגנים כשאמר: "האוסקר של העונה הולך לרומא וראניירי. הם עושים משהו מדהים. הם היו רחוקים 14 נקודות מאינטר ולכן ההישג שלהם בלתי נתפס. רומא תמיד הייתה קבוצה טובה, אבל ראניירי לקח אותה צעד קדימה".

רק קבוצה אחת מסרבת לקחת חלק בטרנד האהדה לרומא וראניירי. לאציו, היריבה העירונית השנואה, מחכה לג'אלורוסי בראשון. השבוע, הדרבי דלה קפיטלה קיבל כותרות גדולות מהדרבי ד'איטליה בין אינטר ליובנטוס. אוהדי לאציו לא שוכחים איך לאחר הדרבי האחרון (0:1 לרומא) התגרה בהם טוטי כאשר סימן עם אגודלו כלפי מטה כאומר: "אתם יורדים ליגה". האוהדים חושבים על דבר אחד – להרוס את האליפות.

באחד מאימוני השבוע, התגודדו מספר אוהדי לאציו מחוץ למתקן האימונים. כשיצא תומאסו רוקי ביקשו ממנו האוהדים לנצח את הדרבי. "אנחנו יודעים כמה המשחק חשוב לכם. פערי המיקום בטבלה לא יורגשו, אנחנו מוכנים ולא מפחדים", הבטיח להם הקפטן. מוריניו מחזיק להם אצבעות.