טיפ: מול בארסה זה לא יעבוד

הסנטיאגו ברנבאו הוא בית חרושת לדרמות כבר עשרות שנים. ריאל מדריד של העונה מנציחה את הקביעה הזו ואף מציבה גבולות חדשים. שימו לב לשלושת משחקי הבית האחרונים של הקבוצה שמחזיקה במאזן מושלם של 15 ניצחונות מ-15 משחקים באצטדיון במדריד. נגד סביליה התעוררה ריאל רק לאחר פיגור 2:0 וחגגה לבסוף ניצחון 2:3 בתוספת הזמן, ספורטינג חיחון הלחיצה את האוהדים בלבן עם שער בפתיחת המחצית השנייה ונענשה עם שלישייה, ובמחזור הנוכחי הגיע תורה של אתלטיקו מדריד. היריבה העירונית ירדה להפסקה ביתרון, אך ריאל הפכה את התוצאה עם שער ובישול של צ'אבי אלונסו תוך שש דקות וסיימה לבסוף עם 2:3 יוקרתי שהחזיר אותה לפסגה.

לפאביו קאפלו היו שני משחקים כאלה (אספניול ומאיורקה) באליפות של 2006/07 וגם הקבוצה של ברנד שוסטר רשמה קאמבק מרשים (אוסאסונה) בדרך אל התואר, אך בעידן מנואל פלגריני מדובר בגרסת האקסטרים, כשגם פער שמונה הנקודות של בארסה בפסגה נמחק כלא היה. נראה כי ריאל מדריד מצליחה להוציא מעצמה (ומהקהל שלה) את המקסימום רק בפיגור. הלחץ העצום במועדון בו כל הפסד הוא טרגדיה – עניין שרק החריף מאז טראומת ליון - גורם לכך שהשחקנים עולים למגרש היסטריים, בחשש נוראי לאכזב את כולם. ברגע שריאל נמצאת עם הגב אל הקיר והיריבה ביתרון, הלחץ נשכח ותחושת הבהילות היא זו המניעה את הקבוצה. הקאמבקים הגדולים הם אלה שיביאו את הבלאנקוס בשוויון נקודות למפגש הגדול עם בארסה, כל עוד לא יקרו לשתיים תקלות במחזור הבא. האם גם ב'אל קלאסיקו' תוכל ריאל מדריד להרשות לעצמה להיקלע לפיגור?

בשבוע שעבר הדגיש פפ גווארדיולה, ולא בפעם הראשונה, כי הליגה חשובה לו יותר מליגת האלופות. לכן, אין פלא שבברצלונה יצאו עם לא מעט חששות למשחק החוץ המאתגר במאיורקה. הקטלאנים ידעו שבאונו אסטדי הקומפקטי יהיה בלתי אפשרי לשחזר את הכדורגל האופייני להם ולצאת מהתקופה הבינונית, במיוחד כששחקניו של גרגוריו מנזאנו מציגים מאזן ביתי מופלא ומנטרלים כמעט כל יריבה שמגיעה להתארח. אז פפ, בעוד החלטה אמיצה ומפתיעה, השאיר על הספסל בפתיחה את צ'אבי ולאונל מסי (שלא פתח מול מאיורקה באף משחק בעידן גווארדיולה) ויצא למלחמה עם סיידו קייטה וג'פרן.

בניגוד למשחקים הקודמים, אותם מסי ניצח כמעט לבדו בעזרת יכולת אישית פנומנלית, הפעם ברצלונה הקיזה דם על המגרש, שחקניה נלחמו על כל כדור אבוד והשיגו 0:1 קטן ויקר שכל כולו נחישות. כשמדברים על כך שאלופה אמיתית צריכה לדעת לנצח משחקים בהם כל התנאים לרעתה, מתכוונים לסוג משחק כזה. בארסה הפגינה משחק הגנה מרשים, כשבשער ויקטור ואלדס מציין את משחקו ה-23 העונה בכל המסגרות ללא ספיגה, ועקצה באמצעות זלאטן איברהימוביץ', שכצפוי חזר לחיים מאז הפנדל שתרם לו מסי בשבוע שעבר, עם שער ליגה שלישי ברציפות. זה אמנם לא נראה יפה, אך משיג בדיוק את אותה מטרה, בשיניים. איך אמר גווארדיולה לאחר המשחק? "זו הדרך להגיע עד הסוף".

בשבוע שעבר קיבל אנדר הררה לא מעט זמן מסך, כשהיה התחנה הראשונה של מסי בדרך לשער השני המופלא בניצחונה של ברצלונה על סראגוסה. השבוע, כשקבוצתו הביסה 0:3 את ולנסיה והתרחקה עוד קצת מהקו האדום, הררה כבר ניצב באור הזרקורים בזכות עצמו. אחרי שאלברטו זפאטר, הקפטן יליד סראגוסה, נמכר לגנואה האיטלקית, חששו במועדון כי נפער חור עצום לא רק במרכז השדה, אלא גם בשדרת ההנהגה של הקבוצה. העזיבה של הסמל אכן מנעה מסראגוסה חזרה חלקה לליגה הבכירה, אך בחצי העונה האחרונה נראה כי הררה נכנס לנעליים הגדולות. שחקן הנבחרת הצעירה של ספרד הוא בכלל באסקי, שחמק מידיהם של אנשי אתלטיק בילבאו רק עקב העובדה כי אביו, פדרו, שיחק בעבר בסראגוסה ומחזיק בתפקיד במועדון בשנים האחרונות. קצת יותר משנה עברה מאז ערך הררה בן ה-20 את הופעת הבכורה בקבוצה הבוגרת, ובמועדון בטוחים: "יש לנו מנהיג לשנים הקרובות".