קצין תותחנים ראשי

הקדים את דייויד אולירי בקרב בין צפון אירלנד לאירלנד על המקום הנועל ברשימה. המגן הימני בעונת הדאבל ב-1971, שיחק בכל חמשת גמרי הגביע בשנות ה-70 והניף כקפטן ב-1979. רייס הוא הוכחה לכך שאפשר לפלס את הדרך לקריירה עתירת הישגים גם ללא כישרון יוצא דופן, בטח כשמפגינים נאמנות למועדון אחד, פרט לארבע עונות כשחקן בווטפורד, במשך 46 שנים תמימות ("כשהצטרפתי לארסנל, לא חלמתי שאשאר כל כך הרבה שנים"). לאחר פרישתו אימן רייס במחלקת הנוער והחל מ-1996 הוא משמש יד ימינו של ונגר

הנציג האותנטי ביותר של המהפכה הצרפתית בארסנל. עוד שחקן ברשימת הגדולים שההגדרה המתאימה לו יותר מכל היא אלגנטי. פירס היה ממצטייני האליפויות ב-2002 (אז נבחר גם לשחקן העונה) וב-2004, והצליח להשכיח די במהרה את מארק אוברמארס. שחקן הכנף הצרפתי סחרר עשרות מגינים במהלך הקריירה הנפלאה, כבש שערים בכמויות מרשימות (84 ב-284 הופעות) וזכה גם לפרידה מרגשת מהאוהדים כשהגיע להתארח עם ויאריאל. רק העזיבה לאחר גמר האלופות ב-2006, שם הוחלף בפתיחה בגלל הרחקתו של יינס להמאן, העיבה על התקופה הקסומה בלונדון

עוד לפני שחגג יום הולדת 18, בינואר 1965, הבקיע הבן של הקצב ממערב יורקשייר שלושער במדי ארסנל – השחקן הצעיר בתולדות המועדון שעשה זאת – והבהיר כי לתותחנים יש נשק קטלני בהתקפה למשך שנים רבות. הוא הוביל את ארסנל לגביע ראשון אחרי 17 שנים, כשהקבוצה זכתה בגביע ערי הירידים ב-1970 ("הרגע הגדול בקריירה שלי, אפילו יותר מהדאבל ב-1971") ובסך הכל הבקיע 149 שערים ב-12 שנותיו בבוגרים, עד שעזב ב-1976 לווסטהאם. רדפורד היה פחות מבריק מהנרי ופחות כריזמטי מרייט, אבל ידע לכבוש בדיוק כמוהם

לארסנל יש מסורת רבת שנים של רכש מוצלח. סימן הוא דוגמה לכך. השוער נרכש ב-1990, וכבר בעונת הבכורה בקבוצה נעל את השער וספג רק 18 שערים בדרך לאליפות ראשונה מבין ארבע. סימן, שוער קו מצוין ששלט גם בכדורי הגובה, היווה חלק חשוב גם בקבוצה של ונגר, למרות מומחיות שפיתח בספיגת שערים ביזאריים. הוא הגן על שער ארסנל ב-564 משחקים, יותר מכל אחד אחר, וכפי שפתח עם תואר כך סיים, כשהניף בגיל 40 את הגביע האנגלי. הותיר חלל גדול בשער ארסנל והנבחרת

הכוכב הבלתי מעורער של התותחנים בשנות ה-70. האירי הבינלאומי היה הפליימייקר הגדול ביותר שידעה ארסנל, והציג ראיית משחק ויצירתיות שגרמו ליובנטוס לחטוף אותו במהרה, לאחר שהתעלל בשחקני ההגנה של הגברת הזקנה בחצי גמר גביע המחזיקות ב-1980. בזמן ש"צ'יפי", כפי שכונה בריידי עקב חיבתו הידועה לפיש אנד צ'יפס, זכה באליפויות איטליה, ארסנל לא התגברה על עזיבתו ועברה מספר שנים קשות. הקוסם האירי זכה בגביע האנגלי ב-1979 וכבש 59 שערים ב-307 משחקים. עכשיו מקווים בארסנל שג'ק ווילשייר, "בייבי בריידי", יצעד בעקבות המקור

החלוץ שראה לנגד עיניו רק דבר אחד – את הרשת. רייט אהב יותר מכל להבקיע שערים, אך תמיד העדיף לעשות זאת בסטייל - נאמן למנטרה ש"הכדורגל הוא קודם כל שואו" – גם אם לפעמים מזגו הפרוע הכניס אותו לצרות. למי שהעז לפקפק ברכישתו ב-1991 אחרי עונת האליפות, השיב רייט על כר הדשא עם שלושער במשחק הליגה הראשון, ולאחר מכן היה אחראי ל-0:1 הקטן שגרהאם כל כך אהב. היה המבקיע המוביל של ארסנל (עד שבא הנרי) ובעונה האחרונה במדי התותחנים ב-1998 זכה באליפות היחידה שלו

בכל פעם שמזכירים לפטריק ויירה את ארסנל, הוא משיב: "התקופה המאושרת בחיי". למרות שהגיע כשחקן אלמוני יחסית להייבורי, ויירה לא נזקק לזמן התאקלמות, תפס מיד מקום מרכזי במערך של ונגר והפך לאחד הקשרים האחוריים הדומיננטיים בעולם. הקשר יליד סנגל היה פיזי ואתלטי הרבה יותר ממה שהכירו בפרמיירליג וידע להצטרף באופן מתוזמן להפליא להתקפות, תוך כדי תיאום עיוור עם חברו הצרפתי, עמנואל פטי. המגדלור במרכז השדה היה המנהיג של ארסנל בעידן שאחרי אדמס, ובובי רובסון המנוח קרא לו "הזר הטוב באנגליה בכל הזמנים"

האיש שהרוויח בזכות את הכינוי "מר ארסנל". עם 14 שנים כקפטן, 10 תארים ושירות נאמן לאורך כמעט שני עשורים, אדמס הוא שחקן ההגנה הטוב ביותר של התותחנים בכל הזמנים. הבלם התמיר היה מעוז ההגנה של ארסנל, כצלע הראשית ברביעייה המיתולוגית של לי דיקסון, סטיב בולד ונייג'ל ווינטרברן, עם קריאת משחק נהדרת, שליטה במאבקים אוויריים וכמובן לחימה ללא חת. גם ההתמכרות לטיפה המרה לא עצרה את היורש של דייויד אולירי, שהצטיין גם בקבוצה של ונגר וזכה ממנו להגדרה "פרופסור ההגנה"

ברוס ריוק לא הותיר את חותמו כמנג'ר ארסנל, אבל בקיץ 1995 ביצע את אחד המהלכים החשובים בתולדות המועדון, כשרכש את ברגקאמפ מאינטר. ההולנדי הגיע אחרי שנתיים מאכזבות לקבוצה אנגלית חסרת חן, ותוך זמן קצר הפך את "בורינג, בורינג ארסנל" לקבוצה מענגת ששילבה את הקשיחות הבריטית שהשריש ג'ורג' גרהאם עם השארם האירופי של ונגר. בצנעה ובשקט העניק איש הקרח שנים של קסם ודמיון לאוהדי ארסנל, עם 120 שערים, חלקם בלתי נשכחים. גם הנרי ואיאן רייט הסכימו: "אי אפשר לבקש פרטנר טוב יותר"

מי האמין שהכישרון צרפתי מירכתי הספסל של יובנטוס, יהפוך להצלחה כבירה בארסנל? עם שליטה אבסולוטית בכדור, מהירות וכוח, הנרי קנה את עולמו כסקורר מטורף עם 226 שערים ב-380 הופעות, שהציבו אותו בפער ניכר כמלך שערי המועדון בכל הזמנים. הטכניקה העילאית יחד עם ההתבגרות תוך כדי תנועה בהדרכתו של ונגר, השלימו את הטרנספורמציה של הנרי - הפרנצ'ייז פלייר של ארסנל בשנות ה-2000 הפך לאחד החלוצים הטובים בעולם. כעת, בדמדומי הקריירה, יגיע גדול התותחנים לבוש במדי ברצלונה למפגש עם האקסית. הכינו את הממחטות