פרויקט סאדאת

היה זה רגע השיא של סאדאת בוקארי בקריירה הקצרה שלו בגאנה, כשכבש שלושער במדי הארט אוף ליונס נגד סקונדי הסאקס. החלוץ הצעיר, באחד הראיונות הראשונים שלו לתקשורת, התבקש לתת טיפ לשחקנים צעירים והשיב: "עבודה קשה, משמעת, מיקוד ונחישות הם המפתחות להצלחה בכל תחום, במיוחד בספורט. ללא התכונות הללו, לספורטאי יהיה קשה מאוד להגשים את הפוטנציאל הטמון בו ולהתפתח. לשחקנים צעירים אסור לתת לשום דבר להפריע להם בקידום הקריירה".

כפי שהוא עצמו ניבא, אלו גם הדברים שעצרו את התקדמותו המטאורית ומנעו ממנו להגיע בשלב מוקדם יותר לאחת הליגות הגדולות באירופה, כפי שסברו בגאנה שיעשה במהירות. כעת, החלוץ שבגיל 16 נלחמו עליו שתי הלונדוניות, ווסטהאם וטוטנהאם, ולאחר מכן רק בעיות בקבלת רשיון העבודה מנעו הצטרפות שלו לצ'לסי, מגיע לישראל בפעם השנייה, בוגר יותר, בתקווה להמריא מכאן לשתי הפסגות שהציב לעצמו - נבחרת גאנה וקבוצה בכירה באירופה.

כשהיה בן 17, סיכם בוקארי את תנאיו בבית"ר ירושלים, שתיכננה לשלבו בקבוצת הנוער ובמידה שירשים להקפיצו לקבוצה הבוגרת. החלוץ, שיכול לתפקד גם כקשר התקפי וכקיצוני ימני, הגיע לאחר שהשתתף במדי הנבחרת עד גיל 17 באליפות העולם וסיים איתה במקום השני תוך כדי הצגת יכולת מרשימה מבחינה אישית, אך הרעיון הירושלמי לא יצא אל הפועל והוא נאלץ לשוב לגאנה.

הארט אוף ליונס קיבלה אותו בזרועות פתוחות, והוא החזיר עם שערים כמעט מדי משחק, כאשר גם מאמן נבחרת גאנה דאז, הצרפתי קלוד לה רואה, נדלק על הכישרון העולה ותיכנן לשלבו בהרכב הנבחרת הבוגרת למרות גילו הצעיר. "אני אתן לסאדאת צ'אנס בנבחרת הבוגרת כי אני אוהב את הדרך שבה הוא רץ ויוצר שטחים פנויים, ובעיקר את התוקפנות שלו מול השער", הסביר לה רואה לתקשורת הגנאית. "סאדאת הוא החלוץ המודרני".

כאן נכנסו לעניין הפציעות המרובות שפקדו את השחקן, והן אלה שמנעו ממנו למעשה לרשום הופעת בכורה בנבחרת עד היום. ב-2007 נמכר בוקארי מקבוצתו הגנאית לאטואל דו סהאל, קבוצת הפאר של טוניסיה, אותה העדיף על פני נאנט הצרפתית, בתמורה להצעה קוסמת של מיליון דולר.

כשהגיע לטוניסיה, סברו אוהדי הקבוצה כי על השחקן מוטל כישוף שגורם לו להיפצע תכופות. במהלך משחק של אטואל בליגת האלופות של אפריקה, שם כינו אותו 'המפציצן', תוקל בוקארי בפראות ונלקח לבית החולים כשהוא מחוסר הכרה. אחרי שנפצע פעם נוספת, הפעם במפשעה ובגינה לא ניצל עוד הזדמנות לשחק בנבחרת, אמר: "אני מודה לאלוהים שעוזר לי להתאושש מפציעות. זה חלק מהמשחק וצריך לקבל את זה, אבל אף שחקן לא רוצה להיפצע בתדירות כזו. אולי באמת יש עליי קללה".

למרות הפציעות, בוקארי השאיר רושם נהדר מבחינה מקצועית בטוניסיה. אחרי שני שערים בעונה הראשונה, כבש 10 בעונתו השנייה שהייתה העונה המלאה היחידה שלו באטואל. בוקארי הפגין חדות ואגרסיביות ותמיד חיפש את השער. "הוא אנרגטי וטכני. חלוץ נהדר שתמיד מחפש את השער", תיארו אותו בתקשורת הטוניסיאית, שם טענו כי בגלל קנאה מצד השחקנים המקומיים הוא לא מקבל מספיק כדורים מהקישור ונאלץ לרדת אחורה ולבצע פעולות באופן אישי. "אם היה זוכה לשיתוף פעולה, היה מבקיע הרבה יותר".

למרות זאת, שבעה כיבושים בשמונה משחקים בפתיחת העונה הנוכחית, הציבו אותו בראש טבלת המבקיעים של הליגה וגרמו לו להרים את האף. החלוץ המחונן דרש העלאה בשכרו, והחליט על דעתו בלבד להיעדר מאימוני הקבוצה בספטמבר 2009. הייתה זו רק אחת מסדרת בעיות משמעת שלטענת הטוניסאים פגמו בהתקדמותו.

דווקא לאחר שהגיע להסדר מסוים עם הנהלת הקבוצה, הסובלת מהתנהלות בעייתית וחילוקי דעות פנימיים בשנתיים האחרונות, החליט לצאת מגבולות טוניסיה ללא רשות המועדון. עימות זה הביא לשחרורו, כאשר השחקן ונציגיו רכשו את שארית חוזהו (שנה וחצי), לאחר פגישה עם הנשיא חאמד כמון בבריסל.

"בוקארי רוצה לעבור בהשאלה, אבל לא היו מגעים קונקרטיים עם אף קבוצה ומהרגע שהגיע אלינו הוא מפגין חוסר משמעת, למרות הכישרון הרב שלו", הבהיר כמון את פני הדברים. "למרות האזהרות שלנו לגבי היציאה לחופשה, הוא החליט לעזוב את טוניסיה. כך אי אפשר להמשיך". אוהדי הקבוצה הגיבו לשחרורו שהפך רשמי בימים האחרונים, כשאמרו: "אנו מאחלים הצלחה לקבוצה הבאה שתצטרך להתמודד עם הבילויים ובעיות המשמעת שלו". זאת תהיה מכבי חיפה.