חופשיים מטרבל

ערב המשחק בין ברצלונה לאינטר (0:2) השבוע, נשאל ז'וזה מוריניו במסיבת העיתונאים על חשיבות היעדרותו של ליאו מסי. "זה בכלל לא רלוונטי. בארסה תשחק בדיוק באותה צורה איתו או בלעדיו". גם גווארדיולה נדרש לעניין וניסה לשכנע את הספקנים: "אנחנו יכולים לנצח גם בלעדיהם. נסתדר עם האחרים". מאחורי הקלעים, התחננו שני השחקנים, שסובלים מפציעות קלות בשרירים, בפני מאמנם שייתן להם לשחק, אך גווארדיולה העדיף לשמור אותם לקלאסיקו בראשון. בסופו של דבר, הנבואה של מוריניו התפוצצה לו בפנים. המהלך של מאמן הבלאוגרנה התברר כגאוני.

לא רק שבארסה הסתדרה בלי צמד האסים שלה, היא גם נתנה הצגה בלתי נשכחת, רשמה את 45 הדקות הטובות שלה העונה מבחינה התקפית ועוד הספיקה לנוח במחצית השנייה ולשמור את הרגליים לראשון. ללא איברהימוביץ' ומסי, גווארדיולה הכניס את המחליפים לתבנית המנצחת שלו וברצלונה נראתה כמו ברצלונה. זאת של העונה שעברה. אינייסטה וצ'אבי התעוררו לחיים. דני אלבס היה בכל מקום ופדרו לא הפסיק להטריד את מייקון. שוב קיבלנו את ברצלונה שלוחצת על שחקני ההגנה, מניעה כדור במהירות, חכמה, דורסנית וקטלנית. לאינטר העייפה והאיטית לא הייתה תשובה.

אחרי שאיבדה את הפסגה בלה ליגה בשל שרשרת הופעות לא מרשימות והסתבכה גם בצ'מפיונס, בארסה הייתה זקוקה לניצחון הזה. זה לא רק הביטחון שחזר לפני המשחק הגדול של ספרד, אלא הצהרת כוונות וסתימת פיות למבקרים. יחד עם זאת, משהו היה חסר במכונה הכי משומנת באירופה. ברצלונה של תחילת העונה איבדה במעט את הקילר אינסטינקט שלה. גם בניצחונות, זו לא הייתה הקבוצה המושלמת מאשתקד. "ברצלונה גילתה את עצמה מחדש", כתבו עיתוני העיר לאחר הניצחון על אינטר. העובדה שזה קרה ללא מסי, ובעיקר ללא זלאטן, אינה מקרית.

ב-11 מחזורי פתיחת העונה בליגה, השיגה ברצלונה 27 נקודות, לעומת 28 בתקופה המקבילה בעונה שעברה, וכבשה 29 שערי זכות – שבעה פחות מאשתקד. כלומר, ברצלונה הנוכחית משיגה את אותם אחוזי הצלחה בליגה, אך כובשת פחות. הסבר ראשון לסוגיה הזו ניתן למצוא כשבוחנים את רשימת כובשי השערים. בעוד סמואל אטו כבש 13 שערי ליגה ב-11 מחזורי הפתיחה של העונה שעברה, זלאטן איברהימוביץ' הסתפק בשבעה העונה. לצורך ההשוואה, מסי עומד על כמות זהה של שבעה שערים בתקופה מקבילה בשתי העונות.

זלאטן לא הופך את ברצלונה לדורסנית פחות, ההיפך הוא הנכון. הוא איש מטרה קלאסי שמרחיב את הארסנל ההתקפי ומספק אופציות נוספות כמו משחק על כדורים ארוכים או הגבהות לרחבה, שהיו פחות רלוונטיות בהיעדר ביג מן בדמותו. "איתו יש לנו בטוחה בהתקפה וזה מאפשר לי לשלוח כדורים ארוכים או קצרים, ומקל עליי להיכנס למשחק כי מכל מקום אפשר לראות אותו. הוא נותן לנו אופציות ופתרונות בהתקפה ובכל שבוע, אנחנו מתרגלים אליו יותר ויותר", אמר המגן דני אלבס.

אלא שעם זלאטן, סגנון המשחק של ברצלונה משתנה. השבדי לא מסוגל לבצע את הלחץ הבלתי פוסק על מגני היריבה, כפי שעשה אטו ולכן גווארדיולה נאלץ לוותר על אחד מסימני ההיכר של עונת הטרבל. עם זלאטן בחוץ, ברצלונה חזרה ללחוץ במחצית הראשונה נגד אינטר. מול שחקני הגנה איטיים כמו לוסיו, סמואל וקיבו, התוצאה הייתה קטלנית. כשזה לא קורה, ברצלונה נראית, על הנייר, פחות מאיימת וכובשת פחות שערים. "השילוב של זלאטן משנה את הדינמיקה של קבוצה שזכתה בשלושה תארים", התבטא בנושא יוהאן קרויף, אך ציין: "זה בדיוק מה שפפ רצה".

ואכן, דברים שהצליחו נהדר בעונה שעברה, הולכים לגווארדיולה פחות חלק העונה. אשתקד, בארסה השיגה ניצחונות של 1:6 על חיחון, 0:5 על אלמריה ו-1:4 על מלאגה בפתיחה. העונה, מול אותן יריבות, זה נגמר 0:3, 0:1 ו-0:2 , בהתאמה. גווארדיולה חזה היטב את העתיד לבוא. קבוצות קטנות מנסות לעצור את ברצלונה בכל מחיר, משחקות אגרסיבי על גבול הברוטאלי ומשתדלות להימנע מתבוסות קשות. בדיוק בשביל זה, מאמן הבלאוגרנה היה צריך את שחקן המטרה שירחיב לו את האופציות ההתקפיות, ייתן לו עוד אפשרויות בחלק הקדמי.

השפעה נוספת על היכולת ההתקפית של ברצלונה היא יכולתו של תיירי הנרי. החלוץ הצרפתי היה האקס פקטור בעונה שעברה עם 19 שערי ליגה ו-25 בכל המסגרות. מלבד המספרים, התרומה של הנרי במכונה הקבוצתית הייתה ענקית. הצרפתי תופקד באגף השמאלי, שמצד אחד דרש ממנו הרבה עבודת הגנה בשמירת הלחץ, ומצד שני, כשאטו ומסי משכו את ההגנה, הנרי היה זה שנשאר פנוי לסיים את ההתקפות. לא אחת הודה החלוץ הוותיק כי לקח לו זמן להתרגל לשינוי התפקיד. "יש מצבים בהם אתה צריך לעבוד בשביל הקבוצה ולא רק בשביל עצמך. מעולם לא חשבתי שאעשה כל כך הרבה הגנה", הודה הנרי בעבר.

אחרי שזכה באליפויות וגביעים בכל קבוצה בה שיחק והיה שותף לזכייה של צרפת במונדיאל 98' וביורו 2000, השיג הנרי את התואר האחרון שהיה חסר לו – ליגת האלופות. מאז, הוא נראה שבע ומתנהג בנרגנות. בצרפת דיווחו על תקרית חריפה עם ריימונד דומנק ערב משחק הנבחרת נגד רומניה, כשגם בבארסה, המצב מידרדר. כבר בקיץ, לאחר שהשתתף באירוע צדקה לצד כוכבי NBA כסטיב נאש, טוני פארקר וכריס בוש, אמר הנרי כי ברצונו לסיים את הקריירה ב-MLS, בעיר האהובה עליו, ניו יורק. בשבועות האחרונים, מעריכים בספרד כי הנרי יעזוב לתפוח הגדול לפני תום חוזהו בקיץ 2011.

הנרי משדר סימנים של שחקן שמאס במשחק. הוא מרבה להיעדר בגלל פציעות קלות וכאבי גב ונראה חסר חשק. כך, למשל, כשהתחמם באיטיות ולא התלהב להיכנס במהלך ה-0:0 של ברצלונה בקאזאן בתחילת נובמבר. הקש ששבר את גב הגמל הוא כמובן פרשת שער השוויון נגד אירלנד. הצרפתי הודה ששקל לפרוש מהנבחרת בעקבות התגובות החריפות להתנהגותו ובקרב עיתוני ברצלונה, "ספורט" ו"אלמונדו דפורטיבו" רק התחזקה ההערכה שימיו במועדון קרבים לקיצם, גם בשל רצונו של גווארדיולה לקדם את בן טיפוחיו, פדרו.

"אני לא מתרגש ממסי. אינייסטה הוא הסכנה. הוא פנטסטי ומניע את הקבוצה. יכולת המסירה שלו, התנועה וריווח המשחק מדהימים. הוא השחקן החשוב בברצלונה". המחמאה הלא אופיינית הזו הגיעה מפיו של סר אלכס פרגוסון, ערב גמר ליגת האלופות. אינייסטה, הילד הצנום והביישן מאלבסטה, קיבל רק בעונה שעברה את ההכרה הסופית בתואר האיש שגורם למכונה לעבוד. לצערו, אחרי עוד הופעה נפלאה בגמר ברומא, פציעה השביתה אותו לארבעה חודשים ומנעה ממנו לערוך את אימוני טרום העונה עם הבלאוגרנה.

הבשורה הגדולה מהניצחון על אינטר השבוע, הייתה חזרתו של המאסטרו. "פפ הפך את אינייסטה למסי והוא היה המפתח לניצחון. ההגנה של אינטר התקבצה סביבו וסביב צ'אבי, מה שבודד את דני אלבס על כריסטיאן קיבו", כתב העיתונאי לובו קרסקו בטורו ב"אלמונדו". לכאורה, אינייסטה הוסט לתפקיד של מסי כחלוץ שבא מימין, אבל בפועל, הוא היה הקשר הרביעי על תקן השחקן החופשי. הוא נע ככספית, החליף צדדים ובעיקר תסכל את דז'אן סטנקוביץ' והציג שוב לראווה את שיתוף הפעולה המושלם עם צ'אבי. כשהוחלף בתוספת הזמן, קם הקאמפ נואו על הרגליים. המלך אנדרס חזר.

עד המשחק בשלישי, אינייסטה התקשה להציג את יכולתו. ב-1:1 בבילבאו שלושה ימים קודם לכן, הוא היה חלש להחריד כשנכנס למשבצת של הנרי המאכזב באגף השמאלי ולא הצליח למצוא את עצמו. אינייסטה נפגע מהשינוי המסוים בסגנון המשחק. ברגע שאיברהימוביץ' הופך לשחקן המטרה היחיד, בארסה לא אחת מוותרת על המשחק המסודר בקישור. מנגד, כשאינייסטה משחק בחופשיות, הוא בלתי ניתן לעצירה. "לאינייסטה וצ'אבי אין תחליף. הם שחקנים ייחודיים", פרגן מוריניו בסיום.

מאז הפציעה, גווארדיולה שומר על היהלום שלו בכפפות של משי מחשש שיפצע בשנית בשל מבנה גופו השברירי. בחודש שעבר, פנו ראשי ברצלונה לויסנטה דל בוסקה וביקשו שלא יזמין את הקשר למשחקים חסרי החשיבות של הנבחרת נגד בוסניה וארמניה על מנת שיוכל להחלים. הדרישה נענתה בשלילה. אינייסטה משולב בברצלונה בהדרגה אולי איטית מדי. "המצב שלי משתפר באיטיות וכעת, הכל עניין של להיכנס לקצב ולחזור לכושר משחק. אני רוצה לשחק מעכשיו בקביעות", אמר הקשר לאחרונה וזרק רמז עבה לעבר מאמנו.

החיוך לא ירד מפניו של גווארדיולה בתום הניצחון על אינטר. מעבר לעובדה שברצלונה התקרבה מאוד לשמינית גמר ליגת האלופות, היא החזירה לעצמה את הביטחון והחזירה לקהל ולתקשורת את הביטחון בה ערב המשחק החשוב של העונה. הניצחון על אינטר ללא מסי וזלאטן נתפס כמפגן כוח. היכולת הזכירה לכולם את ברצלונה האמיתית. גווארדיולה היכה את מוריניו שוק על ירך וכלשון הפובליציסטים הספרדים: "לימד אותו שיעור חשוב בטקטיקה".

"הייתי שולח מסר לא נכון לקבוצה אם היינו משנים את שיטת המשחק. ברור שאני שמח יותר שמסי ואיברהימוביץ' על המגרש, אבל לא הייתי מוכן לקחת את הסיכון ולאבד אותם לזמן רב", הסביר המאמן המחויך את המפתחות לניצחון. עם אינייסטה על תקן מסי, פדרו באגף השמאלי והנרי במרכז, ברצלונה שיתקה את אינטר בעזרת לחץ בלתי פוסק ומשחק המסירות המהירות שהפך במועדון לאמנות או מדע מדויק. בארסה גמרה את המשחק ב-45 דקות והספיקה עוד לנוח לפני המלחמה בראשון.

ריאל, בניגוד הגמור לאינטר, הוא קבוצה שמבוססת על הברקות אישיות ולא על כדורגל מסודר. היא מציגה קישור אחורי אגרסיבי, אבל רכה מאוד באגפים ובמרכז ההגנה. בעונה שעברה, לריאל לא היה פתרון למשחק הלחץ של ברצלונה ולמשחק המסירות. מבט אל הסגל הנוכחי מראה שלבלאנקוס יש אמנם יותר כלים בהתקפה, אבל נקודות התורפה נותרו זהות. ברצלונה אולי כובשת פחות העונה, אבל במצ' אפ מול ריאל יש לה יתרון ברור. בברצלונה עסקו עד כה בעיקר בלגלוג על הפרויקט הנוכחי של פלורנטינו פרז. בראשון בקאמפ נואו, חובת ההוכחה מוטלת עליהם.