גודס יעשה את ההבדל

כשאפי בירנבוים אמר במסיבת העיתונאים, בדרכו המעודנת והכנה כאחת, "ירושלים היום בעטו לנו בתחת", והסביר מדוע מכבי תל אביב הובסה במלחה, הייתה הרגשה שירושלים תגיע רחוק בעונת 2008/09. זה אמנם קרה כמה ימים אחרי שהקבוצה כשלה והודחה מהיורוקאפ, אך אפשר היה להניח שזה יעזור לה להתרכז בליגה, ולאיים על התארים המקומיים. בפועל, הפועל ירושלים נכנעה למכבי חיפה בליגה ובגביע, כשלה גם בגביע האתגר וסיימה עונה, עוד עונה, עם פיטורי מאמן מתוקשרים ועתיד כלכלי קודר.

אבל ירושלים, כמו בכל קיץ, קמה מהריסותיה ומתחברת כדי לתפוס את מקומה כמועדון מספר 2 בכדורסל הישראלי, וליצור רף ציפיות שלעולם גדול על מידותיה הכלכליות והמקצועיות. גודס הוחזר לקווים, גומא אגייאר פיזר דולרים ובירושלים הקימו קבוצה מחדש, כשרק שניים – יובל נעימי ושרון ששון – ממשיכים מהעונה שעברה. ידוע שירושלים מתקשה לשמור על סגל יציב, הן בשל בעיות כלכליות והן בשל אופיה הסוער של הקבוצה, אבל עזיבתם של טימי באוורס וארז מרקוביץ' מחקה לחלוטין את סגל הקבוצה מעונת 2007/08. האם לא מדובר במהפכה אחת יותר מדי? בינתיים זה מצליח, והקבוצה ניצחה את מכבי ת"א והניפה את גביע ווינר, אבל האם הסגל הקיים יצליח להתמודד בשתי חזיתות, הישראלית והאירופית? והחשוב מכל, האם השינויים שביצעה ירושלים יהפכו אותה לקבוצה יותר טובה, כזו שתוכל להניף תואר משמעותי יותר בסוף העונה?

בעונה שעברה: אדם הלסקה, מורן רוט, יובל נעימי, טימי באוורס, רוג'ר פאוול, ראשון קלארק, שרון ששון, ג'ורדן פליגל

בעונה הקרובה: יובל נעימי, שרון ששון, טרה סימונס, יוגב אוחיון, דיז'ון תומפסון

בעונה שעברה באוורס היה הקו האחורי של ירושלים. הוא שיחק הכי הרבה, קלע הכי הרבה, ניווט, כיוון והחזיק בכדור ברגעי האמת. זה אולי לא מה שגודס התכוון אליו, אבל זה מה שיצא. נעימי טרם הבשיל, רוט רשם מספרים נאים אבל לא השתלב ונעלם בפלייאוף ובפיינל פור, הלסקה נפצע בתחילת העונה ונמוג. היריבות ידעו שעצירת הבחור הקטן תביא לניצחון גדול. השנה ירושלים שוב עם שני גארדים ישראלים, אולם צירופם של טרה סימונס ודיז'ון תומפסון יוצר קו אחורי שונה לגמרי מבחינת הסגנון והאופי.

"על פניו, הקו האחורי שנבנה הוא עם יכולת קליעה יותר טובה מזו של שנה שעברה, אבל זה תלוי לא מעט בסימונס, שצריך לתת עונה כמו שנתן בגליל, כדי שהקבוצה תצליח”, אומר רוני בוסאני. "זה קו אחורי שיכול לנצח כל קו אחורי בארץ, והוא ברמה אירופית. בקו הזה, אם שניים-שלושה טובים ביום נתון, זה קטלני. המהירות שלהם תלויה בתאום ובריבאונד ההגנה. נעימי ואוחיון יכולים להתמודד עם כל גארד בארץ ובאירופה בשני צדי המגרש, והייתי קונה כרטיס כדי לראות אותם ואת סימונס בפעולה".

השאלה היא האם שחקן כבאוורס, שידע לחלץ את ירושלים ממצבים קשים, לא יחסר לגודס בעונה הקרובה, בה הוא נותן את המפתחות לשני ישראלים צעירים. "אוחיון זו החתמה מצוינת, הוא יכול להיות דומיננטי בשני צדי המגרש”, אומר רובי בלינקו, שסבור כי השניים יכולים להתמודד עם כובד המשימה. "נעימי מתפתח להיות רכז מצוין, במיוחד התקפית. הוא אולי שחקן הפיק אנד רול הטוב בארץ כיום. הם משלימים אחד את השני, נעימי עם יד יותר טובה משל יוגב, אבל ליוגב יש חדירה טובה והגנה מצוינת”.

“נוצר תלכיד שבו אין שחקן מפתח”, מתייחס בלינקו לשינוי באופיו של הקו האחורי, ולדעתו ההרכב החדש יהפוך את ירושלים לקבוצה מסוכנת יותר. "החכמה היא איזה סוג כוכב יש לך, כזה שלוקח הכל על עצמו כמו ארויו, או אחד שעושה את השחקנים סביבו טובים יותר ויודע גם לקחת אחריות, כמו שהיה פארקר לדוגמה. ראיתי אותם מנצחים את חיפה בקלות בלי שני שחקנים חשובים, פינקני ותומפסון, ונראה שהשלם גדול מסך חלקיו. אני מאוד התלהבתי מתומפסון, שיש לו הגנה, אתלטיות ויד טובה. הוא נראה לי זר ברמה של יורוליג, ולא נראה לי שהוא יישאר פה אחרי העונה הזאת".

שורה תחתונה: הקו האחורי החדש קצר ומהודק, ומעניק לגודס יותר מהירות, אתלטיות וכוח אש מבחוץ. קבלת ההחלטות יכולה להיות בעייתית, וההצלחה תלויה לא מעט בקפיצת המדרגה המצופה מנעימי ואוחיון.

בעונה שעברה: טורין פרנסיס, טרוויס ווטסון, עומר סניד, ארז מרקוביץ'

בעונה הקרובה: אורי קוקיה, קווין פינקני, ליאו ליונס, ברנדון האנטר

מה לא עבר על הקו הקדמי של ירושלים בעונה שעברה. מרקוביץ' שיחק עם מסכה עקב שבר בארובת העין, אבל עם זה האדומים מן הסתם הצליחו להסתדר. אך כשווטסון נותח ואביו של סניד הלך לעולמו ואיתו הלך לפורוורד החשק לשחק, הקו הקדמי הבנוי לתלפיות נראה פתאום כמו עוד פרויקט של חברת חפציבה. הבאתו של פרנסיס הגבוה והחזק במרץ ייצבה את השורות. אם בקו האחורי באוורס היה דומיננטי, הרי שהקו הקדמי נסמך בהתקפה בעיקר על יכולתו של סניד (ממוצע עונתי של 5 אסיסטים למשחק), מה שהפך את ירושלים למטרה קלה עבור הגנות היריבות.

העונה ירושלים מציגה קו קדמי שנראה פחות חזק פיזית, אך יותר אתלטי. ליונס הגיע ממכללת מיזורי ככישרון מבטיח, ואמור לייצר תנועה ונקודות; פינקני וההחתמה הטרייה האנטר יוסיפו כוח וניסיון שצברו באיטליה; קוקיה, שחקן נטול אגו בעל יכולת הגנתית, משלים את רביעיית הגבוהים. פינקני הראה יכולת קליעה מרשימה בחצי גמר גביע ווינר מול חיפה כשקלע 26 נקודות, וליונס הפציץ ברבע הגמר מול חולון 23 ב-8 מ-10 לשתיים, אולם יכולתם בשאר משחקי ההכנה הייתה חלשה יותר. האנטר עדיין בגדר נעלם, ושלושת האחרים לא הוכיחו יכולת מסירה משובחת עד כה, כך שלגודס יחסר משחק בין גבוהים או מסירות לשחקן פנוי כמו שסניד חילק.

למרות זאת, בלינקו סבור כי ירושלים חיזקה את הקו הקדמי, במיוחד לאחר צירופו של האנטר, אחריו עקב לא מעט. השחקנים ורסטילים וקבוצתיים יותר, והחיבור יקבע לגבי ההמשך. "על פניו נראה שיש לירושלים בינגו עם הזרים. צריך להחמיא לגודס, שחיבר אנשים בלי אגו, עם יכולת בשני צדי המגרש. הם הביאו שחקנים יותר מגוונים, זה נותן המון אפשרויות. פינקני הוא מספר 4 עם הגנה טובה וגם יכולת התקפית. האנטר הוא לא שחקן מוביל באופי שלו, אבל שחקן רוטציה מצוין שנותן מענה לקבוצות עם ביג מן דומיננטי. הוא ריבאונדר, יש לו מאסה והתמצאות טובה. אין לו ידיים טובות כמו לווטסון, שהיה גם ריבאונדר מעולה, אבל ירושלים מצאה מישהו שיכול להיכנס לנעליים שלו”.

שורה תחתונה: בניגוד לימי סניד הגבוהים יהיו תלויים יותר ביכולת הגארדים, אך התקפית מדובר בשחקנים מגוונים יותר ולפי משחקי ההכנה מדובר בקו קדמי ששמירה היא לא מילה מגונה עבורו.

לירושלים יש רק תשעה שחקני רוטציה, וסביר להניח שזה לא יישאר כך לאורך העונה. עונה אירופית, פציעות או חוסר התאמה יכפו על גודס שינויים והוא יהיה חייב יותר כלים בארגז. בעונה שעברה גודס השתמש ברוטציה קצרה יחסית, אך הייתה לו לפחות את האפשרות להעלות שחקני ספסל. העונה נראה שחסר מעט עומק לספסל, גם אם יושבים עליו שחקנים מגוונים יותר שיכולים לשחק בכמה עמדות. צירוף של גבוה נוסף וישראלי נוסף יכסה על החסר.

לעומת זאת הישראלים יכולים להפוך השנה מנקודת חולשה, לכאלה שהופכים את ירושלים לקבוצה מסוכנת יותר. "לפי מה שראיתי נעימי משחק השנה כבעל בית בירושלים, הוא קפטן והוא נראה בוגר יותר", מסמן בוסאני את הגארד בן ה-24 כאיש שיכול לסחוף אחריו את הקבוצה, ואת קוקיה כאיש שיכול לחבר את ההגנה. "קוקיה הוא נכס. לא תמיד האוהדים רואים את ההברקות שלו, דברים שמשבשים ליריב את המשחק. הוא עוזר בהגנה, עוצר גארדים, חוטף וחוסם תנועה של גבוהים. הקהל יאהב את הלחימה וההשתטחויות שלו".

זו עונה שנייה ברציפות שירושלים מחזיקה בשני גארדים ישראלים בכירים, אולם השינוי העונה הוא שהלחץ עליהם. אין באוורס שינווט ויחפה, הכל תלוי בהם. נעימי חייב להפוך שקול ויציב יותר, ואילו מאוחיון הציפיות הן כי יתפתח כשחקן. מעל שניהם מרחף סימן שאלה באשר ליכולתם לשלוט בקבוצה, ואם יצליחו במשימתם לא רק ירושלים תרוויח אלא גם הכדורסל הישראלי. ששון, המנוסה מבין הארבעה, יתרום קליעה מבחוץ ומשחק קבוצתי, ויחד עמו יש לירושלים הרכב ישראלי מצוין ביחס למצוי. "במכבי תל אביב נמצאים הישראלים הכי טובים, אבל אתה לא עולה למגרש עם ארנק, ולכן ההבדל בין השחקנים הוא לא כמו ההבדל במשכורות”, מסכם בלינקו.

שורה תחתונה: ישראלים בתפקידי מפתח זה חידוש מרענן בכדורסל הישראלי העכשווי והימור מצד ירושלים. הרעב להצלחה, הרצון להוכיח והפוטנציאל הקיים בקרב הישראלים יכול לחפות על הספסל הקצר, לפחות בשלב הראשון של העונה.

אחרי שההנהלה פיטרה את גודס בצורה מבישה, והמאמן מחל על כבודו והסכים לחזור לקבוצה, ירושלים יצאה לדרך חדשה כשאת תפקיד המיליונר הקפריזי התורן ממלא גומא אגייאר. אז עכשיו יש כסף, אבל גם יש ציפיות גבוהות ואף אחד במלחה לא יסבול כישלון נוסף באירופה והיעדרות ממעמד גמר הגביע וגמר הפיינל פור.

גודס בנה קבוצה המורכבת משחקנים מגוונים יותר בהגנה ובהתקפה, וסגל שכוחו בתאום ובחיבור בין חלקיו ולא בכושרם של שני שחקנים, באוורס וסניד. לירושלים של השנה יש פוטנציאל להגיע רחוק יותר, אך ההימור שלקח גודס – שני גארדים ישראלים שיובילו את הקבוצה – יכול להפוך את הפוטנציאל הזה להרסני. הסגל יכול לייצר ניצוצות של כדורסל מענג באותה מידה בה יכול להתרסק מול קבוצות פיזיות באירופה או בשל חוסר הניסיון של לא מעט שחקנים חשובים במערך.

הקו הדק בין כישלון להצלחה עובר בעמדת המאמן. גודס צבר מספיק קילומטרז' בעמדת המאמן, הוא מכיר את נפש השחקן ואחרי העונה שעברה והקיץ האחרון הוא גם מכיר היטב את האופן בו ירושלים מתנהלת ומתנהגת, יתרון שיעמוד לזכותו. עם זאת, מלבד העונה המפתיעה ההיא עם מכבי ראשון לציון, וכמה ניצחונות על מכבי תל אביב, הוא טרם השיג הישג ממשי ויסלחו לנו הוגי גביע ווינר. גודס אומנם מדבר כמו מח"ט בצה"ל, אבל התוצאות מלמדות כי ברגע האמת הוא לא מצליח לסחוף אחריו את השחקנים, ולטעת בהם את האמונה שהם יכולים לנצח. אשתקד, לדוגמה, הוא ניצח בליגה פעמיים את חיפה, רק כדי להיכנע לה בחצי גמר גביע המדינה וחצי גמר הפיינל פור. אם מעבר ליכולותיו המקצועיות גודס יידע לספק לירושלים גם את התקווה להצלחה, היא כנראה תוכל לממש אותה.