עלק ליגה

השבוע, רגע לפני שעונת הכדורגל בספרד יוצאת לדרך באופן רשמי, נפגשו נציגי ארבע הקבוצות המייצגות את המדינה בליגת האלופות, באירוע חגיגי של הטלויזיה הספרדית. הראשון לדבר היה סגן נשיא ברצלונה, רפאל יוסטה, שאיחל הצלחה לאתלטיקו מדריד בפלייאוף מול פנאתינייקוס ולא הבין על איזו יריבות עם ריאל מדריד כולם מדברים. חורחה ולדאנו מריאל ואנריקה סרזו נשיא אתלטיקו תרמו גם הם קלישאות נבובות, עד שהגיע מונצ'י והעיר את הדיון. "אנחנו יכולים להגיע רק לחצי גמר ליגת האלופות, כי המקום בגמר שמור לברצלונה וריאל מדריד", אמר מנהלה המקצועי של סביליה, בחצי חיוך שהסגיר הרבה מן האמת.

דבריו של מונצ'י סחטו צחקוקים מהקהל, אך היה בהם לא מעט תסכול. בזמן שחובבי הכדורגל מחכים בכליון עיניים לראות כיצד יתפתח המאבק הדו-ראשי בין ברצלונה הססגונית לגלאקטיקוס בהתהוות של ריאל מדריד, ובספרד בטוחים שהעונה הזו תהיה הגדולה מכולן ותציב את הליגה דרגה אחת מעל המקבילה האנגלית - הפער בין שתי האימפריות לבאות אחריהן הולך ומתעצם. יש יאמרו כי המגמה בספרד מזכירה את התהום שנפערה בין ארבע הגדולות באנגליה לשאר הליגה, אך בספרד המצב שונה. שם נדיר לשמוע קולות של ביקורת כנגד המצב, הרי מבחינתם הוא בהחלט מתקבל על הדעת. כך היה וכך יהיה – ברצלונה וריאל מדריד, ואז כל היתר.

טבלת האליפויות מציגה נתונים זהים לתחושה הכללית. 16 מ-20 תארי האליפות האחרונים התחלקו בין שתי הגדולות, כאשר אתלטיקו מדריד (1994/95), דפורטיבו לה קורוניה (1999/00) ו-ולנסיה (2001/02, 2003/04) היו היוצאות מן הכלל שניצלו חולשה מקבילה של ברצלונה וריאל מדריד גם יחד על מנת לקטוף את התהילה. בעונות האחרונות עושה רושם שהאלטרנטיבה דוכאה ללא תנאי, וההמשך עלול ליצור פערים כמעט בלתי מחיקים.

ריאל מדריד ביצעה רכש של 250 מיליון יורו במהלך הקיץ, כשפלורנטינו פרז שב לכס הנשיאות והרים מחדש וביתר שאת את הפרויקט המגלומני שלו. ברצלונה, למרות כל הדיבורים על מדיניות אחרת, לא נשארה חייבת עם רכישת זלאטן איברהימוביץ' (45 מיליון יורו בנוסף להעברת סמואל אטו לאינטר) והצעה מופרזת למדי של 25 מיליון על האוקראיני דמיטרו צ'יגרינסקי. אין צורך להזכיר כי מדובר בקבוצות שנמצאות בחובות תמידיים של מאות מיליוני יורו. אתלטיקו מדריד, לעומת זאת, שלפה את פנקס הצ'קים רק עבור השוער הצעיר סרחיו אסנחו, שנרכש בסכום המוערך בכ-5 מיליון יורו מקבוצתו ויאדוליד.

כשריאל מדריד צריכה כסף, הבנקים מיד נחלצים לעזרתה ומארגנים הלוואות על הלוואות, העיקר שלאוהדי הבלאנקוס – קהל יעד רחב היקף – לא תהיה כל סיבה לחוש נבגדים. שתי הגדולות זוכות להסכמי שידור נפרדים החל מ-2006, אז יצאו מהסכם השידור הקיבוצי, שמייצרים עבורם סכומי כסף שבקבוצות האחרות כלל לא חולמים עליהם. ברצלונה מקבלת סכום המוערך בכ-150 מיליון יורו וריאל מדריד 145 מיליון (בחוזה ארוך יותר), בעוד ולנסיה נאלצת להסתפק בכ-30 מיליון יורו לעונה בלבד, על אף היותה קבוצת צמרת קבועה בעשור האחרון. לכן לא מפתיע שאותה ולנסיה נזקקה להתגייסות כללית של האוהדים, שרכשו מניות על מנת להציל את המועדון מפשיטת רגל, לאחר שנקלע לקשיים כלכליים ואף בנק לא נחלץ לעזרתו.

אם לוקחים בחשבון גם את תמיכת הספונסרים בשתי הענקיות לעומת חוסר הוודאות באותו תחום בקרב שאר הקבוצות, המצב יהפוך מדאיג יותר בשנים הבאות. אנחל טורס, נשיאה של חטאפה הצנועה, העריך ש-16 מ-20 קבוצות הליגה יאבדו את הספונסרים מדי עונה, זאת בשל הקושי להשיג תמיכה אינטנסיבית לאורך זמן. חלק מהקבוצות כבר עתה לא גובות תשלום עבור פרסום על החולצות, מתוך הנחה שגם כך לא יימצא מי שישלם.

בהתחשב בנתונים הכספיים והבדלי המעמדות, ניתן היה לצפות למחאה כלשהי מצד קבוצות המשנה בליגה. בפועל, מעדיפות אפילו קבוצות גאות כמו אתלטיקו מדריד וסביליה להתבטל בפני ברצלונה וריאל מדריד, כלכלית ומקצועית כאחד. לראשי המועדונים אין בעיה לשמש תפאורה לשתי הגדולות בדרך להפיכת הליגה ל'ביזנס פוטבול' נוסח הליגה האנגלית, בתקווה שבעתיד זה ישתלם גם להם באופן כזה או אחר.

על פי השיטה החדשה שהנהיג מישל פלאטיני במפעלי אופ"א, הקבוצה שמסיימת במקום השלישי בספרד מקבלת כרטיס מובטח לשלב הבתים של ליגת האלופות, ללא צורך להזיע במוקדמות. עבור הקבוצות מדובר בתגמול ראוי שעונה על הצרכים הכלכליים והספורטיביים. סוג של תואר, אם תרצו. "מה המטרות שלי לעונה הזו? אני רוצה לזכות שוב בליגה הרגילה, זו פרט לברצלונה וריאל מדריד", היטיב לתאר זאת חוסה מריה דל נידו, נשיאה של סביליה, שסיימה שלישית בעונה הקודמת.

סביליה, שהציגה בשנים האחרונות מודל חדש ומוצלח של גיוס שחקנים אלמוניים במחירי מציאה בניצוחו של מונצ'י, נהנתה מפירות ליגת האלופות והגדילה רווחים, אך המטרות שלה לא השתנו. מקום בליגת האלופות וכל הסתפקות אחרת בפירורים שישאירו שני המועדונים הבכירים בצד הדרך – דוגמת צירופו של אלברו נגרדו מריאל מדריד - תהיה די והותר עבור האנדלוסים.

גם אתלטיקו מדריד, שנשיאה אנריקה סרזו מקפיד על מערכת יחסים טובה עם ראשי בארסה וריאל מאז נכנס לתפקיד, מבינה את מקומה בשרשרת המזון בצורה שלבטח לא הייתה מתקבלת לו חסוס חיל השנוי במחלוקת היה עדיין בחיים. "זה קשה עד בלתי אפשרי להתחרות עם ברצלונה וריאל מדריד, בעיקר בגלל התקציבים העדיפים", אמר סרזו בראיון למגזין 'סו פוט' הצרפתי. "אנחנו יכולים לנצח במשחק אחד, אך בכל הקשור לעונה שלמה היתרון המקצועי שלהם ברור. נותר לנו לארוב למציאות ולעשות את העבודה שלנו".

קולות המחאה הבודדים שנשמעו כנגד הפערים הגדלים כלל לא הגיעו מעולם הכדורגל. דווקא ארגונים חברתיים - שהתקשו לקבל את חוסר המוסר בעסקאות הענק של ריאל מדריד וברצלונה בעיצומו של משבר כלכלי עולמי וכשאחוזי האבטלה בספרד עולים מדי יום - היו אלה שניסו להניף את נס המרד. אלא שדבריהם נבלעו בתוך חגיגת הצטרפותם של הכוכבים החדשים ונשכחו כלא היו.

האופוריה סביב פתיחת הליגה מעלימה את הבעיות הידועות. בעיות עליהן תצטרך גם ההתאחדות הספרדית לתת את הדעת, שכן המשך השליטה האבסולוטית של ברצלונה וריאל מדריד עשויה לגרום לשתיים להמר בשיא הכוח על הקמת הסופר ליגה האירופית – חלומם הרטוב של ראשי המועדונים הגדולים ביבשת ואחת המטרות שהציב לעצמו פלורנטינו פרז עם חזרתו לקדנציה שנייה בריאל. במצב שכזה, הליגה עלולה להיכנס לסחרור בלתי אפשרי.

למרות התחזית הקודרת לגבי הסיכוי שנראה אלופה אחרת מלבד ברצלונה וריאל מדריד בשנים הקרובות, והחשש של מועדונים רבים מקריסה, יש מי שמאמין שמנקודת הזמן הזו (בה הליגה עומדת כביכול בפני העונה הגדולה בתולדותיה מבחינת היריבות בין שתי הגדולות), הדרך לעבר החזרה לשפיות ולאיזון תהיה קצרה יותר. "ברצלונה וריאל לא יכולות להצליח במקביל – אחת מהן תקרוס ותרד במהירות אל הקרקע", הימר אוהד של חטאפה בבלוג שפירסם, כשהפך עצמו לסוג של קרל מרקס. "בסופו של דבר, הקפיטליזם יכרה את הקבר שלו עצמו".