"הורקאן משלבת את שני הדברים שאנחנו הכי אוהבים לראות בקבוצות שלנו לנצח ולשחק כדורגל יפה", כתב הרנן קלאוס בטורו בעיתון 'אולה'. קלאוס ביטא את רחשי ליבו ושל אחרים בארגנטינה, המקווים לראות את הקבוצה הקטנה מבואנוס איירס המרתקת לאחרונה רבים מחובבי הכדורגל, זוכה באליפות לאחר 36 שנים חפות מתואר.
אחרי שבטורניר האפרטורה נקבעה האלופה רק לאחר הטורניר המשולש בין בוקה ג'וניורס, סן לורנצו וטיגרה המפתיעה, הרי שהקלאוסורה שוב מספקת הרבה דרמה ועניין עם המאבק המשולש בין ולז סרספילד, הורקאן ולאנוס. אם ולז היא קבוצה מוכרת יחסית אשר זכתה בחמישה טורנירים (האחרון שבהם - קלאוסורה 2005) ולאנוס, שבשנים האחרונות עשתה קפיצת מדרגה בעיקר מאז זכייתה באפרטורה 2007, הרי ש'הגלובו' הגיחה בטורניר הנוכחי מאחור. את הטורניר הקודם, גם תחת הדרכתו של המאמן אנחל קאפה, היא סיימה במקום ה-17, וכעת היא קרובה לזכייה בתואר, דבר שכאמור לא עשתה מאז 1973.
ייתכן מאוד שאחרי הטורניר הנוכחי ישובו הורקאן ואוהדיה לאפרוריות, אולם בדיוק לשם כך, יטענו המצדדים, קיים הטורניר המפוצל, כדי שקבוצות דוגמתה תקבלנה את ההזדמנות לרוץ לאליפות. בלי שיטה כזאת סביר להניח שאותן קבוצות היו זוכות שוב ושוב בתואר. מאז עברה הליגה בארגנטינה ב-1990 לשני טורנירים בעונה, עולים קולות ושוקלים כל העת הקברניטים לשוב לליגה רגילה, אלא שעד אז מקווים קאפה ושחקניו לעשות את מה שלא עשו בהורקאן זה זמן רב.
קאפה חוזר לאופנה
ב-1 באוקטובר 2008 מונה קאפה להורקאן. עד שהגיע לקבוצה לא נחל קאפה הצלחה באימון, כשגם כשחקן הוא לא מאוד הרשים. חלק ניכר מהידע שלו באימון ספג קאפה מאחד הגדולים, סזאר לואיס מנוטי, כששימש לו כעוזר. מנוטי היה זה שהוביל את הורקאן לזכייה באליפות היחידה שלה, כשבאותה קבוצה שיחקו אלפיו באסילה וקרלוס באבינגטון, המכהן כיום כנשיא המועדון. באבינגטון, המכונה 'אנגלי', שנבחר לקדנציית כהונה נוספת לא מכבר, טען לאחרונה כי הקבוצה הנוכחית מזכירה לו את זאת של האליפות ההיסטורית.
בהורקאן הכירו את ההיסטוריה הלא מוצלחת של קאפה, אבל בכל זאת נתנו בידיו את המושכות. קאפה ידוע כמאמן שמנסה להנחיל לקבוצותיו צביון התקפי מאוד, אבל ברוב המקרים זה לא עבד לו. אם עולם הכדורגל כבר מזמן דוגל בסיסמה ש'הניצחון הוא לא הדבר העיקרי, הוא הדבר היחיד', הרי שהוא חושב אחרת לגמרי. לרוב, יעדיף קאפה אפילו לא לנצח, העיקר מבחינתו זה לשחק כדורגל התקפי ושובה עין, במטרה לבדר את ה'שורפים', כך מכונים אוהדי הקבוצה. כמחווה לקאפה לאור הצלחתו, אחד מאוהדי הקבוצה, הזמר בר סטינקו, חיבר לכבודו שיר, לו קרא 'אנחליטו'.
"הורקאן היא ללא ספק הקבוצה שמשחקת כיום את הכדורגל הכי יפה בארגנטינה", כתב מריאן המילטון בטורו ב-ESPN deportes, על הקבוצה שנכון למחזור ה-17 מוליכה את הליגה בכיבוש שערים עם 32 במניין. "הפרדוקס של קאפה", הוסיף המילטון, "שהוא עדיין משוכנע שהדבר החשוב ביותר זה לא לנצח כי אם לשחק כדורגל יפה".
לדוגמא, לפני הקלאסיקו נגד סן לורנצו, שנערך בבומבונרה (אצטדיונה הביתי של בוקה ג'וניורס) מחשש להתפרעויות אלימות עקב היריבות הגדולה השוררת בין המועדונים, סיפר המאמן לתקשורת את שאמר לשחקניו: "אמרתי להם 'אתם צריכים ליהנות ממעמדים כאלה'. שחקן שמגיע למשחק כזה הוא בר מזל. הכדורגל נועד לגרום הנאה לקהל, זה הרבה יותר חשוב משלוש נקודות". את סנטיאגו סולארי, דבריו של קאפה והסגנון שלו כבשו. קשרה של סנלו החמיא לו: "הוא רואה את הכדורגל בצורה רומנטית. זה נהדר שהעדיפות שלו היא לשחק כדורגל שהקהל אוהב מעבר לתוצאות". אגב, את המשחק ניצחה הורקאן 0:1.
את משנתו שטח קאפה על רגל אחת בביקור שערך לא מכבר בשכונה מוכת עוני בפרברי עיר הבירה. קאפה, שגדל בשכונת ויז'ה מיטאר בבאהיה בלאנקה, גם היא שכונת מצוקה בדומה לאתר בו ביקר, הביע הזדהות עם הילדים במקום ואמר להם: "אין מישהו ששווה יותר מהשני. כל אדם חשוב בפני עצמו, אך אף אחד לא יכול לנצח לבד את השלם". ואכן, כפי שטוענת תורת הגשטלט, השלם של הורקאן גדול מסך חלקיו. כמו גלגלי שיניים שעובדים בדיוק בתזמון הנכון, לא פחות מ-12 שחקנים, 10 מההרכב הראשון ושני מחליפים, כבשו את 32 השערים. הפעם האחרונה ששערי קבוצה התפלגו בין כל כך הרבה שחקנים הייתה בקלאוסורה 1993, אז זכתה ולז בתואר, תחת קרלוס ביאנצ'י.
האידיאולוגיה של פסטורה
בקבוצות אחרות לא היו לקאפה את הכלים ההתקפיים המתאימים להוציא לפועל את הסגנון שלו. הפעם הוא מקבל את התמיכה מכולם, ובעיקר משני האסים הצעירים, חאבייר פסטורה ומתיאס דה פדריקו, שכבר מחוזרים על ידי שאר העולם. לשני המתבגרים של קאפה לא מלאו עדיין 20, אבל הם כבר מוליכים את הורקאן להצלחה. קוראי העיתון 'אולה' בחרו בפסטורה לשחקן הטוב ביותר בטורניר, בעוד העיתונאים דירגו את הקשר ההתקפי, שמוליך את הקבוצה עם שבעה שערים, במקום השני. "יש לו המון כישרון", התענג קאפה על החניך שלו. "הוא עושה דברים שאי אפשר ללמד, שחקן יצירתי שממציא דברים באופן מדהים".
בינואר של השנה שעברה, זומן פסטורה לנבחרת ארגנטינה עד גיל 20 לאליפות דרום אמריקה לנבחרות צעירות בוונצואלה, אלא שבהורקאן מיאנו לתת לילד לנסוע, והתעקשו שיישאר למחנה האימון שקיימה הקבוצה לפני פתיחת הקלאוסורה כדי לעבוד על התיאום. במועדון הגנו על ההחלטה כשטענו כי פסטורה בין כה היה מיועד לשבת על הספסל ולא לפתוח. כמו כן, הביאו דוגמאות כגון זו של צ'לסי שסירבה לשחרר את פרנקו די סנטי לאליפות ושל אלמריה שלא הסכימה לפאבלו פיאטי לחבור לנבחרת. ייתכן שקברניטי הורקאן לא צדקו, אבל הם בהחלט יצאו חכמים, כשכעת הם קוטפים את הפירות.
עקב אי הגעתו לנבחרת הצעירה, חשש פסטורה שמראדונה ינטור לו טינה, כפי שהוא עושה לגונזלו היגואין, ולא יזמנו לבוגרת. פסטורה טען כי ההחלטה נתקבלה על ידי הקבוצה וידיו היו כבולות. המורא של פסטורה היה לשווא, כשמראדונה לא התעלם מההצלחה שלו ושל דה פדריקו וזימן את הצמד לסגל ב' של הנבחרת (המשחקת במשחקים לא רשמיים ומורכבת משחקנים המשחקים בארגנטינה). אלא שפסטורה נפצע ונופה מהסגל. "הוא רק עלה לסגל הקבוצה הבוגרת של הורקאן", אמר קאפה על פסטורה. "הוא אמנם מאוכזב מכך שהחמיץ את המשחק, אבל הוא רק בן 19. יהיו לו עוד הרבה הזדמנויות בעתיד".
פסטורה עצמו מתחיל ליהנות מההצלחה: "לפני שלושה חודשים, כשטיילתי ברחוב אף אחד לא זיהה אותי, עכשיו עוצרים אותי הרבה פעמים ומבקשים ממני שנזכה באליפות". האירוני בכל הסיפור הוא שפסטורה לא ממש מוצא עניין בכדורגל הארגנטינאי: "אני לא צופה במשחקים, זה משעמם אותי", הפתיע הקשר. "אני אוהב לראות בעיקר כדורגל אירופי. הליגה האנגלית הכי טובה, אבל גם האיטלקית והספרדית חזקות". מנצ'סטר יונייטד כבר הציעה על הכישרון 8.8 מיליון לירות שטרלינג, אבל סוכניו של הטאלנט דחו את ההצעה. גם פאלרמו הביעה עניין רב, ובאי כוחו מעדיפים אותה על פני אלופת אנגליה. "הוא לא רוצה ללכת אחרי הכסף", אמרו נציגיו של פסטורה בשמו, "הוא מעוניין להגיע לקבוצה בה יוכל לצמוח ולשחק באופן קבוע".
מבססים את המקום השישי
בהורקאן, כאמור, תומכים כיום רבים לאור הכדורגל היפה שהיא מציגה. ברשימת האוהדים ניתן למנות את אנטוניו מוחמד, מאמנה של קולון שהחל את קריירת המשחק והאימון שלו בהורקאן. מוחמד הגדיל לעשות כשלא ממש הסתיר את כמיהתו לגבי איזו קבוצה הוא מקווה שתזכה. המדהים בעניין הוא שמוחמד השמיע את דבריו כשקבוצתו עדיין הייתה בתמונת האליפות. "אני אמנם מאמן קולון, אבל אני מהורקאן וראשון לכל אני אוהד הקבוצה. משפחתי ואני שמחים מאוד על הסיכוי שיש לה לזכות באליפות".
בארגנטינה כבר אמרו כי לא משנה מי תזכה באליפות, את התואר 'הקבוצה שמשחקת הכי יפה' אי אפשר יהיה לקחת מהורקאן. אלא שעם האוכל בא התיאבון - לפני קצת יותר מחודש התייצבו 'הגלובו' למשחק נגד ריבר פלייט במחזור ה-14. 0:4 נתן את החותמת הסופית לעובדה שהפעם הם רוצים ללכת עד הסוף. גם קאפה ידע שהניצחון על המיז'ונריוס הוא לא דבר של מה בכך והכין את הקרקע לאוהדים, כשאמר אחרי המשחק: "יש לקהל שלנו את כל הסיבות לחלום".
ההתרסקות של בוקה וסן לורנצו בטורניר, ניסיון ההתאוששות הלא כל כך מוצלח של ריבר, הדשדוש של אינדפנדיינטה וראסינג קלוב מאחור, הביאו לכך ששלוש הקבוצות שמתחרות הפעם על התואר לא מגיעות ממועדון החמש. את קהל הורקאן לא מעניין שקבוצתו זכתה באליפות אחת בלבד. אוהדיה מדרגים אותה כקבוצה השישית בכדורגל הארגנטינאי. אם בין שני צמדים בתוך מועדון החמש (בוקה-ריבר, אינדפנדיינטה-ראסינג קלוב) קיימת יריבות היסטורית, הרי שלאור היריבות עם סן לורנצו סיפח הקהל לקבוצתו את המקום השישי. בהסתכלות יותר אובייקטיבית הורקאן לא נמצאת ממש שם, אבל אליפות קלאוסורה בהחלט יכולה לקרב אותה עוד קצת לשם.
