חצי הצלחת המלאה (והריקה)

ערב רב של פרצופים קורנים ושחקנים שיכורים ועיתונאים רטובים ומקורבים מבושמים מילא אמש את חדר ההלבשה של מכבי תל אביב. דמעות התערבבו עם זיעה ומי קרח ומשקה אנרגיה בלתי מזוהה, שהוסב לזמן קצר לשמפניה והושפרץ על החוגגים מתוך פחיות קטנות. מסימני המיתון, מה שנקרא. כולם רקדו עם כולם: יניב גרין עם די בראון, קרלוס ארויו עם ליאור אליהו, ארון מגי עם דיאור פישר, עומרי כספי עם טל בורשטיין. זו הייתה נקמתם הקטנה ב"כל אלו שניסו להפיל אותנו", כפי שאמר פיני גרשון במסיבת העיתונאים. "גם בעונה הבאה נהיה כאן", הבטיח גרשון מספר שעות לאחר מכן, במהלך הארוחה החגיגית במסעדת הבית. הוא בהחלט יהיה שם; רבים אחרים מאותם חוגגים ינדדו למקום אחר.

לפני המשחק הקרין הצוות המקצועי לשחקנים קליפ מיוחד, לשם העלאת המוראל. לקט ובו מיטב ביצועיהם שודר בפניהם, על רקע "It's a beautiful day" של U2.

ההכנה של מכבי לפיינל פור האחרון הייתה בבסיסה מוראלית: ההפסד לאשקלון במשחק הראשון של סדרת רבע גמר הפלייאוף איים לרסק את הקבוצה. מי שליכדו את השורות היה עוזר המאמן שרון דרוקר והמנהל גור שלף, שערכו אינספור שיחות אישיות עם השחקנים, על מנת להחזיר אותם לתלם. פיני גרשון, אומר גורם בקבוצה, לא יוצר לכידות. אם העסק היה בנוי רק עליו, היינו מתפרקים מזמן.

הרבה לפני אותו ערב הבינו אנשי מכבי שהברווזון המכוער שנולד השנה בהיכל כבר לא יהפוך לברבור. זו הייתה המשימה לשמה הובא גרשון בסכום עתק, והאכזבה הגדולה הייתה משום שלא עמד בה. במכבי ידעו כי את תואר האליפות יבטיחו הפעם בעזרת מרפקים ובעיטות, ולא דרך האלי-הופים או מהלכי כדורסל מזהירים. זה, ו"אופן" אחר "אופן" לארויו. אך אותו הפסד לאשקלון הפיל אצל גרשון אסימון אחר – את צלחת האליפות יביאו השחקנים המקומיים.

עד אז טל בורשטיין, אלוף אירופה שלוש פעמים, הושפל בידי גרשון והוקפץ לפרקט בסיומי רבעים, כדי לשמור על שחקנים דוגמת רביב לימונד מביצוע עבירות מיותרות. לאחר ההפסד לאשקלון שב בורשטיין לרוטציה. עלייה חדה נרשמה גם במעמדו המקצועי של יניב גרין. ליאור אליהו ובעיקר עומרי כספי כמעט ולא ירדו מהפרקט. "היינו צריכים שחקנים עם אופי, ניסיון ובעיקר גאווה, שמכירים את הליגה ואת המערכת", הסביר גורם בקבוצה את המהפך ברוטציה. "שחקנים כמו ארון מגי רוצים לעשות נקודות. שחקנים כמו יניב מעיפים מרפקים". בחמשת המשחקים האחרונים של העונה – שלושה בסדרה מול אשקלון ושניים בפיינל פור – שיחקה מכבי עם שלושה וארבעה ישראלים בחמישייה. בתמצות, זו הייתה הסיבה לכך.

"אני גאה בחבריי לקבוצה", אמר במסיבת העיתונאים קרלוס ארויו, מהדמויות המושמצות ביותר העונה. מבחינה סטטיסטית, ארויו סיפק השנה את הסחורה; מכל יתר הבחינות, טוענים מרבית הפרשנים, היה מדובר בכישלון היקר ביותר בהיסטוריה של המועדון. חשוב לזכור כי על ארויו הועמסה העונה כמות דרישות בלתי ריאלית מבן-אנוש: לתרום על הפרקט ובחדר ההלבשה; להוציא לפועל, אך גם להפעיל את השחקנים סביבו; ובעיקר להנהיג ולייצב את המערכת.

עודד קטש אומר בכל הזדמנות כי "עמדת המאמן במכבי היא בלתי אפשרית". הדברים נכונים גם לגבי עמדת הרכז. בתחילת המילניום הציב אריאל מקדונלד רף עצום בפני מחליפיו העתידיים. בהמשך שכלל אותו שאראס יאסיקביצ'יוס לרמות שאינן ברות השגה או שחזור. רק עמדת הרכז במכבי גבתה בשנים האחרונות יותר קורבנות מעמדת המאמן: מבנו אודריך, דרך וויל סולומון ועד וויל ביינום. כולם כדורסלנים מוכשרים – זאת הוכיחו שלושתם לאחר שעזבו את ישראל – אבל אצלנו זכו לקיתונות של בוז וביקורת. ובעונה הבאה תיפול המטלה הזו על כתפיו של אנדרו וישנייבסקי.

וישנייבסקי הוא בחור חביב מניו-יורק, שמעולם לא שיחק ברמות האלה ובשנים האחרונות נדד במועדונים סוג ב' ו-ג' ברחבי היבשת. התקציב של מכבי לא מאפשר לה להתמודד על הקליברים הגדולים באמת, ולכן היא נאלצת, כדבריו של המאמן גרשון לפני מספר חודשים, "לחפש את המטבע במקומות רחוקים, לא מתחת לפנס".

וישנייבסקי הוא הימור עצום, שייתכן ואולי יפתיע. אבל ניתן להגיד בוודאות שלא יוכל לעמוד בסטנדרטים שהציבו כאן מקדונלד ויאסיקביצ'יוס. אם הדבר לא יופנם, גורלו יהיה זהה לגורלו של ארויו – שלעולם ייזכר, בצדק או שלא, כסמל של עונת הבלהות שעברה על המועדון.

אם כי הפעם הנטל לא ייפול רק על כתפיו של וישנייבסקי. בימים הקרובים, ייתכן שעד לתחילת השבוע הבא, תודיע מכבי על החתמתו של צ'אק איידסון. הפילוסופיה בבניית הקו האחורי החדש ברורה: הוא יושתת על שחקנים ורסטיליים, שמסוגלים לשחק במספר עמדות. הזר השלישי שיצורף – אולי אלן אנדרסון – יהיה שחקן בעל איכויות דומות.

בניית הקבוצה הבאה כבר החלה, אולם השאלה המרכזית היא מה יעלה בגורלם של עומרי כספי וליאור אליהו. שניהם מחזיקים בחוזים לעונה הבאה, עם אפשרות יציאה. גורמים בכירים במועדון סבורים כי אליהו לא ימשיך. "הוא נותן לנו תחושה שהוא כבר נמצא במקום אחר", אמרו לאחרונה. "הוא לא שואל אותנו מה קורה איתו, לא מדבר איתנו על שדרוג החוזה, אפילו אבא שלו לא מתקשר". פניו של הפורוורד, משוכנעים במכבי, לקבוצה בכירה בספרד.

כספי לא נח. העונה ביצע קפיצת מדרגה גדולה ביכולתו, והכל בזיעת אפו: החל לייצר לעצמו מצבי קליעה, שייף את הזריקה מהטווחים הבינוניים והרחוקים, עבד קשה על ההגנה. במכבי היו מאוד רוצים לראות אותו נשאר. ביום שני ימריא כספי לארה"ב, שם יערוך סבב של אימונים אישיים במדי מספר קבוצות NBA, כפי שעשה בקיץ שעבר. הוא יעבור בשיקאגו, סקרמנטו, גולדן-סטייט, פורטלנד וניו-ג'רזי. כל זה, לקראת הדראפט הקרב ובא. במשפחת כספי משוכנעים כי הפעם זה יקרה. גם קליבלנד מאוד מעוניינת, ושיגרה מספר פעמים העונה נציגים שעקבו אחר השחקן. מה שבעיקר קורץ לאותן קבוצות, מעבר לאיכויותיו המקצועיות, הוא הניסיון הגדול שצבר כספי, בגיל כה צעיר, במעמדים גדולים.

אם ייבחר בסיבוב הראשון, יזכה בחוזה אוטומאטי לשלוש שנים. אך במכבי יש מי שאומר כי "גם אם עומרי ייבחר בסיבוב הראשון, עדיף לו להישאר אצלנו עוד עונה, כפי שעשה רודי פרננדז". בדראפט 2007 נבחר פרננדז במקום ה-24, אבל החליט להישאר עונה נוספת בבדאלונה. בדיעבד התברר כי זו הייתה החלטה מוצלחת במיוחד, שפירותיה ניכרו העונה – פרננדז, שצבר ב-2008 הרבה זמן פרקט, הגיע בשל יותר ל-NBA, ונבחר לחמישיית הרוקי'ז השנייה.

במקרה שאחד משניהם יעזוב, כפי שמעריכים במכבי שיקרה, צפוי דיוויד בלות'נטאל לחזור לקדנציה שלישית בקבוצה.

ארויו, כידוע, ייפרד מהמועדון. כמוהו די בראון וארון מגי. גם מרכוס בראון צפוי לעזוב. במכבי אומרים שהתאכזבו מאוד מכך שלא עשה מאמצים, לטענתם, להתגבר על הפציעה האחרונה ולשחק בפיינל פור. "בבדיקות לא נמצא שום קרע בשריר או נזק חמור", מגלה גורם בקבוצה. "היינו מצפים משחקן שרואה את עצמו כמנהיג שיעלה במאני-טיים ויקריב את עצמו. שיגיד 'אני רוצה לשחק, מבחינתי אנוח אחר כך ארבעה חודשים'. זה לא קרה". בראון, לזכותו ייאמר, הוא בין השחקנים היחידים שהיו שם עבור מכבי בצמתים החשובים של העונה, והרבה בזכותו היא בכלל הגיעה עד הלום.

דיאור פישר מחזיק בחוזה לעונה נוספת, עם אופציית יציאה ל-NBA. מניותיו ירדו מעט מאז אותה תקרית לילית, אך עדיין מדובר בשחקן שבהחלט סיפק את הסחורה. ייתכן כי פישר נהנה מחוסר-תחרותיות בסגל הנוכחי, ואולי בעונה הבאה יידחק לספסל – "רול" שלמעשה יועד לו העונה – אבל הוא יישאר.

דרור חג'ג' וטריי סימונס מחזיקים בחוזה מובטח לעונה נוספת. סימונס, כמובן, יעזוב, לא לפני שיוציא את המיץ למכבי בעניין הפיצוי שזכאי לו ("הוא לא קיבל מהם יחס כזה טוב כדי שיעשה מחוות כספיות", הדגיש אחד ממקורביו). חג'ג' מחזיק גם הוא בחוזה לעונה נוספת – בסכום עצום ביחס לתרומתו המקצועית – כ-250,000 דולר נטו, או לחילופין כחצי מיליון דולר ברוטו. "ההתנהגות של דרור הייתה מדהימה לכל אורך הדרך", החמיא אתמול עוזר המאמן דרוקר. "הוא תמך, עזר והתאמן קשה, ולרגע לא יילל. השחקנים מתים עליו". ועדיין, מסתמן כי חג'ג' יעזוב לקבוצה אחרת, אולי אפילו כחלק מטרייד. רביב לימונד, דרק שארפ ויניב גרין ממשיכים בוודאות.

הערפל הכבד ביותר ביותר אופף את עתידו טל בורשטיין. בגזרה הזו קיים מתח גדול. בורשטיין סבור כי לא נהגו עימו בכבוד הראוי לשחקן במעמדו. עיקר כעסו על התקשורת, אך גם על חלק מאנשי המועדון. אלמלא הפציעה של מרכוס בראון, לא ברור כמה זמן פרקט היה בורשטיין מקבל בפיינל פור הקרוב. וגם הוא מודע לכך.

גור שלף, חברו הקרוב של בורשטיין, יעשה הכל כדי שימשיך. בקרב הצוות המקצועי הדעות חלוקות. ובכלל, לא ברור האם בורשטיין עצמו מעוניין להישאר. הוא שומר בבטן הרבה דברים על התנהלות המערכת בעניינו. לקראת סיום עונת 2005/6, כזכור, כבר גמר בליבו לעזוב את המועדון. הוא נשאר בגלל אותה פציעה באכילס. מאז, מערכת היחסים בינו ובין חלק מראשי הקבוצה איננה תקינה.

דיוויד פדרמן משוגע עליו. שמעון מזרחי פחות. אבל גם פדרמן יודע שהקיץ לא יוכל לסדר לבורשטיין חוזה בסדר גודל של למעלה מחצי מיליון דולר נטו, כפי שעשה באותו קיץ. אם בורשטיין רוצה להישאר במכבי, אומרים בקבוצה, הוא יצטרך להפחית משמעותית משכרו. באירופה, יודע בורשטיין, שחקן עם שם כמו שלו, יוכל להרוויח הרבה יותר. הוא לא חושש מפרידה ולא יישאר כאן בכל מחיר.

לפני המשחק אמש, בזמן שרמי קליינשטיין שיעמם את האלפים, ניגש גרשון לבורשטיין, שנעמד וצפה בהופעה מאזור הספסל. "תזוז, אל תעמוד במקום", ביקש מהגארד הוותיק. בורשטיין נענה. במשך שלושה רבעים תמימים בורשטיין הזיע על המגרש אך לא קלע נקודה. עד אותו שלב הוא הסתפק בשני ריבאונדים ובמדד איכות שלילי. את הרבע האחרון פתח עם שלשה שהקפיצה את מכבי ליתרון 11. דקתיים לאחר מכן תפר עוד שלשה, שגמרה את המשחק. וגם כשירד לספסל לקראת הסיום, אולי לסטנדינג אוביישן אחרון במדי הקבוצה, והאלפים ביציע החלו בקריאות ה"תישאר", הרים בורשטיין את ידיו מעלה וצעק "אחרי זה, עכשיו תעודדו". שלא כמו ידידו ניקולה וויצ'יץ' בעונה שעברה, היה לו חשוב לסגור את הפרק הזה של חייו עם טעם מתוק של ניצחון.

בעוד כשלושה שבועות ינחת בארץ רענן כץ, לשם אירוע משפחתי. הוא ינצל את הביקור הזה, מן הסתם, גם כדי להיפגש עם שותפיו במכבי תל אביב. המלחמה שניצתה עם שי רקנאטי ודיוויד פדרמן כבר נותנת אותותיה. ברור שכך זה לא יוכל להימשך. אם שמעון מזרחי לא יכבה את השריפה הזו, היא עוד מסוגלת לכלות את המועדון שלו.

לכן טוענים גורמים במכבי כי קיימות שתי אפשרויות לסיום הסכסוך: או דרך השגת הודנא, או באמצעות שינויים במבנה ההנהלה. דהיינו, אם לא ייחתם הסכם שלום, מישהו יצטרך למכור. כץ אומר כי "אני אף פעם לא מוכר, רק קונה". גם רקנאטי אדם עיקש. ועל פדרמן אין להכביר מילים. מה שבטוח, אומר בכיר בקבוצה, במצב העניינים הנוכחי אי אפשר יהיה לשרוד הרבה זמן.

לפני המשחק אתמול נצפה צביקה קציר, נציגו של כץ, משוחח ארוכות עם ג'ף רוזן, בעלי מכבי חיפה. רוזן גר במיאמי, בסמוך לכץ, והשניים מיודדים. אולי רוזן מזהה את הפוטנציאל הנפיץ בהנהלת מכבי ומבקש להעביר את הביזנסמן לאזור הכרמל. אגב, כץ מקורב גם לחיים אוחיון, בעלי הפועל גליל/גלבוע, ומקושר לאנשי הפועל ירושלים, שהיו מאושרים למצוא משקיע בדמותו. אם יחליט בביקורו הקרוב בישראל לשבור את הכלים, לא מן הנמנע שישקיע כספים בקבוצה אחרת. אבל זהו תסריט מרחיק-לכת וקלוש למדי.

דבר אחד בטוח: אף שהעונה החולפת הייתה המשוגעת בהיסטוריה של הקבוצה, לעונות המלפפונים האחרונות במכבי יש נטייה להתפתח בכיוונים דרמטיים לא פחות. "הקיץ הוא תמיד יותר קשה", אמר היום שמעון מזרחי. כפי שנאמר, עוד יהיה חם ומגניב.

ohadgreenwald@walla.co.il