השפילו אתכם? לכו תצטיינו

כשאפי בירנבוים עזב את מכבי תל אביב, התייחסו כלי התקשורת בהרחבה למצבו הרגשי הקשה ולעוול שנעשה לו. אחריו שוחררו מהקבוצה בחטף שלושה שחקנים זרים - רודני ווייט, אסטבן באטיסטה ואלטון בראון - אך איש לא התעניין בהשפעת המהלך על נפשם. שני האמריקאים והאורוגוואי מעולם לא ישבו בקפה השכונתי ברמת גן או המתיקו סוד עם עיתונאי. הם נתפשים כמקצוענים, שבאים לכאן לעבוד ויזכו להתנחל בלבבות רק אם יצטיינו. במקרה של כישלון, אחת דינם: שחרור ושקיעה אל תהומות הנשייה.

אלא שגם בלעדיהם, מכבי צפויה לשלם על התנהלותה בגזרת השחקנים הזרים עד סיום העונה. תחילה היא החתימה שחקנים בחטף ומתוך שיקולים תמוהים; בהמשך הבינה ששגתה כבר במשחקי האימון, צירפה שחקן אחד, הקפיאה אחר באופן מוחלט והפכה שניים לשחקני ספסל זניחים; מאוחר יותר פיטרה מאמן, זרקה הביתה שני זרים, רכשה אחר בצורה רשלנית לא פחות, הודחה מהגביע ומיהרה לחתוך אותו. בתווך, היא הספיקה לנסות להתנער מהחוזה של זר נוסף בעקבות פציעתו ואז להיזכר כי בעצם היא זקוקה לו. אם זה לא הספיק, גארד זר עשוי להצטרף בשבועות הקרובים. בתוך טירוף המערכות הזה אמורה לתפקד קבוצת כדורסל הישגית, כשמעל לשליש משחקניה, פחות או יותר, מאיימת כל העת חרב הניפוי.

התוצאה הבלתי נמנעת היא שנכון לעכשיו למכבי פשוט אין די שחקנים שתורמים מקצועית. פיני גרשון יחזור הערב מהפגרה, ככל הנראה, עם מלוא הטנא תרגילים ומהלכי הגנה חדשים, אך גם עם סגל גדוש בסימני שאלה. בעוד אולימפיאקוס מתבססת באופן כמעט שוויוני על עשרה שחקנים ומעלה, מכבי קורסת כשקרלוס ארויו, מרקוס בראון או ליאור אליהו לא מתפקדים - וזה קורה לעיתים קרובות.

טרה סימונס ומרכוס פייזר, שניים מהקורבנות המרכזיים ליחס האינסטרומנטלי של המועדון לזרים, הוחזרו לחיים בפגרה לא רק בשל התכונות הייחודיות שלהם ככדורסלנים, אלא פשוט כי קבוצתם זקוקה לעוד כמה זוגות ידיים עובדות. אז מה אם אותה קבוצה בדיוק ניסתה בחודשים האחרונים להבהיר להם כי אינם רצויים. הערב יהיה עליהם לבלוע את הרוק ולהצטיין. אחרי הכל, הם מקצוענים.