אנשי השנה - המצעד האלטרנטיבי

אחרי שסיכמנו את 2008 עם הרגעים הבלתי נשכחים, התמונות, הזכרונות והתחזיות לשנה הקרובה, הגיע הזמן לתת את הכבוד גם לאנשי הספורט שהפכו לגיבורים גדולים במחוזותיהם, אבל לא הגיעו אלינו. במדינה שבה בתי דין, סוכני שחקנים, בעלי קבוצות ומאמנים מפוטרים הם גיבורי תרבות, קצת קשה לדבר על ספורט.

לצורך העניין וכמיטב המסורת אנחנו מגישים לכם גם הפעם את מצעד אנשי השנה האלטרנטיבי - או במילים אחרות מסע אל 12 מדינות וחמש יבשות, כדי לסכם את שנת הספורט הזאת כמו שצריך.

מני פאקיאו החל את קריירת האגרוף שלו לפני 13 שנה במשקל של 48 ק"ג, ומאז זכה בארבע אליפויות עולם בארבעה משקלים שונים. בדצמבר הכניס את עצמו הפיליפיני בן ה-30 לספרי ההיסטוריה של האגרוף, כשהביס את אוסקר דה לה הויה בקרב בלתי נשכח בלאס וגאס. אחרי שהעלה במשקלו על מנת להיכלל בקטגוריית בינוני-קל, התייצב בזירה עם 67 ק"ג, ולא איבד מאום מהזריזות המוכרת שלו בדרך לניצחון.

פאקיאו הוא הרבה יותר מכוכב ספורט בפיליפינים, שם מדווחת המשטרה על שיעור פשיעה של 0% במהלך הקרבות שלו, כי כש"פקמן" נכנס לזירה גם הגנבים במנילה לא יכולים להפנות את מבטם מהמסך. השנה הוא גם זכה להיות הספורטאי הראשון במדינה שזוכה להתנוסס על בול, והסרט על חייו הפך לשובר קופות מסחרר. הקיץ יפגוש פאקיאו באצטדיון וומבלי את אלוף העולם, ריקי האטון הבריטי, והפעם לא רק בפיליפינים יעקבו אחריו מקרוב, אלא בכל עולם הספורט.

קנדה היא אחת המדינות היותר מפרגנות לספורט הנכים, ובכל זאת, לראשונה אחרי 25 שנים, היא הכתירה נכה כספורטאית השנה. חמש מדליות זהב במשחקים הפראלימפיים בבייג'ינג ו-14 מדליות זהב פראלימפיות בקריירה, שיכנעו את הקנדים ששנטל פטיקלר, רוכבת אופני יד, ראויה לתואר הזה יותר מכל ספורטאי אחר.

פטיקלר, כיום בת 39, איבדה את שתי רגליה בגיל 13, אחרי שדלת כבדה נפלה עליה. חמש שנים מאוחר יותר היא נחשפה לספורט כיסאות הגלגלים ובגיל 23 כבר קטפה שתי מדליות ארד במשחקי ברצלונה 1992 - כיום יש לה 20 מדליות, אחרי שבבייג'ינג היא ניצחה בכל המרחקים מ-100 ועד 1,500 מטרים. כמו כן, פטיקלר מחזיקה בשיאי העולם בחמשת המרחקים שבהם ניצחה בבייג'ינג. העובדה שהמשחקים בסין היו האחרונים בקריירה שלה, וזה שהיא הצהירה על כך עוד לפני כן, הפכו אותה לגיבורה הגדולה של הספורט הקנדי ולראיה - ההוקי קרח, הספורט הלאומי, אימץ מעט מהווינריות שלה, אחרי שבעיר מגוריה מונטריאול החליטו לקרוא להיכל ההוקי המרכזי על שמה.

כל ספורטאי נכה, במיוחד בארץ, יכול רק לקנא בתנאים המיוחדים וברשימת הספונסרים הארוכה של פטיקלר. עם זאת, זו לא האזרחות של אחת המדינות הנאורות בעולם הספורט שהפכה אותה למה שהיא, אלא ווינריות אמיתית ונדירה.

שלוש שנים אחרי שהגיע מטנזניה לארצות הברית הפך השנה האשים ת'אביט לאחד הכוכבים הגדולים של ליגת המכללות. הצלחתו של הסנטר הענק (2.20 מ') במדי קונטיקט הפכה את הכדורסל מענף שולי ללהיט במולדתו, והמדינה המזרח אפריקאית כולה עוקבת אחרי ביצועיו של הגיבור המקומי, לו צופים קריירה גדולה אפילו יותר מזו של דיקמבה מוטומבו, גאוותה של קונגו השכנה.

את העונה החולפת סיים ת'אביט כמלך החסימות של המכללות (4.5 למשחק), ועם תואר שחקן ההגנה של השנה בביג איסט. מאז תחילת העונה הנוכחית הוא גם הציג שיפור ניכר בחלק ההתקפי (14.3 נקודות ב-66 אחוזים מהשדה ו-11.1 ריבאונדים למשחק) הפך למועמד לאחת מחמש הבחירות הראשונות בדראפט הקרוב, וכעת כבר ברור שהקיץ טנזניה תוכל להתהדר בנציג הראשון שלה ב-NBA.

היה קשה מאוד לבלוט בבריכה האולימפית בבייג'ינג, ליד אחד כמו מייקל פלפס. קשה, אבל אפשרי. באוגוסט האחרון, רבקה אדלינגטון ריתקה עשרות מיליוני בריטים למסך, אבל זו לא חוכמה. הבריטים הפכו למעריצי ספורט אולימפי מושבעים לקראת לונדון 2012, וגם לשחיה יש מסורת מכובדת בממלכה המאוחדת.

אבל השחיינית בת ה-19 מנוטינגהאמשייר עברה את המשוכה הבריטית בגדול ופרצה לתודעה בכל העולם. היא ניצחה בבייג'ינג במשחי ה-400 וה-800 חופשי, והפכה מאנדרדוגית כמעט מוחלטת לאחת מכוכבות הבריכה בבייג'ינג ולשחיינית המצטיינת במשחקים. היא אולי לא זכתה בשמונה מדליות זהב, אבל היא הצליחה לשבור את השיא העולמי העתיק ביותר, שיאה של ג'נט אוונס האמריקאית ב-800 חתירה, שהחזיק מעמד במשך 19 שנים.

בית הספר בשחיה במאנספילד, עיירת הולדתה של אדלינגטון, נושא את שמה מאז המשחקים בבייג'ינג וקבלת הפנים שלה זכתה השחיינית עם שובה לבריטניה באוגוסט האחרון - שווה בעוצמתה רק לקבלות הפנים להן זכו מחזיקי תוארי האבירות למיניהם.

מה הקשר בין ניקול קידמן לספורטאי השנה בלטביה? נשמע הזוי, אבל יש קצה חוט. מסתבר שהסרט הראשון בקריירה של שחקנית הקולנוע האוסטרלית במקור, הוביל אחרי קצת יותר מעשרים שנים לענף ספורט אולימפי. הסרט נקרא "חבורת אופני ה-BMX" ומכאן כבר הבנתם לאן אנחנו חותרים.

אז הענף שאמור לקרב בין ילדים חובבי אקסטרים לרוח האולימפית רשם הצלחה גדולה בבייג'ינג, רק שבניגוד לתחזיות שצפו שליטה בריטית ואמריקאית בפודיום - הגיע בחור אלמוני מלטביה והוכיח שגם במזרח אירופה יודעים מה זה אדרנלין.

מריס שטרומברגס בן ה-21 הפך ביום אחד לכוכב הגדול ולשגריר של הספורט האקסטרימי במשחקים האולימפיים, כשזכה במדלית הזהב בבייג'ינג. הוא גם הפך לגיבור הגדול של הספורט הלטבי, שדוגל בעיקר בהטלת כידון ובמזחלות שלג. הכוכבים ה"מרובעים" יחסית הוחלפו השנה באיש עם הקסדה ואופני הילדים, שגם הפך לכוכב קליפים של היפ הופ בארצו, ובנוסף גם זכה באליפות העולם.

בתחרויות הקיאקים במים סוערים במשחקים האולימפיים בבייג'ינג, לא מעט צופים הרימו גבה כשראו מתחרה שחום עור באחד מענפי הספורט היותר "לבנים" ואירופאים שבתכנית. בסוף היום, הם הרימו שתי גבות כשאותו שחום עור בשם בנג'מין בוקפטי נצפה על הפודיום עם מדלית ארד על הצואר.

אבל בזה לא מסתכם העניין. אלה שהרימו שתי גבות, עיקמו את האף, פתחו את הפה ושיחררו קריאות התפעלות עד לגאנה השכנה היו תושבי טוגו. אף אחד מהם לא הבין מי זה הבוקפטי הזה, שהביא להם את המדליה האולימפית הראשונה בהיסטוריה.

אז מסתבר שמדובר בבחור צרפתי, שנולד לאב טוגולזי ובחר לייצג את המדינה ממערב אפריקה כאות סולידריות. בוקפטי עשה את זה כמה שנים, ולא נכנע ללחצים הצרפתים למרות שאחיו הקייאקיסט מייצג את הטריקולור. בוקפטי ביקר בטוגו רק פעם אחת בחייו עד לזכייה במדלית הארד, אבל זה לא מנע מהטוגולזים להפוך אותו לאחד משלהם, למרות שספק עד כמה מהם בכלל הבינו באיזה ענף ספורט מדובר.

מה שבטוח, בוקפטי הוכיח שלא רק העולם המערבי הוא זה ש"גונב" ספורטאים ליבשת השחורה. לפעמים זה פועל הפוך.