המחיר הגבוה של ההצלחה

קווין קיגן הוא אייקון בניוקאסל יונייטד. למרות שאת ימיו היפים כשחקן בילה בליברפול ובהמבורג, הג'ורדיז לא שכחו כיצד בשלהי הקריירה החזיר אותם ב-1984 לליגה הראשונה לאחר היעדרות של שש שנים. בשל כך, המינוי שלו כמאמן הקבוצה ב-1992 התקבל באהדה מרובה.

ניוקאסל הייתה הקבוצה הראשונה שאותה אימן קיגן. שבע שנים לאחר שפרש החליף המנג'ר את אוסי ארדילס, כשהמאגפייז מסובכים בקרבות תחתית בליגת המשנה. בתוך ארבע עונות הם נאבקו על האליפות, אותה הפסידו רק במחזור הסיום של 1995/96 למנצ'סטר יונייטד. במהלך 1997 הוא הודיע במפתיע על פרישה מאימון, והותיר רבים בניוקאסל אבלים. המאגפייז אולי לא זכו באליפות, אבל קיגן הפך אותם למתמודדים לגיטימיים. כשהוא עזב, הלב שלהם נשבר.

מהסיבה הזו, כשחזר קיגן לניוקאסל בינואר 2008 לאחר פיטוריו של סם אלרדייס, הוא התקבל בזרועות הפתוחות. כמו בפעם ההיא, לפני 16 שנה, הוא החליף מאמן כושל שסיבך את הקבוצה בתחתית. קיגן השאיר, אמנם, את ניוקאסל בפרמייר ליג, אבל החיים שלו לא היו קלים. ב-2 בספטמבר הוא ספק התפטר וספק פוטר, בעיקר בגלל ההנהלה שהנחיתה עליו צוות מקצועי שלא ראה עמו עין בעין. האוהדים לא שכחו את קיגן, רק שההילה מהקדנציה הקודמת והכל-כך מוצלחת שלו חטפה מכה לא פשוטה.

עם סיטואציה דומה יתמודד גם פיני גרשון. גרשון אימן את מכבי תל אביב בין 1999 ל-2001 ובין 2003 ל-2006, והחזיר אותה לטופ של אירופה. עכשיו הוא יצטרך לעמוד בסטנדרטים של עצמו. האם יצליח לעשות את זה? בואו נבחן עוד מספר דוגמאות.

אחרי שש זכיות באליפות עם שיקגו בולס, פיל ג'קסון חיפש אתגר חדש ומצא אותו ב-1999 בלוס אנג'לס. במקום מייקל ג'ורדן וסקוטי פיפן הקבוצתיים היו לרשותו קובי בריאנט ושאקיל אוניל בעלי האגו המנופח. הזן מאסטר איחד את הכוחות לזכיה בשלושה תארי אליפות רצופים, בין 2000 ל-2002, ולאחר הפסד לדטרויט בגמר ב-2004 הודיע על פרישה.

בדומה למכבי תל אביב, שום דבר לא הלך ללייקרס לאחר עזיבתו של המאמן המצליח, שהוציא ספר ובו הוא קוטל את בריאנט. למרות ששידוך מחודש בין הצדדים לא נראה מציאותי, שב ג'קסון לפני עונת 2005/06 לקבוצה. בעונתו הראשונה הגיע לפלייאוף, הוביל 1:3 על פיניקס אבל נוצח 4:3 בסדרה. בעונה שלאחר מכן הדיחו הסאנס את הלייקרס עם ניצחון 1:4 ובשנה שעברה הגיע ג'קסון לגמר, שם נוצח על ידי בוסטון 4:2.

סיכום ביניים: אחרי שלוש עונות עדיין אין לו תואר. בינתיים, לא עומד בסטנדרטים, אבל ייתכן שהשנה יזכה בטבעת העשירית שלו.

המידאס של עולם הכדורגל, האיש שמצליח בכל מה שהוא נוגע בו, חזר לשתי קבוצות - מילאן, אותה אימן ב-1986/87 (רק כמשרה זמנית), בין 1991 ל-1996 וב-1997/98, וריאל מדריד, אותה הדריך ב-1996/97 וב-2006/07. איך נראו ההישגים שלו בכל אחת מהן?

בקדנציה המלאה הראשונה במילאן זכה קאפלו בארבעה תארי אליפות ובגביע אירופה לאחר ה-0:4 בגמר הבלתי נשכח על ברצלונה. ב-1997/98 חזר קאפלו לרוסונרי לעונה אחת, שהסתיימה בכישלון קולוסאלי עם מקום עשירי ונפרד מהקבוצה לפני תום העונה.

בקדנציה הראשונה בריאל, שארכה עונה אחת בלבד, קאפלו זכה באליפות ספרד. הוא חזר למדריד לאחר רצף של כישלונות ב-2006/07, ולאחר שנקלע לפיגור גדול בטבלה, הדביק את הפער מברצלונה ושוב זכה עם ריאל באליפות, במחזור הסיום. הביקורות על הכדורגל ההגנתי שלו גרמו לו לסיים את דרכו בריאל בסיום העונה, למרות התואר.

סיכום: במילאן קאפלו נכשל טוטאלית בניסיון הקאמבק, בריאל הוא הגיע לשיחזור מדויק של ההצלחה מהקדנציה הראשונה, עם סייג חשוב: כמו בקדנצייה הראשונה שלו, אף אחד בריאל לא התחנן בפני קאפלו שיישאר, וב-2007 אף נשלח הביתה בבושת פנים.

מספר מחזורים בלבד בתוך עונת 1991/92 כבר הודבק לאברהם גרנט הכינוי "הקוסם". גרנט הגיע למכבי תל אביב המוכה והמושפלת, שלא זכתה 13 שנים באליפות, ובתוך ארבע עונות זכה עימה בשני תארי אליפות ובגביע המדינה, כשהוא הופך אותה לאימת הליגה. לאחר הזכיה של 1994/95 עזב גרנט להפועל חיפה.

גרנט שהה בחיפה עונה אחת בלבד, ולאחר שמכבי תל אביב זכתה תחת דרור קשטן בדאבל ב-1995/6, חזר לקבוצה כשלוני הרציקוביץ' לקח את השליטה במועדון לידיו. הקדנציה השניה של גרנט בקרית שלום נמשכה ארבע שנים, ובשנת 2000 הוא עזב את הקבוצה כשהיא מרוסקת וללא תארים.

סיכום: מקוסם הפך גרנט לשנוא נפשם של אוהדים הצהובים, שראו את המהלך שאירגן עם הרציקוביץ' כ"פוטש" נגד קשטן. כאן הודבקה לגרנט התדמית של מניפולטור-על, ועד היום יש לא מעט אנשים שלא מוכנים לסלוח לו. הקריירה שלו, אגב, נסקה מאז, מכבי תל אביב, למרות שלושה גביעים ואליפות, נותרה מפוררת.

המאמן האגדי הפך לאחד הגיבורים הגדולים בהיסטוריה של בירת ארצות הברית, וושינגטון, כשהוביל את קבוצת הפוטבול של הרדסקינס לשלוש זכיות בסופרבול בין 1982 ל-1991. במשך 12 עונות אימן גיבס את הרדסקינס והפך לאייקון בזכות הישגיו, ובמיוחד בשל העובדה שלאחר עזיבתו לא שיחזרו אדומי העור את השנים היפות.

אחרי לא מעט ניסיונות כושלים לחזור לפסגה, מונה בסוף 2003 גיבס שוב לרדסקינס, 11 שנים לאחר שפרש מה-NFL ומתמקד במירוצי נסקא"ר, בהם הוא מחזיק קבוצה בבעלותו. הוא סגר ארבע עונות בוושינגטון, כשב-2005 וב-2007 הצעיד את הקבוצה לפלייאוף, וב-2004 ו-2006 סיים במאזן שלילי את העונה. בפלייאוף הוא ניצח רק את טמפה ביי, ב-2005.

המסקנה: הרדסקינס הלכו יותר על השם ופחות על היכולת. הפעם השניה של גיבס לא הייתה אפילו קרובה לראשונה. הוא עדיין ייזכר כאגדה בוושינגטון, אבל באותה נשימה תהיה מודבקת לו הקדנציה האחרונה כאות קין על קריירה מרשימה.

קליין ושרף מוזכרים באותו סעיף משתי סיבות. האחת - שניהם מזוהים יותר מכל עם התואר "מאמן מכבי תל אביב", מכביסטים בדם שגדלו במועדון. השניה - שניהם עשו יותר מקאמבק אחד בשנות ה-80 וה-90. הפעמים הראשונות שלהם הסתיימו בהצלחות. לאחר שזכה בגביע אירופה ב-1977 הוביל קליין את מכבי לגמר ב-1980, 1982 ו-1988. שרף הגיע לגמר ב-1987 וב-1989.

הפעם האחרונה שבה אימן קליין את מכבי תל אביב הייתה ב-1995/96, עונה שבמהלכה התפוטר ופינה את מקומו ל...שרף. האחרון החליף ב-2007/08 את עודד קטש, הגיע לגמר היורוליג (שבו שוב נוצח) והפסיד להפועל חולון במשחק האליפות. קליין ושרף רשמו קריירה מפוארת מאוד באגודה, כשההבדל המרכזי ביניהם הוא שקליין לעולם ייזכר כאגדה, בעוד לשרף יזכרו את העובדה שמעולם לא ידע לנצח במשחקים מכריעים.

סיכום: שניהם עשו קאמבק אחד יותר מדי.

"קבלן תארים" קוראים לו, ולא בכדי. קשטן שהביא אליפות להפועל כפר סבא בראשית שנות ה-80, מונה למאמן בית"ר ירושלים ב-1985 והביא לה אליפות היסטורית ב-1986/87. לאחר עונה לא מוצלחת במכבי חיפה שב לבירה וזכה עם בית"ר בגביע המדינה ב-1988/89. לאחר שירד ליגה עם הפועל רמת גן ולא הצליח גם במכבי פתח תקוה, מונה קשטן שוב למאמן בית"ר עם שובה לליגה הלאומית (היום ליגת העל) ב-1992 והצעיד אותה לאליפות. הוא חזר על ההישג בפעם השלישית, כשמונה ב-1997/98 במקום אלי כהן.

את הפועל תל אביב אימן קשטן לראשונה ב-1996/97, כשהגיע במהלך העונה במקום משה סיני והשאיר את הקבוצה בליגה. בקדנציה השניה שלו, בין 1999 ל-2004, הצעיד את האדומים לאחת התקופות היפות בתולדותיהם, כולל דאבל והעפלה לרבע גמר גביע אופ"א. בפעם השלישית במועדון, ב-2005/06, סיים קדנציה סתמית בטרם מונה למאמן נבחרת ישראל.

סיכום: לא נפל ב"תסמונת הקאמבק". הצליח מעל ומעבר.

גרשון כבר חזר מפרישה למכבי תל אביב, בעונת 2003/04, והוביל אותה לשתי זכיות רצופות ביורוליג, לאחר שזכה בסופרוליג ב-2000/01. הוא שם על עצמו רשמית את חותמת המאמן המצליח ביותר בהיסטוריה של הקבוצה. עכשיו הוא שב ליד אליהו, לניסיון שלישי אחרי שניים מוצלחים. מה יהיה הפעם? נצטרך לחכות בסבלנות, המסע רק החל.