"צביקה לא הבין ששחקן צריך לשחק, אפילו אם הוא בכושר רע"

בחלקו הראשון של ראיון הפרידה עם ניקולה וויצ'יץ' סיפר הקרואטי על תחושותיו בימים שלאחר קבלת ההודעה ממכבי ונזכר בערגה בימיו הגדולים עם המועדון, אליהם עוד נשוב בהמשך. חלקה השני של השיחה עוסק בעונה הנוכחית: על העליות, הירידות, הפציעות, קטש, שרף ויתר הסיבות שהביאו לאובדן האליפות המקומית, בפעם השנייה בלבד בארבעים השנים האחרונות.

מה לא עבד במכבי בשנתיים האחרונות?

"תשמע, בעונה שעברה הבעיה העיקרית הייתה המלחמה בלבנון. כולם שוכחים מזה, אבל זה לא פשוט כשאתה רוצה לבנות קבוצה ולהביא שחקנים מסוימים שלא רוצים לבוא, במיוחד אחרי עונה בה עוזבים אותנו פארקר ובאסטון. אני יודע איזה שחקנים רצו להביא. זה לא היה עניין של כסף, שחקנים פשוט לא רצו להגיע לכאן".

העונה אין לכם מלחמה להיתלות בה.

"קשה שלא לעשות טעויות פעם בכמה זמן, בטח אחרי הרבה שנים של הצלחות. זה קורה. כשמדובר בקבוצה עם תקציב לא גבוה במיוחד של 17 מליון דולר, קשה בכל פעם להביא את השחקנים הכי טובים. באירופה משלמים סכומים אדירים. שחקנים מרוויחים שם ביורו מה שכאן מציעים להם בדולרים. זה הבדל גדול. בעונות הגדולות שלנו הצלחנו לבנות קבוצה מדהימה עם תקציב קטן, אבל זה מקבץ של דברים שלא יכול לקרות בכל עונה. מעבר לכך, הגענו לשבעה פיינל פורים בתשע השנים האחרונות. קורה גם שנכשלים".

אישית, זו הייתה העונה הגרועה ביותר שלך מאז הגעת למועדון, גם בגלל פציעות ומזל רע.

"אני מעדיף שכל הדברים הרעים יקרו בעונה אחת, מאשר שכל עונה יקרה משהו אחר. אמרו שהגעתי לעונה לא בכושר? בולשיט. אני יכול להראות לך תצלומי MRI שאומרים שהכל היה אצלי מצוין. הגעתי לעונה הזאת בכושר הגופני הכי טוב שיש. מוני ביקר בקיץ בקרואטיה וראה איזה אימונים עשיתי. הגעתי לתחילת העונה, נפתחו האימונים ורגע לפני שיצאנו למחנה האימונים שברתי את האגודל. בלי אגודל אי אפשר לזרוק, אז חודש שלם רק עשיתי ריצות וכושר. עד שחזרתי, שבועיים אחר כך החלקתי על הפרקט, שהיה רטוב. עשיתי שפגאט ואני מודיע לך שאם לא הייתי בכושר טוב וגמיש, הייתי קורע מהנפילה הזו את הרצועה הצולבת. החלמתי, ואז היה את המשחק מול אריס בסלוניקי, אבל קמתי בבוקר רועד עם 40 מעלות חום. בחימום שלפני המשחק מול אולימפיאקוס ביוון מתחתי שריר. במשחק במדריד היה טקס ארוך לפני הפתיחה, שכחתי לשים את המגנים שלי ברגליים וקרעתי את השריר ממש לפני הטיפ-אוף. בכל זאת שיחקתי כל המשחק עם שריר קרוע. זה שיגע אותי לראות הכל מהספסל, כי ידעתי שאני יכול לשחק את הכדורסל הטוב בקריירה שלי. אם לא הפציעות, הייתי מציג כדורסל גדול. למרות כל מה שעברתי העונה, עדיין מסרתי 5-6 אסיסטים ברוב המשחקים וקלעתי לא מעט. במשחק ההוא במדריד, עם שריר קרוע, קלעתי 16 נקודות".

בוא נדבר קצת על תחילת העונה. מה לא עבד עם עודד קטש?

"היו לקטש כמה בעיות. קודם כל הייתה לנו בעיה של פציעות. אני הייתי פצוע, בורשטיין היה פצוע, וויל ביינום החמיץ לא מעט זמן חשוב בגלל פציעות. יותר מדי שחקנים חשובים נעדרו בו-זמנית. היו שחקנים חדשים שלא הבינו מה זה מכבי, לא הבינו את מידת המחויבות הנדרשת משחקן בקבוצה ומהי המטרה הסופית. שלישית, לא היה לעודד מספיק ניסיון. אבל אני חושב שהבעיה העיקרית היא שקטש היה מתוחכם מדי עבור הקבוצה הזאת. הוא היה יותר מדי אינטליגנטי עבורה. לפעמים אתה לא יכול להריץ תוכנה מתקדמת על מחשב גרוע. הידע המקצועי של קטש לא היה מוטל בספק".

מה באשר לידע המקצועי של מי שהחליף אותו בתפקיד, צביקה שרף?

"כולם מצפים שאגיד משהו נגד צביקה. אפשר לומר עליו הרבה דברים, אבל אני יודע דבר אחד: צביקה רצה את המיטב עבור מכבי. לפעמים אתה מנסה לעשות דברים ולא מצליח. היו רגעים שלא שיחקתי וגם אני הייתי מעוצבן, כי לא הבנתי מה עובר לו בראש. אבל אין לי ספק שצביקה לא רצה להרוג אותי באופן אישי. היה לו רעיון מסוים, שאם לומר את האמת גם אני לא תמיד הבנתי, אבל אף פעם לא רבנו".

דיוויד בלות'נטאל אמר בראיון ל'שם המשחק' ש"צביקה התיש אותנו נפשית".

"אני יכול לתאר יותר דברים מאשר בלות'נטאל, אבל זה לא נחוץ עכשיו. אני יודע איך זה בישראל: אנשים אוהבים שריפות, אש. האוהדים של מכבי יודעים כדורסל ומבינים היטב מה קרה. יש אוהדים שנמצאים כבר 30-40 שנה ביציעים. אני לא חושב שצריך לחזור על הכל בתקשורת. בכלל, לא הייתי רוצה לעזוב עם פרצוף חמוץ. אני רק יכול לומר שמה שרציתי לומר לצביקה, אמרתי לו בפרצוף. כך גם הוא נהג איתי. היו מקרים שצביקה היה קורא משהו בעיתונים, כאילו ה'מקורבים' שלי אמרו משהו נגדו, והוא היה מתקשר אלי ושואל: 'תגיד לי, אתה אמרת את זה עלי?'. השבתי לו שלא אמרתי כלום ושאין לי מקורבים. בתקשורת קרה לא פעם שיצאו החוצה דברים שלא אמרתי. ציטטו בעיתונים חבר של חבר של אמא של חבר שלי, כאילו בשמי. אחרי הפעם הראשונה שצביקה התקשר לשאול אותי אם אמרתי דברים שייחסו לי, אמרתי שלא. בפעם השנייה שהוא התקשר אמרתי לו: 'שמע לי טוב, כשיהיה לי משהו לומר, אני אגיד לך בפרצוף. אני לא מפחד. כשיהיה לי משהו לומר, אכנס אליך לחדר ואגיד לך'".

אחרי ההפסד השני שלכם בחולון, בו לא שותפת, שרף הסביר לעיתונאים ש"לא היה לניקולה מאץ'-אפ". כששמעת את זה השבת שהליגה אולי השתפרה, אבל לא עד כדי שאי אפשר לשתף אותך. היית על סף פיצוץ.

"אמרתי לצביקה שגם אני לא מבין מה הסיפור הזה. היה מצחיק לשמוע שאין לי מאץ'-אפ. אבל הייתי מעוצבן לא בגלל שלא שיחקתי במשחק הספציפי הזה, אלא כי רציתי להגיע בכושר הטוב ביותר לסיום העונה. אמרו גם על בורשטיין וליאור אליהו שהם לא שיחקו בכל אותם משחקים כי הם היו בכושר לא טוב. אבל צביקה לא הבין ששחקן צריך לשחק, אפילו אם הוא נמצא בכושר רע, כדי להגיע בכושר טוב לסיום העונה. אנשים עושים טעויות, והחשבון תמיד מגיע בסוף. גם בסיום העונה הזאת, כפי שהראו התוצאות, זמן החשבון הגיע".

איך נראו האימונים?

"תראה, לאנשים שצריכים לדעת מה היה, אמרתי. במכבי ינתחו הכל וידאגו שזה לא יחזור. לכן כשמכבי איבדה את האליפות ב-93' היא הפיקה לקחים וזכתה באליפות 15 שנה רצוף. יש דברים שלא צריך לנתח בתקשורת. עניתי בכנות לכל האנשים במערכת ששאלו אותי מה היה לא טוב. העונה הזאת הייתה בולשיט, ולמרות זאת הגענו שלוש פעמים לגמר. אם לומר את האמת, הופתענו כשהעפלנו לפיינל פור במדריד. לא האמנו שנגיע לגמר. אבל ברגעים מסוימים קרו דברים מדהימים. ניצחנו פעמיים את ריאל. היו לנו כמה משחקים מדהימים בזמן הנכון. זה היה הסוד".

אחרי שחזרתם ממדריד, משהו קרה לכם.

"הרבה דברים קרו אחרי שחזרנו ממדריד. תבין, מכבי היא קבוצה מיוחדת עם צרכים מיוחדים, ובשביל לשמור אותה ברמה הזו כל הזמן, האנשים שבמערכת צריכים להיות מיוחדים. השחקנים, והמאמן, והתמיכה של ההנהלה. הכל צריך להיות מיוחד. והעונה זה לא היה מיוחד, בטח לא כמו בשנים קודמות. לא היו מספיק אנשים מיוחדים במכבי. מי שמגיע למכבי, צריכה להיות לו מנטאליות מיוחדת. קוראים לנו 'השור' כי כל הקבוצות האחרות מנסות להפיל את השור הגדול והחזק. אני זוכר את עצמי ב-97', כבחור צעיר ששיחק בספליט, לא מצליח לישון שלושה ימים לפני משחק מול מכבי. ממש לא ישנתי, חשבתי רק על המשחק הזה. וכאן יש לנו בקושי יום אחד להתכונן לליגה הישראלית. כולם רוצים לירות בנו. ואנחנו לא הצלחנו להילחם חזרה. לא הצלחנו להתמודד עם הסיטואציה הזו".

איך ניסיתם לעצור את המפולת?

"ניסינו הרבה דברים. כדי לתאר את מה שקרה לנו העונה צריך ראיון נפרד. הרבה דברים מחוברים אחד לשני. בגדול, התוצאה הייתה שהפסדנו יותר מדי משחקים. בחמש השנים הקודמות שלי במכבי הפסדנו אולי שבעה משחקי ליגה ביחד. העונה לבד הפסדנו 9 פעמים. מעבר לכך, בחדר ההלבשה היו לנו 8-9 שחקנים שהיו מתואמים, שלא היו איתם וויכוחים. שחקנים שהבינו איפה הם נמצאים. אבל לגבי היתר רק נגיד שיש דברים שאפשר לפתור ויש דברים שאי אפשר לפתור. אמרתי לך, יש תוכנות שלא עובדות על מחשבים גרועים. אני חושב שהקבוצה של העונה לא הייתה מספיק אינטליגנטית. לא שהשחקנים היו טיפשים, אבל הם לא היו שחקנים ברמה שמכבי רגילה אליהם. גם כשהגענו לפיינל פור הישראלי, היו שחקנים שהצליחו להתמודד עם הסיטואציה ושחקנים שלא הצליחו לעמוד בלחץ. הרי רק לנו היה מה להפסיד בפיינל פור הזה".

רק לכם היה מה להפסיד? גם לחולון היה הרבה מה להפסיד. פעם בעשרים שנה נוצרים תנאים סביבתיים שמאפשרים לקבוצה אחרת לאיים על התואר. אתם יכולים לזכות באליפות כל שנה. עבור חולון היה אולי מדובר באפשרות של פעם בחיים לקחת תואר משמעותי.

"אם היינו מנצחים, כולם היו אומרים 'יופי, אתם עם כל התקציב שלכם לקחתם אליפות. באמת חוכמה גדולה'. אבל כשקבוצה אחרת מנצחת אותנו, פתאום הופכים אותה לגדולה ואותנו לאפסים. בשנים הטובות שלנו, בכל פעם ששיחקנו מצוין וניצחנו בהפרשים גדולים, אנשים אמרו שהרמה של היריבות נמוכה. ניצחנו בגמר היורוליג ב-44 הפרש, אז אנשים אמרו: '44 הפרש? איזו מן ליגה זאת?'. עיתונאים נכנסו לחדר ההלבשה ושאלו שאלות שהרגו אותנו מצחוק. היינו מקליטים את השאלות המטומטמות האלה. היו שואלים את שאראס כל מיני דברים והוא היה מתעצבן. הוא לא פחד להגיד לעיתונאים 'וואט דה פאק אר יו טוקינג אבאוט?'. היינו מנצחים קבוצה כמו סיינה ב-10 הפרש, ואנשים שאלו: 'מה קרה, לא שיחקתם כמו שאתם יכולים'. אנחנו הרגנו את היריבה כל המשחק, ואותנו שאלו למה לא ניצחנו בהפרש יותר גבוה".

ohadgreenwald@walla.co.il