וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

AFC מערב: השמנה והסלתה

גיא אברהמי

8.8.2006 / 16:04

אחד הבתים האיכותיים בליגה מפגיש התקפות עם טובי הרצים האחוריים, וגם תופסים מצוינים. טאצ'דאונים לא יהיו חסרים בבית הזה

אחרי שנה בה נציגת הבית הגיעה לגמר ה-AFC, גם השנה אפשר לצפות לשתי מגמות עיקריות בבית המרתק תמיד של ה-AFC מערב - פוטבול התקפי משובח, הכולל את שמנת הרצים והטייט-אנדז של הליגה מצד אחד, ויריבות מרה על ראשות הבית מצד שני. במרכז העניינים תעמוד, כמו תמיד, היריבות השורפת בין אוקלנד, דנבר וקנזס סיטי, כשסן דייגו תשתרך מאחור, גם מבחינת העניין וגם, כפי הנראה, ברמה.

דנבר ברונקוס

נוסדה בשנת 1960

מאזן בעונה שעברה: 3:13, ראשות הבית, הפסד לפיטסבורג בגמר ה-AFC.

מאמן: מייק שנאהאן

הגיעו: ג'אבון ווקר (תופס, גרין ביי), נייט וובסטר (ליינבקר)

עזבו: טרבור פרייס (קיצוני הגנתי), מייק אנדרסון (רץ אחורי, לבולטימור), ג'ב פצאייר (טייט אנד)

בחירות דראפט משמעותיות: ג'יי קאטלר (בחירה 11, קוורטרבק), טוני שפלר (טייט אנד, 61)

מה נשתנה? בשנה שעברה היתה דנבר רחוקה משחק אחד מהסופרבול, בעיקר בזכות שיפור משמעותי בהגנה, שנבע משילוב בין מספר שחקני שנה ראשונה בקו האחורי עם קו התקפה מחודש שמורכב בעיקר מפליטים מקליבלנד. אבל המשחק הזה חשף גם לא מעט בעיות בקבוצה, כשבין השאר אובחנה חוסר יכולת ללחוץ על קוורטרבק שמוגן היטב וחולשה התקפית נגד העילית של הגנות הליגה.

כדי לטפל בבעיה הראשונה, ניצלה דנבר עודף בחירות דראפט בשביל לקבל מגרין ביי את התופס המצטיין ג'אבון ווקר, שחוזר מפציעה שהשביתה אותו (ואת כל התקפת הפאקרס ואת קבוצת הפנטזי של כותב שורות אלו) מפעילות כל העונה שעברה. ביחד עם רוד סמית' הותיק מקווה דנבר להציג משחק מסירה משופר.

דנבר גם בחרה את קוורטרבק העתיד שלה, אבל אפשר להיות בטוחים שאם ג'ייק פלאמר יגמגם, האוהדים במייל היי (ולפחות שני כותבים בוואלה! פוטבול) ידרשו חילופי דורות מזורזים. לדנבר יש מסורת של התקפת ריצה קטלנית, והשנה יתמודדו על תפקיד רץ ה-1000 יארד השנתי טאטום בל ורון דיין. קו ההתקפה נשאר יציב כשהיה, ואולי אף יעבור שדרוג עם חזרתו מפרישה של אדם מדוז.

בתחום ההגנתי איבד קו ההגנה המשתפר של דנבר שחקן מפתח בדמותו של טרבור פרייס, אבל תקווה לחפות על כך נשאבת מחוליית ליינבקרים מהמשובחות בליגה, בהנהגת אל ווילסון ועם קו אחורי מצויין שבו הותיקים (ביילי ולינץ') מנצחים על חבורת שחקני שנה שניה כשרוניים מאוד, בראשותו של שחקן הפינה דיירנט וויליאמס.

מה שיכול להעיב על פתיחת העונה היא הרחקתו של הפאנטר המצטיין טוד סאורברן מארבעה משחקים עקב שימוש בחומרים אסורים. אסור לשכוח כמה חשובה עמדת פתיחה טובה בפוטבול, ואת החלק החשוב במילא סאורברן בשנה שעברה.

למי לשים לב? לפלאמר. הנחש היה טוב מאוד בעונה שעברה, אבל בגמר ה-AFC הפסיד במו ידיו את המשחק. מאז ימי אלוויי, במייל היי לא ממש מחזיקים מקוורטרבקים, בטח לא כאלה שגמרו לברונקוס שלהם את העונה. מעניין לראות אם הוא ייצא מהטראומה ומה יהיה הגב שמאחוריו.

התחזית: 5:11 ומי יודע, אם יימצא רץ אחורי קטלני, אולי דנבר תתקדם שלב אחד יותר מבעונה שעברה.

קנזס סיטי צ'יפס

נוסדה בשנת 1960 כדאלאס טקסאנס

מאזן בעונה שעברה: 6:10, שלא הספיק לפלייאוף

מאמן: הרמן אדוארדס

הגיעו: טיי לואו (מגן פינה), איאן אלן (תאקל התקפי), קוונטין גריפין (רץ אחורי), קייל טרלי (תאקל התקפי)

עזבו: התאקל ההתקפי הטוב בליגה ווילי רואף (פרש), שון בארבר ליינבקר), מארק בוריגטר (תופס), דקסטר מקליאון (מגן פינה), טוני ריצ'רדסון (פולבק), אריק וורפילד (מגן פינה), ג'רום וודס (סייפטי)

בחירות דראפט משמעותיות: טאמבה האלי (קיצוני הגנתי, 20), ברנארד פולארד (סייפטי, 54), ברודי קרויל (קוורטרבק, 85)

מה נשתנה? הצ'יפס הציגו גם בשנה שעברה התקפה קטלנית, כשאת פריסט הולמס קשישא מחליף לארי ג'ונסון, שנהפך לכוכב על המגרש וגם בקרב משתתפי הפנטסי. יחד עם זאת, השינויים הרבים שנעשו בהגנה לא ממש סייעו להפוך את הצ'יפס למועמדים לתואר ולכן בוצעו מהלכים לחיזוק ההגנה גם בקיץ הזה.

בהתקפה עדיין אין תופס ברמה גבוהה מלבד הטייט אנד המזדקן טוני גונזאלס. ובעוד כולם מייחסים לג'ונסון עתיד גדול, חשוב לזכור שני פרטים: קודם כל, ווילי רואף פרש, והנתון השני והלא פחות משמעותי - גם טוני ריצ'רדסון, אחד הפועלים השחורים הטובים בליגה, פולבק מעולה, כבר לא בקבוצה, מה שעלול להקשות מאוד על אל. ג'יי.

בהגנה הרבה מאוד תלוי באופן ההשתלבות של טיי לואו, שהגיע בעקבות הרמן אדוארדס, מאמנו בג'טס בשנה שעברה, והאלי בקבוצה. אם הכל ילך חלק, החיים של קוורטרבקים יריבים יהיו קשים מאוד. אם לא, אפילו ארון "סרט בורקס" ברוקס מאוקלנד יחגוג.

לשים לב: התאקל הותיק קייל טרלי מגיע לכסות את החור שהשאיר אחריו רואף. וזה חור גדול מאוד, שלא בטוח שטרלי, בגילו ועם השחיקה שלו, יכול למלא.

התחזית: עשרה עד 11 נצחונות ומאבק צמוד עם דנבר, ואם ההגנה תתחבר יש סיכוי גם להגיע רחוק בפלייאוף.

סן-דייגו צ'ארג'רס

נוסדה בשנת 1960 כלוס-אנג'לס צ'ארג'רס

מאזן בעונה שעברה: 7:9

מאמן: מרטי שוטנהיימר

הגיעו: ברנדון מאנומליונה (טייט אנד), ראשון וודס (תופס),

עזבו: דרו בריס (קוורטרבק, לניו אורלינס), רישה קאלדוול (תופס), ג'מאר פלטשר (מגן פינה)

בחירות דראפט עיקריות: אנטוניו קרומארטי (19, מגן פינה), מרקוס מקניל (50, תאקל התקפי), צ'רלי וייטהרסט (81, קוורטרבק)

מה נשתנה? בשנה שעברה עמדו רק שני מכשולים בין הברקים לפלייאוף - לוח משחקים אכזרי והמאמן הראשי שלהם, מרטי שוטנהיימר. השנה, בעיה א' נפתרה חלקית והלו"ז יהיה קל מעט יותר. בעיה ב' לא נפתרה, ולכן ניתן לצפות לתכניות משחק הססניות ותבוסתניות מבית היוצר של מרטי-בול. מעבר לכך, עזיבתו של דרו בריס והעברת המושכות לפיליפ ריברס מציגה מספר סימני שאלה.

כדי להקל על ריברס יעמדו לרשותו קו התקפה מצוין ומגובש, והצמד לדניאן טומלינסון את אנטוניו גייטס, רץ אחורי וטייט אנד שמצויינים במשחק המסירה (אצל טומלינסון מדובר על שני הכיוונים, הוא מסר ל-4 טאצ'דאונים בשנה שעברה!). יחד עם זאת, עדיין לא מסתמן תופס איכותי באופק שיכול לרתק אליו את הגנות היריב.

בבית המערב חייבים הגנה חזקה נגד הריצה, והברקים השתפרו בתחום זה בשנה שעברה משמעותית עם הרוקי שון מרימן בקו ההגנה. השנה הכוונה ברורה - אם רוצים ללכת רחוק, צריך לשפר את הגנת המסירה.

לשים לב: הפולבק לורנזו ניל פותח את עונתו ה-14 בקבוצה. שחור שחור, אבל עושה עבודה נפלאה בקו.

התחזית: יותר מדי סימני שאלה ופחות מדי יריבות נוחות, כשגם משחק המסירה לא ישתפר משמעותית. שמונה עד תשעה נצחונות, בלי פלייאוף.

sheen-shitof

מאריכים את האקט

כך תשפרו את הביצועים וההנאה במיטה - עם מבצע בלעדי

בשיתוף "גברא"

אוקלנד ריידרס

נוסדה בשנת 1960

מאמן: ארט של

מאזן בעונה שעברה: 12:4 ומקום אחרון בבית

הגיעו: הקוורטרבק ארון ברוקס (ניו אורלינס), טיירון פול (מג פינה), דווין סטארקס (מגן פינה)

עזבו: קרי קולינס (קוורטרבק), טד וושינגטון (תאקל), צ'רלס וודסון (מגן פינה)

בחירות דראפט עיקריות: מייקל האף (סייפטי, בחירה 7), תומאס הווארד (ליינבקר, בחירה 38), פול מקוויסטאן (גארד, 69)

מה נשתנה? מאז התבוסה לטמפה בסופרבול ב-2002, אוקלנד מצדיקה את כינוי הגנאי שלה (הפיידרז) והתפוגגה לכדי מקום אחרון בבית. למלאכת השיקום הובא מאמן ראשי חדש, ארט של, שכבר אימן בקבוצה בין 1989 ל-1994 ונושא בקרוב ל-60 אחוזי הצלחה כמאמן ראשי ב-NFL.

אחרי הפלופ עם קרי קולינס בעונה שעברה הגיע מחליף בדמותו של אהרון ברוקס. באוקלנד אולי בונים על כך שתנאי מזג האויר הקשים בקנזס או בדנבר יאזנו את חוסר הדיוק המאפיין את ברוקס. מצד שני יכול להיות שהם בונים בכלל על קוורטרבק השנה השניה, אנדרו וולטר, ואף אחד לא יופתע אם נראה אותו פותח בחצי השני של העונה (זאת אומרת בגארבג' טיים). רנדי מוס סבל מפציעות בשתי העונות האחרונות, ומעניין יהיה לראות אם הוא ימשיך לדשדש או יחזור להיות אחד התופסים הטובים בליגה. יחד עם ג'רי פורטר, עם הרץ האחורי למונט ג'ורדן ועם קו התקפה איכותי, לריידרס אמורה להיות התקפה לא רעה בכלל שמסוגלת להנפיק מהלכים גדולים. בכל מקרה, ההגנה החלשה לא התחזקה מספיק בשביל לאפשר לקבוצה מהחור השחור להתמודד בבית הקשה.

לשים לב: להתנהגות של אל דייויס עם של כשזה יגיע להפסד השמיני ויאבד סיכוי לפלייאוף.

התחזית: 9:7 במקרה הטוב, בשביל ה-AFC WEST צריך יותר מסרט בורקס.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully