וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

סטנלי מי?

רועי פרידמן

16.6.2006 / 15:39

רגע לפני שאליפות ה-NHL מוכרעת, רועי פרידמן מנסה לעשות סדר בבלגאן, ומסביר מהיכן הגיעו כל התארים המחולקים בליגת ההוקי קרח

וזינה? הארט? ליידי בינג? סטנלי? הרבה בלגאן. בניגוד לשאר הליגות בצפון אמריקה, ה-NHL מעניקה גביעי הצטיינות בסוף העונה לקבוצות ושחקנים שהצטיינו במהלך העונה, שהם גביעים שנתרמו על ידי אנשי ממשל קנדיים ובריטים (קנדה היא כידוע חלק מחבר העמים הבריטי), או לכבודם של אנשים שתרמו למשחק ולליגה.

הגביע המפורסם ביותר, הנחשב ביותר וגם העתיק ביותר בצפון אמריקה, הוא אותו גביע שנתרם על ידי לורד סטנלי, הנציב העליון לקנדה. הגביע, שעלה בזמנו 10 וחצי ליש"ט (10 גיניז, למי שמכיר את השיטה הלא עשרונית) ושעוצב בשפילד, אנגליה, גובהו 88 ס"מ ומשקלו 14 וחצי קילוגרם. הגביע החל כגביע נודד, שניתן לקבוצת החובבים הטובה ביותר בקנדה. עד 1914, קבוצה אחרת יכלה, בתנאים מסויימים, לדרוש משחק על הגביע נגד המחזיקה,ואם היתה מנצחת, היא היתה זוכה בגביע.

ב-1914 הגביע הפך לתחרות בין אלופת הליגה הלאומית של החובבים - NHA (שבה רוב הקבוצות באו ממזרח קנדה), לבין אלופת ליגת החוף המערבי לחובבים - PCHA. ב-1917 הוקמה ליגת ה-NHL במקום ה-NHA. ליגת ה-PCHA התאחדה עם ליגה שנקראה "ליגת הוקי הקנדית המערבית" WCHL לליגת ההוקי המערבית WHL. ה-WHL התפרקה ב-1924, וחבר הנאמנים של הגביע הודיע שמעתה יוענק הגביע לאלופת ה-NHL.

לורד סטנלי לא העניק אף פעם את הגביע הנושא את שמו, כי ב-1893 הוא סיים את תפקידו בקנדה. מאז, הגביע שייך לחבר נאמנים שבתקופת הגביע הנודד היה אחראי על הענקתו, ובמקרים מעוררי מחלוקת, על פסיקות.

פעמיים בהיסטוריה לא הוענק הגביע. ב-1919, במהלך הסידרה בין המונטריאול קנדיינס והסיאטל מטרופוליטאנס, פרצה מגפת שפעת, שנפגעו ממנה הרבה שחקנים משתי הקבוצות. אחד מהם, ג'ו הול ממונטריאול, נפטר, ומאחר שהסדרה בעת ההפסקה היתה בשוויון, הוחלט לא להעניק את הגביע באותה שנה.

ב-2005 הייתה פעם שנייה. כולם זוכרים מה היה בשנה זו, או מה בעצם לא היה. ב-2006 הוחלט שהגביע יוענק לקבוצה הטובה ביותר בקנדה, במידה ושוב יקרה מצב שבו לא תהיה סדרת אליפות ב-NHL. מהמנהגים הקשורים בגביע הוא ששחקני הקבוצה המנצחת שותים שמפניה מתוכו, והמיוחד בו היא העובדה שחרוטים עליו שמות כל השחקנים שזכו בו. השחקן שזכה הכי הרבה פעמים בגביע היה הנרי רישאר ממונטריאול, שזכה 11 פעמים, כשאחריו ז'אן בליבו ואיבאן קורנייה, שזכו 10 פעמים כל אחד, גם כן במדי מונטריאול.

מהשחקנים הבולטים בליגה וויין גרצקי זכה 4 פעמים, מריו למייה זכה פעמיים, ויחד איתו יארומיר יאגר. מארק מסייה זכה בו 6 פעמים (5 עם אדמונטון ועוד פעם אחת עם ניו יורק ריינג'רס), ברט האל זכה פעמיים, ודומיניק האשק פעם אחת. ריי בורק, מגן מפורסם של בוסטון ששיחק בשורותיה 21.5 שנים, עבר לקולוראדו על מנת לנסות לזכות בגביע. בורק זכה בסופו של דבר שנה אח"כ, ופרש, כשהוא מביא עימו את הגביע לבוסטון. סקוטי באומן הוא המאמן שזכה בו הכי הרבה פעמים, 9, שווה לשיא האליפויות ב-4 הליגות בצפון אמריקה, עם פיל ג'קסון. ז'אן פרון, כיום מאמן נבחרת ישראל, זכה כמאמן עם מונטריאול ב-1986. הגביע הגיע לראשונה לארץ הייצור שלו, אנגליה, השנה להענקת אות לחנות שבה נרכש.

הרפתקאות מופלאות

מבין ההרפתקאות המוזרות שעבר הגביע הנה מספר דוגמאות:

- הוא היה בבית הלבן עם שלושת הנשיאים האחרונים.

- שחקנים פינים לקחו אותו לסאונה.

- בראד ריצ'ארדס מטמפה לקח אותו לטיול באגם בג'ט סקי ובסירת דיג, והלביש אותו בחגורת הצלה.

- סילביאן לפבר, לשעבר מקולוראדו, לקח אותו שישמש גביע מים להטבלה של ביתו.

- אמונה על קללה - 1940 הייתה הפעם הלפני אחרונה שבה זכו הניו יורק ריינג'רס בגביע. הם שרפו בתוכו את נייר המשכנתא שנפרעה על המדיסון סקווייר גארדן, אנשים האמינו שהם חיללו את הגביע. אותם ריינג'רס, כשזכו שוב ב-1994, מילאו אותו בשיבולת שועל והאכילו בו את הסוס הזוכה בקנטאקי דרבי.

- ואיך אפשר בלי זה - מארק מסייה לקח אחרי הזכייה ב-88' את הגביע ל"מכון בריאות", ונתן לאנשים נוספים לשתות ממנו. יום למחרת נשלח הגביע לתיקון. מעניין למה. לא מפתיע לראות תחת תמונה מה"ספורט'ס אילוסטרייטד", של שחקני אחת הקבוצות הזוכות שותים מהגביע ומתחת לתמונה את המשפט – "אלוהים יודע אילו פיות עברו על הגביע הזה".

הגביעים הקבוצתיים

גביע הנסיך מוויילס - הגביע הוענק החל משנת 1924 לכבוד הנסיך מוויילס, יורש העצר הבריטי (קנדה, כזכור היא חלק מחבר העמים, וראש המדינה הוא המלך הבריטי – היום המלכה אליזבת השנייה. בקנדה משמש נציב עליון מטעם המלך, אך קיים ראש ממשלה שנבחר בבחירות מקומיות). הנסיך מוויילס באותה תקופה, מי שהיה אח"כ המלך אדוארד השמיני (דודה של המלכה, אותו מלך שנאלץ לוותר על כסאו בשל נישואיו לגרושה אמריקאית), תרם אותו בהתחלה לאלופת הבית האמריקאי של ה-NHL.

בשנת 1938, הליגה הפכה להיות עם בית אחד של 7 קבוצות, והוחלט להעניק את הגביע לקבוצה עם המאזן הטוב ביותר בליגה בתום העונה הסדירה. ב-1967 התווספו לליגה 6 קבוצות, והליגה חולקה שוב לשני בתים, המזרחי והמערבי. הגביע הוענק לקבוצה עם המאזן הטוב ביותר בבית המזרחי. ב-1974 הליגה עברה למתכונת של שתי חטיבות, שכל אחת בהן היתה עם שני בתים. שתי החטיבות נקראו חטיבת "הנסיך מוויילס" וחטיבת "קלארנס קמפבל". הגביע הוענק לקבוצה עם המאזן הטוב ביותר בליגה. ב-1981, אחרי שהוחלט שעל גביע סטנלי יתמודדו אלופות שתי החטיבות, הגביע הוענק לקבוצה שזוכה בסדרת הגמר של החטיבה. ב-1993 שונו שמות החטיבות לחטיבת המזרח והמערב, לפי המקום הגאוגרפי, כשהגביע על שם הנסיך מוויילס מוענק לאלופת המזרח.

גביע קמפבל – מוענק החל מעונת 1967-1968 על שמו של קלארנס קמפבל, שהיה נשיא הליגה (מה שהיום הקומישינר), מעונת 1946-1947, עד עונת 1976-77. בהתחלה הוא הוענק לקבוצה עם המאזן הטוב ביותר בבית המערבי. ב-1974, הוענק לקבוצה עם המאזן הטוב ביותר בחטיבת "קמפבל", ומ-81 למנצחת בסדרת הגמר של חטיבת קמפבל. מ-1993 הוא מוענק לאלופת המערב. השנה זכתה בגביע קבוצת אדמונטון אוילרס.

גביע הנשיא – ב-1985, החליטו מועצת המנהלים של הליגה להעניק גביע מיוחד לקבוצה שמסיימת עם המאזן הטוב ביותר בתום העונה הסדירה. אף לא אחת משלוש הליגות האחרות מעניקה גביע דומה, למרות שה-NBA מעניקה פרס כספי לקבוצה עם המאזן הטוב ביותר. דטרויט רד ווינגס זכתה השנה בגביע, אלא שב-20 הפעמים בהם הוענק הגביע, זכתה קבוצה שזכתה בו רק שש פעמים בגביע סטנלי. האחרונה היתה דטרויט בשנת 2002.

הפרסים האישיים:

גביע קון סמיית' – ה-MVP של הפליי אוף. זהו גביע שנתרם לכבודו של קון סמיית', מי שבעצם בנה את הטורונטו מייפל ליפס. הגביע נתרם בשנת 1965 והזוכה הראשון בו היה ז'אן בליבו ממונטריאול. פטריק רואה, השוער של מונטריאול וקולוראדו הוא היחידי שזכה בגביע הזה 3 פעמים. וויין גרצקי ומריו למיו, בובי אור וברני פארנט הם השחקנים הנוספים שזכו בגביע הזה יותר מפעם אחת. בראד ריצ'ארדס מטמפה הוא הזוכה האחרון בגביע.

4 פעמים זכו בגביע שחקנים מקבוצה שלא זכתה בגביע סטנלי, האחרון בהם הוא ז'אן סבסטיאן ז'יגר, השוער של אנהיים ב-2003. כל הזוכים בגביע הם ילידי קנדה מלבד שניים: בריאן ליץ' מהריינג'רס ב-1994 שהוא יליד ארה"ב, וניקלאס לידסטרום מדטרויט ב-2002 שהוא יליד שבדיה. הבחירה לגביע מתבצעת בהפסקה בין השליש השני לשליש האחרון של המשחק האחרון על גביע סטנלי, על ידי אגוד עתונאי ההוקי המקצועני.

גביעי הישגים:

גביע ארט רוס – מלך הנקודות של ה-NHL. זהו גביע שנתרם לכבודו של ארט רוס, שהיה שחקן, שופט, מאמן ומנכ"ל בליגה. רוס היה מאמנה של הקבוצה האמריקאית הראשונה ב-NHL, הבוסטון ברויינז, וזכה איתה שלוש פעמים בגביע סטנלי. ב-1949, השנה שבה הוענק הגביע לראשונה, הוא נבחר להיכל התהילה של ההוקי. וויין גרצקי הוא שחקן שזכה הכי הרבה פעמים בגביע – 10, כשבעשרים העונות, בין 1981 ו-2001, זכו בגביע שלושה שחקנים: גרצקי, למיו ויארומיר יאגר. ג'ו ת'ורנטון מסן חוזה זכה השנה בגביע.

גביע וויליאם ג'נינגס – השוער(ים) שספג(ו) הכי המעט שערים. זהו גביע שנקרא על שמו של וויליאם ג'נינגס, שהיה הרבה שנים הנשיא של הניו יורק ריינג'רס, ואחד המייסדים של ההוקי בארה"ב. הגביע מוענק לכל אחד מהשוערים של הקבוצה שספגה הכי מעט שערים בעונה הסדירה, בתנאי ששיחק לפחות 25 משחקים במהלך העונה. הגביע מוענק החל משנת 1982, ופטריק רואה זכה בו חמש פעמים. מרטן ברודור זכה בו ארבע פעמים. השוער שזכה בגביע השנה הוא מיקה קיפרוסוף מקלגארי פליימס.

גביע מוריס רישאר – מלך השערים של הליגה. גביע חדש יחסית שהוענק לראשונה ב-1999 לכבודו של מוריס רישאר, השחקן הראשון בהיסטוריה של הליגה שהבקיע 50 שערים בעונה ו-500 שערים בקריירה. פאבל בורה וג'רום איגינלה זכו פעמיים בגביע, מאז הוא הוענק לראשונה, והשנה זכה בו יקיר המדור – ג'ונת'ן צ'יצ'ו מסן חוזה שארקס.

גביע פלוס/מינוס – נקרא פעם גם בין היתר גביע באד (באדוויזר). מוענק לשחקן שמוביל את הליגה בסטטיסטיקת פלוס/מינוס. בסטטיסטיקה זו, שחקן מקבל פלוס אחד, אם הוא היה על הקרח בזמן הבקעת שער לזכות קבוצתו, ומינוס אחד אם הוא היה על הקרח בזמן הבקעת שער לחובת קבוצתו, כשלא סופרים במצב של פאוור פליי. ווייד רדן מאוטאווה, ומיכל רוז'יבאל מהריינג'רס זכו בגביע השנה.

גביע רוג'ר קרוזייר – השוער עם אחוז העצירות הטוב ביותר. נקרא על שמו של רוג'ר קרוזייר, לשעבר שוער דטרויט ובפאלו. קרוזייר היה רוקי השנה ב-1965, ושנה אח"כ הוא היה השחקן הראשון שזוכה בגביע קון סמיית', במדי דטרויט למרות הפסדם של הרד ווינגס בגמר גביע סטנלי. כריסטובל הואה ממונטריאול זכה בגביע הזה השנה, כשמרטי טורקו הוא היחידי שזכה בו יותר מפעם אחת.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

זה כל כך טעים ופשוט: מתכון לבננות מקורמלות

בשיתוף חברת גליל

גם הקהילה חשובה

גביעי תרומה לקהילה:

גביע לסטר פטריק – תרומה להוקי בארה"ב. הגביע נתרם לכבודו של לסטר פטריק, שחקן ומאמן של הניו יורק ריינג'רס, מהמפתחים של המשחק.

גביע קינג קלאנסי – מנהיגות על ומחוץ למגרש, ותרומה לקהילה. מוענק לזכרו של פרנסיס "קינג" קלאנסי, שחקן, מאמן ושופט בליגה. ג'רום איגינלה זכה בפרס ב-2004.

גביע ביל מסטרסון – סוג של הקאם-בק של השנה, מוענק לזכרו של ביל מסטרסון, כרגע (ובשאיפה שישאר כך), השחקן היחידי בהיסטוריה של הליגה שמת כתוצאה מפציעה במהלך משחק ליגה. מסטרסון, שחקן המינסוטה נורת' סטארס (כיום דאלאס סטארס), נפל על הגב, ונפגע בראשו ב-14 בינואר 1968, במשחק נגד אוקלנד סילס (קבוצה שאח"כ עברה להיות קליבלנד בארונס, לפני שאוחדה עם הנורת' סטארס). כתוצאה מכך הוא איבד הרבה דם, ונפטר ביום למחרת. האירוע הזה זירז את השמוש בקסדות בליגה, דבר שלא היה מקובל בזמן מותו של מסטרסון.

ב-1987, "הפרישו" הנורת' סטארס את המספר 19, לכבודו. בגביע יכול לזכות שחקן רק פעם אחת בקריירה. ב-2004, זכה בו בריאן ברארד, אז בשיקאגו בלאקהוקס. ברארד, שהיה השחקן הראשון שנבחר בדראפט ב-1995, ע"י אוטאווה, זכה ב-1997 בתואר רוקי השנה, במדי ניו יורק איילנדרס, וייצג את ארה"ב באולימפידת נגאנו. בעונת 2000, במהלך משחק, הוא נפגע קשה בעין ימין, ממקל של מריאן הוסה, והתחזיות היו שיאבד את עינו. ברארד, שמצב עינו השתפר חלקית, חזר לשחק בליגה בעונת 2002-03.

והמצטיין הוא:

גביע הארט – החשוב והעתיק מבין כל הגביעים האישיים – MVP. הגביע נתרם על ידי ד"ר דויד הארט, אביו של ססיל הארט שהיה מאמן ומנכ"ל של המונטריאול קנדיינס. הגביע הוענק לראשונה ב-1924, ופרנק נייבור מאוטאווה סנאטורס היה הזוכה הראשון בגביע. רק שני שחקנים מזוכי העבר שיכלו להכנס להיכל התהילה של ההוקי, לא נכנסו. שני שחקנים שזכו בעבר ופרשו לאחרונה, ועדיין לא מועמדים לכניסה להיכל התהילה, הם מארק מסייה וברט האל. שחקנים שזכו בגביע ועדיין פעילים הם סרגיי פדורוב, אריק לינדרוס, דומיניק האשק, יארומיר יאגר, כריס פרוגנר, ג'ו סאקיק, חוזה תאודור, פטר פורסברג והזוכה מ-2004, מרטן סן לואי.

וויין גרצקי זכה בגביע 9 פעמים, והוא השחקן מכל 4 הליגות הבכירות בצפון אמריקה שזכה הכי הרבה פעמים ב-MVP של הליגה שלו, כשבמקום השני (וכנראה יישאר שם) נמצא בארי בונדס, עם 7. המועמדים לגביע השנה הם יארומיר יאגר, ג'ו ת'ורנטון ומיקה קיפרוסוף.

גביע ליידי בינג – השחקן ההוגן. ניתן לראשונה על ידי ליידי בינג, רעייתו של הנציב העליון לקנדה. בני הזוג היו חובבי ספורט מושבעים, ובעיקר הוקי, והגברת תרמה את הגביע ב-1925. אחרי שפרנק בושה זכה בו 7 פעמים בשמונה עונות, היא תרמה גביע אחר במקום, ולאחר מותה ב-1949 הליגה תרמה גביע אחר לזכרה.

בראד ריצ'ארדס מטמפה זכה בגביע ב-2004. המועמדים לגביע השנה הם פאבל דאטסיוק מדטרויט, פטריק מארלו מסן חוזה וריצ'ארדס. זהו הגביע היחידי ב-4 הליגות בצפון אמריקה הקרוי על שם אישה.

גביע וזינה – שוער העונה. נתרם על ידי הבעלים לשעבר של המונטריאול קנדיינס, לזכרו של ז'ורז' וזינה, שהיה שוער הקבוצה, שהתמוטט במהלך משחק בסוף 1925 ונפטר שלושה חודשים אח"כ משחפת. תחילה הוענק הגביע לשוערים מהקבוצה שספגה הכי מעט שערים, עד 1981, אלא שאז הוכנס גביע ג'נינגס, וגביע וזינה נהיה לפרס לשוער המצטיין של העונה. ז'אק פלאנט זכה בגביע הכי הרבה פעמים, 7, כשדומיניק האשק זכה 6 פעמים, כולם מאז הפך גביע לשוער המצטיין. מרטן ברודור זכה בעונות 2003 ו-2004, והשנה מועמדים לתואר, ברודור, הנריק לונדקוויסט מהריינג'רס ומיקה קיפרוסוף.

גביע קאלדר – רוקי השנה. מוענק משנת 1936 לכבודו של פראנק קאלדר, שהיה נשיא הליגה מהווסדה ב-1917 עד מותו ב-1943. הזוכה בשנת 2004, הוא אנדרו רייקרופט מבוסטון ברויינז. המועמדים לפרס השנה הם סידני קרוסבי מפיטסבורג, אלכסנדר אובצ'קין מוושינגטון ודיון פאנף מקלגארי.

גביע ג'יימס נוריס – מגן העונה. מוענק החל משנת 1954 לכבודו של ג'יימס נוריס, שהיה הבעלים של הדטרויט רד ווינגס מ-1932 ל-1952. בובי אור מבוסטון זכה בגביע 8 פעמים ברציפות. דאג הארווי ממונטריאול זכה בו 7 פעמים וריי בורק זכה בו 5. סקוט נידרמאייר, ב-2004 בניו ג'רסי, והשנה באנהיים הוא הזוכה האחרון. כשבין 2001 ל-2003 זכה בו ניקלאס לידסטרום מדטרויט. נידרמאייר, לידסטרום וסרגיי זובוב מדאלאס מועמדים לפרס הזה השנה.

גם לשחקנים יש מילה

גביע לסטר פירסון – MVP על פי השחקנים. זהו הגביע היחידי שבו בוחרים שחקנים את עמיתיהם, ופה השחקנים בוחרים את מי שלדעתם צריך לקבל MVP, כשבד"כ השחקן שזוכה בגביע הזה זוכה גם בגביע הארט. זהו הגביע היחדי בצפון אמריקה שנקרא על שם פוליטיקאי, לסטר פירסון, שהיה ראש ממשלת קנדה בין השנים 1963 ל-1968, והיה שחקן ומאמן באוניברסיטת טורונטו. וויין גרצקי זכה בגביע הזה 5 פעמים. הזוכה ב-2004 הוא מרטן סן לואי. המועמדים השנה הם יאגד, ת'ורנטון ואלכסנדר אובצ'קין.

גביע ג'ק אדאמס – מאמן העונה. מוענק החל משנת 1954 לכבודו של ג'ק אדמס, שהיה שחקן מאמן ומנכ"ל בליגה. פאט ברנס הוא היחידי שזכה בגביע 3 פעמים, עם שלוש קבוצות שונות. מאמן העונה מ-2004 הוא ג'והן טורטורלה מטמפה. המועמדים לתואר מאמן העונה השנה הם פטר לאביולט מקרולינה, טום רני מהריינג'רס ולינדי ראף מבפאלו.

גביע פראנק סלקה – שחקן ההתקפה בעל יכולות הגנתיות. ה"צעיר" מבין הגביעים, שמוענק, החל מ-1977 לכבודו של פראנק סלקה, שהיה המנכ"ל של טורונטו ואח"כ של מונטריאול. בוב גייני זכה בגביע בארבע הפעמים הראשונות שהוא הוענק. קריס דרייפר מדטרויט זכה בגביע ב-2004. יירה להטינן מדאלאס, שזכה בגיע 3 פעמים, מועמד השנה ביחד עם מייק פישר מאוטאווה ורוד ברינד'אמור מקרולינה.

כל הזוכים בגביעים יוכרזו בטקס סיום העונה, שייערך שבוע לאחר סיום סדרת הגמר, כשגביע לסטר פירסון יוכרז לפני הטכס.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully