לוס אנג'לס איינג'לס איינג'לס מאנהיים (או משהו כזה)
מאזן בעונה שעברה: 67:95, ראשות בית ה-AL מערב והדחה בשלב ה-ALCS ע"י הווייט סוקס, 4:1
העברות בולטות: הקאצ'ר בנג'י מולינה והמגישים פול בירד וג'ארוד וושבורן עזבו. שחקן הבסיס השלישי אדגרדו אלונסו והמגיש ג'ף וויבר חתמו בקבוצה
בשנתיים האחרונות שלטו המלאכים בבית המערב, בעיקר בזכות התקפה חזקה שהובלה ע"י אחד השחקנים הטובים בליגה, ולאד גררו ובולפן מצוין. הבעיה של האיינג'לס היא, שבניגוד ליריבותיהם לבית, הם לא התחזקו בפגרת החורף ואף איבדו מספר שחקני מפתח. ברטולו קולון לקח את הסיי יאנג שנה שעברה (די כברירת מחדל, יש לומר) וגם ג'ון לאקי מתפתח אט אט למגיש שציפו ממנו כשעזר לאנהיים לקחת את אליפות העולם כרוקי לפני שלוש שנים, אבל שאר הרוטציה של האיינג'לס לא ממש מעודדת וההפסד של בירד ו-וושבורן יהיה משמעותי ביותר. ג'ף וויבר הוא מגיש בינוני במקרה הטוב, ארווין סנטנה צריך עוד שנתיים-שלוש כדי להפוך לפיצ'ר טוב וקלווים אסקובר, נו שוין. הבולפן של האיינג'לס היה ונשאר הטוב בליגה עם קיי-רוד הקלוזר הנפלא, הסטאפ הטוב בליגה סקוט שילדס וגם המידל רליף לא רע בכלל עם ג'יי סי רומרו וברנדן דונלי.
מבחינה התקפית לאנהיים יש עדיין כלים לא רעים. מלבד גררו, עליו אין צורך להכביר מילים, שון פיגינס, שגנב 62 בסיסים ושם 113 ראנס בשנה שעברה, מהווה היום את אחד האינפילדרים הטובים במשחק וקייסי קוצ'מן, שחקן הבסיס הראשון הצעיר, הראה שנה שעברה ניצוצות של אחד שהולך להיות שחקן גדול. אבל גם בקטגוריה זו אנהיים היא לא מה שהיתה פעם. כבר שנה שעברה צנח אחוז החבטה של הקבוצה מ-282. ל-270. וכמות הראנים ירדה ב-75 וגם אם נקזז את אפקט הסטרואידים עדיין יש לאיינג'לס בעיה.
דרין ארסטד הסנטרפילדר "זכה" להיות הבחירה הראשונה בדראפט הפנטזי של ליגת העגלות (ואם אתם לא יודעים מה זה בואו רק נגיד שזה לא משהו שאתם רוצים ברזומה שלכם) וגם האינפילדרים אדם קנדי ואורלנדו קבררה לא ממש מתחרים על תואר השחקן ההתקפי של השנה. ההחתמה של אלונסו לא צפויה לתת רווח גדול, ההפסד של מולינה (אחד מהם. איך לעזאזל יש כל כך הרבה תופסים מולינה?) צפוי להיות משמעותי הרבה יותר.
התחזית: ה-AL מערב אולי לא יהיה איכותי אבל הוא הולך להיות צמוד ואנהיים תתקשה לשמור על המעמד שלה בו. האיינג'לס ייקחו משהו כמו 85 ניצחונות וייצטרכו להיזהר כדי לא לסיים במקום השלישי בבית. בפלייאוף, בכל מקרה, הם לא יהיו.
אוקלנד אתלטיקס
מאזן עונה קודמת: 74:88, מקום שני ב-AL מערב
העברות בולטות: פרנק תומאס הוחתם לשנה, אסטבן לואיזה המגיש, ששיחק בוושינגטון שנה שעברה חתם לשלוש שנים.
בוא נגיד את זה ישר - אנחנו צופים שהאייס יתמודדו על התואר השנה. מה גורם לנו לאופטימיות חסרת התקדים הזאת? ובכן, קודם כל, אנחנו מאמינים גדולים בבילי בין שהוכיח שוב שנה שעברה כמה הוא גדול כשאוקלנד נתנה קרב ראוי לאנהיים על ראשות הבית כשכולם ציפו ממנה לקרוס אחרי שאיבדה מספר שחקנים משמעותיים.
הסיבה השניה לאמון שלנו באוקלנד היא הההגשה שלה, שלקח לה פחות משנה להתאושש מעזיבתם של שניים משלושת האסים, מאלדר והדסון (שלפי הביצועים שלהם בקבוצות החדשות שלהם, בין שוב הוכיח שעשה את הצעד הנכון כשוויתר עליהם). בארי זיטו חזר לעצמו, ולמרות שהוא עדיין לא בפורמה של עונת הסיי יאנג מלפני שלוש שנים, הוא חזר להיות אס אמיתי שמוביל חבורת צעירים מוכשרת. ריץ' הארדן נתן כבר עונה שעברה יופי של מספרים (ERA של 2.5, WHIP של 1.026) אבל פציעות הגבילו אותו לכל אורכה ובעונתו המלאה השלישית שלו הוא צפוי לעשות את קפיצת המדרגה המיוחלת. גם דני הארן מראה השתפרות מתמדת ויחד עם לואיזה הותיק שהצטרף השנה לאייס יש רוטציה משובחת, אולי הטובה בליגה. יוסטון סטריט הצעיר ימשיך להיות הקלוזר ועם הניסיון שהוא צבר שנה שעברה ועם סטאפ מצוין כמו ג'סטין דושרר, גם פינת הבולפן נראית די סגורה.
הליין אפ של האייס אמנם לא צפוי להתחרות בייצור ראנים ביאנקיס או ברד סוקס אבל אריק שאבז, בובי קרוסבי השורטסטופ המצוין והתוספות החדשות סטיב פינלי ופרנק תומאס, בהנחה שישאר בריא, יוכלו לשים מספיק ריצות על הלוח כדי להפוך את אוקלנד למתמודדת.
התחזית: כמו שאמרתי, ה-AL מערב יהיה צפוף צפוף ולכן רק קבוצה אחת ממנו תגיע לפלייאוף. אוקלנד להערכתי תהיה הקבוצה הזאת, עם 90 ניצחונות, רק כדי לעוף שוב בסיבוב הראשון, כמו שהם רגילים.
טקסס ריינג'רס
מאזן בעונה שעברה: 83:79
העברות בולטות: אלפונסו סוריאנו, שהגיע בעסקת איירוד, עבר לנאשיונלס, קווין מילווד הפיצ'ר חתם ל-5 שנים.
הריינג'רס התעוררו מעונת החלום של 2004 וגילו שכמו שהמלכה אמרה "אתה חייב לרוץ הכי מהר שאתה יכול כדי להישאר במקום, אם אתה רוצה להתקדם, אתה חייב לרוץ לפחות פי שתיים יותר מהר". או בעברית אם לא מתחזקים, נשארים מאחור. כנראה שהגילוי הזה לא הזיז הרבה לראשי הקבוצה כי גם הפגרה הם לא עשו הרבה. הרוטציה של טקסס היתה החלק החלש של הקבוצה בלא ספק שנה שעברה אבל ספק אם ההבאה של מילווד היא זאת שתפתור את הבעיות של הטקסנים, בטח כשמאחוריו מתייצבים חוטבי עצים כאדם איטון, חואן דומינגז ווינסנט פאדלייה. הליין אפ של הריינג'רס, למרות האיבוד של סוריאנו (אחד השחקנים היותר אובררייטד בליגה, לטעמי) ימשיך להיות חזק עם מרק טקסטיירה הנפלא, מייקל יאנג, אולי השורטסטופ הטוב בליגה כרגע, האנק בליילוק ודייוויד דלוצ'י וייהווה בעיה לכל מגיש, בטח בפארק בעל הממדים הקטנים בארלינגטון.
התחזית: הליין אפ של טקסס יאפשר להם להציק לקבוצות המובילות אצלם בבית ואולי אפילו להראות כקונטנדרים, אבל כמו תמיד זה לא יספיק. עם 80-85 ניצחונות הם יכולים בקושי להיאבק על המקום השני בבית.
סיאטל מארינרס
מאזן עונה שעברה: 93:69
העברות בולטות: ג'ארוד וושבורן המגיש חתם לארבע שנים, קארל אוורט ומאט לואטון חתמו לשנה.
שנה שעברה רכשו המארינרס מכל הבא ליד וזה נתן להם בדיוק שישה ניצחונות יותר משנה קודמת, אבל דווקא השנה יש סיכוי שנתחיל לראות את השיפור המיוחל מגיע. לסיאטל יש השנה רוטציה מחוזקת עם הצטרפותו של וושבורן ובמיוחד עם פליקס הרננדז שכבר בגילו הצעיר (עוד לא בן 20) מרשים רבים ונותן לסיאטל תקווה לעתיד טוב יותר. שאר הרוטציה כבר קצת פחות מרשימה, כשלג'יימי מויר קשישא ימשיכו להצטרף גיל מש וג'ול פיניירו הלא יציבים. הליין אפ של סיאטל ימשיך להישען על איצ'ירו המצוין ויקווה שבלטרה יצליח לשחזר את היכולת מלפני שנתיים שנתנה לו את החוזה המפלצתי שקיבל. שאר הצוות המסייע לא מרשים, בלשון המעטה, ובעיר הגשומה ייצטרכו להמתין מעט לפני שהצעירים שלהם יבשילו.
התחזית: יישפרו את המספרים מהעונה הקודמת אבל לא בהרבה. 70-75 נצחונות ומקום אחרון בבית.