הצד השני של הסופרבול

הסופרבול הוא אירוע השיא בספורט האמריקאי ואחד האירועים הנצפים ביותר בשנה קלנדרית בעולם. וזו בדיוק הבמה לא לעשות בה שטויות וטעויות. אבל יש כאלה שפשוט מפשלים, ובענק. אולי אלה הלחץ וההתרגשות, ואולי... לא יודעים. אבל הנה שלוש הפאשלות הגדולות בהיסטוריה של משחק האליפות ב-NFL

סופרבול 26, וושינגטון רדסקינס נגד בפאלו בילס. התקפת הבילס הייתה באותה עונה ההתקפה הכי טובה בליגה, כשהסטטיסטיקה הכי מעניינת בה הייתה שהם היו מספר 1 בליגה ביארדים, אבל אחרונים בליגה בזמן אחזקת הכדור. הכוכבים הגדולים של הקבוצה בהתקפה היו הקוורטרבק, ג'ים קלי, הרץ האחורי ת'רמן ת'ומאס והתופס אנדרה ריד.

ת'ומאס חזר לסופרבול, אחרי משחק מצויין בסופרבול 25, שהסתיים בהחמצץ בעיטה של סקוט נורווד מ-41 יארד, שהיקנתה לניו יורק ג'איינטס את התואר. במשחק הזה הוא צבר 135 יארד וטאצ'דאון עם 15 נשיאות כדור בסך הכל. אלא שכשהבילס עלו לדרייב הראשון שלהם מול הג'איינטס, מאחורי קלי היה מספר 23, קנת' דייוויס, הרץ המחליף.

איפה היה ת'ומאס? "אני לא זוכר איפה שמתי את הקסדה שלי", היה התירוץ. זו הייתה פתיחה ליום רע של ת'ומאס, שמ-10 נשיאות כדור סיים עם 13 יארד בלבד, וטאצ'דאון. דייוויס היה הרץ המוביל מבחינת יארדים, אבל ת'ומאס לא התגבר על המבוכה הזו מאז. וושינגטון ניצחה 24:37. הבילס הופיעו בעוד שני סופרבולס, אנחנו מייד נגיע לעוד אחד מהם, כשת'ומאס ירצה לשכוח את שניהם.

סופרבול 27, דאלאס כותשת את בפאלו 17:52, במשחק שמאז שעבדכם הנאמן עוקב אחרי סופרבולס, היה החלש ביותר במפעל. כולם יזכרו את הבילס מאבדים תשעה כדורים (שיא סופרבול), אבל לא הרבה זוכרים שגם השופטים וגם הקאובויס "תרמו" למשחק החלש. הטאצ'דאון השני של הבילס, במסירה מפרנק רייך לדון ביבי, הייתה מעבר לקו ההתנגשות, והיה צריך להיפסל. הקאובויס נתנו לפחות שני נסיונות ראשונים להתקפת הבילס בעבירות. המהלך שהוביל לטאצ'דאון הראשון של הבילס, ובמשחק כולו, היה פאנט של דאלאס, כשקבוצת החוליות המיוחדות עולה עם 10 שחקנים, והשחקן שאותו מכל השחקנים האחרים לא כיסו היה סטיב טאסקר, אחד משחקני החוליות המיוחדות הטובים בהסטוריה. הוא, כמובן, היה זה שחסם את הפאנט.

אבל שום דבר לא זכור מהמשחק הזה כמו מה שקרה באמצע הרבע האחרון, אחרי שהתוצאה כבר היתה חתומה בפלומבה. לאון לט, שחקן הקו הקדמי של ההגנה, אותו אחד שעונה אחר כך, במשחק חג ההודיה נתן למיאמי מתנה כשירד לשלג שלא לצורך וגרם לטאצ'דאון, תפס את הכדור מפאמבל.

הכל היה פתוח לפניו אל האנד זון. כ-10 יארדים מקו השער לט כבר החל בחגיגה שלו, כשהוא מחזיק את הכדור כמו לחמניה עם נקניקיה בדרך לטאצ'דאון. דון ביבי, התופס של הבילס, לא ויתר. 35 הפרש או לא, הוא החליט באותו רגע שהמטרה שלו היא להראות כמה לט אידיוט. הוא השיג אותו, הפיל את הכדור שהתגלגל לתוך האנד זון, וכוסה ע"י שחקן של בפאלו.

לט זכור בזכות אותן שתי החלטות מטופשות. ואם לא די לשורשיותו של האוויל, הוא הספיק להיות מושעה על ידי הליגה בשל שימוש בחומרים אסורים.

סופרבול 7, 1973. מיאמי נגד וושינגטון. מיאמי אחרי אותה עונת 1972 מפורסמת, שבה סיימה עם מאזן מושלם של 14 נצחונות מ-14 משחקים. שנה קודם, הדולפינס קבעו שני שיאים שליליים לסופרבול: הניקוד הנמוך ביותר, 3 נקודות, בהפסד 24:3 לדאלאס, והיו מאז ועד היום הקבוצה היחידה ללא טאצ'דאון בגמר. 2:07 דקות לסיום, כשהם מובילים 0:14, ניגשו הדולפינס לניסיון שער שדה, כדי לסגור עניין. הבועט שלהם היה קפריסאי בשם גארו יפרימיאן, בעונה השביעית שלו בליגה. הבעיטה שלו נחסמה, והוא היה הראשון שהגיע אל הכדור.

ההוראה המפורשת לקיקרים במצב כזה היא "שכב על הכדור!". יפרימיאן ניסה להשתלט עליו, אבל הוא מסר אותו, במה שנראה כמו חבטה תחתית של כדורעף (החבטה עם שתי אמות צמודות), היישר למייק באס מהרדסקינס שרץ אתו כל הדרך הביתה. מי שראה את הפנים של דון שולה, מאמן הדולפינס, יכול לחשוב היה שהם הביאו השראה לפיטר גבריאל שכתב If looks could kill they probably will

לארי זונקה, הרץ האחורי של הדולפינס, סיפר לאחר המשחק שיפרימיאן ביקש משולה להיות ממליץ עבורו לקבלת האזרחות האמריקאית, ושאם הוא במקום יפרימיאן הוא היה ברגע החזרה למיאמי (המשחק נערך בקוליסאום בלוס אנג'לס) רץ אל המרינה, גונב את הסירה הראשונה ובורח חזרה לקפריסין. הסוף, לעומת שני הסיפורים הקודמים, היה טוב. יפרימיאן נבחר כבועט העשור של שנות ה-70 בליגה, הוביל את הליגה 4 פעמים בדיוק שערי שדה, סיים את הקריירה עם מעל ל-1000 נקודות, ונבחר להול אוף פיים של רשויות הספורט בפלורידה. הוא מספר שמשחק הפוטבול הראשון שהוא ראה היה הראשון ששיחק בו והוא גם הבקיע את השער המכריע במשחק הארוך בהיסטוריה של הליגה, ניצחון בפלייאוף של הדולפינס על הצ'יפס, 7:40 דקות בתוך ההארכה השנייה ב-25 בדצמבר 1971.