הטרנדים המאוסים של השנה

לפני חודשים ספורים עוד היה הביטוי הזה בגדר התחכמות משעשעת. מכבי תל אביב קיבצה בשורותיה שורת כוכבים מזדקנים, ביקשה לשווק את עצמה ולמכור מינויים ואימצה בשמחה את הכינוי שדבק בקבוצת הכוכבים של ריאל מדריד (ובתוך כך שכחה, כמו כולנו, שמדובר בקונספט שכשל). ואז נוצרה מפלצת. הביטוי חזר על עצמו שוב ושוב, וזכה לוריאציות אינספור, החל מעגלקטיקוס, דרך בית"רטיקוס ועד קשטנטיקוס.

הטרנד הזה מאוס לא רק בשל השימוש החוזר בביטוי, לעיסתו המוחלטת והפיכתו למעין להיט גלגל"צ ספורטיבי, קלישאת אינסטנט לעוסה. הוא גם מעיד על הדלות היצירתית של תקשורת הספורט, שסגורה בתוך עצמה וממחזרת את עולם הדימויים שהיא המציאה. משל לא היו בעולם סרטים, ספרים, פוליטיקה ותחומים שאינם קשורים לכדור ולמגרש. רק גלקטיקוס בכל הגוונים והצבעים. ה"גלקטיקוס" גם הפכו למעין אגדה שהעצימה את עצמה, עוד טרם המחזור הראשון. הבילד אפ סביב חבירתה של הסופר גרופ המזדקנת, שכוכביה הגיעו לשיאם לפני שנים רבות, היה כה אינטנסיבי, עד שנדמה כי משחקי הליגה של הקבוצה הם מעין אנטי קליימקס. הרי השיא הגיע באימון הראשון ובמשחקי גביע הטוטו. אחר כך נזכרנו שעל הדשא לא משחקים זידאן ורונאלדו, רק שפונגין ואבו סיאם.

הביטוי השני הוא "התחת של אברם". בתחילה הוא השתרש בברנז'ה, ואיש לא העז לכתוב אותו. אחר כך הוזכר בטור או שניים, ואז נפרץ הסכר. בפעם הראשונה זה היה מוזר, אחר כך מצחיק, ואז כבר יצא מכל החורים. אפילו אם ישראל תעפיל להצלבה בזכות מקבץ תוצאות מקרי וממוזל, יש לקוות שהתחת ייצא לגמלאות, יחד עם הגלקטיקוס. למרבה הצער, הם יפנו את מקומם ללהיט הבא, לפיתרון הקל של השעה 12 בלילה, כשהדדליין דוחק והראש כבר לא עובד.