בהפועל ירושלים חושבים על הגביע

סלמן עמר הוא היום השחקן הוותיק ביותר בסגל של הפועל. בעונה שעברה הוא נתן עונת שיא מבחינתו, והיה בין השחקנים הבולטים שדחפו את הפועל עד מרחק נגיעה מליגת-העל. את העונה הנוכחית ירצה עמר לשכוח. בהתחלה חשבו שהיכולת הירודה היא תוצאה של העדר כימיה עם המאמן הקודם, אסייג. כשאסייג הלך ודיין, שנחשב למקורב אליו, בא, סברו כולם שהנה, סלמן מתקמבק. זה לא קרה.

במשחק השני של דיין על הקווים, ברעננה, סלמן הפגין שמץ מהיכולות שהורגלנו אליהן בעבר ובישל לאהרן, אבל בעיקרון זהו. מאז נעלמו עקבותיו. בכל משחק חוזר הריטואל הקבוע: אותן הרמות, אותן בעיטות סתמיות שמחטיאות לרוב את המטרה, אותה יכולת. נגד צפרירים הוא בעט ממצב נייח, והכדור הגיע בכלל לקרן המרוחקת במקום לרחבה של פיליפקו, שבה המתינו לשווא כמה שחקנים של הפועל. לדיין זה הספיק. הוא ירד למחצית עצבני ונרעש.
"אילו הרמות אלה? אלה מצבים שצריכים להסתיים בגולים", פלט לעבר המגן. סלמן רצה להשיב, אבל דיין הקדים אותו וצעק שוב: "סתום ת'פה ואל תענה לי לפני שאני משאיר אותך בחדר ההלבשה". סלמן, שהכבוד האישי שלו חשוב לו יותר מכל דבר אחר, נפגע עד עמקי נשמתו. בדרך למחצית השנייה, כשיצא עם השחקנים האחרים בכיוון המדרגות המובילות אל הדשא, הוא נשמע אומר לאחד מהם: "נמאס לי. אין לי חשק לשחק יותר".

הדברים הודלפו לדיין. באסיפה של יום ראשון הוא טען וירה: "אחד השחקנים פה אמר לשחקן אחר שאין לו יותר חשק לשחק, ובמקרה שמע אותו גורם קרוב-רחוק במועדון. זה כאב לו, והוא בא ואמר לי. אני כעת מברר אם זה אכן נאמר. אם זה נכון, אני אגרום לאותו שחקן שבאמת הרבה זמן לא יהיה לו חשק לשחק".

דיין איים וקיים. התוצאה: סלמן ישב על הספסל במשחק הגביע נגד קריית-גת. מוטי מנחם היה הפעם על משבצת המגן הימני. בקבוצה היה מי שנהנה לראות שיש חיים אחרי סלמן. היו"ר טל, שחם על המגן הימני הוותיק שלו, אמר: "הנושא של סלמן בטיפולי האישי. הבנתי שמשהו לא בסדר. רואים שהבחור תפס תחת. לומר את האמת, שמחתי מאוד שהסתדרנו בלעדיו נגד קריית-גת. אצלי זה קודם כל משמעת. קודם כל בני-אדם. אם אכן סלמן אמר שכבר אין לו חשק לשחק, זה חמור מאוד. הוא אמנם אמר את זה לא בפורום רחב, אבל זה נאמר. משחקן ברמה של סלמן אני מצפה קודם כל שיודיע לי את הדברים ואז נשקול אותם ונתייחס בהתאם. ישנה בעיה נוספת עם סלמן, והיא ההתייחסות שלו להערות שנזרקות מהקהל. אני לא מוכן שהדבר הזה יימשך. אזמן את הבחור לשיחה".

"לא זכור לי שום דבר כזה", אומר סלמן עמר על ההאשמות בעניין הדיאלוגים שהוא מנהל עם האוהדים במהלך משחקים. "אני לא זוכר שעשיתי משהו מיוחד. במשחק אני בדרך כלל לא נוהג להתייחס לדברים שנאמרים. מי שמשלם כרטיס, זכותו להגיד כל מה שבא לו. התפקיד שלי הוא לשחק ולסתום את הפה".

באופן כללי, ההתקפה של הפועל נראית העונה כמו כלום. שני המאמנים שאימנו את הקבוצה העונה ניסו ומנסים לאלתר ולשנות, להוריד את זה לכנף ולהסיט את ההוא לשפיץ, אבל התפוקה נותרת דפוקה. חמישה שערי זכות בששת המשחקים האחרונים (לא כולל משחק הגביע), כשבשני המחזורים האחרונים נאדה. אפס כיבושים. המשחק האחרון נגד צפרירים, ביום שישי שעבר, שבר את כל השיאים השליליים.

לא ברור אם זה מנחוס, קללה או יכולת, מה שבטוח הוא שהחלוצים של הפועל צריכים לדעת ולהפנים שכל מאמן שיאמן כאן בעונה הבאה יהיה חייב לבצע ניתוח חד בחוד, ולהביא מיד בתום העונה הנוכחית חלוץ זר ולצדו חלוץ ישראלי בעל יכולות מוכחות. אחרת נמשיך רק להתגעגע, כפי שעשו כמה אוהדים מיואשים בטדי ביום שישי. במהלך המשחק, כשהפיהוקים הלכו והתרחבו ואוזלת רגלם של אהרן, מוסא וחמודי הלכה והחמירה, הועלו באוב שמותיהם של חלוצי העבר האגדיים, שהפציצו והרעידו, כבשו והרטיטו. חלוצים שהפכו לשם דבר בכדורגל הישראלי. יעקב ("בוזי") בוזגלו הוא אחד מהם. בנו אוהד (21), כיום שחקן מתחיל בהפועל, נכנס למשחק כמחליף בדקה ה-62 והראה ניצוצות חיוביים של כדורגל טוב ושל חוצפה. היה שם אפילו ניסיון בעיטה לכיוון השער. ברגע שבוזגלו נכנס, האוהדים התעוררו. לרגע הם חיפשו לצדו גם את אלי בן-רימוז', אבל הוא, כמו בוזגלו האב, לא היה שם. למרות זאת היה לשניים מה לומר השבוע על רדידותם של חלוצי ההווה.

בן-רימוז': "אם קבוצה מבקיעה 18 שערים בעשרים וכמה מחזורים, זה אומר שיכולת ההתקפה ירודה ביותר. אולי זה גם תוצאה של קישור לא טוב. לדעתי לא יעזרו פה לא שיחות ולא סדנאות ולא סימפוזיונים. או שיש לך את זה, או שאין לך. זהו. שי אהרן? הוא קצת אדיש, איטי, אבל חלוץ לא רע. מוסא? זה הקטנצ'יק? מהיר, מכדרר לא רע, אבל ממה שראיתי - לא מרוכז. אוהד בוזגלו? אם יהיה כשרוני כמו אבא שלו, הפועל הרוויחה חלוץ. למה אני כבר לא מגיע לטדי? הפועל העונה תישאר בליגה, לא מעבר לזה. אני מטבעי, אוהב מתח. כשאין יעד ולא רואים מטרה, אני לא נהנה, ולכן גם לא מגיע".

יעקב בוזגלו, שמעורב מאוד בקריירות של בניו הכדורגלנים ושל אוהד בפרט, מעורה מעט יותר מבן-רימוז' ומכיר מקרוב את הנפשות הפועלות על כר הדשא. לדעתו הבעיה היא בכלל בהכנה הלקויה. "ברגע שאתה מכין שחקן בצורה ראויה, הוא יכול לתת תפוקה. אני מראש אומר שאני לא יכול לבוא בטענות למישל, כי מי שאימן שם עד לפני חודשיים היה יאיר אסייג, שכנראה לא הצליח להרים את הקבוצה ופינה את מקומו. מישל קיבל קבוצה במצב קטסטרופלי, מתחת לקו האדום. עד עכשיו הוא עשה כברת דרך קצרה, כשהסיכום מבחינתו הוא בסך הכל טוב מאוד.

"אם אתה שואל אותי בקשר לחלוצים של הפועל, אז ככה. עם שי אהרן, כמו שאני רואה, יש בעיה גדולה מאוד. בעונה שעברה, אם אתה מסתכל, הוא כבש שערים לא מעטים בפנדלים. אם היו שורקים העונה להפועל אותה כמות של בעיטות עונשין מהנקודה הלבנה, שי היה מתמודד היום על תואר מלך השערים. אני לא רוצה להעביר ביקורת, אבל שי הוא לא הטיפוס של החלוץ הפייטר. הוא חלוץ רדוד מדי, אפילו רדוד מאוד. שי הוא לא מאלה שיטריד הגנות, לא עשרים דקות של משחק ובטח לא תשעים. שי הוא חלוץ שצריך לקבל כדור לרגל, קרוב לשער. ממצב כזה הוא יכול לעשות גול. אפילו סטנגה, לא רק גול. שי צריך צפיפות ברחבה, והוא יכול להיות טוב כשהכדור נופל לו לרגל, קרוב לשער. הוא לא הטיפוס שיפרוץ ויבעט מארבעים מטר לחיבורים. יכול להיות שהבעיה של החוד העונה זה גם חוסר הצטרפות מאחור. גם זה יכול להיות.

"מעודה? שחקן יוצא מן הכלל, עם יכולות בלתי נלאות. בעתיד אולי הוא יקבל יותר הזדמנויות, ישתפשף וגם יוכיח את עצמו. מוסא? תראה, אני לא רוצה להעביר ביקורת על שחקנים. לדעתי זה עניין של זמן עד שמישל יפיק מכל החלוצים האלה תוצאות. אל תשכח שהוא קיבל קבוצה גמורה, בלי יכולת לשנות. צריך לתת לו ימי חסד גם כשמדובר בסיבוב השלישי. בסך הכל זו עונה כשכנראה ירצו לשכוח. אני מאמין שבעונה הבאה יוכלו להפיק יותר מכולם, כשמהקיץ יעבדו על הנקודות החלשות ויתחזקו. שלא יחכו עד לרגע האחרון. הפועל זאת קבוצה עם שם, אסור לה להימחק.

"סטי? שחקן יוצא מן הכלל. במצב הנוכחי קשה גם לו לבוא לידי ביטוי. היות והקבוצה לא פתחה טוב, רוב שחקני המפתח משחקים ללא ביטחון עצמי. קשה לי לדבר על חוסר יכולת, כי אני לא עוקב באופן רציף. כשאתה ממוקם נמוך, חוסר הביטחון גובר _ במיוחד כשאין היום בקבוצה שחקנים כמו בן-רימוז'. חומר השחקנים של הפועל היום הוא מדולדל ולא איכותי. אולי בעתיד דברים ייראו אחרת.

"אוהד, הבן שלי? הוא צריך לעבוד קשה כדי להצליח. בינתיים הוא הראה רק ניצוצות ראשונים. אם יעבוד קשה, הוא יוכל להתקדם. כרגע הוא רק בתחילת הדרך שלו. כשיקבל דקות משחק הוא יוכל להשתפר, לקבל ביטחון ולהראות מה שהוא יודע. יש לו פוטנציאל אדיר והוא עדיין לא מיצה חמישה אחוז ממנו, כי המסכן לא קיבל את הצ'אנס שמגיע לו".

במצב הנוכחי יש להפועל את כל הסיבות שבעולם לשכוח מהליגה ולהתרכז בגביע. למעשה, כבר כמה שנים שלקבוצה לא היה מצב כזה נוח. לפני שנה הם היו עסוקים חזק בעלייה ונפלו בסיבוב ח' נגד הפועל רמת גן. לפני שנתיים הגביע שוב היה זניח, כי השחקנים היו עסוקים בעלייה מהליגה הארצית. השנה, כשדיין רחוק מרחק תשע נקודות מהקו האדום ומרחק שמונה נקודות מהמקום השני, המזכה בעלייה, אולי זה הזמן להכריז רשמית: הליגה מתה, יחי הגביע.

תסתכלו על היו"ר טל ותבינו מה עשה לו השבוע הזה בהפועל. מדכדוך עמוק לשמחה גדולה. אחרי התיקו מול צפרירים, הוא נפל למשכב. חלה. כאבי גרון ותחושה של טשטוש כללי. ההכנסה מהמשחק, שקבעה שיא שלילי עולמי - עשרת אלפים ש"ח בסך הכל - גרמה לייאוש חדש להצטבר על גב הייאוש שכבר היה שם ממילא. "אולי הגביע יפתח לנו דרך חדשה", אמר. היו"ר מפנטז על דרבי. רק דרבי עם איצטדיון מלא יחזיר לו את הצבע האדום ללחיים. ביום שני, כשפעמי הגביע כבר ברקע, הוא הגיע לנאום בפני השחקנים.

"במידה שנעבור את קריית-גת", הודיע, "ניקח את הקפטן ועוד שני שחקנים ונסגור עניינים. אני חושב שגם השחקנים צריכים להיות שותפים, למרות שבהוצאות הם לא שותפים, אבל קודם שנעבור את המשחק הזה. יכול ליפול לנו דרבי שיכניס לנו הרבה כסף, ואתם צריכים כסף. יש לנו פה הזדמנות נפלאה לצאת מהבינוניות". והפועל שלו, נכון ליום שלישי, יצאה מהבינוניות.

טל סגר את הקופות ורץ הביתה לראות מה עושה שרון דרוקר מול וילנה. ברגעי הסיום, למרות שהתוצאה היתה די מעודדת, הוא היה מתוח מכדי לדבר. עם דיין הוא בשמינית, עם דרוקר הוא בחצי, ופירושו של דבר הכנסה טובה גם מכאן וגם משם. כעת הוא רוצה בהגרלה הבאה את הפועל עכו בטדי. זה הכל. "אבן גדולה נגולה מעל לבי, אני מוכרח להודות. כשאנחנו עשרה מחזורים לסיום הליגה ולמעשה אנחנו לא למטה ולא למעלה, אנחנו עלולים להימצא במצב הגרוע מכל: איבוד עניין, חוסר אתגר. מכאן ועד לפגיעה בהכנסות הדרך קצרה. הסברתי לשחקנים ביום שני את משמעות ההצלחה בגביע.

"הנה, הגרלה נוחה בשמינית בבית, כמובן תסדר לי את המשכורת הרביעית בקדנציה שלי, שזאת המשכורת הלפני אחרונה, שתוסיף לי הכנסה ותציל לי את השמים. אני שובר כבר שבוע את הראש לשי לחג. טוב שיש עוד כמה אנשים טובים בדרך, ולכן כנראה שאני סוגר עם אלי שאקו שתורם לשחקנים סלסילות. נוסף לזה הם יקבלו גם תווי קנייה. הגרלה נוחה לא רק מסדרת משכורת, היא גם תסדר לי מלון בקריית-שמונה בעוד שבועיים".

טל מרוצה מהתוצאות בטווח המיידי, אבל באותה נשימה הוא גם חושב על העתיד ומבין שבטווח הארוך, כל הצלחה מרחיקה אותו ממימוש החלום. התקדמות נוספת במפעל הגביע, רבע גמר למשל, תשאיר את ויקטור יונה חזק בתמונה. יונה, כפי שכבר הובהר כאן בעבר, לא יפקיר את הבמה המרכזית, את תקתוקי המצלמות ואת המיקרופונים המושטים לטובת טל. הוא ירצה גם ירצה להישאר בתמונה, במיוחד אם זו תיצבע בצבעים ורודים.

מישל דיין חושש מהסתבכות בליגה, היו"ר טל מפנטז על הגביע. דיין חושש מאוד מרמת-גן (הפועל), טל חולם על רמת-גן (האיצטדיון). אלה הם פחות או יותר הבדלי הגישה בין השניים - הבדלים שיוצרים מתח סמוי בין המאמן ליו"ר. "מישל מדבר כל הזמן על הכיוון של הליגה, על אפשרות ריאלית שאנחנו עדיין בסכנת הסתבכות. דודו מדבר יותר על הגביע, ואם הוא כבר מדבר על הליגה, זה יותר בכיוון של למעלה", סיפר השבוע אחד השחקנים.

בתום משחק הגביע אסף דיין את הבחורים ואמר: "יש לנו משחק של חיים ומוות בשבת. כעת צריך להתרכז בהפועל רמת גן". דיין החזיר את השחקנים מיידית לקרקע, אבל לא שכח לגזור קופונים מהניצחון המתוק על קריית-גת: "כל הכבוד על המשחק שלכם במחצית השנייה", אמר. "אל תמעיטו בחשיבות של מה שעשיתם היום. אנשים אומרים, קריית-גת לא באו למשחק. זה אתם שגרמתם להם לא לבוא. אתם גרמתם להם להיראות כך".

דיין, מספרים שחקניו, חרג ממנהגו. בשונה ממנהגו במשחקי הליגה, הוא לא עבד טקטית עם השחקנים. "הגביע זה המפעל שלכם, זה שייך לכם. אם אתם רוצים לחלום ומעבר לזה, תעלו, תשחקו ותנצחו". והם אכן עלו ושיחקו וניצחו, ונתנו את המחצית השנייה הטובה ביותר של הפועל העונה. ובחזרה לליגה: משחק התיקו מול צפרירים ביום שישי לווה בהמון מתח ועצבים לכל אורכו. במשך המחצית הראשונה גער דיין ללא הרף בתומר סולטן ובוולנטין תיאודוריקה. במחצית הגיעה השטיפה. "תפסת תחת", הוא נזף בסולטן. "שיחקת שני משחקים וחשבת שזהו. תשחק פשוט", לשלומי משה אמר: "תתעורר. אם אתה לא מתעורר תוך רבע שעה, אני מחליף אותך". לשי אהרן על ההחמצה סמוך לירידה למחצית מול השער: "היית צריך לתת פצצה".

באסיפה של יום ראשון דיין המשיך. הוא פנה למוסא סלמן ואמר: "אתה יכול לבוא בטענות רק לעצמך. לא ליאיר ולא למישל. אתה משחק 22 משחקים ולא נותן אפילו גול. לא הגיע לך לשחק ביום שישי, אבל הכנסתי אותך כי הרגשתי שאתה יכול לתת את הגול. אתה גם הגעת לשני מצבים שרציתי שתגיע אליהם, אבל כלום לא יצא מהם. אני אומר לך את כל הדברים האלה בכוונה, כי אני חושב שאתה שחקן שיכול להגיע רחוק". דיין גם הבהיר לשחקנים באסיפה שיותר הוא לא מכניס אליו שחקנים לשיחות אישיות. "מי שהכנסתי עד עכשיו, הבין את המסר. הנה סטי: בא, עבד, השתדל והיה טוב. מעכשיו שחקנים יבינו דרך היציע והספסל מה אני רוצה מהם. גמרתי להיות נחמד".

בהמשך השבוע, במשחק הגביע, מוסא חזר לעצמו וכבש; סטי המשיך ביכולת הטובה שלו, שבאה לידי ביטוי במשחק מול צפרירים; אסף עזו - שתיפקד כבלם יחד עם וולה - ערך פרמיירה מוצלחת בתפקיד, והתבלט לטובה גם כקשר אחורי בליגה נגד צפרירים; לסלמן עמר קם יורש בדמותו של מנחם; וחמודי היה רמה אחת מעל כולם. היו"ר טל יצא מגדרו אחרי מה שראה מחמודי בגביע: "חמודי יהיה מעכשיו בטיפולי האישי. הוא שחקן ברמה. זה מרדונה קטן. אם הוא יטופח מנטלית, ניתן יהיה להפיק ממנו יופי של תוצאות. אני אומר את זה אולי באיחור של שלוש-ארבע שנים, אבל לדעתי זה עדיין לא מאוחר, כי את היסודות יש לו. הוא שחקן טוב מאוד".

טל לקח השבוע לשיחה אישית גם את וולה, והתרשם גם ממנו עמוקות. "זה בחור שהולך ללמוד באוניברסיטה. השחקן האחרון שלנו שלמד באוניברסיטה היה דוד בוקר, וגם זה היה לפני עשרים שנה".