אשם

בית המשפט המחוזי בחיפה, בהרכב של שלושה שופטים בראשות השופט מיכה לינדנשטראוס הרשיע הבוקר את גברי לוי, לשעבר יו"ר ההתאחדות לכדורגל, בתקיפתו של העיתונאי חמי אוזן בתקרית שאירעה בקיסריה לפני למעלה משלוש שנים. בכך ביטל בית המשפט החלטה קודמת של בית המשפט השלום בחדרה, שזיכה את לוי בקיץ האחרון. גזר דינו של לוי ייקבע במועד אחר בבית משפט השלום בחדרה. הדיון החוזר בעניין התקיים לאחר ערעור שהגישה המדינה בעקבות זיכויו המוקדם של גברי.

ב-10 באוקטובר 2000, הגיע אוזן, אז כתב שבועון הכדורגל 'ראשון', למלון דן קיסריה, בו התארחה נבחרת ישראל, אולם כניסתו למקום נמנעה על יד לא אחר מיו"ר ההתאחדות בכבודו ובעצמו. בין השניים התפתח דין ודברים, על רקע כתבה שפרסם אוזן מספר ימים לפני כן, בה ביקר בחריפות את לוי. במהלך האירוע, כפי שקבע היום בית המשפט על סמך עדות עד ראיה (נהג מונית) ובק"ט המלון, דחף גברי את העיתונאי, לפת אותו בצווארו ושרט אותו בפנים ובצוואר.

בפסק הדין הראשון קבע השופט סברי מוחסן כי גברי אכן מנע - שלא כחוק - את כניסתו של אוזן למלון, תוך שהוא מפעיל כוח שאסור היה לו להפעיל, כולל דחיפה ולפיתת צווארו של העיתונאי, אבל לא קיבל את הטענה לסטירה ולשריטת הפנים - מחוסר הוכחות. לאור הנסיבות שעוררו את כעסו של גברי, חומרת העבירה שהוגדרה כ"זוטות", והזמן שעבר מאז ביצועה ועד קיום המפשט, החליט מוחסן לזכות את גברי.

בפסק הדין ציטט אז השופט סעיף בחוק האומר: "לא ישא אדם באחריות פלילית למעשה, אם לאור טיבו של המעשה, נסיבותיו תוצאותיה והאינטרס הציבורי, המעשה הוא קל ערך". את הנימוק הזה הגדיר בית המשפט המחוזי כ"לא נוגע לענייננו". בשעה טובה, מסתבר כי גם במדינת ישראל, שימוש של אדם הנושא במשרה ציבורית באלימות כלפי עיתונאי, גם אם זה הכעיס אותו, כבר אינה מעשה קל ערך.

"כנושא בתפקיד ציבורי", כתב השופט דר על גברי. "הוא אמור להיות חשוף לביקורת, גם היא בוטה, והמתלונן, עיתונאי העושה מלאכתו, אפילו היא נעשית בלשון בוטה. איש אינו צריך להיות חשוף לאלימות. בוודאי למי שמפעיל את זכותו לחופש הדיבור, ראוי להגנת בית המשפט מפני אלימות שמקורה בחופש זה, ואפילו הופעל חופש הדיבור בצורה לא מנומסת".

עוד קבע בית המשפט כי לגברי לא היתה הזכות למנוע את כניסתו של אוזן למלון וכי גם בטיעון כי טעה לחשוב שמותר לו לעשות זאת "אין ממש".

מי שהעידו לטובת גברי במשפט היו איל ברקוביץ' ואביו, זאב, אז טענו השניים שהיו עדים לאירוע ולא ראו שום אלימות. בית המשפט לא האשים אותם בעדות שקר, אך מסתבר כי לא התרשם עמוקות מעדותם.

כעת נותר לראות האם גברי, גם אם העבירה בה הורשע, אינה "עבירה שיש עמה קלון" על פי החוק, ישעה את עצמו מתפקידו כחבר בהנהלת ההתאחדות לכדורגל. על פי תגובותיו היום (ראו בהמשך) הסבירות לכך נמוכה עד קלושה.

"אני שמח שהצדק יצא לאור. חשוב לי להדגיש שוב שזה היה עניין נורמטיבי ולא אישי", אמר חמי אוזן לוואלה! ספורט לאחר היוודע פסק הדין. "אני מקווה שהמקרה יעזור לכך שאנשים יחליטו למצוא פתרון לאלימות, שכמו שמעיד המקרה, לא מגיעה רק מהאוהדים". לגבי עתידו של גברי בכדורגל, אמר אוזן: "אני חושב שבהתאחדות ובמינהלת הליגה או החברה הכלכלית המתגבשת צריכים ויכולים להסיק את המסקנות לבד. אני כמובן חושב שהוא לא ראוי למלא תפקיד ציבורי".

גברי לוי הגיב לתכנית 'עושים ספורט' בגל"צ על הרשעתו: "צריך לזכור שביהמ"ש לא קבע שהיתה הכאה. כל מה שהוא קבע הוא שניגשתי לאותו עיתונאי וחסמתי את דרכו למלון. בסך הכל הדפתי אותו בידי. פסק הדין קבע שגם הוא תקף אותי ("המשיב רק החזיר לו דחיפה", ציין בפסק הדין השופט נאמן. וואלה! ספורט). אין לי טענות ואני מכבד את החלטת בית הדין. אני מצטער על ההחלטה הזאת. עשיתי מספר טעויות ולא הייתי צריך ללכת אליו בכלל ולדבר איתו. כל מה שאמרתי במשטרה זה מה שנכתב בפסק הדין, רק שאני לא חשבתי שזו עבירה".

באשר להמשך דרכו בכדורגל ובהתאחדות, אמר גברי: "הדבר הראשון ששאלתי את עורכי הדין שלי היה האם זו עבירה שיש עמה קלון והם הבהירו לי שלא, כך שאני לא רואה בעיה לעבוד בעתיד בתפקיד ציבורי. אני בן אדם שעבד בהתאחדות הרבה שנים, מעולם לא הרמתי יד על איש, אפילו לא בביה"ס. כבר הפכו אותי על עבירה כזו לפושע, אנס ורוצח... כל היום אני מקבל טלפונים מעורכי דין שלא מבינים את ההחלטה".

"אני מקבל את פסק הדין במלוא הכבוד", אמר גברי, למרות שחזר והדגיש כי לדעתו לא השתמש בכוח או אלימות בצורה לא ראויה. בסופו של דבר נאות לשחרר חצי התנצלות: "אם בית המשפט קבע שתקפתי אז אני מוכן להתנצל, אבל אני לא חושב שתקפתי".