מעט מדי, מאוחר מאוד

גברי לוי, יו"ר ההתאחדות לכדורגל לשעבר, חשף היום בטורו האישי ב'ידיעות' את תכניתו להבראת הכדורגל ישראלי. הסיבה העיקרית , לדברי גברי, שבעטיה הגענו למצב הזה, היא הטירוף שנוצר בעקבות ביטול תקרת השכר, שהייתה קיימת בארץ בעבר ועמדה על סכום של בין 20 ל-25 מיליון ש"ח לכל קבוצה. "בעלי הקבוצות רצו לשפוך כסף, אז למה לעצור בעדם?", החליטו אז בהתאחדות.

את מה שקרה מאז כולנו מכירים. מאז עונת 1992/3 הכנסות הקבוצות עלו פי 3.5 וסך ההקצבות מחוזי השידור והטוטו אף גדל פי 10 לערך, מספר גברי, אבל ההוצאות על קניית שחקנים ומשכורות עלו גם כן, ובהרבה יותר, וכך נוצר הגירעון שגרם להנהלות ולבעלים להתחיל לפתוח את הכיס ולשפוך כסף. תוסיפו לזה גם את המצב הביטחוני שלא איפשר לקבוצות לארח בארץ, ואת ההוצאות על שיטור, ותבינו איך קרה ש"תוך כמה שנים כולם נמצאים בגרעונות ומתחילים לאיים בהשבתות, הגדלת מספר מחזורי הליגה ל-44, הכרזת מלחמה נגד מועצת ההימורים, ועוד פעם שביתה, שביתה, שביתה".

על פי האיש והסיגר, גם לאוהדים חלק גדול באשמה, מכיוון "שהתרגלו לקניית שחקנים מאסיבית, וקשה להם לתפוס שחייבים לחזור לשפיות ולקרקע המציאות". האוהדים, אומר גברי, חייבים להבין שלבעלי הקבוצות, שהוציאו את סכומי העתק מכיסם, מותר גם לסגור את הברז ולהקטין תקציבים כדי להתאזן כלכלית. "לא יתכן, שקבוצה שהשקיעה משאבים גדולים מדי, ובעליה הוציאו סכומי כסף אדירים על חשבונם הפרטי - לא תוכל לעשות סדר, להקטין תקציבים, למכור שחקנים אם צריך, לשחרר, להחליף ולעשות כל דבר כדי להתאזן כלכלית", מסביר גברי לאוהדים, "כל אדם וכל הנהלה עושים לפעמים טעויות, זה חלק מהמשחק, אבל עכשיו מוכרחים לשנות את המצב".

מה שהוא שוכח לציין כמובן, זה את העובדה שברגע שמרגילים את האוהדים לרמת כדורגל מסויימת, קשה לבקש מהם לחזור אחורה בזמן.

ומי לקח את ההחלטה הגורלית שהביאה אותנו למצב המחורבן הזה? מי לא לקח בחשבון את האפשרות שבמדינה צעירה כמו שלנו, שלא חסרות לה בעיות בכל תחום כמעט, משבר כלכלי הוא סיכון גדול שהיה כתוב על הקיר? לוי כמובן, אבל הוא נזכר להודות בזה רק אחרי שהלך והשאיר מהפכה.

"אני מכה על חטא שלא התעקשנו להותיר על כנו את הסעיף ההיסטורי של תקרת תקציב נמוכה, ונתנו לכולם להשתולל. אנחנו, האנשים שמנהלים את הכדורגל, היינו צריכים לצפות שגם בעלים פרטיים שמשחקים אותה בגדול ומשקיעים בקבוצותיהם המון כסף - יכולים להגיע למשבר כלכלי... אסור לנו לתת לאנשים להשקיע בלי גבול ולהביא קבוצות למשברים, שעוד עלולים לבוא".

"די לבזבוז, די לתשלומים חריגים, די לגרעונות והפסדים", צועק גברי שחור על גבי עיתון.

"בשנה האחרונה התחילו הקבוצות לחזור לשפיות ולהקטין תקציבים", מספר לנו גברי.

הפתרון של גברי הוא לחזור לתקרת שכר: "תקציב מקסימלי של 25 מיליון שקל לקבוצה בליגת העל יקטין את סדרי הגודל של התשלומים לשחקנים". אולי גם נצטרך לוותר על זר או שניים בכל קבוצה. והכי חשוב מבחינתו של גברי: "להכין תכנית אב לחמש שנים הקרובות. כל קבוצה תשתף בסגל הרחב שלה 12 שחקנים צעירים ועוד 12 שחקנים מעל גיל צבא. 4 שחקנים זרים והיתר ישראלים. זו תהיה הדרך להקטין את העלות הכספית ובמקביל לגדל דור צעיר של שחקני בית".

אבל כל זה לא מספיק, אומר לנו גברי, צריך גם "תכנית רב שנתית לחינוך ואימון ילדים בני 8 עד 12, שבעוד מספר שנים יהיו השלד של הכדורגל הישראלי". ואיפה היתה התכנית הגאונית הזאת עד עכשיו? במגירה?

וממי הכי טוב לקחת דוגמא? "זו לא בושה ללמוד מהגויים, הם עושים זאת בהצלחה רבה", מצהיר גברי.

לסיום, מאיים לוי כי "בסוף העונה הנוכחית נמצא את עצמנו במשבר כלכלי נורא של ענף הכדורגל. במקום לשלוף מהמותן איומי שביתות, שלא ברור נגד מי הם מופנים. צריך להפשיל את השרוולים כעת. דרושה מנהלת ליגה שפויה, שביחד עם ההתאחדות לכדורגל ועם היו"ר שלה, ישקיעו יום וליל כדי לפתור את הבעיה ולמנוע את הקריסה".

אם כל זה לא יקרה, מזהיר גברי כי "כל אלה שמשקיעים היום מיליונים בקבוצות יעזבו בזה אחר זה, כפי שעזב גד זאבי, או חס וחלילה יגיעו למצב של רובי שפירא ז"ל. לוני הרציקוביץ', מאיר פניג'ל, מאיר לוי, מוטי אורנשטיין, משה תאומים ואחרים לא יוכלו להחזיק מעמד לאורך זמן".

הללויה, גברי, הללויה.