אנטוניו קסאנו הגיע משכונות המצוקה של בארי, אחת מערי הפשע הגדולות ביותר באיטליה, אם לא הגדולה שבהן. כל ילד מכיר את ההבדלים בין צפון איטליה לדרומה. מדובר בעולמות הפוכים של ממש. בארי לפני ארבע שנים היתה אחת מהקבוצות הדרומיות האחרונות ששיחקו בסירייה A, ליגת העל של איטליה. קסאנו היה רק בן 17 כשהפך בין לילה לכוכב הקבוצה. את הבכורה שלו הוא עשה ב-11 בדצמבר 1999 בדרבי הדרומי נגד לצ'ה. בעונתו הראשונה כולם כבר דיברו על אנטוניו 'טוטו' קסאנו ככישרון הבא של הכדורגל האיטלקי, ואחרי השער המדהים שהוא כבש לרישתה של אינטר כבר החלו לדבר עליו כיורש של דל פיירו וטוטי.
היה ברור לכולם שמקומו באחד מהמועדונים הגדולים ואכן בקיץ בו ירדה הקבוצה ליגה, התחרו יובנטוס ורומא על שירותיו. קסאנו בחר בקבוצה מהבירה בעיקר בגלל סיבה אחת - פאביו קאפלו, המאמן אותו העריץ מילדותו. מקורביו הכירו ביכולתו של קאפלו ללטש את היהלום הפראי הזה. רומא שילמה על הכשרון המבטיח סכום שיא במועדון של 28 מיליון דולר, סכום שמעולם לא שולם עבור שחקן צעיר כל כך.
נכון, זה לא היה תמיד קל ובדרך היו אינספור עימותים בין השניים, שמנעו מהנער להתבלט בשלב מוקדם יותר. לא נותר אלא להזכיר כדוגמאות את הריב עם קלאודיו ג'נטילה, מאמנו בנבחרת עד גיל 21 לפני כשנה ואת ההרחקה הטיפשית בגמר הגביע מול מילאן בסיום העונה שעברה. ראובן עובד ילד טוב לידו. בעונתו הראשונה ברומא הוא כבש רק חמישה שערים, אך בעונתו השניה הראה קצת יותר מהפוטנציאל שלו. למרות סיכסוכים מתוקשרים עם מאמניו, הצליח 'טוטו' להעלות את מאזנו בליגה לתשעה שערים והוסיף עוד 4 בליגת האלופות.
השנה נדמה כי הנער עשה מהפך בהתנהגותו. ברומא כבר הפסיקו להסתכל עליו כעל נער מבטיח, והעונה דם מבקשים החזרים על ההשקעה. קסאנו לקח את עצמו בידיים וניצל את החופש הביטוי שקיבל מקאפלו למבצעים מבריקים ומסירות נהדרות. קסאנו הפך פתאום לבוגר ואחראי יותר, גם מחוץ למגרש. יותר מכך, 'טוטו', הוא היום שחקן יציב וקבוע בהרכב רומא ואולי החשוב ביותר עבור קאפלו, שנאלץ להסתדר יותר מדי פעמים ללא הכוכב האמיתי שלו, פראנצ'סקו טוטי, שמחמיץ לפחות 10 משחקים בעונה בשל פציעה. כששניהם ביחד על המגרש, התחושה היא של חגיגת כדורגל צרופה. הכימיה שנוצרה בינו לבין טוטי מתורגמת לשערים וקאסאנו גם שיפר את משחק ההגנה שלו.
טראפטוני כבר הזמין אותו לחוף, אבל לא היתה שם מסיבה
השיפור העצום ביכולתו והבגרות שהפגין באופיו, הגיעו גם לאזנו של מאמן 'הסקואדרה אזורה' ('הנבחרת הכחולה', כינויה של נבחרת איטליה), ג'ובאני טראפטוני, שהזמין את קסאנו למשחק הידידות אתמול בפולין. לטראפ גם לא היו יותר מדי ברירות, בהיעדרם של טוטי, דל פיירו ואפילו אינזאגי מההרכב. לצידו של קסאנו, קיבלו אתמול גם בזאני (סמפדוריה) ומיקולי (יובנטוס), הזדמנות לשחק בחוד לצידו של כריסטיאן ויירי. פולין אמנם ניצחה את המשחק 1:3, אבל היחיד שהצליח להכניע את יז'י דודק היה, ניחשתם נכון, אנטוניו קסאנו, שהקפיץ את הכדור מעל השוער בצורה יפהפיה, בלי להתרגש, ממש כמו חלוץ ותיק. ההפסד אגב, היה הראשון של איטליה ב-2003, כשהיתה זו גם הפעם הראשונה בה איטליה ספגה שלושה שערים במשחק אחד (הפעם האחרונה היתה מול בלגיה ב-1999). כל השערים נבעו מטעויות בהגנה (שדווקא שיחקה בהרכב מלא) למי שכבר מחפש אשמים.
אם 'טוטו' ימשיך כך, דעת הקהל תחיל לדחוק בטראפאטוני להזמין את הילד לפורטוגל. קסאנו עצמו הודה שזה חלום עבורו לשחק ביורו, "אני מאוד מקווה להגיע עם הנבחרת לפורטוגל ואני מקווה שטראפטוני יזמין אותי. אני יודע שיש לו חלוצים רבים לבחור מהם, אבל אני בטוח שיש לי מקום. אבל גם אם לא אגיע לפורטוגל, זה לא יהיה נורא". קסאנו צודק ומי שיודע להתבונן אל מעבר לקיץ 2004, יכול לזהות עתיד ורוד לכדורגל האיטלקי (והכוונה היא לא לחולצות החדשות/ישנות של יובנטוס). אם לאנגלים יש את וויין רוני, לברזילאים את אדריאנו ולספרדים את פרננדו טורס, העתיד של איטליה נמצא בידיים, או יותר נכון ברגליים של אנטוניו 'טוטו' קאסאנו.