הטניסאי יוני ארליך שעומד מחר לעשות ביחד עם אנדי רם היסטוריה, ולעלות על כר הדשא בווימבלדון לחצי גמר טורניר הזוגות, התראיין הערב ל'חדשות הספורט' והתייחס לסנסציה ולסיכויים בהמשך.
ארליך: "מהרגע שסיימנו היה טירוף מוחלט, קיבלנו מלא טלפונים מכל מיני אנשים שלא שמענו מהם שנים, מעיתונאים, שכנים וחברים".
ארליך התייחס גם לעובדה, שכלל לא התכוון להשתתף בטורניר השנה ורם היה זה ששיכנע אותו: "זה אירוני, עד לרגע האחרון דיברתי עם אנדי והוא אמר לי לבוא. בסופו של דבר באתי כי כבר הייתי באנגליה, והחלטתי לנסות ולראות. היה לי ביטחון שנוכל להצליח, אם היה מדובר בבן זוג אחר, אני כמעט בטוח שלא הייתי בא".
על חצי הגמר מול הצמד וודברידג' וביורקמן אמר ארליך: "אנחנו לא עושים הכנות ספציפיות כמו בכדורגל ובכדורסל. אנחנו מכירים אותם ויודעים למה הם מסוגלים. אנחנו צריכים לשחק את הטניס הטוב ביותר שלנו, אנחנו עולים עם ביטחון לנצח ומקווים שננצח את המשחק הזה וגם את המשחק הבא. אני מקווה שכולם בוטחים בנו ומקווה שנמשיך הלאה.
המשחק של ארליך ורם אמור להתקיים מחר בסביבות השעה 17:00 (שידור ישיר בספורט 5+)
אל תפספס
ארליך ל'מעריב': "אלו חיים לא קלים" (מערכת וואלה! ספורט)
בראיון ל'מעריב', סיפרו השניים על דרכם בטניס, ביחד ולחוד. ארליך סיפר כי כשרם הציע לו לפני כמה שבועות לשתף עמו פעולה בטורניר הזוגות בווימבלדון, הוא ענה לו ב"לא נראה לי", אבל לאחר שהפסיד במוקדמות טורניר נוטינגהאם, לונדון היתה קרובה וזמן לא היה חסר לו, החליט ללכת על זה. "אני נותן לו את כל הקרדיט", אמר ארליך בראיון. "רק שהוא לא יבקש יותר כסף מהרווחים".
"כבר מגיל 7 כבר היה ברור שזה הכיוון", סיפר רם על תחילת דרכו כטניסאי, "וזו הסיבה שנשארתי בטניס, למרות שאני חולה על כדורגל. אני מת לשחק כדורגל כל הזמן ואוהד שרוף של בית"ר ירושלים (ארליך, אוהד מכבי חיפה: "אני מרחם עליו"). תמיד ניסיתי להבריז להורים וללכת לשחק כדורגל אחרי בית-ספר במקום ללכת לאימון. התפללתי שיירד גשם רק כדי לשחק כדורגל, אבל תמיד הייתי אלוף הארץ בטניס בכל הגילאים, וזה כיף. להיות הכי טוב בארץ זו הרגשה נהדרת עבור ילד, ואז ההורים מתחילים להשקיע כסף, אתה מתפתח, מתאמן כמו מקצוען חמש פעמים בשבוע, ואתה ממשיך עם זה. וגם הכי חשוב, בטניס הבחורות יותר יפות".
רם על האיכויות שלהם כזוג: "יש לנו משחק התקפי מעולה, וולי וחבטות הגשה מצוינים, ביום טוב אנחנו יכולים להחזיר כל כדור". "משחק הרשת הוא התחום החזק יותר שלי", משלים ארליך, "ואולי בגלל זה אני שחקן זוגות טוב יותר. לא הרגשנו נחותים באף רגע. האמנו שאנחנו יכולים לנצח כל משחק, מול כל שם".
"הוא האנרגטי בינינו", סיפר ארליך על שותפו, "הוא יותר משוחרר, עושה שטויות ואני יותר רציני ושמרן. מעט מרובע אולי, וזה מאזן אחד את השני, לכן התקשורת בינינו כל- כך טובה. אני לא נותן לו להתפזר והוא לא מאפשר לי להתכנס יותר מדי בעצמי".
עוד מארליך: "אלו חיים לא קלים. ברוב המקרים אם אתה לא זוכה בטורניר או מגיע לפחות לחצי הגמר, ההוצאות גדולות מההכנסות. עד היום ההכנסות לא היו מדהימות. עד ווימבלדון לא היו רווחים של ממש, כי ההוצאות הן עצומות על טיסות, מלונות ומאמן. ללא תמיכה של המשפחה קשה מאוד להחזיק מעמד. זו הפעם הראשונה שבאמת נרוויח משהו".