ריאל מדריד היתה צריכה לחכות עד למחזור האחרון בכדי להבטיח לעצמה תואר אליפות מספר 29. היא הגיעה למשחק הביתי מול אתלטיק בילבאו, כשהיא יודעת שרק ניצחון יוציא את האלפים לחגוג שוב במדריד. בדקה ה-44, רגע לפני שרונאלדו הוכשל על סף הרחבה, כבר היה נדמה שהתסריט הגרוע ביותר מבחינתה עוד עלול להתרחש - ריאל שיחקה חלש, איטי ולא מדוייק. במידה וסוללת הכוכבים של דל בוסקה היתה מסיימת את המשחק בתיקו, היא היתה רואה איך חוגגים ברחובות סן סבסטיאן, משום שבמקרה של שיוויון בנקודות, לסוסיאדד היה יתרון על פני מדריד במאזן הפנימי ביניהן, כך שמישהו בברנבאו היה צריך להזיז את העניינים. המישהו הזה היה רונאלדו (עם קצת עזרה מזידאן הגדול).
ריאל מדריד - אתלטיקו בילבאו 1:3
בהתאם לדיבורים על המחוייבות לניצחון במשחק הזה, ריאל אכן פתחה את המשחק בצורה חזקה. כבר בדקה ה-9 הראה לואיס פיגו מדוע הדיבורים על החלפתו בבקהאם, אינם עולים בקנה אחד עם יכולתו. הפורטוגלי נתן כדור עומק גאוני לרוברטו קרלוס שהלביש כדור רוחב הישר לרגל שמאל של חברו הטוב רונאלדו. רוני, שהחזיר את תספורת המזל שלו מהקיץ שעבר ביפן, כבש את שערו ה-22 העונה מול שער חשוף והעלה את המדרידיסטים ל-0:1.
ראול עוד הגיע לשתי הזדמנויות גדולות ונעצר מול השוער אראנזוביה (היה מצויין), לפני שבילבאו החלה להשתלט על המשחק. הבאסקים, שהיו חייבים ניצחון על מנת לשמור על המקום השישי שמבטיח השתתפות בגביע אופ"א, החלו להגיע למצבים עד לדקה ה-37 בה גם נכבש שער השיוויון של ויקטור אלקיסה. המגן שכבש את שערו הראשון העונה, בעט מרחוק כדור שעבר מעל לראש של היירו והיטעה את השוער קסיאס - 1:1 שעוזר דווקא ליריבה השנואה ביותר של בילבאו, ריאל סוסיאדד.
האלפים השקטים בברנבאו כבר התפללו לשריקה למחצית, על מנת שדל בוסקה יוכל לרענן קצת את השורת, אלא שאז הגיע הכדור לרונאלדו. הברזילאי התנהל על קצה הרחבה והוכשל. לא היה בקהל שלא חשב 'מעניין מה בקהאם היה עושה מהמצב הזה?', אבל אף אחד גם לא היה מהמר נגד רוברטו קרלוס, שהפך במהלך השנים לשחקן הנשמה האמיתי ויקיר ליבם של המדרידיסטים. קרלוס, שאמר לפני ימים אחדים, כי הוא לא עומד לוותר לדייויד על הבעיטות החופשיות ("אתן לו לבעוט רק מדי פעם"), הוכיח שיש לו את זה. בעיטה חזקה בחצי גובה שעברה דרך החומה, השאירה את אראנזוביה ההמום במקום והורידה את ריאל עם יתרון 1:2 למחצית.
אבל באמת קשה לדמיין כיצד היתה נראית מדריד העונה ללא זינאדין זידאן (בעצם כל מה שצריך הוא פשוט צריך להיזכר בצרפת של המונדיאל). הצרפתי, אולי השחקן הטוב בעולם כיום, פשוט עשה הכל על המגרש וחילק כדורים לראול ורונאלדו, שלא הפסיקו להגיע למצבים ולהחמיץ. מסירה ענקית על מגרש שלם של קרלוס לפיגו, הביאה להחמצה נוספת ולכולם היה ברור שבילבאו כבר הפסיקה להילחם. ריאל פשוט היתה טובה מדי עבור קבוצתו של יופ היינקס, האיש שהביא למדריד את גביע אירופה ב-98' ופוטר כמה ימים מאוחר יותר בבושת פנים. לבאסקים, שאיבדו את נשיאם האהוב במהלך סוף השבוע (לכן ענדו בשתי הקבוצות סרטים שחורים על הזרוע), נגמר הכוח וריאל פשוט השתלטה על שדה המגרש.
בדקה ה-67, מצא שוב זידאן את רונאלדו בעוד מסירה אופיינית של הגאון (ספק נבדל) והברזילאי נעץ את ה-23 שלו (21 מתוכם נכבשו מתוך הרחבה) והשלישי של ריאל, בכדי לגרור את המשחק לגארבג'-טיים. אח"כ הוא הוחלף וזכה למחיאות כפיים בעמידה מהקהל המקומי, עימו היו לו יחסים קצת הפכפכים העונה. זידאן שיצא אחריו, קיבל את אותו טיפול אוהב מהקהל, וכך גם פרננדו היירו הותיק.
חלוץ הרחבה הטוב בהיסטוריה אולי, סיים עונת קאמבק אדירה אחרי שנתיים של פציעה. עונה שהתחילה עם אליפות עולם, המשיכה במעבר המתוקשר מאיטליה לספרד (או ה"בגידה" כפי שאוהדי אינטר כינו את המהלך) והסתיימה עם אליפות ספרד בקבוצת החלומות של מדריד. האליפות הראשונה שלו. הוא אמנם הבטיח 25 שערים וסיים "רק" עם 23, אבל להוכיח עוד משהו למישהו, הוא כבר לא צריך - התואר הבא שחסר לו הוא ליגת האלופות, אבל בשביל זה הוא יצטרך לעבוד אפילו קשה יותר בשנה הבאה.
עכשיו, כשהעונה הנוכחית נגמרה בטעם טוב, יוכלו במדריד להתעסק בהרכבת הקבוצה לשנה הבאה, שהיא חשובה מאוד מבחינתה. דל בוסקה, האיש שהביא 2 אליפויות ו-2 גביעי אירופה ב-4 שנים, נמצא אולי בדרך החוצה. אבל גם אם יוחלט להשאירו, הרי שלמאמן המצויין יהיו לא מעט בעיות - חיוביות כמובן, בבניית סגל לשנה הבאה. עדיין לא ברור אם הנשיא פלורנטינו פרז סיים את מסע הרכש שלו לקיץ הנוכחי, אבל מה שבטוח הוא שדל בוסקה ייאלץ להיפטר מכמה שמות כבר בשבועות הקרובים, שהרי בסגל יש רק 22 שחקנים. בינתיים, תנו לו ולשחקניו לנוח אחרי העונה הארוכה הזו שעברה עליהם - מגיע להם.
ריאל סוסיאדד- אתלטיקו מדריד 0:3
בשבוע שעבר החזיקו בסוסיאדד אצבעות לאתלטיקו מדריד ששיחקה בדרבי של מול היריבה בצמרת, ריאל. היום, כל מה שרצתה סוסיאדד זה שער בודד בכדי לנצח את אותה אתלטיקו, ובמקביל להתפלל לתיקו של ריאל מדריד מול בילבאו, בכדי לחגוג אליפות. לאחר 45 דקות לא היו שערים במשחק, אבל עם פתיחת המחצית השנייה כבשה סוסיאדד שני שערים בתוך ארבע דקות. הראשון היה של החלוץ הסרבי המצויין, דרקו קובאצ'ביץ' (51) והשני היה של מלך הבישולים, חאבי דה פדרו (55).
סוסיאדד חיכתה לשער שיוויון נוסף של יריבתה השנואה מבילבאו, אלפי קילומטרים משם בסנטיאגו ברנבאו, אלא שזה לא הגיע. בסופו של דבר שער נוסף של ניהאט (73) השלים שלישייה של סוסיאדד, שהספיק לה רק לתואר סגנית האלופה, שמבטיח השתתפות אוטומטית בליגת האלופות בעונה הבאה. ניהאט סיים עונה מצויינת מבחינתו עם 23 שערים, שלא עזרו לקבוצתו לשחזר את ההישג הגדול של ג'ון טושאק וחניכיו מ-1982, אבל כן עזר להפתיע רבים ולהוכיח לכל העולם שלא חייבים הרים של כסף בכדי להצליח.
ברצלונה - סלטה ויגו 0:2
ברצלונה, שחוותה את העונה הגרועה בתולדותיה, שוב הצליחה להתגנב לאחד מגביעי אירופה והיא תשחק בגביע אופ"א בעונה הבאה, על חשבונה של אתלטיק בילבאו. בארסה, שמאז שהמפעלים האירופים הוקמי, השתתפה בכל שנה באחד מהם, נלחמה ונתנה פיניש יפה של 4 ניצחונות רצופים, שהספיק לה למקום השישי. הפעם היא היתה יכולה להודות ליריבתה הנצחית, ריאל מדריד, על כך שזו גברה על בילבאו ועזרה לה לעבור אותה בטבלה ממש על קו הסיום.
חואנפי סורין כבש את השער הראשון לקאטלונים, אחרי 6 דקות בלבד. סלטה ניסתה לחזור למשחק אבל לא יותר מדי, שהרי היא כבר הבטיחה את מקומה בליגת האלופות עוד במחזור הקודם. בדקה ה-50, דאג חאבייר סאביולה להעלות מעט חיוכים בקאמפ-נואו, למרות שמכל הבחינות אין לברצלונה הרבה סיבות לגאווה אחרי העונה הזו. את הליגה היא סיימה רק במקום השישי, אבל יריבתה הגדולה ריאל מדריד, לקחה אליפות וחיזקה את מעמדה כקבוצה החזקה בספרד ואולי בעולם. ללאפורטה יש הרבה עבודה בקיץ, למרות שמבחינתו יש כבר הישג אחד - העפלה לגביע אופ"א.
ויאריאל - ריאל בטיס 4:1
במשחק מוקדם וחסר חשיבות גברה ריאל בטיס בחוץ על ויאריאל, לאחר שכבר הייתה בפיגור משער של גואיירה בדקה ה-14. אבל אז הגיעו שני צמדים של דני (24, 55) וחואקין (36, 77), אשר דאגו למהפך ירוק מוצדק.