"אני לא כל כך גבוהה, ולא חזקה, אבל יכולה לנצח"

"קשה לי מאוד למצוא את המילים כדי לתאר את מה שאני מרגישה, כי זה יותר ממה שתוכלו לדמיין", כך סיכמה ז'סטין הנין-הארדן את השבועיים הגדולים שלה בצרפת, השבועיים שלהם היא חיכתה כבר מגיל 11. הרולאן-גארוס תמיד מחזיר אותה לגיל הזה, אז, פרנסואה הנין, האמא, החליטה לתת לז'סטין טעימה מהטניס הגדול באמת כשלקחה אותה לצפות בגמר הנשים, שטפי גראף נגד מוניקה סלש. כנראה שהרמה לא הפחידה יותר מדי את הילדה הבלגית שאמרה לעצמה שגם היא תגיע יום אחד לגמר הרולאן גארוס,"בחימום לפני המשחק הבטתי אל המקום בו ישבתי לפני 11 שנה, וזה היה מיוחד", נזכרת הנין. כמה שנים מאוחר יותר, אמה נפטרה ממחלת הסרטן," היא נתנה לי את הכוח שהייתי צריכה במשחק הזה, בבוקר המשחק אמרתי לעצמה שאני חייבת לנצח בשבילה, זה הוציא לי המון רגש בסוף המשחק".

אין ספק שהנין היא זו שעבדה קשה יותר בדרך אל הגמר. בכל זאת, קים קלייסטרס זכתה להגרלה קלה בהרבה, היא היתה אמורה לפגוש את קפריאטי, דבנפורט וונוס וויליאמס, אבל אלו הודחו ובמקומן, קיבלה את קונצ'יטה מרטינז ונדיה פטרובה, בקיצור "טיול קליל" לגמר למדורגת מספר 2 בעולם שספק אם תרם לה, או הזיק לה ושלח אותה אל הגמר בלי "להתחמם" יותר מדי . הנין לעומת זאת, הזיעה יותר מול פטי שנידר וצ'אנדה רובין, וכמובן חצי הגמר הנהדר מול סרינה וויליאמס שקבע סופית - אחרי 3 שנים לא תיזכה טניסאית אמריקאית בטורניר גראנד-סלאם, נשברה ההגמוניה.

ובחזרה לדרבי שלמרות הדגל הזהה, הפגיש בין שני פלגים שונים מבלגיה. הנין היא הפרנקית, שמייצגת את דוברי הצרפתית במדינה, ואילו קלייסטרס היא הפלמית, השתיים אגב, לא הבינו אחת את השנייה בילדות כשנפגשו בטורנירי נערות, לאחר מכן הן כבר שיתפו פעולה כזוג בטורנירים בעולם.
המערכה הראשונה הסתיימה אמנם ב 0:6 להנין, הנתון המדהים כאן, הוא שבארבעה מתוך ששת המשחקונים, נקודת המשחק הראשונה הייתה לטובת קלייסטרס, "כשהייתי בפיגור 3:0, הרגשתי שבאותה מידה יכלתי להיות ביתרון כזה. ז'סטין פשוט שיחקה טוב מדי בנקודות האלה".

ואחרי ההצגה שנראתה כמו הטניס המושלם ביותר שהנין יכולה לתת, הסתיימה גם המערכה השנייה ב 4:6 לטובתה, וקיבעה על פניה של הנין חיוך שנשאר שם כמה שעות טובות אחר כך, "אני לא מאמינה שזה שלי", היא אמרה לאחר מכן במסיבת העיתונאים. בכל זאת מדובר בשחקנית עם נתונים פיזיים לא הכי מרשימים ביחס לשאר הטניסאיות בצמרת העולמית. 1.67 בגובה ו-57 במשקל, הרבה אנשים היו אומרים שזה לא מספיק כדי להגיע לרמות האלה, בטח שלא בשביל לזכות בגראנד-סלאם. אז הנה, סוף סוף יש עוד מוסכמה שנשברת בסיכום הטורניר הזה, והנין עצמה סיכמה את זה בצורה היפה ביותר, " אני לא הכי גבוהה, אני גם לא הכי חזקה, אבל אני יכולה לנצח".