"חשבתי על החיים, חשבתי על הקריירה"

גידי קליגר ואודי גל, השייטים האולימפים מדגם 470, כבר היו בדרכם לריביירה הצרפתית להתחלת השנה הכי חשובה שלהם בקריירה, השנה האולימפית. זה היה ביום רביעי שעבר והם קבעו להיפגש בצהריי היום במרינה בתל אביב, כדי לסגור פרטים אחרונים עם המאמן והצוות המקצועי, לקראת הטיסה שהייתה אמורה לצאת לפנות בוקר, אור ליום חמישי.

"ואז צלצל הטלפון", מספר גידי, "ועל הקו הייתה המזכירה של גילי (לוסטיג, ראש היחידיה לספורט הישגי. ע.ר) . אמרתי לה שאני לא יכול לדבר כי אני נוהג, אבל היא אמרה לי שזה דחוף וגילי צריך אותי. גילי שאל אותי אם אני יושב. עצרתי את הרכב בצד ושאלתי על מה הוא מדבר. הוא שאל עוד פעם אם אני יושב ואם אני מרגיש טוב. הוא שם אותי על הספיקר במשרד וישבו שם הרופאים של היחידה שאני מכיר שנים. הם סיפרו לי שהגיעו תוצאות הבדיקות השיגרתיות שעשיתי והן לא טובות. אמרו לי שיש לי משהו בדם והם עדיין לא בטוחים מה זה". גידי מחייך עכשיו, שבוע אחרי, כשאנחנו יושבים על כוס יין ולידנו שותפו, אודי גל. אבל הוא נזכר מה היה לפני שבוע: "חשבתי על הגרוע מכל. נפל לי הטלפון מהיד. בהתחלה חשבתי על החיים שלי, אחרי זה על הקריירה ונהיה לי קצת באלגן במחשבות. הם הרגיעו אותי מהר ואמרו שמדובר במשהו שאפשר להחלים ממנו בזריזות עם טיפול נכון, אבל הם הבהירו לי שבזמן הקרוב אני מנותק מהספורט ולא נוסע לתחרות לפנות בוקר".

"עכשיו, אני שמעתי חצאי פרטים" מתערב אודי, "גידי מספר לי שמצאו לו משהו בדם ושאנחנו לא נוסעים ומספר לי על השיחה. הלכתי הביתה, אני מנסה לברר פרטים מעוד אנשים ואף אחד לא אומר לי כלום. אני מרגיש שמסתירים ממני וממנו משהו הרבה יותר גדול. התחלתי לבכות. שעה אני יושב בבית ובוכה. חושב על כל הדברים השחורים ביותר. החברה מתקשרת אני לא מדבר איתה. חברים, משפחה, כולם לא מבינים מה קרה לי".

כשהרופאים פיענחו סופית את תוצאות הבדיקה, התברר שקליגר סובל מבעיה בבלוטת התריס. הבלוטה מפרישה הורמונים בקצב מוגבר, דבר שמאיץ את הדופק. "אני בכלל לא הרגשתי כלום. במחשבה לאחור נזכרתי פתאם איך אני באמת קצת הרגשתי לא בכושר. לפני שלושה חודשים התחלתי לשחות והרגשתי פתאום חלש יותר, אבל זה לא משהו שחשבתי עליו או שממש הציק לי". גידי ואודי כבר הבינו שההכנות לאולימפיאדה הקרובה קצת נדפקות, אבל נרגעו כשהסתבר שמדובר במשהו שניתן לטיפול.

עכשיו, גידי לוקח תרופות, ונראה שהשייטים יצטרפו לשאר החבר'ה בתחרות בברצלונה בשבוע הבא. בהתחלה דיברו על חודש בלי ספורט, אבל קצב ההחלמה הטוב (טפו, טפו, טפו) נותן לכולם הרגשה טובה. אודי גל כבר יוצא הלילה להביא את הסירה וגידי יצטרף בתחילת השבוע היישר לתחרות. "אין לי מושג באיזה כושר אני אהיה כשאני אעלה על הסירה, ועוד ישר לתחרות, אבל אלו הם החיים וזה מה שנצטרך לגלות לבד", אומר גידי וזוכה לחיבוק מאודי שמספר: "ישר שהוא סיפר לי שנפל לו הטלפון מהיד נלחצתי כי גידי בקושי עונה לטלפונים, אז שלאדיש הזה יפול הטלפון מהיד? אבל עכשיו הוא חזר להיות מעופף קצת כזה שבקושי עונה לטלפונים, אז אני מאמין שאנחנו הולכים להיות בסדר. יש לנו עכשיו שתי מטרות לשנה הקרובה: שגידי יבריא, ובזריזות והשניה היא להגיע לאולימפיאדה. נקווה שגידי ירגיש טוב יותר באוגוסט 2004".