ממרומי הקומה ה-14 במלון קראון-פלאזה בכניסה לעיר, שם מתאכסן בימים אלה ריאן לותריג', אפשר לראות את כנסיית הקבר. כרגע מסתפק האמריקאי החדש של הפועל במבט מרחוק. הוא מחכה לאביו, ראלף, שאמור להגיע מארה"ב. לותריג' סיניור, מטיף נוצרי בעיר ג'קסון שבמיסיסיפי, הבטיח בשבוע שעבר לבנו שהוא יבוא לירושלים, כדי שהם יפקדו יחד את המקומות הקדושים. "האמת היא שלפני שבאתי הנה", גילה השבוע לותריג' הבן, "חשבתי שירושלים היא עיר עתיקה ומיושנת. כשהגעתי, גיליתי שזו עיר מודרנית שנחמד מאוד להיות בה. אבל מה שמושך אותי כאן הן פיסות ההסטוריה שנמצאות בכל מקום".
פחדת לבוא?
"בהתחלה באמת חששתי, אבל עם הזמן נרגעתי, וראיתי שכרגע לא קורה שום דבר מסוכן, וכל עוד המצב יימשך כך, אז אין לי בעיה. אחרי שהצטרפתי לקבוצה דיברתי עם טוראיי בראגס, והוא הרגיע אותי ואמר שנחמד פה".
אם בראון חוזר, אתה עוזב.
"כן, אני מודע לזה. להפועל יש אפשרות לחתוך אותי בכל שלב, ואני יודע כמה מעריכים כאן את ג'רלד ורוצים שהוא יחזור. ברור שזה לא מצב אופטימלי, ולא הייתי חותם על חוזה כזה בתחילת העונה, אבל זה מה שיש כרגע".
תצטרך לחבר כאן בין הרבה שחקנים שאוהבים את הכדור.
"באתי לקבוצה לאו דווקא כדי לקלוע עשרים נקודות במשחק. זה לא שאני לא יכול לעשות את זה, אבל יש כבר את מאיר ואת בריאן ואת טוראיי שעושים הרבה נקודות, ולכן אני לא צריך לקלוע הרבה כדי שננצח משחקים".
אז איפה בכל זאת תתרום?
"אני יכול לתרום מנהיגות שזו, לדעתי, גם הסיבה העיקרית שהעדיפו אותי על פני שרון וילקרסון. אני יכול גם לדאוג לסדר במשחק, ולהפחית את איבודי הכדור, שזו הבעיה העיקרית של הקבוצה. כדי לנצח משחקים צמודים כמו נגד בני-השרון, צריך לשחק חכם ועם ביטחון עצמי. איבודי כדור זה בדיוק לא זה".
איך התרשמת מהמאמן?
"גדי מבין כדורסל, ויודע מהן הבעיות שבגללן הקבוצה שומטת את היתרון שלה ומפסידה משחקים, ובדיוק על זה הוא דיבר איתנו אחרי המשחק. מה שחשוב כרגע זה שננצח ביום ראשון, ונגיע לשש הראשונות
לותריג': אני יכול לתרום מנהיגות לירושלים
עופר מתן, כל העיר
7.3.2003 / 15:31