השוד בארגנטינה: כשפיפ"א לקחה מישראל את המונדיאליטו

המונדיאליטו, אליפות העולם לנבחרות צעירות, היה אמור להיערך באינדונזיה, אך הועתק לארגנטינה. אלא שנבחרת הנוער של ישראל כבר שיחקה בעבר בטורניר גדול במדינה - וזה קרה היום לפני 35 שנה. אם היום עשו בפיפ"א הכול כדי שישראל תשתתף במונדיאליטו, אז הסיפור היה הפוך.

בשנת 1988 הוזמנה נבחרת הנוער לטורניר יוקרתי בפורטוגל. הנבחרת, בהדרכת שלמה שרף, עוזרו אמנון רז ומנהל הנבחרת ישראל (ללה) שצ'וצ'ינסקי, זכתה בטורניר בצורה מרשימה וגברה על פורטוגל, אלופת העולם 0:3, הביסה את הולנד 1:7 עם שלושער של איציק זוהר וסיימה ב-0:0 עם ספרד. בליל הסדר חגגה הנבחרת בפורטוגל את הזכייה במקום הראשון, יחד עם תארים אחרים. הנבחרת זכתה בתארים קבוצתיים ואינדיבידואליים - מלך השערים, שחקן מצטיין, שוער מצטיין והקבוצה ההוגנת.

בפיפ"א החליטו כבר לפני כן כי הנבחרת הבוגרת ונבחרות הנוער ישובצו על ידי פיפ"א למוקדמות גביע העולם לבית האוקיאני (אוסטרליה, ניו זילנד והשכנות), שם שיחקה ישראל מספר שנים. אלא שבארגון הבינו שיש לישראל נבחרת נוער מעולה, שיכולה בכושרה הנפלא לעלות לאליפות העולם שתוכננה להתקיים בערב הסעודית בקלות רבה, מה שהיה מייצר כאב ראש גדול למארגנים. ההחלטה שהתקבלה הייתה לשלוח את ישראל לשחק במסגרת אליפות דרום אמריקה לנוער שהתקיימה בארגנטינה, כדי למנוע את אפשרות ההעפלה. גם בפגישה שנערכה לפני הטורניר מסרו מארגני הטורניר לשצ'וצ'ינסקי בשיחות פתוחות, שלא יאפשרו לנבחרת מחוץ ליבשת דרום אמריקה לעלות לשלב הבא.

הטורניר החל ב-2 במאי 1988 בהשתתפות 12 נבחרות מחולקות לשני בתים. הנבחרת פתחה את הטורניר בניצחון מרשים על פרגוואי 0:1 משער בנגיחה של דני ניראון לאחר מסירה של טל בנין.

ארגנטינה הייתה גדולה על הנבחרת, שנוצחה 2:0 משערים של דייגו סימאונה. בדקה ה-40 המשחק הופסק בגלל חפץ שפגע בקוון, אך לאחר דקות ארוכות חודש כדי לא לאפשר לישראל ניצחון טכני שהיה מגדיל את הסיכויים לעבור שלב. במשחק נפצע הבלם רואי חדד, מהבולטים בנבחרת, שסיים את הטורניר.

במשחק השלישי נוצחה הנבחרת על ידי פרו 2:1. במשחק הרביעי שבו הישראלים לנצח, 0:1 על ונצואלה משער של החלוץ המצוין אורן מוחרר. במפגש האחרון הביסה הנבחרת שלנו את צ'ילה 0:3 משערים של ניראון, מוחרר ושער עצמי, כשהשופט הקפיד לסיים את המשחק כמה דקות לפני השריקה לסיום, כדי לא לתת לנבחרת אפשרות להבקיע עוד שערים שהיו מעלים אותנו לשלב הבא.

הנבחרת לא עלתה בגלל הפרש שערים וסיימה את הטורניר במקום השלישי עם שש נקודות (שתי נקודות לניצחון) אחרי ארגנטינה (10 נקודות) ופרגוואי (6), מכובד אך מאכזב. הנבחרת היתה הצעירה בטורניר וזכתה לשבחים רבים. בגמר הטורניר ניצחה ארגנטינה את קולומביה. אם לא די באכזבה, הנבחרת צפתה בדרבי הסוער בין בוקה ג'וניורס וריבר פלייט, שהסתיים בניצחון ריבר 3:4. בסיום המשחק הותקף האוטובוס על ידי אוהדי בוקה, שחשבו שהשחקנים הם אוהדים של ריבר

"הייתה לישראל נבחרת מצוינת", נזכר שרף, "בטורניר בפורטוגל, לפני הטיסה לארגנטינה, איציק זוהר קיבל שלושה או ארבעה גביעים, נבחרת שהלהיבה את מומחי הכדורגל שרבים הגיעו לטורניר הזה. בפיפ"א הבינו את הפוטנציאל הגדול, וכדי למנוע פרשה פוליטית בין מדינה ערבית לישראל, הם החליטו להעביר אותנו לטורניר מוקדמות בדרום אמריקה".

אתה מאשים את עצמך בהפסד לארגנטינה ובאי ההצלחה להעפיל לסעודיה?

"ערב המשחק בין ארגנטינה לישראל, נסעתי מחוץ לבואנוס איירס לצפות מקצועית במשחק אימון של הנבחרת שלהם, שם פגשתי את המאמן המפורסם קרלוס בילארדו. שוחחתי איתו ארוכות. מתברר שברוב טיפשותי, אכלתי אותה בגדול. המאמן הארגנטינאי הרכיב שחקנים שלא תוכננו כלל, שיחק בשיטה אחרת מהמתוכנן, פשוט האכילו אותי. ראיתי שנבחרת כזאת אפשר לנצח, עליתי בהרכב התקפי פתוח. למרות כל השינויים המקצועיים לא נפלנו מארגנטינה, יכולנו לנצח אותם, או לעשות תיקו. ארגנטינה שיחקה מאוד אגרסיבי וברוטלי וביציעים היו מראות התפרעויות וקללות שלא ראיתי עד אז".

"פגשנו נבחרות שונות מקצועית מאלו שהתכוננו להם באירופה", אומר בן שמעון, "מגרשים אחרים, וקצב כדורגל שונה. עד היום אני בתחושה שאם היינו מתכוננים שונה, התוצאה הסופית הייתה אחרת. הגענו כנבחרת נאיבית, וסיימנו את הטורניר כנבחרת נוער מדהימה".

יש לך החמצה שאתה לא משתחרר ממנה עד היום.

"לקראת הסיום נגד ארגנטינה טל בנין הגביה כדור מהקרן, אני עליתי מעל הבלם שלהם ולא הייתה לי סיבה לנגוח לכיוון הרשת העליונה. השוער כבר לא היה בכיוון, אבל נגחתי לקורה, ואז גם הגול הגיע הגול השני של סימאונה מהקרן. הייתי במשך שני לילות מתוסכל בחדר".

השוער רפי כהן מספר: "שרף גילה והביא אותי מאילת לנבחרת הנוער. קיבלנו את כל התנאים הטובים בארגנטינה. התחלנו במלון זוועה, אבל יו"ר המשלחת אלי ז'ינו העביר אותנו למרכז העיר היוקרתי למלון הפאר 'רחנטה פאלאס'. אחרי המשחק נגד ארגנטינה החלפתי עד סיום הטורניר את השוער גבי אלבז".

סתיו אלימלך: " טסנו מישראל ללונדון, משם לריו דה ז'נרו בברזיל. בטיסה מלונדון, מרוב עייפות חלק מהשחקנים נשכבו על רצפת המטוס. בריו עברנו בסיור ליד חנות בגדים, ראיתי כובע שעליו כתוב Born to win, נולד לנצח. הראיתי לשרף שנתן הוראה לקנות כובעים לכל השחקנים. אישית, בארגנטינה חשתי שמרוב מאמץ הגוף שלי קורס. קיבלתי אישור להיות במיטה ולקום שעתיים שלוש אחרי כולם. היה סיפור שהזמנו ספר לספר אותנו באחד החדרים. לפתע הגיע חבר הנהלה שצעק כי זה חוסר אחריות, האיש אינו מוכר ויכול לפגוע בכם עם התער. הוא שילם לספר הארגנטיני המבוהל, ואחד השחקנים נשאר עם חצי ראש מסופר".

איציק זוהר: "היה לי טורניר מצוין עם החולצה מספר 14, הרבה שיבחו אותי. באחד המשחקים כבשנו שער, רופא הנבחרת מרק רוסנובסקי ניתר וקפץ משמחה, הוא פגש את הבטון ואיבד את ההכרה, נותרנו בלי רופא. צחקנו על הסיפור הזה בכל יום". שותפו של זוהר לחדר מוחרר מוסיף: "הייתי שלושה שבועות בחדר אחד איתו. עד היום אני מספר ששיחקתי נגד סימאונה, לא ביישנו את הפירמה".

"ראשי המשלחת לא חסכו עלינו דבר", מספר חדד, "הייתה רמת מגורים גבוהה ובבוקר הכין לנו אינדיאני מקומי פנקייקים עם סירופים מיוחדים, עד ששרף עצר את חגיגות האוכל המשמין. שרף דאג שבכל ערב נצא מהמלון לרחוב המרכזי לארוחה במסעדה מפוארת".

אתה לא שוכח את הפציעה שלך.

"במהלך המחצית הראשונה נגד ארגנטינה קיבלתי לתוך הברך גליץ' פראי מטורף משחקן ארגנטינאי. פינו אותי באמבולנס לבית החולים עם שבר וגבס. השאירו אותי עם הנבחרת ונעזרתי בדני ניראון שהיה איתי בחדר ועם קביים".

והיה סיפור מתסכל סביב חגיגה גם סביב חגיגה.

"שיחקנו נגד נבחרת פרו, ניראון כבש וכל השחקנים חגגו בחצי שלנו הרחק מהשוער. שחקני פרו חידשו מהר את המשחק, בארבע מסירות הם הגיעו לשער וכבשו גול משווה, מהיר מאוד בלי שהשופט יעצור ובלי שהשחקנים נשמעו לקריאות הזעקה של שרף".

ולסיום, היו גם ביקורים בשגרירות ישראל ובניין הקהילה היהודית בבואנוס איירס.

"באחת השבתות היינו אורחים של הקהילה היהודית וקיימנו משחק ידידות בקאנטרי קלאב נגד הקבוצה היהודית. הוזמנו לבית השגריר והקהילה היהודים. חמש שנים לאחר מכן האיראנים פוצצו את השגרירות וגם את בניין הקהילה היהודית".

הנבחרת בהדרכתו של שרף היתה מורכבת משנתונים 1969-70-71. הצוות כלל את אמנון רז, שלומי אדרעי וגדעון כהן ז"ל, אותו החליף שרף, יחד עם רופא הנבחרת ד"ר מארק רוסנובסקי והפיזיותרפיסט אריק לויטה. שצ'וצ'ינסקי, שחקן עבר מצטיין בהפועל קריית אונו ושחקן הפועל פתח תקווה באמצע שנות השבעים, שימש שנים ארוכות כמנהלה המיתולוגי של הנבחרת הלאומית. שהשחקנים שטופחו על ידי הצוות המקצועי תחת שרף עברו מהנוער לנבחרות ישראל.

השחקנים בסגל נבחרת הנוער: איציק זוהר, רן בן שמעון (קפטן), טל בנין, רואי חדד, דני ניראון, רפי כהן, שרון צופין, סתיו אלימלך, גבי אלבז, דרור אהרונוב, אבי פס, צחי אלטיט, משה בן הרוש, אבי בן עזרא, אורן מוחרר, גיל סספורטס, שימי ז'אן, יוסי מדר, שחר פמיליה.

• זכייה במקום הראשון בטורניר יוקרתי בפורטוגל
• מקום שלישי בטורניר דרום אמריקה.
• זכיה בטורניר החורף בארץ, בהשתתפות 12 נבחרות נוער. לגמר הגיעו נבחרות נוער א' וב'.
• המאזן של שרף: 36 משחקים, 23 ניצחונות, 5 תוצאות תיקו ו-8 הפסדים.