עם סיום משחק ההכנה של אתלטיקו מדריד מול נומנסיה ביום רביעי האחרון, נכנסו לכר הדשא אלפי האוהדים שעמדו במשך 90 דקות מסביב למגרש הקטן בבורגו דה אוסמה ורצו לנצל כל רגע בקרבת הכוכבים. הם ביקשו חתימות, הצטלמו והתלהבו, אבל היה אדם אחד שהתרגש אפילו יותר. קוראים לו סאול.
הקשר בן ה-27 חזר אחרי שנת השאלה טראומטית בצ'לסי, נכנס כמחליף כשעל גבו המספר 17 (איתו שיחק טרם המעבר ל-8, לפני שש שנים) ולאחר מכן הביע את תחושותיו בטוויטר. "איזו הרגשה!", צייץ. "עבר זמן רב מאז שהייתי כל כך לחוץ לפני משחק. התרגשתי כאילו זו ההופעה הראשונה שלי במדי אתלטי. תודה לאוהדים על כל האהבה".
מבחינת סאול, זה היה גם מסר למועדון שמנסה להיפטר מהחוזה הכבד שלו מאז פתיחת חלון ההעברות ולמאמן דייגו סימאונה, עמו היו לו חילוקי דעות מקצועיים שהובילו לפרידה הזמנית בקיץ הקודם. הוא כאן כדי להישאר, גם אם הסיכויים לרעתו.
סאול היה אחד החיילים הנאמנים של צ'ולו. הוא הקפיד להודות למאמן שהעניק לו את הבכורה לפני יותר מעשור ובזכותו הפך לסמל באתלטיקו לאחר חזרתו מהשאלה בראיו וייקאנו (עונת 2013/14) וגם לשחקן נבחרת ספרד. הקשר רשם ממוצע של 45 משחקים בכל עונה מ-2016, כבש שערים מכריעים, היה שותף בכיר להישגים וקיבל חוזה משודרג עד 2026, אבל לפני שנתיים משהו התערער בקשר בינו לבין המאמן.
סימאונה המשיך להשתמש בסאול במגוון תפקידים ולא פעם אפילו כמגן שמאלי, בעוד הקשר רצה לשחק בקישור ובעמדה שתאפשר לו לבוא לידי ביטוי גם מבחינה התקפית. התחושה הזו התעצמה לאחר שתרם שער אחד ובישול אחד ב-41 משחקים בכל המסגרות (מתוכם 30 בהרכב) בעונת 2020/21. "מה שהפך אותו לשחקן שהוא, זו היכולת לשחק בכל עמדה", הסביר צ'ולו בריאיון ל"אס" בקיץ שעבר. "אבל הוא, או האנשים שסובבים אותו, רואים את זה כמשהו שלילי. אז אם ימצא קבוצה, נאחל לו בהצלחה ואני מקווה שהפרידה תהיה חברית".
מנצ'סטר יונייטד וליברפול רצו אותו, והאופציה שקרצה יותר מכל הייתה מעבר לברצלונה כחלק מטרייד על אנטואן גריזמן, אבל בסופו של דבר נדרש סאול לחכות עד לדקות האחרונות של חלון ההעברות כדי לחתום בצ'לסי כמושאל. "ביקשתי מסימאונה לשחק בעמדה שלי, אחרי שלוש שנים בהן איישתי תפקידים שונים", הסביר לאחר המעבר ללונדון. "הוא סירב ואז הוחלט שאני לא ממשיך. צ'לסי הבטיחה לי שאוכל לשחק בעמדה שלי, יותר קדימה. זו ההחלטה הקשה בחיי, אבל הייתי חסום וההחלטה הזו יכולה לשחרר אותי. לא יכולתי להראות לאנשים למה אני מסוגל. זה מתסכל לא ללמוד, לא להשתפר ולא להתקדם. אני חייב הכול לדייגו ומבין שהוא צריך לחשוב על טובת הקבוצה. זה הזמן שלי לצאת מאזור הנוחות, זה אתגר גדול".
היציאה הזו מאזור הנוחות רק גרמה לסאול להעריך יותר את הבית. הוא אמנם הודה לצ'לסי על שנה שסייעה לו "להתאפס אחרי תקופה רגשית לא טובה" ובירך על ההזדמנות לחוות תרבות חדשה וליגה אחרת, אבל השידוך הזה כשל מהרגע הראשון. כבר בבכורה מול אסטון וילה הוחלף סאול אחרי 45 דקות וספג ביקורות נוקבות שלא השתנו גם בהמשך, כשאת העונה באנגליה סיים עם שער אחד (בגביע מול לוטון) ב-23 משחקים בכל המסגרות, אבל בפרמיירליג פתח רק חמש פעמים ובליגת האלופות פעם אחת בלבד. גם את תומאס טוכל הוא לא שכנע ואיש לא הופתע כאשר צ'לסי החליטה בתחילת יוני לוותר על אופציית הרכישה בסך 40 מיליון יורו.
כך התגלגלו בחזרה לידיה של אתלטיקו שני תפוחי אדמה לוהטים - סאול ואלברו מוראטה - מהם רצתה להיפטר כמה שיותר מהר כדי לפנות תקציב לרכש. בינתיים, ללא הצלחה.
סאול כבר הספיק לסרב לרומא ובשבוע שעבר הוצע ליובנטוס, היריבה במשחק החגיגי בבלומפילד ביום ראשון (21:30, ספורט1), כפתרון מהיר לפציעה של פול פוגבה. עלתה אפילו אופציה של השאלה נוספת לראיו, כדי לחסוך לפחות חלק מהשכר הגבוה (7 מיליון יורו) שמכביד על המועדון, אבל סאול רוצה מאוד להישאר, גם אחרי שהובהר לו שבקישור הוא המחליף של המחליפים.
מרכז השדה של הקולצ'ונרוס עמוס למדי, עם אקסל ויטסל שהצטרף לקוקה, רודריגו דה פול וז'ופרה קונדוגביה. גם תומא למאר מתופקד שם לא אחת ומרקוס יורנטה אמור לחזור לקישור בעקבות רכישת המגן הימני נהואל מולינה ושובו של דניאל ואס מפציעה. סאול מבין שנקודת הפתיחה שלו היא של שחקן שולי ועליו להמציא עצמו מחדש. אחרי שנתיים רעות וכמעט שלוש שנים מאז ההופעה האחרונה במדי הנבחרת, לטרוניות של 2020/21 כבר אין מקום. הוא מוכן לשחק בכל עמדה, רק לא להיחשב לשחקן שעבר זמנו כבר בגיל 27.
אתלטיקו עדיין רואה בו נטל כלכלי, אבל בצוות המקצועי מעריכים את המאמץ שהוא משקיע מתחילת האימונים והרצון שלו להיאבק על מקומו בסגל. ההתרגשות הגדולה מול נומנסיה הייתה אחרי שנכנס כמחליף לקישור, עבר לשחק על קו שמאל וסיים בכלל בעמדת הבלם לצד ויטסל, בעקבות פציעתו של מריו הרמוסו. סימאונה מעריך מאוד את הוורסטיליות הזו ואם אכן לא תגיע הצעה שתשכנע את סאול לעזוב, לא מן הנמנע כי הוא יורשה להישאר בתמורה לקיצוץ בשכרו.
עבור כל חבריו לקבוצה, המשחק בישראל הוא ההכנה האחרונה לקראת תחילת הליגה. עבור סאול, שכבר שיחק בבלומפילד לפני כעשור כשאתלטיקו ניצחה את הפועל תל אביב בשלב הבתים של הליגה האירופית, זו תהיה כנראה ההזדמנות האחרונה לשכנע שהוא ראוי לפתוח את העונה כשחקן אתלטיקו.