גיא יצחק. דני מרון, מעריב
גיא יצחק/מעריב, דני מרון

"הוא היה אמור להיות אחד הגדולים בכדורגל הישראלי"

21.7.2022 / 22:16

איל ברקוביץ' חושב שהוא היה "מהגדולים ששיחקתי איתם", אבל הקריירה שלו הייתה רוויית פציעות ואכזבות והתמסמסה. גיא יצחק פרש מכדורגל בגיל 30 ("ביום שאחרי אין לך כלום") ונזכר בריאיון איך הוביל את מכבי פתח תקווה לאחד המהפכים הגדולים בהיסטוריה

בזמנו אמרת שגיא יצחק דומה לך ומזכיר אותך כשחקן כדורגל.

"גיא יצחק היה שחקן ענק וכישרון כדורגל מדהים. גיא היה מהשחקנים הכי גדולים ששיחקתי איתם ונגדם בנבחרות הצעירות, ובבוגרים בליגה בישראל".

למה הוא לא הגיע לשיאים שאתה הגעת אליהם בישראל?

"גיא שיחק לאורך הקריירה שלו במועדון שנחשב לקטן לכאורה, מכבי פתח תקווה, ובנוסף כבר בתחילת הדרך הוא סבל מפציעות ארוכות, יחד עם הרבה חוסר מזל. הוא היה אמור לדעתי להיות מהשחקנים הגדולים ביותר בכדורגל הישראלי".

גיא יצחק. עדי אבישי, מעריב
קריירה שיכלה להיות גדולה בהרבה. גיא יצחק/מעריב, עדי אבישי

אפשר היה לנופף בביטול את הדברים הללו, אלמלא הדובר היה אחד מגדולי השחקנים של ישראל, איל ברקוביץ'. "זה הכדורגלן הישראלי הגדול ביותר אי פעם, בלי להמעיט משמות גדולים אחרים", מחזיר יצחק, "שיתפתי פעולה עם ברקוביץ' בנבחרת מכבי ישראל, נבחרות הנוער ובנבחרת האולימפית, שיחקתי נגדו במדי מכבי פתח תקווה נגד מכבי חיפה".

גיא יצחק נולד ב-2 בספטמבר 1972, נשוי פלוס שלוש בנות. הקטנה שבהן משחקת כדורגל בקבוצת הבנות של מכבי פתח תקווה. הוא מתגורר בכפר סירקין ועובד בחברת אוויס כמנהל צי הרכב. "מומו לוצקי ( לשעבר מנהל הכדורסל של נבחרת ישראל - א.ג.) שהיה המורה שלי לספורט הפנה אותי בכיתה ז' למחלקת הנוער של מכבי פתח תקווה, אל שחקן העבר צביקה אופנהיים. משם קודמתי אל יצחק קוג'ידלו האגדי, איש יקר שקידם הרבה שחקנים מהנוער אל הבוגרים", "הוא מספר על תחילת דרכו ומציין את השחקנים שנתנו לו השראה, "כמובן איל בגלייבטר שגדלתי עליו ועל ההתנהלות שלו במגרש הכדורגל, וגם מני בסון ז"ל, חלוץ הפועל פתח תקווה שהיה חבר קרוב בשכונה".

כפי שאמר ברקוביץ', הפציעות בלמו אותו. "היה קשה לפרוץ במכבי פתח תקווה מהנוער לבוגרים כי ראשי המועדון העדיפו להביא שחקני רכש ישראלים בשפע. אברשה מרצ'ינסקי קידם אותי מאוד בהרכב בעונת העלייה 1990/91 מהארצית ללאומית עם 20 הגולים של בני טבק, אבל אז הגיע חוסר המזל שלי. בגיל 20 סבלתי מקרע ברצועת הברך ועברתי חצי שנת החלמה בבית. כעבור כשנה פציעה נוספת בצולבת ועוד 8 חודשים בחוץ. זה לא היה פשוט, עלו לי מחשבות פרישה בראש".

גיא יצחק. באדיבות המצולם,
שום דבר לא הכין אותו לפרישה. גיא יצחק היום/באדיבות המצולם

אכזבה מקצועית גדולה הוא נחל בעונת 1993/94 בגביע המדינה. "בליגה סיימנו במקום השמיני, חשקנו בתואר, האמנו בגביע. זה התחיל בשמינית בניצחון על בית"ר ירושלים בדו קרב פנדלים (3:5) אחרי 120 דקות של 0:0. ברבע הגמר רשמנו ניצחון ענק בדרבי על הפועל פתח תקווה 0:2 ואז בחצי הגמר סיימנו ב-1:1 נגד הפועל תל אביב אחרי 120 דקות, הודחנו בפנדלים אחרי הפסד 3:1".

בעונה שלאחר מכן שייע פייגנבויים החזיר אותו לכושר ונתן לו פיקוד עד הזכייה בגביע הטוטו. "חזרתי להיות השחקן שלפני הפציעה. הייתה למכבי פתח תקווה קבוצה עם סגל טוב, שכלל בין השאר את גולן מלול, מגמדוב, שרון צופין, טל בניה, רן בן שמעון, פיטוסי, נועם קייסי, הרכש מאזרבייג'אן סמיר אלקפרוב ואחרים. בגמר גביע הטוטו ניצחנו את מכבי תל אביב 1:2 עם שער שלי ושל רן בן שמעון. ניר סביליה רק צימק עם השריקה".

שחקני ווסטהאם טרבור סינקלייר, ג'ון הארטסון חוגגים עם איל ברקוביץ'. Ross Kinnaird /Allsport, GettyImages
גיא יצחק היה אמור לסיים עם קריירה כמו שלו. ברקוביץ'/GettyImages, Ross Kinnaird /Allsport

המשחק הגדול בקריירה שלו, וגם אחד הגדולים בהיסטוריה של משחקי הגביע, נרשם בקיץ 2001, בחצי גמר הגביע מול האלופה מכבי חיפה. "בפברואר 2000 ניצחנו את מכבי חיפה בגמר גביע הטוטו 1:4, אבל סיימנו בפלייאוף התחתון. הכיוון היה הגביע. ברבע הגמר עברנו את עירוני קריית אתא, בחצי הגמר המתינה לנו מכבי חיפה. הם הובילו 0:2 עד הדקה ה-86, ואז הבקענו שני שערים בתוך שלוש דקות וגררנו את המשחק להארכה. בדקה ה - 115 כבשתי לרשת של ניר דוידוביץ' גול ניצחון שהרעיד את אצטדיון רמת גן. בגמר המתינה מכבי תל אביב שניצחה את הפועל תל אביב 0:2".

הייתם בהלם בגמר, אצטדיון רמת גן היה צהוב.

"היו באצטדיון מעל 40 אלף אוהדים, מהם גויסו 5,000 של מכבי פתח תקווה. לפני המשחק היו דיבורים אצלנו שאפשר לנצח אותם כמו בגמר של 1952 ולהביא את הגביע. הבלם מוראד מגמאדוב לא היה בהרכב בשל פציעה. כשיצאנו מהמנהרה לכיוון כר הדשא לחימום, חטפנו שוק. כל האצטדיון היה צבוע בצבע הצהוב. הפסדנו 3:0 מגולים במחצית השנייה של רודריגו גולדברג, אלי ביטון ואבי נמני".

גיא יצחק. דני מרון, מעריב
כשרוני ומהיר. גיא יצחק בשעטה אופיינית/מעריב, דני מרון

הכדורגל קידם אותך כלכלית?

"הייתי חסכן גדול, לא השתוללתי ולא עשיתי שטויות. אפשר להגיד שמהכדורגל קניתי דירה בשכונת אם המושבות".

נגד אילו בלמים היה לך הכי קשה?

"אמיר שלח היה מאוד חזק וקשוח. גם בנדו היה בלם מצוין".

לא הם אלה שגרמו לך לפרוש בגיל 30.

"הייתה לי שחיקה בסחוס, מניסקוס והשפעות של ניתוחים ברצועות הצולבות. בעצת הרופאים הומלץ לי לא לחזור לשחק כדורגל. פרשתי מהדבר הכי אהוב עלי. פרישה היא דבר סופר כואב, לסיים כך דרך ארוכה של חיים, כשאתה רגיל להיות בתוך בועה ומוקף אהבה ואז, ביום שאחרי, אין לך כלום - אין קבוצה, אין אימונים ואין משחק בשבת. המועדונים לא דואגים לשחקנים לעבור את המשבר, אתה נשלח אל תוך הריקנות השקטה, שלא כמו באנגליה שם דואגים לשחקנים לעבודת המשך בכדורגל, אצלנו זה לא קיים. המון בזכות אשתי דקלה שדאגה ותמכה יחד עם המשפחה עברתי את משבר הפרישה והיציאה לפרק ההמשך".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully