בדרך לאתונה

בעוד פחות משנה וחצי תארח אתונה את האולימפיאדה. אף אחד לא יצעק לכם את זה בקול, אבל אנשי המקצוע והספורטאים בטוחים שזאת הולכת להיות האולימפיאדה הטובה ביותר בתולדות המדינה. במין שילוב של הרגשה ביתית (אתונה זה פה) ורמה גבוהה שמציגים הספורטאים בתחרויות השונות, אפשר וצריך לדבר על יותר ממדלית ארד או כסף. באתונה 2004 ישראל הולכת על זהב ראשון.

וואלה! ספורט תלווה בשנה וחצי הקרובה את הספורטאים השונים בכל המסגרות עד האולימפיאדה, וכמובן במהלך המשחקים עצמם. בתקופה זו נשתדל להכיר לכם מקרוב את כל הספורטאים, הענפים והעסקנים כדי שלא יהיה מצב שתגיעו לאולימפיאדה לא מוכנים. אנחנו כאן כי כמו הספורטאים, גם אנחנו מרגישים ש-2004 תהיה שנה גדולה לספורט הישראלי. נקווה שאנחנו לא טועים או לא מנאחסים. אם יש לכם בקשות, טענות או שלא הבנתם מה זה לכל הרוחות קוקה או זריקה, אל תהססו לשאול. בשביל זה אנחנו כאן.

המצב הפיננסי הלא מזהיר בארצנו בכלל ובספורט בפרט, לא פוסח על הספורט האולימפי. עד כדי כך, שבעת בה אמורים להיות הספורטאים שקועים עד מעל לצווארם בבניית לוחות אימונים ולו"ז תחרויות, רבים מהם מבלים חלק גדול, גדול מדי מזמנם, בריצה אחר ספונסרים.

גם אצלנו, כנהוג בעולם, אחראי הוועד האולימפי לטפל בעניינים של הספורטאים, אך לאחרונה עבר חתלתול שחור בין הספורטאים, או חלקם לפחות, לוועד. הספורטאים המובילים מוחים על תקנה האוסרת עליהם לפרסם חברות מתחרות של נותנות החסות לוועד במהלך ששת השבועות לפני אולימפיאדה ושלושה חודשים אחריה. בשלושת החודשים שאחרי האולימפיאדה, קובעת בנוסף התקנה, אסור לספורטאים להשתמש באופן ישיר בהישגהם במשחקים למטרות פרסום (תמונות עם מדליה וכו'). במילים אחרות, ספורטאי שזכה במדליה ורוצה לנצל את ההזדמנות הנדירה כדי לראות פעם בחייו קצת כסף, חייב לעבור דרך הוועד בשביל לקבל את האישור.

את המובילים שבספורטאים העניין הזה מרגיז. גל פרידמן, ענת פבריקנט, מיקי חליקה ואודי גל טוענים שרגעי התהילה של ספורטאי אולימפי הם ספורים. הם לא כדורגלנים שיכולים לעשות כסף כל הקריירה, "לספורטאי אולימפי יש זמן מוגדר שבו הוא יכול להסתדר מבחינה פיננסית", תשמעו מכל אחד מהם.

הטענה הזו היא נכונה בעיקרה, למה שהוועד האולימפי יחזיק בזכות וטו על רווחי הספורטאים? סתם דוגמא: נניח שהוועד חתם חוזה עם חברה מסויימת שמייצרת גבינה צהובה ואחד הספורטאים קיבל 100,000 שקל לפרסם גבינה אחרת. מה אז?

בוועד האולימפי מנסים להרגיע את הרוחות, ואמרו לספורטאים שבינתיים אף אחד לא עומד בתור לחלק להם כספים. מה שנכון. המחשבה שמנחה את הוועד היא סוציאליסטית בבסיסה – חזית אחת של הספורטאים, תקנה אחת לכולם, אולי פוגעת במובילים, אבל יוצרת גוף חזק יותר, שיוכל, כך מקווים, להשיג יותר כסף ולתמוך ברוב האלמוני יחסית של הספורטאים שירכיב את המשלחת האולימפית.

בינתיים, בשביל 5,000 ¤ ביקשו מאלוף אירופה לקפוץ פה מעל בניינים, באקט שלפחות לכתוב שורות אלו הזכיר תקופות חשוכות באמריקה, בהם נאלץ ג'סי אוואנס לרוץ נגד כלבים וסוסים בשביל קצת כסף.

אז מה יהיה? כרגיל, המציאות תיסגר איפשהו באמצע. מי שבאמת יצליח לגייס חסות רצינית, תימצא הדרך לאשר לו את העסקה והרוב ייהנו מחלוקת העוגה אותה יצליח הוועד לגייס תחת דגל החזית המאוחדת. אי שם בסוף אוגוסט 2004 , כשאחד (והלוואי שיותר) מבנינו המובחרים (או בנותינו המובחרות) יעמוד שם עם ההמנון ברקע והדגל מתנופף מעליו, אף אחד מעסקני הוועד או מהחברות המאמצות לא באמת יפריע לו לעשות מזה גם כמה לירות.

הג'ודאים יוצאים להמבורג, לתחרות מדרג A. מדובר בתחרות יוקרתית שמעוררת עניין רב בקרב הספורטאים שלנו. בסייף ייצא תומר אור לתחרויות גביע העולם בסיאול ובשנגחאי. תחרויות גביע העולם הן אינן תחרויות קריטריון, אך בהחלט מקדמות את הספורטאי בדירוג העולמי שמשפיע על הקריטריון שלו.

בישראל ייערך חצי המרתון של עין גדי כאשר שם כדאי כמובן לשים לב לאסף בימרו. בווינגייט תערך בסוף השבוע אליפות ישראל בשחייה צורנית. כדאי לשים לב לגולשקוב אנסטסיה וקליינשטרן גפן בדואט. החל מיום רביעי תארח קרית ביאליק את אליפות ישראל בבריכות קצרות. צפו להופעות אורח של ערן גרומי ושל בן המקום, איתן אורבך, בסיבוב הופעות נדיר.