הרבה זרים נחתו בישראל והפכו עם השנים לישראלים מן המניין. ג'ובאני רוסו הוא שם שכל בית בישראל מכיר. גוסטבו בוקולי, אקס נוסף של מכבי חיפה, מיקם את משפחתו בעיר והפך לישראלי של ממש, וזה עוד לפני שהזכרנו את שורה אובארוב, מוראד מגאמדוב ואחרים. אבל עם כל הכבוד "לישראלים החדשים", מי שקצת נשכח מהמודעות הישראלית הוא כוכב האליפות ההיסטורית של עירוני קרית שמונה, דויד סולארי.
הארגנטינאי אמנם לא מדבר עברית שוטפת ולא מתגורר בישראל, אך האליפות ההיסטורית בצפון לא הייתה הדבר הכי משמעותי שקרה לו לפני עשור. סולארי פגש באותה עונה בלתי נשכחת את צליל, תושבת קרית שמונה, ומהר מאוד השניים התאהבו כשסולארי אף החליט לערוך ברית מילה כהוכחה לאהבתו. היום, עשור אחרי, צליל ודויד נשואים באושר וחיים בלרנקה שבקפריסין, כשרק לפני חודשיים נולד בנם השני מתיאו שהצטרף לבן הבכור ריו.
האליפות ההיא של קרית שמונה זכורה הודות לצעירים מקומיים דוגמת דני עמוס, שיר צדק, אלרואי כהן, אדריאן רוצ'ט ואחרים, אך הרגע שסימל אותה יותר מכל - זה שכל אוהד ישראלי ממוצע זוכר - הוא השער של הרכש של ינואר, דויד סולארי, בתוספת הזמן נגד בני יהודה. השער הזה הוא שגרם לכולם להפנים בפעם הראשונה שסנסציה גדולה עתידה להתרחש.
סולארי נחת בשבוע שעבר לביקור משפחתי בישראל והתפנה לדבר על העונה המיתולוגית, רן בן שמעון, ברק בכר, הבעלים איזי שרצקי, המשחק ששינה לו את הקריירה (ולא לחיוב), האחים שעושים חיל גם אחרי הפרישה, המשפחה היותר ישראלית מאשר ארגנטינאית שלו וגם שולח מסר לכל אלו שהספידו את ליאונל מסי ונבחרת ארגנטינה. ראיון חגיגי לכבוד יום העצמאות.
דויד, מה אתה עושה בימים אלה?
"אני גר בקפריסין, הגעתי לישראל ל-10 ימים לכבוד חג הפסח אצל המשפחה של אשתי, אבל המגורים שלנו הם כבר ארבע שנים בלרנקה. אני סוכן כדורגל ויש לי סוכנות בקפריסין".
אתה מתכוון להיכנס לשוק הישראלי?
"כרגע אין לי שחקנים כאן, אבל אני בהחלט מתכנן".
אנחנו עשור מהזכייה באליפות של קרית שמונה. הם או קבוצה "קטנה" אחרת יכולים לשחזר סנסציה כזו שוב?
"הכול אפשרי כמובן. אני חושב שהאליפות הייתה תהליך של קבוצה צעירה עם הרבה שחקנים צעירים ומוכשרים ששיחקו ביחד הרבה זמן ועברו את התהליך ביחד. הקבוצה הייתה מחוברת מאוד ולכן זה הצליח וברור שזה קשה לחזור על זה בזמן כזה קצר. וכן, עשר שנים זה עדיין זמן קצר, בטח למועדון עם תקציב קטן יחסית".
הגעת באמצע עונת האליפות, אבל עדיין יש הרבה שמייחסים לך את החלק הכי גדול בזכייה.
"אני מאמין שיש לי חלק באליפות, אבל הגעתי לקבוצה מאוד טובה, עם שחקנים מוכשרים ועם מאמן מצוין. אני מאמין שרן היה הדבר הכי מתאים לקבוצה. הייתה אווירה נהדרת, כל שחקן ידע בדיוק מה הוא צריך לעשות. ברור שעזרתי לקבוצה לקחת את האליפות, אבל בכדורגל זו קבוצה ולא שחקן. עשינו ביחד הישג היסטורי".
מה היה סוד הקסם של רן בקבוצה הזו?
"יש לי רק דברים טובים להגיד על רן. קודם כל הוא נתן לי את ההזדמנות להגיע לקרית שמונה ולהצליח שם. חוץ מזה, אני באמת חושב שהוא עשה עבודה נהדרת. רן לא עושה עבודה מקצועית בלבד, הוא עובד הרבה על הצד הפסיכולוגי וזה חשוב בכדורגל. הייתה קבוצה צעירה ורן היה מושלם בשבילה. רן ידע לנהל את הקבוצה, הוא ידע להשאיר תחרות בריאה בין השחקנים וזה המפתח הכי גדול שלנו, כי כל מי ששיחק - שיחק עבור הקבוצה. גם באימונים ראית שכולם נותנים מעצמם לקבוצה, וזה לא קורה בכל מקום.
ברק בכר היה עוזר המאמן בעונה הזו ואימן אותך אחר כך. אתה מופתע שרבים מכתירים אותו כעת כמאמן הישראלי הטוב ביותר?
" ברק היה האיזון של רן. רן היה התוסס יותר וברק המחושב והשקט יותר. אני חושב שהיה לו חלק גדול גם כן באליפות. היו לי יחסים טובים מאוד איתו. זה ממש לא מפתיע אותי שהוא מצליח ככה".
מה הסוד שלו?
"הוא עשה עבודה מצוינת בקרית שמונה ואחר כך בבאר שבע ובמכבי חיפה. אני חושב שהסיבה להצלחה שלו היא בגלל שהוא יודע לנהל סיטואציות בצורה מצוינת. הוא מכבה שריפות בשקט שבמקום אחר הן היו הופכות לכאוס של ממש".
קרית שמונה של אז היא לסטר של ישראל?
"אפשר להגיד את זה, בהחלט. קרית שמונה היא גם עיר נהדרת, הקבוצה היא ממש משפחה. הייתי שם בשבוע שעבר והרבה זיכרונות טובים חזרו אליי. אני מקווה שהם יוכלו לזכות בשנים הקרובות בעוד אליפות".
כולם מדברים בשנים האחרונות על המעורבות של איזי, כמה אתה הרגשת אותו?
"הוא היה מעורב מאוד, הוא היה מגיע והיה תומך בקבוצה. לאיזי, וזו לא דעה אלא עובדה, יש את החלק הכי גדול בהצלחה של קרית שמונה כמועדון. אנחנו לא הושפענו ממעורבות שלו עם המאמן".
אחרי קרית שמונה היית באשדוד, מכבי פתח תקוה ועפולה, לא הצלחת לשחזר את ההצלחה. מה קרה?
"באשדוד הייתה לי עונה טובה עד הפציעה והייתי בכושר טוב. לא פשוט לחזור אחרי פציעות ולשמור על הרמה שלך, אבל מהניסיון שלי אחרי הפציעה הראשונה הרגשתי שאני יכול לחזור לכושר שלי. אחרי הפציעה השנייה כבר הרגשתי שאני לא אותו שחקן".
אתה בן 36, זה גיל שעדיין משחקים. למה החלטת לפרוש?
"אחרי הפציעה השנייה הרגשתי שאני לא באותה רמה. ברגע שהבנתי שאני כבר לא משחק ברמה מספיק טובה, החלטתי לפרוש כי לא נהניתי מהכושר שלי".
בלי הפציעות היית באחת הקבוצות הגדולות בישראל?
"אני מאמין שיכולתי בהחלט לשחק ברמות גבוהות אלמלא הפציעות".
כבר כשהגעת לישראל אמרת: 'אני בא לקחת אליפות'. מה גרם לך להאמין?
"הבנתי מהר מאוד שזה יכול לקרות ושיש קבוצה שצריכה להיות אלופה"
זה הישג השיא שלך בקריירה?
"בהחלט. בקרית שמונה היה ההישג הכי גדול בקריירה וגם הכאב הכי גדול בקריירה, שזה ההפסד בגמר הגביע עונה לאחר מכן".
זה שבר אותך?
"זה היה מטורף שהפסדנו, חסר לי הגביע. אני חושב שזה המשחק שסימן את העתיד שלי. אם היינו זוכים בגביע בוודאות הייתי נשאר. לא נשארתי כי לא הסתדרנו, אבל אם היינו זוכים בוודאות הייתי נשאר".
אז אולי טעית כשעזבת?
"בהחלט יכול להיות שזו הייתה טעות, אבל אני מאמין שהכול קורה מסיבה מסוימת ואני לא מתחרט".
איך זה להיות חלק ממשפחת כדורגל כל כך גדולה?
"ברור שגדלתי עם הכדור צמוד אליי כל הזמן. אני חייב להגיד שההורים שלי אף פעם לא לחצו עלינו או דחפו שנלך לכדורגל, אבל הכדור כל הזמן היה שם וכולנו אהבנו את זה".
אחיך אסטבן הוא עוזר מאמן נבחרת ארגנטינה הצעירה, סנטיאגו אימן בריאל מדריד וגם הדוד חורחה היה מאמן מפורסם. זה משהו שאתה מכוון אליו?
"לא, ממש לא. אחרי הפרישה החלטתי שלא אהיה מאמן. אני רוצה להיות יציב עם המשפחה ולא לנדוד כל הזמן, וחיים של מאמן ושחקן הם בנדידה. אבא שלי היה מאמן ותמיד שינינו מדינות ובתי ספר. אני לא רוצה לעשות את זה גם לילדים שלי".
למה החלטת להישאר לגור בקפריסין?
"פרשתי כאן ומאוד אהבנו את המדינה והעובדה שזה קרוב לישראל ולמשפחה של צליל. זה היה מצוין עבורנו".
הרבה ישראלים וזרים שמגיעים לשחק בקרית שמונה אומרים שקצת משעמם בשקט של הצפון. איך התמודדת עם זה?
"גרתי בהרבה מקומות ואני ממש אוהב את הצפון של ישראל. לדעתי זה תלוי גם באיזה שלב של החיים אתה מגיע למקום מסוים. אני הכרתי בעונה הזו את צליל אשתי, ככה שכל ההגעה לישראל הייתה מושלמת מבחינתי".
לילדים שלך קוראים ריו ומתיאו, לא בחרת שמות ישראלים.
"זה מצחיק כי אני רציתי שמות ישראלים, אבל צליל לא רצתה אז בחרנו בשמות האלה".
אתה מזהה ניצוצות של כדורגלן אצל ריו?
"אני עוד לא יודע, הוא רק בן שלוש וחצי. אבל הוא בועט הרבה, אוהב מאוד את הכדור ורוצה להיות כל הזמן איתו. יש לו דרכון ישראלי, אז אולי ייצא לנבחרת ישראל חלוץ טוב מאוד (צוחק)".
איפה תרצה שישחק אם יהיה שחקן - נבחרת ארגנטינה או ישראל?
"אנחנו יותר קרובים לישראל אז מי שיקרא לו ראשון יזכה בו, אולי צריך לשים אותו מעכשיו ברשימה כדי שהנבחרת לא תפספס (צוחק)".
עשית ברית מילה אחרי שהכרת את צליל, זה לא משהו שכיח.
"זה היה ספונטני. רציתי להוכיח את הרגשות שלי אליה ועשיתי את זה. זה לא כאב בכלל ולא השפיע".
אי אפשר לסיים איתך בלי לדבר על נבחרת ארגנטינה, זה אפשרי לזכות בקטאר 2022?
"אני מאמין שיש לנו נבחרת בכושר טוב מאוד, אני מאמין בנבחרת ומאמין כמובן במסי כי אי אפשר לא להאמין בו. יהיה קשה מאוד אבל אפשרי".
מה אומרים בארגנטינה על העונה הקשה של מסי בפריז?
"ליאו לא ציפה לעזוב את בארסה ובכדורגל יש גם את כל מה שמסביב. המעבר היה לו קשה, אבל כשהוא מגיע לנבחרת זה יהיה שונה והוא יהיה מחויב. אני מאמין בליאו".