דוד פיזנטי. עדי אבישי, מעריב
דוד פיזנטי(צילום: מעריב, עדי אבישי)

"הגעתי לקלן. השחקנים חשבו שאני מטאטא רחובות"

התקרית האנטישמית באימון קלן ("הגרמני פלט לעברי 'היינו צריכים לגמור אותך כמו שגמרנו את כולכם"), ההשפלה שחטף מעמנואל שפר ועוד. דוד פיזנטי חוזר לימים העליזים של שנות ה-80, כולל הפרשה המפורסמת ההיא ("לא היה ולא נברא"). ריאיון בלתי נשכח

אשר גולדברג
28/04/2022

"שיחקתי בקבוצת ק.פ.ר. באנגליה ב-1987/8. בבילוי בבית מלון רויאל לנקסטר הכירו לי אריק איינשטיין וחברים שלו ידידה שלהם שהייתה כתבת בעיתון אנגלי. היא התאהבה בי, החמיאה לי איזה חתיך ויפה אני. לאחר מכן היא ביקשה ממני קשר מחייב. כשאמרתי לה שאני בקטע של להתקדם בקבוצה ככדורגלן ולא מעוניין בקשר כזה, נוצר ויכוח של צעקות בינינו. היא הבטיחה לדפוק אותי בסוג האמירות הבוטות, המוכרות משפת רחוב. אחרי מספר ימים פורסמה בעיתון ניוז אוף דה וורלד כתבה בה מימשה את האיום שלה. היא סיפרה שם איך מרחתי לה חומוס על הגוף. לא היה סיפור כזה של חומוס, שקר וכזב, אבל זה התאים לכותרת על ישראלי ועל מלון שהיה בבעלות ערבית, למרות שאותו מלון לא הגיש כלל חומוס. הכותרות עשו את שלהן, ראשי הקבוצה הזמינו אותי לשיחה בנושא".

לדוד פיזנטי הייתה קריירה עשירה בארץ ובחו"ל, אבל מה שזוכרים לו בעיקר הוא את סיפור החומוס ההוא, שעשה כותרות בישראל. גם במועדון אז עשו בירור. "הם ביקשו שאומר להם רק את האמת, אם היה או לא היה. התקיימה פגישה ועוד פגישה ונשבעתי שהבחורה המציאה את סיפור החומוס, לא היה ולא נברא. ק.פ.ר הגישה לבית המשפט תביעת דיבה. זה נמשך זמן רב ואני כבר עזבתי את לונדון , לישראל".

זו לא התקרית היחידה שהייתה לפיזנטי, "פיזה", בחו"ל. בפ.צ. קלן, בשורותיה שיחק לפני ק.פ.ר, חווה אמירה אנטישמית שהותירה אותו מזועזע. "באחד האימונים נוצר ויכוח על הכדור עם הקשר נורברט דיקל. הוא פלט לעברי 'היינו צריכים לגמור אותך כמו שגמרנו את כולם'. זה יצר סיפור דיפלומטי, המנהל הכללי מיכאל מאייר כעס מאוד. הייתי אהוד ואהוב על כולם בקלן. דיקל התנצל על האמירה האומללה שלו, ביקש סליחה , קיבל עונש והסיפור לא חזר יותר".

דוד פיזנטי. באדיבות המצולם,
קריירה עשירה על הדשא ומחוצה לו. דוד פיזנטי(צילום: באדיבות המצולם)

דוד פיזנטי נולד במאי 1962 והתגורר בפרדס חנה. "ימי הילדות של פעם היו של משחקי כדורגל אחר הלימודים ליד הבית ובכל פינה, עד רדת החושך. אבא שלי לקח אותי בשבתות למשחקי הכדורגל, אז היו 3 קבוצות בפרדס חנה - מכבי, בית"ר והפועל וקהל רב נהג להגיע לצפות. אני תכננתי להגיע דווקא להפועל חדרה".

לקראת בר המצווה הייתה לו בקשה מיוחדת מאביו. "ביקשתי שירכוש לי נעלי כדורגל, כרטיסייה חופשית חודשית באוטובוס אגד ואישור להגיע לילדי הפועל חדרה. באחד מימי שישי הגעתי להיבחן בנערי הפועל חדרה, תחת מאמן בשם דני הר ציון. הוא נהג להתפאר שיש לו קבוצת כוכבי עתיד חזקה בדרך לאליפות. הציגו בפניו אותי ועוד חבר ואמרתי לו בקול רם את השם שלי. היה משחק אימון בין ההרכב הראשון לשאר השחקנים. בחדר ההלבשה המאמן הביט בי ופלט שאני רזה ויש לי רגליים כמו תרנגול. ההרכב הראשון הוביל בקלות 0:3 ואני לא נקראתי לשחק. התחלתי לבכות, קמתי והלכתי לכיוון השער כדי שלא לשוב יותר. אז שמעתי את המאמן צועק לעברי, היי, היי, ילד. בוא, תיכנס למשחק. חזרתי, נכנסתי וב-12 הדקות האחרונות כבשתי שלושער מרהיב, 3:3 מעמדת החלוץ".

בסיום, הוא מספר, המאמן לקח אותו הביתה. "לקח זמן לאבא להסכים לחתום ולתת את תעודת הזהות שלו כדי לחתום בחדרה. בשבת שאחרי כבר שיחקתי בהרכב הראשון".

במחלקת הנוער של הפועל חדרה ובמועדון דיברו על "ילד בשם פיזנטי, כישרון ענק שצומח כאן. המאמן אמנון רז שלח אותי לאימון נבחרת אזורית מחוזית במגרש הפועל נתניה באזור התעשייה. בסיום משחקי האימון אמר לי 'אתה, פיזנטי , אל תבוא יותר לכאן'. הלב ירד לי למטה, שאלתי למה, ורז חיבק אותי ואמר שאגיע לאצטדיון רמת גן, לאימון נבחרת הנערים תחת אמציה לבקוביץ'. קפצתי מאושר".

תקופה בלתי נשכחת. פיזנטי בקלן עם דוד לביא במכבי נתניה(צילום: מעריב, עדי אבישי)

בגיל 15 וארבעה חודשים הוא עלה לבוגרים. "היה מסע של נבחרת הנערים לגרמניה. מנהלי קבוצת קיקרס אופנבך ביקשו לצרף אותי לקבוצתם. המאמן אריה רדלר ראה את הכותרות בעיתון ושאל מה זה השחקן הזה. עליתי הרבה לפני גיל 16 לקבוצה הבוגרת של הפועל חדרה לצד שמות מרעידים כמו שלום שוורץ, סלו, אבי ארגז ואחרים. עלינו מהארצית ללאומית בעונת 1976/77 מהמקום הראשון. הייתי רזה מאוד, כשלבשתי את בגדי הכדורגל, נראיתי כמו ליצן. המכנס היה גדול עלי, והחולצה כמו שמלה. כשביקשתי לשנות הבהירו לי שזה מה ששלחו מהחברה לציוד הספורט. הוצבתי במשחקים בכנף שמאל, מגן תוקף".

כבר ככדורגלן צעיר היה לו תאקל חריף עם המאמן עמנואל שפר. "הוא הגיע לקדנציה שנייה בנבחרת ישראל בסוף שנות ה-70. במכון וינגייט נערך משחק חורפי בין הנבחרת הצעירה בה שיחקתי לנבחרת הבוגרת. במהלך המשחק יצאתי להתקפה, גידי דמתי חזר לאחור וניסה להוציא ממני את הכדור. בסיבוב שלי העברתי לדמתי את הכדור בין הרגליים. זה נחשב להשפלה ולא ספורטיבי לכאורה אז. דמתי רק קילל, אבל שפר הגדול עשה ספרינט לעברי, משך אותי בחולצה ואמר לי להתכופף למים ולבוץ, הייתי כולי מהראש והגוף בבוץ המלוכלך. שפר הזהיר אותי באמירות קשות שזאת הפעם האחרונה שאני עושה מהלך העברת כדור בין הרגליים לשחקן נבחרת ישראל. הוא צעק 'עוף מפה מהר, עכשיו'. הייתי בהלם, קיבלתי שיתוק מהמאמן הלאומי".

לסיפור הזה היה סוף טוב: "דקות ספורות מסיום המשחק ניגש אלי אמציה לבקוביץ' והודיע לי כי מונדק ביקש ממנו להביא אותי לאימונים שלו בנבחרת ישראל".

לא רווה נחת. פיזנטי בקדנציה השנייה בנתניה מול ניר לוין מהפועל פתח תקווה(צילום: מעריב, עדי אבישי)

מהפועל חדרה הוא הגיע ב-1979 למכבי נתניה, אליה הביא אותו יעקב גרונדמן. "הפועל חדרה הייתה אז במצב פיננסי קשה, זה לקח זמן, אבל חדרה מכרה אותי בכסף גדול. הגעתי לקבוצה של איציק ויסוקר , האחים מכנס, דוד לביא, גריאני, לם, חיים ושרגא בר, קליימן, חג'ג, רוזנדורן, גזל ואחרים".

את המשחק הראשון שלו בנתניה, תבוסה 4:1 למכבי תל אביב, הוא לא ישכח. "היה משחק מדהים של מכבי תל אביב. ויקי פרץ, בני טבק וחבריהם ריססו אותנו בתצוגת כדורגל אדירה. לא חילקתי את הכוחות שלי נכון, פרץ וטבק ניצלו את אפיסת הכוחות שלי, ממש השתנתי במכנסיים בחולשה שלי. ירדתי בסיום המשחק בבכי גדול , לא הצלחתי לשחק כמגן תוקף מול הצמד הענק הזה".

בחדר ההלבשה הוא התבייש. "לא יכולתי להביט לעבר החברים. כאב לי גם עבור גרונדמן. נכנסתי בודד עם הבגדים למקלחת, הייתי בהלם ופתחתי את זרם המים החמים, קולות הקללות של האוהדים נגדי הדהדו כמו רעם אדיר".

מי שהציל את המצב היה גרונדמן. "הוא הגיע אלי , משך אותי החוצה מהמקלחת ואמר לי 'תזכור פיזנטי, אני לא טיפש, אותם אוהדים שאיימו וקיללו אותך לא יוציאו אותך מההרכב הפותח. אתה השחקן הכי טוב שלי, לא מעניין אותי כלום, אל פחד בהמשך, אתה ממשיך כל העונה בהרכב. אתה תנצח את כל הליגה, מכבי נתניה תזכה העונה בתואר האליפות ועוד בקלות. אלו שקיללו היום, יריבו בהמשך מי מהם יניף אותך על הכתפיים".

וכך אכן היה. בסיום העונה מכבי נתניה זכתה בתואר כשהיא מקדימה את הפועל תל אביב בעשר נקודות (אז חולקו רק שתי נקודות לניצחון).

לא נתן לילד להוריד את הראש. גרונדמן(צילום: עדי אבישי, מעריב)

האליפות הבאה שלו הייתה ב-1982/3, עונת "נתניה ועוד 15". "מוטלה הבהיר לנו השחקנים כי איתנו לא צריך לסמן עם גיר או טוש על הלוח, לא לסמן איקסים וחיצים לאן לרוץ. זו הייתה עונה של כיף לכדורגל ולאוהדים, ממש טירוף".

ספר על השיחה שהייתה לך איתו.

"הייתה לי פגישה עם ראשי המועדון ראובן פריזנר, יצחק לנד ואבי אונגר. הובהר לי בשיחה כי האוהדים רוכשים מנויים בגלל ההצגות שלי והריקוד בפינות מול היריבות, ששחקניהן חוששים שהכדור יעבור בין הרגלים. הם הבינו שכדורגל הוא משחק והצגה לאוהדים. שפיגלר הבהיר לי כי יוציא אותי מהמגרש אם אמשיך לעסוק בהעברת הכדור בין שחקני היריבות. מוטל'ה לא אהב את זה אבל נרגע".

בהמשך פיזנטי קיבל טלפון. על הקו היה שפיגלר, שההזמין אותו לפגישה במלון פארק עם המנהל המקצועי של קבוצת פ.צ. קלן הגרמנית. "הפגישה הייתה עם המנג'ר הספורטיבי של קלן מיכאל מאייר. הוא ראה אותי משחק, הגיע במיוחד כדי לצרף אותי. מאייר ביקש ממני להגיע לשבוע אימונים כי לדעתו אני מתאים למועדון. הוא הבהיר בשקט ובביטחון כי נבנית קבוצת קלן החזקה ביותר בהיסטוריה, קבוצה שהורכבה מקפטנים של נבחרות - מורטן אולסן הדני, טוני וודקוק האנגלי, ואן דר קרקוף ההולנדי, טוני שומכר, קלאוס אלופס ופייר ליטברסקי . השבתי בחיוב, הסכמתי לטוס עם מוטל'ה לקלן למבחנים".

סידר קבוצות באירופה. שפיגלר(צילום: ברני ארדוב)

ההתחלה שלו שם הייתה ביזארית. "שם המשפחה שלי הוא פיזנטי, כי אבא שלי ומשפחתו הם מהעיר פיזה באיטליה, הם גורשו לטורקיה בזמן עליית הרודן בניטו מוסוליני לשלטון. בחדר ההלבשה בקלן שוב הבגדים היו גדולים עלי, לא נראיתי כמו שחקן רכש זר. הם שאלו אותי מהיכן אני, סיפרתי שאני מישראל והמשפחה של אבי עלתה מטורקיה. השחקנים של קלן הבינו וחשבו שאני מטאטא רחובות מטורקיה שהגיע לעבוד במועדון, כי כמעט כול הטורקים שבאו לגרמניה ניקו שם רחובות. זה פגע מאוד בגאווה האישית שלי. לפני שעליתי לכר הדשא אמרתי לשפיגלר 'בוא נברח חזרה לישראל'. מוטל'ה חייך ואמר 'תעלה ותראה להם מי אתה ככדורגלן. ממני לא פחדת, תעשה במגרש מה שאתה יודע ורוצה'".

המאמן האנס לר הציב מולו את התותחים שלו אלופס וליטברסקי. "החלטתי לא לרדת מולם לגליץ'. הם היו בעצבים, לא הצליחו לחלוף עלי בכדרור, ניצחתי בכל פעולה. בסיום האימון ליטברסקי החמיא לי והיה אחד מחברי הטובים בקבוצה".

בסיום האימון נפגש עמו לר. "עמדו שם מוטל'ה ומאייר. לר אמר לי לקחת את הרגליים ולעוף לתל אביב. שפיגלר ומאייר הבהירו לי כי הוחלט להחתים אותי לאלתר ללא שבוע מבחנים. עלי לשוב לישראל ולחזור במהירות לאימוני הקבוצה החדשה שלי".

זכית לציון 10 נגד באיירן מינכן.

"המשחק היה באצטדיון האולימפי כשהמשימה שלי הייתה אחת - לשמור אישית את לותר מתאוס שלא יגע בכדור. הוא לא עשה שום פעולה, רק קילל וירק. הפסדנו, אבל קיבלתי בתקשורת ציון 10 מצטיין המחזור בעיתון בילד".

עם קלן הוא הגיע לגמר גביע אופ"א, למפגש כפול עם ריאל מדריד. "המשחק הראשון היה בבירנבאו, 90 אלף צופים והם עם בוטראגניו, ולדאנו, סאנצ'ס ושאר האגדות. הפסדנו במדריד 5:1 ובסיום, בעקבות מהומה של מספר שחקנים שלנו, הגומלין הועבר כעונש לאצטדיון בברלין. האמנו שנצליח למחוק את הפיגור הבלתי אפשרי כמעט. לא פתחתי בהרכב, אבל הובלנו 0:1 כשנכנסתי למשחק בדקה ה-65. המאמן הלך על כל הקופה , הובלנו 0:2, הם לא עברו את מחצית המגרש. היינו צריכים עוד שני גולים, ההחמצות שלנו היו בלתי נתפסות. פספוס ענק".

"אמר לי לקחת את הרגליים ולעוף לתל אביב". האנס לר(צילום: GettyImages, Mark Sandten)

לאחר שנפצע ורגלו גובסה ליותר מחודשיים, הוא נענה לקריאה של דוביד שווייצר לחזור לישראל, להפועל תל אביב. "מוטל'ה אמר לי שדוביד רוצה אותי בהפועל תל אביב לחצי עונה. עברתי לבלומפילד, זו הייתה עונה פושרת שלנו".

הוא ויתר על הצעות נוספות מגלזגו ריינג'רס, רד סטאר פריז ואולימפיאקוס. "יצאתי למבחנים בריינג'רס, אבל העיר גלזגו הייתה עבורי אפורה וחשוכה, לא רציתי לשחק שם ועכשיו יכול להיות שזאת הייתה טעות שלי. גם אולימפיאקוס פיראוס ירדה מבחינתי וגם רד סטאר".

ואז הגיע טלפון משפיגלר באמצע הלילה. "מוטל'ה טלפן אחרי חצות וביקש ממני לארוז מזוודה כי ממריאים לחתום במועדון אירופי. הייתה בעיה למצוא מקום לכלב פוקוס ולחתול קוקוס. מוטל'ה אמר לי ריינג'רס ואני שוב חשבתי על הקבוצה מסקוטלנד. בהמשך הסביר כי מדובר בקבוצת ק.פ.ר מלונדון. עלינו לטיסה והצטרפתי למחנה אימונים של הקבוצה בשבדיה. המנג'ר ג'ים סמית החליט לצרף אותי אחרי משחק אימון בודד לחוזה למשך שנתיים. ק.פ.ר הייתה בלונדון מרכז הכדורגל בעולם ובקבוצה שמות ענק כמו ארדילס, פיטר ריד, טרבור פרנסיס, אלן מקדונלד, טרי פניק ודיוויד סימן שהיו אז תותחים בליסטיים".

והיה את השער הענק שלו נגד ווסטהאם. "המשחק היה במגרש שלנו 'שפרד בוש', כבשתי גול שלא להאמין. עברתי מספר שחקנים וממרחק של למעלה משלושים מטר, ברגל ימין ולא שמאל החזקה, בעטתי כדור שנתקע בחיבורים . בחצי הגמר באולד טרפורד קיבלנו גול ממנצ'סטר יונייטד, בנגיחה בדקה האחרונה של בריאן רובסון, ופספסנו את הגמר".

אחרי לונדון הוא חזר למכבי נתניה, למה שהוא מכנה "טעות ענקית ואכזבה גדולה". שפיגלר ואבי כהן ז"ל אימנו את הקבוצה. "ניצלנו מירידה רק במחזור האחרון, בו כבשתי שער ניצחון. ההמשך היה בצפרירים חולון, הפועל חיפה, הפועל פתח תקווה ועירוני ראשון לציון".

מה אתה עושה היום?

"מתעסק באימון אישי לשחקנים צעירים. דרכי עבר קשר מכבי תל אביב גבי קניקובסקי. עברתי קורס פרו מיוחד, וההחלטה לא לאמן קבוצות היא שלי כי ראיתי בעיה גדולה בטיפול בשחקנים הצעירים".

יש לך בת מויקטוריה קודריצקי.

"לפני מספר שנים נפרדתי מויקטוריה. זכיתי ממנה לבת נהדרת, דנה שהתגייסה לפני מספר חודשים ואני גאה בה".

  • דוד פיזנטי

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully