"רציתי לקבור את עצמי. השער הזה שבר אותנו"

לכל כדורגלן יש את משחקי השיא שלו. במקרה של משה סלקטר, לא מדובר בסתם עוד משחק, אלא באירוע שנצרב עמוק בדברי ימי מכבי חיפה, אולי האירוע המשמעותי מכולם.

"ב-1983/4 סגרנו פער בן 13 נקודות מבית"ר ירושלים, ורק ניצחון על מכבי רמת עמידר הפריד בינינו לבין אליפות ראשונה", נזכר חלוץ העבר, "בכל חיפה והצפון דיברו רק על המשחק הזה, הוא ריתק מדינה שלמה. היה מתח שיא בקבוצה, זה היה שבוע בלתי נשכח מכל הבחינות. כולנו זכרנו מצוין את ההפסד לעמידר במחזור האחרון של הסיבוב הראשון במגרש השיפוע שלהם, 3:2. אחרי המשחק הזה נפגע המעמד של שלמה שרף בקבוצה. ידענו שהם יגיעו אלינו כמו לגמר גביע, הם היו כבר עם רגל וחצי לירידה לליגה הארצית. את סוף השבוע עשינו במלון דן כרמל. לפני כיבוי האורות, שלמה עבר בין החדרים. לכל שחקן הוא אמר שיש לו הרגשה שהוא זה שיכבוש את גול האליפות והניצחון. אחרי שהבקעתי, במהלך החגיגות, צעק לי 'אמרתי לך שתבקיע גול אליפות'".

השער של סלקטר, היחיד במשחק, הגיע מכדור קרן של ציון מרילי. "הכרתי מצוין את המסובבות של ברוך ממן ושל מרילי. האמנתי שכדור טוב אחד יגיע אלי לתוך הרחבה, וזה היה כדור מושלם".

סלקטר חגג 60 ב-3 בדצמבר. לפני הדרבי נגד הפועל חיפה, שהתקיים בערב שלפני יום הולדתו, הוזמן להדליק נר של חנוכה באצטדיון. "בגיל 32 התחלתי לעבוד במשטרה, במקום עבודה מסודר, ביחידת סיור מיוחדת", הוא מספר, "עכשיו אני גימלאי של המשטרה, מתגורר ביקנעם, 3 בנות ושבעה נכדים. אני משמש כמאמן אישי לילדים אשר רוצים להיות שחקנים ובני אדם טובים".

ואחרי ששמענו את השורה התחתונה, הגיע הזמן לחזור לנקודת ההתחלה. "כמו רבים מילדי הדר הכרמל, מגרש המשחקים אחרי בית הספר היה על מגרש הכדורסל של מכבי חיפה בהדר", הוא משחזר, "מנהל הנוער יעקב שמטניק היה מגיע לצפות במשחקי הילדים ואותי בחר לילדי מכבי חיפה. המאמנים הראשונים שקידמו אותי עד לבוגרים היו משה ששון, אהרון גרשגורן וג'וני הארדי, כולם שחקני עבר גדולים".

הייתה בך הכרה כשחקן לעתיד כבר בתחילת הדרך?

"הוזמנתי תחילה לנבחרת הנערים של מכבי ישראל אצל שמואל פרלמן, ותחת מאמן נבחרת הנוער מוישיק מאירי הייתי הבלם של נבחרת הנוער. היה דרבי נוער של מכבי נגד הפועל חיפה בקריית אליעזר, אליו הגיע דוביד שוויצר הגדול. מכבי חיפה ניצחה את הפועל 1:6 ואני כבשתי ארבעה שערים. בסיום המשחק דוביד החמיא לי מקצועית, 'התגלה כאן חלוץ מצוין היום', הוא אמר לכולם. אני יכולתי לשחק בכמה תפקידים במגרש, בהגנה ובהתקפה".

מאמן מכבי חיפה ערן קוליק העלה את סלקטר בגיל 17.5 לקבוצה הבוגרת בליגה הארצית. משחק הבכורה שלו כמחליף בעונת 1978/9 היה נגד הכח רמת גן, ומיד לאחר מכן כבש בניצחון 1:2 על הפועל עכו בחוץ. אחר כך הגיעה הצעה מאיינטרכט פרנקפורט. "היינו עם המאמן ג'וני הרדי במחנה אימונים בגרמניה", מספר סלקטר, "שיחקנו נגדם. בסיום המשחק באו ראשי הקבוצה הגרמנית להנהלה וביקשו להחתים אותי ואת גבי אמסלם (היום הרב אמסלם - א.ג.), רצו שנישאר בגרמניה. הוסבר להם שהמהלך לא יכול לצאת לפועל כי יש לפניי שרות צבאי במדינת ישראל".

השירות הצבאי תקע את ההתקדמות שלך ככדורגלן?

"הוצבתי אחרי שלושה חודשים של קורס מכונאי טנקים בדרום המדינה. היה לי קשה להגיע לאימונים. רק אחרי שסידרו לי לעבור לשרת בצפון, תוך שירות מלא ללא פינוקים, הקריירה התרוממה מחדש".

תחת ג'ק מנסל היו קשיים.

"מנסל הגיע אלינו מנבחרת ישראל. הוא לא רצה בקבוצה מספר שחקנים, בהם רוני רוזנטל ואותי. אני כבר הייתי בדרך להפועל בית שאן, חוב של העברתם של אלישע לוי והלל קפלן למכבי חיפה. יוחנן וולך לא הסכים לשחרר אותי. הגעתי לאחד האימונים, ומנסל עמד במרכז המגרש. הוא קרא לי והזמין גם את אברהם אבוקרט. הוא ביקש מאבוקרט לשאול אותי בעברית באיזה תפקיד אני מבקש לשחק. אמרתי להם, חלוץ מרכזי. מנסל אכן תרגל אותי כך באימונים, אבל עזב את הקבוצה הרבה לפני סיום העונה. האנגלי היה הגון להגיד לי כי טעה בהחלטות המקצועיות שלו לגבי".

ואז מגיע שלמה שרף לעמדת המאמן.

"שרף הגיע והחליף את הרדי וליאון גרוס. הוא ראה את המשחק בחצי גמר הגביע נגד מכבי תל אביב, ה-4:4 המפורסם. הוחלט לצרף את מרילי וארמלי ולתת לשחקני הבית, בהם ליאור רוזנטל, ראובן הלד, ירון פרסלני, איתן אהרוני ואחרים, להיות בקבוצה הבוגרת כהמשך מהנוער. באליפות של 1983/84 זאהי כבש 13 שערים, אני הבקעתי 12 גולים מתוך 48 שהובקעו".

האליפות הבאה ב-1984/85 הייתה מדהימה התקפית.

"למכבי חיפה הייתה את ההתקפה הקסומה ביותר בליגה, היא כללה את ארמלי, רוני רוזנטל ואותי. אין היום מערך התקפי מוחץ כזה, היום משחקות הקבוצות עם חלוץ וחצי בקושי. כבשתי באליפות הזאת 16 שערים, כמו אלי אוחנה, כשמקדים אותנו דוד לביא עם 18 גולים".

ויש גם זיכרונות פחות טובים מהאליפות שאיבדתם ב-1985/6. שם חשבת ששרף טעה.

"צבי שריר ז"ל, שופט נהדר ואדם הגון, לקח למכבי חיפה אליפות שלישית בהחלטת נבדל ברורה של אלי יאני שלא נשרקה. עד היום זה מציק לי ולכל מי שהיה אז במכבי חיפה, אליפות גזולה שאם היינו זוכים בה באצטדיון בלומפילד הייתה מביאה עוד ארבעה תארים ברצף. כעסתי על שלמה. אני נפצעתי במשחק הזה, שבר בשוקית הרגל, ישבתי כואב ופצוע על הספסל. ואז הוא הכניס למגרש קשר אחורי, כדי לשמור על התיקו במקום להחליף חלוץ בחלוץ. בגול של גילי לנדאו רציתי לקבור את עצמי באדמה, השער שבר אותנו".

היה לך כעס עליו גם בגמר הגביע של 1987, הפסדתם בפנדלים למכבי תל אביב.

"אחד ממשחקי הגמר הגדולים בהיסטוריה. שרף הושיב אותי על ספסל המחליפים ופתח בהרכב עם איתי מרדכי. ממש התפוצצתי שם. היה קשה לי להבין את ההחלטה, הוא הכניס אותי כמחליף של ברוך ממן. בדקה ה-85 כבשתי שער משווה, 2:2 שהוביל להארכה. זה הסתיים ב-3:3 והפסד שלנו בפנדלים 4:3. בסיום המשחק אמרתי לשלמה שהוא אשם באיבוד הגביע וההפסד הגיע בגלל ההרכב הפותח. הוא שתק".

איך נגמר הסיפור עם שרף?

"שלמה לא מאמן קל. תארו לכם את בחירת כדורגלן העונה של מאמני הליגה העליונה בידיעות אחרונות. 13 מאמנים בחרו בי ורק שלמה, המאמן שלי, ואריה רדלר לא בחרו בי. אפילו שווייצר בחר בי לצד שניים משחקניו בבית"ר ירושלים. אחרי מספר שנים, דאגו לקיים שיחה משותפת בינינו. אני לא שומר טינה, השלמנו ואנחנו מכבדים אחד את השני היום".

לפני עונת 1987/88 עזב סלקטר במפתיע את מכבי חיפה. "לא הסתדרתי עם היו"ר צבי ויצנר, שהבטיח לי חוזה עם דירה. ויצנר לא דאג לשחקני הבית, אני רציתי לדאוג למשפחה ולעתיד שלי. היה הליך בוררות ומי שרכשה אותי הייתה בית"ר ירושלים, ששילמה 120 אלף דולר לשלוש שנים. המאמן בהתחלה בבית"ר היה מוטלה שפיגלר שהכיר אותי מהתקופה הקצרה שאימן במכבי חיפה. לא היו אז סוכני שחקנים, עורכי דין לא הורשו להשתתף במו"מ. חבל שמאמן מצוין כמו שפיגלר עזב באמצע העונה. חילופי המאמנים בבית"ר ירושלים, יחד עם פציעה שלי, הביאו אחרי שנתיים לחזרה שלי למכבי חיפה, משם הושאלתי לעונה אחת להפועל כפר סבא".

היו לו שבע הופעות בלבד בנבחרת ישראל, בהן הבקיע שער אחד במוקדמות המונדיאל לרשת ניו זילנד בניצחון 0:3. לנבחרת, כמו למכבי חיפה, הוא לא חזר עוד. בעונת 1990 קיבל סלקטר את כרטיס השחקן ביד ועבר למכבי עכו של ברוך אופיר. "הייתי בטוח שאני אשחק לאורך דרכי ככדורגלן רק במכבי חיפה, בה הייתי צריך לפרוש. בהשוואה לשחקנים במכבי תל אביב ובהפועל תל אביב, שרובם סודרו בחיים כלכלית, אצלי ואצל חלק אחר של שחקני מכבי חיפה זה לא היה כך".

יש חלום לחזור למכבי חיפה כמאמן דור העתיד?

"מכבי חיפה עשו לי כבוד גדול בהזמנה שלי להוקרה לפני הדרבי. הלוואי שבהמשך הם ישתמשו בי לגדל במועדון שחקנים לעתיד. אם הם ירצו להשתמש בידע ובניסיון שיש לי אשמח להיות שם. אין היום הרבה שחקנים שיודעים לנגוח בכדור באופן טבעי, אין היום בקבוצות שחקני 9. אני יכול להיות הכתובת, ואהיה מאושר לסגור מעגל במכבי חיפה".