דנטה ואנזיר היה בכלל בעמדת הטיפולים עם הפיזיותרפיסט והמעסה, כשלפתע קפיצות וזעקות התרגשות הרעידו את חדר ההלבשה של אוניון סן ז'ילואז. חבריו צפו בשידור החי של פרסום סגל נבחרת בלגיה, וכשהמאמן הלאומי רוברטו מרטינס הקריא את שמו, כולם חגגו ושמחו עבורו. "אני לא שמעתי את השידור, רק את הצרחות", אמר החלוץ הנרגש. "זה היה סתם יום רגיל, לא היה לי מושג שאקבל זימון".
בתחילת העונה, אחרי שקרא כי מרטינס עוקב אחריו ורואה בו מועמד לנבחרת, ואנזיר בן ה-23 היה אפילו יותר סקפטי: "נחמד שהוא שם עליי עין, אבל זה רחוק מדי כרגע. יש עוד זמן עד שאוכל לחשוב על הנבחרת". פחות משלושה חודשים אחרי, הוא כבר נכנס במקום דיבוק אוריגי וערך את הופעת הבכורה ב-1:1 מול ויילס.
הסיפור של ואנזיר - כישרון גדול בגילאי הנוער ששוחרר מגנק, עבר פציעה קשה ואז לא מצא את מקומו גם בבירסחוט ומכלן - הוא רק פרק אחד באגדת 2021 של רויאל אוניון סן ז'ילואז. המועדון העתיק, ממייסדי הליגה הראשונה בבלגיה ומי שזכה ב-11 אליפויות עד 1935, חזר בקיץ אחרי 48 שנים בליגות הנמוכות ומדהים את אירופה כולה. עם שש נקודות יתרון בפסגה, ההתקפה הכי טובה וההגנה הכי חזקה - אליפות ראשונה אחרי 87 שנים היא כבר לא בגדר פנטזיה.
הרבה לפני שנות השלטון של אנדרלכט וקלאב ברוז', אוניון סן ז'ילואז היה המועדון מספר 1 בבלגיה. ארבע אליפויות רצופות בין 1904 ועד 1907 וסך הכול 11 עד 1935, הפכו את המועדון מהעיר סן ז'יל הסמוכה לבריסל (פחות מ-45 אלף תושבים) למצליח ביותר בבלגיה לפני מלחמת העולם השנייה, כולל שבעה נציגים בנבחרת שזכתה בזהב האולימפי ב-1920. הקבוצה עוד שיחקה בגביע ערי הירידים (הגרסה המוקדמת של גביע אופ"א) והגיעה לחצי הגמר ב-1959, אבל ארבע שנים לאחר מכן ירדה לראשונה וב-1980 כבר נשרה עד לליגה האחרונה בהיררכיית הליגות בבלגיה.
במשך עשרות שנים דשדש המועדון במי האפסיים של הכדורגל הבלגי. החזרה לליגה השנייה ב-2015 הייתה צעד ראשון של הושטת יד מן הקבר ושלוש שנים לאחר מכן, במאי 2018, הגיע רגע התקומה. טוני בלום, הבעלים של ברייטון ושחקן פוקר משובח, החליט להמר על מועדון הפאר הנשכח יחד עם שותפו אלכס מוזיו, כשהמטרה היא להחזיר את סן ז'ילואז - עדיין המועדון השלישי הכי מעוטר בבלגיה - לקדמת הבמה. ובניגוד למקומות אחרים, הם הבהירו מיד שזה לא יקרה באמצעות פיזור כספים חסר הבחנה.
"לא קנינו מועדון בצרפת, איטליה או ספרד, פשוט כי בליגות האלה דרושה השקעה עצומה כדי להתחרות על המקומות הראשונים", הסביר מוזיו. "בבלגיה הסיפור שונה ורצינו מועדון שאיתו יש אפשרות להגיע להישגים". שלא כמו במקרים של קונצרן רד בול, קבוצות הבת של מנצ'סטר סיטי או ווטפורד ואודינזה של משפחת פוצו, סן ז'ילואז לפחות כרגע היא לא קבוצת בת של ברייטון וגם לא מועדון לוויין. רק ארבעה שחקנים עברו בהשאלה לאחות הבלגית מאז 2018 - ממוצע של אחד לעונה - כשבקיץ היה זה היפני קאורו מיטומה.
ובכלל, סן ז'ילואז לא הוציאה סנט אחד אחרי העלייה. בקיץ היא העמידה תקציב של 16 מיליון יורו (השלישי הכי נמוך בליגה הבכירה) ואפילו בליגה השנייה לא הייתה בעלת התקציב הגבוה ביותר. ההשקעה הכלכלית של בלום את מוזיו נוגעת בעיקר למתחם האימונים החדש שנבנה בליר, 30 ק"מ צפונית לבריסל, כשנושא הקיימות והאקולוגיה הוא אחד המוטיבים אותם מנסים לקדם. "השקענו רבות במתקנים של הקבוצה הבוגרת, אבל אין לנו עדיין את מה שדרוש כדי למשוך שחקנים צעירים ממדינות אחרות, ואת זה עלינו לשנות", אמר מוזיו. "אנחנו מפתחים מודל עסקי המבוסס על קיימות, כולל מנקודת מבט סביבתית, במטרה להפוך למועדון הכדורגל הירוק ביותר באיחוד האירופי".
בלום ומוזיו קיוו להשיג תוך עונה אחת את הכרטיס לליגה הבכירה, אבל כשלו ב-2018/19 ובקיץ החליטו להפקיד את הניהול הספורטיבי בידי כריס אולוקלין, ששימש לפני כן כעוזר מאמן (וכמאמן זמני) בסינט טרוידן, צ'רלטון וקורטרייק. "בבוקר הראשון שלי במועדון נפגשתי עם המאמן, ובערב הוא דפק על דלתי ואמר שהוא עובר לאמן את אמיין בצרפת", סיפר ל"סקיי ספורטס" הצפון אירי בן ה-43 על ההיכרות עם לוקה אלסנר הסלובני, כיום מאמן סטנדרד ליאז'. "זו הייתה קבלת הפנים שלי. חשבתי שאתמקד ברכש והקמת תשתית, ומצאתי את עצמי תר אחר מאמן חדש ונאלץ להעביר בינתיים את האימונים בעצמי כי כל הצוות עזב כמובן יחד איתו".
תומאס כריסטנסן הדני-ספרדי מונה והקבוצה רצה בצמרת, אבל הקורונה שיבשה את התוכניות ושוב הכרטיס הנכסף לא הושג. בקיץ 2020 כבר נמצא הסיר למכסה: פליצ'ה מאצו. המאמן ממוצא איטלקי, בן למהגרים מקלאבריה שהיה מזוהה עם שרלרואה בה נולד ולאחר ההצלחה קיבל את האלופה גנק האלופה, ראה בפרויקט בסן ז'יל הזדמנות מצוינת לשיקום הקריירה. ההצעה הייתה חוזה לעונה אחת עם אופציה להארכה רק במקרה של עלייה. הוא עשה את זה בגדול.
סן ז'ילואז דרסה את הליגה השנייה בעונה הקודמת והעפילה עם יתרון של 18 נקודות על פני העולה הנוספת סרה, ובקיץ שמרה על רוב הסגל. גיוס השחקנים המשיך להיות ייחודי, על פי "שיטת ערכים" שהתווה המנהל הספורטיבי. "אנחנו לא מחפשים מלאכים, אלא דמויות מגוונות: השקט, הרועש, הג'וקר", הסביר אולוקלין. "חשוב שתהיה דינמיקה. אנחנו מתאימים את השחקנים לשיטת הערכים שלנו, ובעזרתה מחברים בין כולם. כל אחד הגיע מרקע שונה, עם אישיות אחרת ושאיפות משלו, וכולם עובדים יחד למען מטרה משותפת. ההצלחה הנוכחית היא תוצאה של ההשקעה בעונה הראשונה. זיהינו מי האנשים סביבם צריך לבנות את המועדון".
הדוגמה הטובה לכך היא בהתקפה. ב-3-5-2 של מאצו, כל הבמה ניתנת לצמד החלוצים שכיכבו גם בליגה השנייה: ואנזיר ודניז אונדאב. הראשון הוא השקט, השני הג'וקר. שניהם מתחת ל-1.80 מטר ולא מבריקים טכנית, אבל קטלניים מול השער ומציגים שיתוף פעולה פנטסטי. הבלגי בן ה-23 כבר קיבל את ההכרה, כאמור עם הזימון לנבחרת בעקבות 11 שערי ליגה ו-7 בישולים בליגה העונה שהצטרפו ל-19 שכבש בעונה הקודמת, ולצדו הגרמני ממוצא כורדי בן ה-25 שתרם 17 שערים בעונת העלייה וכעת עומד על 16 ו-9 אסיסטים בליגה.
כשהיה בן 14, אונדאב שמע מוורדר ברמן שאין לו עתיד בכדורגל כי הוא קטן מדי. הוא לא ויתר על החלום ובגיל 17 עזב את הבית כדי לשחק בהאבלזה מהליגה הרביעית תמורת 150 יורו בחודש. כדי להשלים הכנסה, הוא יצא למפעל ב-4 לפנות בוקר ועבד שמונה שעות על מכונת הלייזר, לפני שהמשיך לאימונים. הוא עבר למילואי בראונשווייג ואז למפן מהליגה השלישית, עד שאולוקלין שכנע אותו לפני שנה וחצי להגיע לליגת המשנה בבלגיה. בחודש שעבר כבש רביעייה ראשונה בקריירה ולא האמין: "אפילו בנערים לא עשיתי את זה. רציתי לעזוב את השער האחרון לדנטה, אבל בטעות נגעתי בכדור עם האף... יש לי אף ארוך. המאמן תמיד צוחק ואומר שאם אחד מאיתנו היה אישה, כנראה היינו מתחתנים. יש בינינו באמת כימיה נהדרת".
פרט לשני החלוצים ולעובדה שיש לה סגל רב לאומי (שחקנים מ-16 מדינות שונות), סן ז'ילואז שיקמה כישרונות צעירים שנעלמו מהנוף בבלגיה. סיבה ואן דר היידן היה מגן שמאלי מבטיח באקדמיה של אנדרלכט וסנה ליינן היה קשר מוביל בנוער של ברוז'. את שניהם איתר אולוקלין בליגה השנייה בהולנד. "אלה שני סיפורים נחמדים על שחקנים שנחשבו להבטחות ולפתע נעלמו", אמר המנהל הספורטיבי. "אחד הערכים שאנחנו מקדשים הוא אומץ, ואחת הדוגמאות לאומץ היא היכולת להתגבר על מצוקה. יש לא מעט תקופות כאלה בכדורגל, והשניים האלה ידעו לצאת מהן".
עכשיו, אחרי שטלטלו את הכדורגל הבלגי, הלהיבו את העיר הקטנה שמספקת חוויות קסומות בסטאד ז'וזף מריאן שהוכרז במדינה כאתר מורשת וקיבלו כותרות ברחבי אירופה, השמות האלמוניים של סן ז'ילואז הפכו למלפפונים חמים. הקבוצה הראתה אופי עם חזרה (בפעם השנייה העונה) מפיגור 2:0 לניצחון ביתי 2:3 על סרקל ברוז' בדקה ה-91, וכך פתחה פער של שש נקודות בפסגה והבטיחה כי בכל מקרה תסיים את 2021 כשהיא בראש הטבלה. אבל החשש הוא שהמפגש ביום ראשון עם גנק (19:30, ספורט3) שאחריו יוצאים לפגרת חורף, יהיה האחרון של כמה מהכוכבים לפני שייחטפו על ידי קבוצות גדולות יותר.
עם החזרה מהפגרה מצפה למוליכה סדרת משחקים הכוללת את גנק, קלאב ברוז', אנדרלכט ואנטוורפן, והמאמן מאצו מקווה שהכוכבים שלו לא ינטשו. "אני חושב שזה דבר טוב ונכון לסיים פרויקט שהתחלת, הרי רק לפני חצי שנה כולנו עוד היינו בליגה השנייה", הבהיר השבוע אחרי שזכה בפרס מאמן השנה בבלגיה. "השחקנים האלה יוכלו להשיג לעצמם עתיד טוב גם בעוד כמה חודשים. אולי אפילו טוב יותר. בהתחלה רצינו רק להישאר בליגה, אבל עכשיו כבר אפשר להציב את היעד הבא והחל מינואר המטרה היא טופ 8. זה יהיה משהו יוצא דופן. מעבר לזה? לכולנו מותר לחלום".