ניצן פלד עם צליל נחמיה. צילום פרטי,
צילום: צילום פרטי,

הסוכנות הייעודית

עד לפני שנתיים היא הייתה מפיקת טלוויזיה ללא מושג בכדורגל, אבל אז נשאבה לתחום חדש ומרתק. הלילות ללא שינה, ההצלחות והאכזבות - ניצן פלד, סוכנת שחקנים, מספרת בטור מיוחד כיצד נכנסה לעולם גברי וקשוח ועשתה את מה שאפילו לה נראה רק לפני שנים בודדות כדמיוני לחלוטין

ניצן פלד

היי לכם, אז אנחנו נפגשים בפעם הראשונה. קוראים לי ניצן, ובקרוב תקראו את אחד הסיפורים היותר הזויים בכדורגל. לא מאמינים? גם אני לא ממש האמנתי. אנחנו עוד נכיר, אבל לפני כן, נתחיל עם הפרטים הבנאליים.

בליגת העל של הסוכנים. ניצן פלד עם לוקאס שפנדלהופר והסוכן עידן בן אבו בזמן החתימה בסכנין ב-2020 (צילום: צילום פרטי)

אני בת 25, נשואה לצליל נחמיה, כדורגלן שמשחק בימים אלו ביוון בליגה השנייה. מה אני עושה בחיי? טוב, זאת שאלה קצת מורכבת. עד לפני שנתיים הייתי מפיקה בטלוויזיה, וכיום אני כבר יכולה לקרוא לעצמי "סוכנת שחקנים". זה הזמן לספר איך התגלגלתי למקצוע בזמן כל כך קצר.

ב-6 השנים האחרונות החיים שלי השתנו מקצה לקצה. אם הייתם אומרים לי שהיום אני אגור ביוון, בעיירה ההיסטורית הקטנה ספרטה, שבעלי ישחק בקבוצה שנקראת "אסטראס ולאחיוטי" (אל תנסו, להגות את השם בצורה הנכונה, אפילו אני עדיין לא הצלחתי) ושאני עוד אהיה זאת שתגרום לכל הדבר הזה לקרות, הייתי אומרת לכם שהשתגעתם.

ב-2015, במהלך השירות הצבאי, הכרתי את צליל, אז שחקן בעירוני קרית גת מהליגה הלאומית. הקשר שלי לכדורגל היה אז מציאותי כמו הקשר בין ליאונל מסי להפועל מרמורק. צליל היה מעדכן אותי בתוצאות המשחקים לאחר שריקת הסיום. טלוויזיה? תוצאות לייב באינטרנט? מי חשב על זה בכלל?

הקשר החל להתהדק ועמו גם הזיקה שלי לענף. צליל עבר תקופות קשות בתחילת הקריירה ואני רק רציתי לעזור. מכיוון שאין לי אבא עשיר שיקנה קבוצה, פשוט התחלתי להתקשר לאנשים שונים מתחום הכדורגל, לגרום לכך שיכירו את צליל. יריתי גבוה. אני יכולה להגיד בדיעבד שזה מה שהצית את הפתיל. כאן נעשה הצעד הראשון והמשמעותי שלי בעולם הכדורגל.

ערמות של נתונים

בהדרגה הפכתי מאחת שהתחום היה זר לה לחלוטין, לזאת שמחכה לקבל את מוסף הספורט בכל בוקר במקום עיתון "לאשה", שלפני שהיא נכנסת לפייסבוק בבוקר עושה סריקה של כל מילה באתרי הספורט. פתאום אני מוצאת את עצמי מתחילה להתעסק בכדורגל. רק בכדורגל.

בימים אלו עדיין עבדתי כמפיקה בקשת 12, "משרת החלומות" שעבדתי כל כך קשה כדי להשיג. כמה קשה? עבדתי בחינם בימי צילום במשך כמעט כשנה - עבודות ניקיון, עבודות פיזיות, יו ניים איט. עשיתי הכול כדי להתקדם, והתקדמתי - אבל הלב כבר לא היה שם. ואז החלטתי לעשות מעשה. פניתי לעידן בן אבו, בעלים של סוכנות השחקנים ISCOUT.

רציתי להיכנס לתחום בכל מחיר והכנתי מצגת ענקית, בה הבעתי את דעתי על השחקנים שעומדים לפרוץ בעונה הקרובה. לילות ללא שינה, ערמות של נתונים, סטטיסטיקות. ישבתי על המחשב עד 4:00 לפנות בוקר ויצאתי שעה מאוחר יותר ליום צילום. העיניים נפוחות מעייפות, אבל הלב מלא. עידן התרשם ונתן לי את הצ'אנס הראשון, את דריסת הרגל המעשית הראשונה בעולם הכדורגל. הוא לימד אותי הכול מאפס. באותה מצגת, אגב, היו כמה שמות שהיום אתם בטח מכירים, אבל אשאיר אתכם מעט סקרנים.

עם בן הזוג צליל נחמיה בחגיגות העלייה של נס ציונה לליגת העל (צילום: צילום פרטי)

ההתחלה הייתה קשה. נכנסתי לקלחת של הליגות הנמוכות, שחקנים שרק סיימו גיל נוער ועלו לבוגרים, חלקם פצועים או היו פצועים בתקופה האחרונה, בהחלט נקודת פתיחה מאתגרת. רק תחשבו שכל מאמן מקבל עשרות שיחות טלפון, ולא רק ממני, אלא מעוד עשרות סוכנים כמוני, שגם להם יש שחקנים שרק סיימו גיל נוער ומחפשים מקום שייתן להם במה. מלחמה של ממש.

כשנכנסתי לתחום חרתי על דגלי משפט אחד - לראות קודם כל את השחקן וטובתו האישית, להילחם עליו כדי שיגיע למקום שהכי טוב לו מקצועית. בכל הזמן הזה קיננה בי השאלה - מדוע שמאמן מסוים ייקח שחקן דווקא ממני? שחקן לא מוכר מסוכנת לא מוכרת, מינוס ועוד מינוס. אבל רגע, לפי חוקי המתמטיקה מינוס ומינוס הם פלוס.

זה היה קיץ קשה. לא עזבתי את הטלפון, המחשב והטאבלט, או כל מקור אחר שמאפשר ליצור קשר עם אנשים. כן עזבתי את משרת החלומות. התחלתי מאפס, אפשר להגיד שבניתי את השם שלי ואת השם של השחקנים הצעירים שטיפלתי בהם ממש ביחד, בו זמנית. ידעתי שאני בסיטואציה מאתגרת, מכל הבחינות - בחורה צעירה, אולי לא האישה הראשונה בתחום אבל עדיין צעירה, שנכנסת לשוק מאוד גברי.

בן אבו תמך בי וסמך עלי לאורך כל הדרך. הבנתי שאסור לי לאכזב אותו ובעיקר לא את עצמי. כשהרגשתי שלא לוקחים אותי ברצינות - התעקשתי, גם אם זה אומר להתניע את הרכב ולנסוע שעתיים לכל כיוון עד למשרדי הפועל אום אל פחם, לנחות באמצע היום במשרדי ההנהלה של הקבוצה בלי הודעה מוקדמת, להתפרץ לחדרו של הבעלים ולהסביר לו שהוא עושה טעות והוא חייב לקחת את השחקן שלי. אגב, הוא בסוף לקח אותו, וזו לא הפעם היחידה שזה קרה.

בינגו לשני הצדדים. סטפן מרינוביץ (צילום: מאור אלקסלסי)

עם הניסיון השתנה גם גודל העסקאות. שיתוף פעולה ייחודי של ISCOUT עם הסוכנות העולמית BASE אפשר לנו להביא לארץ זרים טובים ואיכותיים. זה בעצם מה שסלל את הדרך לעסקת "הזר" הראשונה שלי - המעבר של רונאלדו למנצ'סטר יונייטד. טוב, אתקן קלות החתמתו של הבלם לוקאס שפנדלהופר בבני סכנין בעונה שעברה. זה לא היה פשוט - הימים הם ימי קורונה, קשה מתמיד להביא שחקנים זרים. משפחתו של לוקאס לא הייתה יכולה להגיע לפה בגלל אותן סיבות והוא בעצם חי כאן לבד במשך תקופה ארוכה. כסוכנות בעצם "אימצנו" אותו כעוד בן משפחה - ערבי חג ושישי, ארוחות ערב משותפות, עזרה בהזמנת אוכל הביתה ובעצם בכל דבר קטן שרק אפשר להעלות על הדעת. זה בדיוק מה שלמדתי מעידן, שותפו שי עטאס ומכל סוכנות ISCOUT - העבודה לא נגמרת בעצם החתימה, היא רק מתחילה שם. בעונה הנוכחית אנחנו חתומים על הבאתו של השוער סטפן מרינוביץ' לנוף הגליל, שבינתיים נראית כבינגו לשני הצדדים.

הרצון להוכיח קיים. תמיד. כן, יש גם אכזבות, ולא מעט. כדי שעסקה תצליח (בעיקר כזו של שחקן זר) צריך שכל כך הרבה גורמים יעבדו ביחד, בסוג של סינרגיה, כדי שהדבר הזה בכלל ייצא לפועל. השרשרת ארוכה: ממועדון האם של השחקן בחו"ל לסוכן השותף בחו"ל, לסוכנות בארץ, לקבוצה הקולטת - וזה רק על קצה המזלג. כך, למשל, נפלה העסקה עם של סביאן לילאיי, שהיה אמור להגיע להפועל רמת גן אך בסופו של דבר לא קיבל שחרור מקבוצתו.

תחשבו שעל כל עסקה אחת מוצלחת שאתם קוראים באתרים יש עוד עשרות שלא צלחו. כדי להביא את אותה עסקה צריך לעבוד כל הזמן. עם תחילתו הרשמית של חלון העברות היא אות הפתיחה למשחק כיסאות מוזיקליים. מאותו רגע נערך מצוד ואין מספיק כיסאות לכולם. ההבדל הוא שפה צריך להתכונן. כדי לתפוס כיסא צריך להתחיל לכתוב את המנגינה חודשים לפני כן, לחיות את השוק תמיד, לדעת אילו שחקנים קבוצה מחפשת בכל רגע נתון. אם קבוצה מסוימת צריכה חלוץ - אני חייבת להיות שם ולהציע לה אותו, בדיוק בפרופיל שהיא מחפשת, בתקציב שלה, ומצד שני להביא חלוץ טוב, כזה שבאמת ישדרג. כאן טמון קושי. לשחקנים טובים בדרך כלל יש עוד אופציות על השולחן חוץ מישראל, והתפקיד של סוכן טוב הוא לדעת לחבר את הפאזל המורכב שבין השחקן לקבוצה. לפעמים זה פאזל של 10,000 חלקים ולפעמים כמעט בלתי אפשרי לראות את התמונה הסופית, אבל כשמגלים אותה, תאמינו לי, היא הכי יפה בעולם.

זה עוד לא הסוף, אני כאן כדי לספר לכם מה קורה מאחורי הקלעים, לנתח מה קורה בתוך הקבוצות, לדבר על התהליכים והמהלכים שמובילים את הכדורגל הישראלי מנקודת מבט שעוד לא שמעתם. הבטחתי שעוד נכיר, לא?

  • כדורגל

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully