חוסה לואיס קוצ'ופו במדי נבחרת ארגנטינה, מונדיאל 1986. Michel Barrault / Onze, GettyImages
צילום: Michel Barrault / Onze, GettyImages

פס מן העולם

הוא מסר למראדונה את הכדור לפני השער השני מול בלגיה, זכה ממנו להשוואות לבקנבאואר וזיקו, והפך לגיבור לאומי, אבל קיפח את חייו בתאונה שכללה טנדר, מחילת ארנבות ונשק טעון. 35 שנה לזכייה במונדיאל: הטרגדיה הביזארית של קוצ'ופו - אלוף העולם הראשון שארגנטינה איבדה

קרלוס בילארדו ממשיך לשאול על דייגו מראדונה. גם יותר משבעה חודשים אחרי המוות שציער את ארגנטינה, איש לא מוכן לבשר על כך למאמן הנבחרת שזכתה בגביע העולמי ב-1986. בילארדו בן ה-83 סובל כבר כמה שנים מתסמונת האקים-אדמס שגורמת בין היתר לדמנציה, ומשפחתו לא מעוניינת לערער אותו עוד יותר עם בשורות קשות.

"גם האחיות שמטפלות בו כבר מתורגלות בהחלפת ערוצים בטלוויזיה", סיפר אחיו של בילארדו בריאיון לפני כשבועיים. "הוא ראה את המשחק של הנבחרת מול צ'ילה בקופה אמריקה, אבל רק אחרי שהסתיימו המחוות למראדונה. אנחנו מסיחים את דעתו. לא סיפרנו לו גם על מותם של אוסקר מלברנאט, אלחנדרו סאבלה או טאטה בראון".

מבחינת בילארדו, למעשה, 21 מתוך 22 שחקני הסגל שלו בזכייה במונדיאל במקסיקו עדיין בחיים. הוא לא עודכן בדבר מותו של בראון (12 באוגוסט 2019) וכאמור לא התבשר על לכתו של מראדונה (25 בנובמבר 2020). הוא רק יודע שבניגוד לאחרים, הם לא מגיעים לבקר אותו. מבחינתו, היחיד שאינו בין החיים הוא הבלם חוסה לואיס קוצ'ופו.

עוד בוואלה!

הדוח הרפואי קבע: "מראדונה מת כתוצאה מרשלנות רפואית גסה"

לכתבה המלאה

השבוע ציינה ארגנטינה 35 שנה לזכייה השנייה שלה במונדיאל. העלאת הזיכרונות מרגעי האושר באצטקה סבבה בעיקר סביב הכוכב הגדול מראדונה, ביום השנה הראשון בלעדיו. אבל גם שמו של קוצ'ופו לא נפקד.

הטרגדיה הביזארית של אלוף העולם הראשון שארגנטינה איבדה.

האלוף היחיד שקרלוס בילארדו יודע שאינו בין החיים. חוסה לואיס קוצ'ופו, עומד שני משמאל (צילום: רויטרס)

חוסה לואיס קוצ'ופו בכלל תכנן להיות מהנדס. הוא שיחק כדורגל במקביל בקבוצת הורקאן מקורדובה, העיר בה נולד, עבר לצ'אקו פור אבר וב-1981, כשהיה בן 20, צורף לטאז'רס, אחת משתי הקבוצות הבכירות בקורדובה. שם משפחתו המוזר עורר עניין ובמגזין "הומור" החלו בקמפיין מבודח הקורא לזמנו לנבחרת לקראת מונדיאל 1982. שנה אחת הספיקה כדי שיקבל הכרה גם כבלם מבטיח, ומי שזכתה בשירותיו אחרי מאבק עיקש הייתה ולס סארספילד.

קוצ'ו התפתח בוולס לשחקן הגנה טכני ומגוון, היה שותף להגעה לגמר הליגה ב-1985 ואז גם זומן לראשונה לסגל של בילארדו. הוא ערך את הבכורה במשחק ידידות מול מקסיקו בנובמבר, אבל לא שיחק מאז ואפילו לא נרשם למשחק ההכנה בישראל. על הטיסה למונדיאל הוא בכל זאת עלה, גם אם איש לא ראה בו פוטנציאל להרכב. במשחק הראשון מול דרום קוריאה העביר 90 דקות על הספסל, אבל במחזור השני נגד האלופה המכהנת איטליה בפואבלה, במגרש בו לבש לראשונה את מדי הנבחרת במשחק הידידות ב-1985, הוא כבר פתח בעמדת המגן הימני עם הספרה 9 על גבו (המספרים נקבעו על פי סדר אלפביתי, חוץ מדניאל פסארלה, דייגו מראדונה וחורחה ולדאנו שבחרו בעצמם) ומאותו רגע לא זז מה-11.

העקשנות השתלמה. הרצון להפוך למקצוען בכל מחיר, הציב את קוצ'ו בעמדה עליה חלמו מאות אלפי ילדים ארגנטינאים בפעם הראשונה שהקפיצו כדור בשכונה. הוא היה בין הבודדים שגם הגשימו. במשחק השלישי בשלב הבתים הוא הצטיין מול בולגריה ובישל את השער הראשון בדקה הרביעית. "קוצ'ופו התנפל על אחד המגנים של בולגריה, לקח לו את הכדור, נתן מבט למרכז ואז הרים, סטייל גארינצ'ה, אל הראש של ולדאנו שנגח פנימה. זה היה מדהים", תיאר מראדונה בספרו ב-2016 על הזכייה במונדיאל.

דייגו לא מיהר להחמיא לחבריו. היה קשה מאוד לרצות אותו, אבל קוצ'ופו הצליח. "הנועז", כינה אותו מספר 10. בשלב הבא נגד אורוגוואי הוא הצליח לתסכל את הכוכב אנסו פרנצ'סקולי וברבע הגמר מול אנגליה, כשבילארדו שינה מערך, הוא הוסט לעמדת הבלם השמאלי בשלישייה האחורית שנתנה גב למראדונה ולרגעיו האלוהיים. הוא מילא את אותו תפקיד גם בחצי הגמר נגד בלגיה, ובדקה ה-63 השתלט על כדור באמצע המגרש, הוריד אותו על החזה והוביל את ההתקפה, לפני שמסר למראדונה. הסופרסטאר עשה אחר כך הכול לבד, היתל בארבעה שחקנים והשלים צמד מבריק.

קוצ'ו שמר על מקומו בהרכב גם בגמר מול מערב גרמניה והיה שותף מלא לחגיגות הגדולות באצטקה. "הוא התפתח לשחקן מפלצתי, אחד המפתיעים שלנו בדרך לגביע", סיכם מראדונה. "הוא לא ציפה לשחק יותר מדי, אבל בסופו של דבר שמר כמו בקנבאואר ומסר כמו זיקו". לבית בקורדובה חזר שחקן ההגנה כגיבור לאומי. "הייתה מסיבה בשכונה", סיפר אחד מחבריו ל"אל גרפיקו" בינואר 2015. "התאספנו ליד הבית של אבא שלו והרחובות היו הומי אדם. הוא הגיע באותה פשטות שאפיינה אותו. הוא לא נסחף מכל זה, היה אחד מהחבר'ה".

שנה אחרי המונדיאל, קוצ'ופו עבר לבוקה ג'וניורס והמשיך להציג את התעוזה המוכרת. כמו בתחילת דרכו בטאז'רס, הוא זרק עצמו לעבר הכדורים וגם נכנס אל בין הקורות כאשר השוער נפצע או הורחק. הוא זכה בשני תארים עם בוקה, הכריע סופר קלאסיקו אחד מול ריבר פלייט בנגיחה וב-1990, אחרי שכבר סיים את דרכו בנבחרת עם 21 הופעות, נדד לנים הצרפתית. בתום שלוש שנים שכללו עליית ליגה, הישרדות וירידה, הוא שב הביתה לקורדובה, הפעם לבלגראנו, עד שפציעת ברך אילצה אותו לפרוש אחרי 14 משחקים. בגיל 33.

"קוצ'ו התפתח לשחקן מפלצתי, אחד המפתיעים שלנו בדרך לזכייה". דייגו מראדונה עם הגביע העולמי ב-1986 (צילום: GettyImages)

בעשור שחלף מאז הפרישה, קוצ'ופו התמקד בתחביב הגדול שלו - מסעות דיג וציד. בניגוד לחבריו שניסו להפוך למאמנים בכירים, הוא עבד קצת עם שחקנים צעירים ביפן, טייל ותמיד חזר הביתה לקורדובה. הוא הדריך קבוצת חובבים, החזיק בית ספר לכדורגל והיה הבעלים של בר מקומי. בחר להישאר בקרבת המשפחה והחברים. עם כמה מהם גם יצא לצוד ב-11 בדצמבר 2004 - היום בו סיים את חייו בצורה חסרת כל היגיון.

קוצ'ופו בן ה-43 נהג בטנדר בשטח כפרי בבאהיה סן בלאס, בקצה הדרומי של מחוז בואנוס איירס וכ-600 ק"מ מהבירה, ולפתע איבד שליטה על הרכב בגלל מחילת ארנבות בדרך. כתוצאה מהתאונה השתחרר כדור מרובה הציד הטעון שהיה מונח בין רגליו עם הקנה מופנה כלפי מעלה. הכדור פילח את בטנו של שחקן העבר, פגע בכבד וחדר אל אבי העורקים. טיפול ראשוני הוענק בשטח, אבל אובדן הדם היה חמור ובית החולים הקרוב ביותר היה במרחק של כ-100 ק"מ ממקום האירוע. אף על פי שנלחם ככל יכולתו, כפי שעשה בימיו על כר הדשא, הפגיעה הייתה קטלנית מדי. מותו נקבע בדרך.

התאונה נשמעת מופרכת מדי? גם חוקרי המשטרה סברו כך. האירוע הטרגי תויג תחילה כרצח, והחשוד העיקרי היה החבר אוסקר בטלראמו שישב לצד קוצ'ו וגם נחקר על ידי השוטרים. הנשק כלל לא היה רשום והרשויות תהו כמובן כיצד נורתה הירייה. אחרי כמה ימים של חקירה וכותרות בעיתונים, במשטרה הבינו כי דמיוני ככל שיהיה - זה הסיפור.

"הדבר הכי משוגע בסיפור שהוא בכלל לא רצה לצאת למסע הזה", טענה אלמנתו בריאיון בשנה שעברה. "לא היה לנו הרבה כסף והוא חשב שזו הוצאה גדולה מדי. הוא אהב יותר לדוג מאשר לצוד. החברים שלו שכנעו אותו להצטרף ואמרו שיסייעו לו. מה קרה שם? יש לי את הגרסה של החברים. הוא היה חסר מנוחה, לא יכול היה לשבת בלי לעשות דבר. הוא יצא לצוד עם עוד חבר, ירה בארנבת שנפצעה ואז נכנס לטנדר. הם נתקלו במאורה באדמה, איבדו שליטה והרובה שחרר כדור".

דיבר לפני המונדיאל על התחביב שבסופו של דבר גרם למותו. חוסה לואיס קוצ'ופו מול בלגיה בחצי הגמר (צילום: AP, Thomas Kienzle/STR)

אלפים נכחו בטקס האשכבה ושרו לכבוד קוצ'ופו: "דאלה קמפאון". נרי פומפידו, סרחיו באטיסטה ועוד חברים מהנבחרת של 1986 הגיעו יחד עם בילארדו, שלא הופתע מהנוכחות המרשימה. "כולם אהבו אותו, ועכשיו הוא איננו", נפרד המאמן מאלוף העולם הארגנטינאי הראשון שהלך לעולמו, כולל זוכי 1978. "תמיד נזכור אותו כאדם נפלא".

גם השבוע, כאשר ארגנטינה נזכרה בערגה בימים הקסומים של יוני 1986 וציינה 35 שנה להנפת הגביע העולמי באצטקה, החברים לא שכחו את קוצ'ו, שהונצח בדרכים שונות בעיר ובקבוצות של קורדובה. "הוא מת כל כך צעיר", הזכיר אוסקר רוג'רי, כיום פרשן ESPN ואז בלם הנבחרת, שיחגוג בינואר הקרוב יום הולדת 60 - הגיל בו אמור היה להיות היום קוצ'ו. לפני כשלוש שנים הוא בכה באולפן כאשר שידרו קטע מריאיון עם קוצ'ופו ממחנה הנבחרת לפני המונדיאל, ובו האלוף המנוח סיפר על תחביביו: "לצוד, לדוג ולשמוע מוזיקה". "אתם לא מבינים כמה הבחור הזה הצחיק אותנו", הזכיר רוג'רי כשהוא מנגב את הדמעות. "קוצ'ו המסכן".

השבוע אמר בכאב: "אולי זה כי הזדקנו, אולי בגלל זה כל דבר מרגש אותנו, אבל מטריף אותי שהם לא כאן איתנו כדי לקבל את האהבה ברחובות, את החיבוקים. דייגו, טאטה וקוצ'ו - גם הם היו צריכים ליהנות מכל זה עכשיו".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully