ב-14 ביולי 2016 הציגה אתלטיקו מדריד שני שחקני התקפה צעירים שחתמו אצלה עוד קודם. בצד אחד ניצב דיוגו ז'וטה הפורטוגלי, אותו רכשו הקולצ'ונרוס ב-7 מיליון יורו מפאסוס דה פריירה ארבעה חודשים לפני כן, ובצד השני רפאל סנטוס בורה הקולומביאני, עליו שילמו 5 מיליון יורו לדפורטיבו קאלי עוד בקיץ 2015 והשאירו אותו שם כמושאל.
הכישרונות הצעירים הביעו תקווה שיצליחו להשתלב בסגל של דייגו סימאונה, ובורה הגדיל לעשות כשהבטיח: "אקיז דם כדי להישאר כאן". אבל זה לא הספיק. יחד, כמות הדקות הרשמיות שקיבלו השניים כשחקני אתלטיקו מדריד עמדה על 0 אחד עגול. ז'וטה עשה חיל בוולבס ונמכר ב-45 מיליון יורו לליברפול, ואילו בורה הפך לאחד החלוצים הזרים הגדולים בתולדות ריבר פלייט ורק מחכה להזדמנות המחודשת שלו באירופה.
הלילה (בין חמישי לשישי, 1:00, ספורט2) הוא מתחיל קמפיין חדש עם ריבר בגביע ליברטדורס, במרקאנה המיתי מול פלומיננזה שחוזרת למפעל אחרי שמונה שנים. כמה קבוצות ברזילאיות בכירות יעקבו במטרה להחתימו בקיץ כשחקן חופשי, אבל בורה מקווה שאולי גם אירופית אחת תצפה ותחטוף אותו.
בורה בכלל התחיל את דרכו כשוער. כילד, הוא ביקש מאביו לרכוש עבורו ככפות כמו של אוסקר קורדובה, אז שוער נבחרת קולומביה ובוקה ג'וניורס, היריבה המושבעת של קבוצתו הנוכחית. הבן רפאל דווקא הראה פוטנציאל בין הקורות, אבל האמא דייסי חששה מפגיעה גופנית בשער, אז גם למען שלוותה הוא ניסה את כוחו בתפקידים אחרים, עד שתפס את משבצת החלוץ.
אחרי שהרשים בקבוצת הנוער, בורה הוקפץ לבוגרים של דפורטיבו קאלי קצת אחרי שחגג 18. בשנה השנייה שלו, ב-2014, כבר תרם שלושה שערים, וב-2015 תפס מקום של קבע בהרכב וגם היה שותף לזכייה באליפות קולומביה עם 11 שערים, מה שהביא אותו אפילו לסגל נבחרת קולומביה (אם כי את הבכורה ערך רק ארבע שנים וחצי לאחר מכן). אתלטיקו הקדימה אז כמה קבוצות אירופיות אחרות, החתימה אותו וכאמור השאירה אותו בקאלי כמושאל, עד טקס ההצגה עם ז'וטה בקיץ 2016.
תקופה קצרה של קצת יותר מחודש במדריד, הספיקה לבורה בן ה-21 כדי להבין שהסיכוי שיהיה בסגל של סימאונה הוא קלוש, בטח כשהוא מתחרה עם אנטואן גריזמן, פרננדו טורס, אנחל קוראה וקווין גמיירו. הוא יצא לשנת התחשלות בוויאריאל, אלא שגם שם היו מספיק שמות בכירים לפניו. החלוץ תרם צמד כמחליף מול אוסאסונה, אבל פתח רק פעמיים בליגה וסך הדקות שלו עמד על 344. בליגה האירופית הוא שיחק יותר (385 דקות, חמישה משחקים בהרכב) וגם שם כבש פעמיים, אבל בסיום העונה חזר לאתלטיקו ותוך זמן קצר עבר לריבר פלייט בעסקה מורכבת. הארגנטינאים שילמו 3.5 מיליון יורו על חצי מהכרטיס והחתימו אותו לארבע שנים עם אופציה לרכישה של 25 אחוזים נוספים באותו הסכום, ומנגד לאתלטיקו אפשרות להחזירו בכל חלון תמורת 7 מיליון יורו.
זה היה הימור גדול מצד מרסלו גז'ארדו, שביקש מהנהלת ריבר פלייט לשלם סכום לא מבוטל (במונחים ארגנטינאים) עבור שם אלמוני למדי מבחינת אוהדי הקבוצה. בעיני רוחו הוא ראה חלוץ קולומביאני שיילך בעקבות חואן פאבלו אנחל, איתו שיתף פעולה בקדנציה הראשונה שלו בריבר, ובעקבות רדאמל פלקאו, לצדו שיחק בקדנציה השנייה לאחר שחזר ממונאקו. פחות מארבע שנים אחרי, כולם יעידו שהמאמן לא טעה.
בורה הוא מלך השערים של ריבר פלייט בכל עידן גז'ארדו, שהחל שלוש שנים לפני שהחלוץ בכלל הגיע לארגנטינה. הוא כבש עד כה 54 שערים בכל המסגרות: 47 שערים מתוך הרחבה, שניים מחוצה לה ועוד חמישה פנדלים. ומבין 49 שערי השדה, 38 היו בנגיעה אחת ועוד שמונה אחרי שתי נגיעות. סקורר אמיתי, אבל גם חלוץ שעובד עבור הקבוצה, לוחץ על הגנת היריבה ומספק גם בישולים (20 עד כה).
גז'ארדו היה שם עבורו מהרגע הראשון לשיחות עידוד והענקת ביטחון, ועל כך לא מפסיקים להודות במשפחה. "עבור רפא, גז'ארדו הוא ממש כמו אב", אמרה האמא דייסי בריאיון. "הוא קיבל אותו כאילו היה בנו הביולוגי. אני אישה מאוד מאמינה ואני חושבת שהוא מלאך שנכנס לחיים של בני". במקביל לתמיכה בבואנוס איירס, בבית בקולומביה חיכה לו לאימונים פרטיים שחקן העבר חיימה פאבון, שעבד באופן אישי גם עם מוחמד סלאח. בזכות המעטפת המקצועית הזו והאהבה הגדולה מאוהדי המיז'ונריוס, בורה התקדם מדי עונה, היה שותף בכיר לשישה תארים, בראשם כמובן גביע ליברטדורס ב-2018 עם הניצחון בגמר על בוקה, ונכנס לרשימת הכובשים הגדולים של המועדון.
מבין השחקנים הזרים, בורה בן ה-25 מדורג כרגע רביעי, כשלפניו רק אנחל (62), וולטר גומס (77) ואנסו פרנצ'סקולי האגדי (136). את פלקאו ומרסלו סאלאס הוא כבר השאיר מאחור. ברשימת הכובשים של ריבר בליברטדורס הוא במקום החמישי, אחרי שהגיע ל-13 שערים ועקף את פרנצ'סקולי, הרנן קרספו והמאמן גז'ארדו שסיימו את הקריירה עם 12. ומבין הארבעה שעדיין מקדימים אותו, הקולומביאני הוא היחיד שגם זכה עם ריבר במפעל היבשתי.
הנתונים הללו אמורים היו לסלול את דרכו של בורה לקבוצה טובה באירופה, על אחת כמה וכמה כשהוא הופך לשחקן חופשי ב-30 ביוני. אלא שלחלוץ הקולומביאני אין דרכון אירופי, ובינתיים ההצעות לא מגיעות. אתלטיקו ויתרה על האפשרות להחזירו בקיץ הקודם, היו דיבורים על ברייטון ולאחרונה גם סלטה ויגו, אבל פנייה רשמית טרם נעשתה. ההצעה היחידה שהונחה על השולחן הייתה מצד גרמיו, שעל פי דיווחים בברזיל אף הייתה מוכנה לתת מענק חתימה בסך 6 מיליון דולר, לצד חוזה לחמש שנים עם שכר של 2 מיליון דולר לעונה ובונוס על שערים. אבל בורה רוצה להתקדם לאירופה. הוא סירב לחתום על חוזה מקדים וגרמיו ירדה מהרעיון לצרפו.
ריבר, שסובלת מכך שהדולר בשפל חסר תקדים כרגע בארגנטינה, לא רוצה לשלם 3.5 מיליון יורו לאתלטיקו, אבל גם יודעת שלאבד את מלך השערים שלה בלי לקבל פיצוי זה כישלון חרוץ. במועדון מאמינים כי בורה יסכים בסופו של דבר להישאר ויחתום בקיץ רק אחרי שיהפוך לשחקן חופשי, גם אם הדבר יגרום נזק ליחסים עם הקולצ'ונרוס. "אני לא צריך לשכנע אותו להישאר", הבהיר גז'ארדו. "יש לו חוזה עד יוני וזה תלוי בו. עבורנו הוא שחקן חשוב מאוד, אבל מה שיותר חשוב זה שיישאר רגוע ודעתו לא תוסח מכל הדיבורים".
בינתיים, בורה מצליח לספק את הסחורה גם בזמן שהתקשורת עוסקת ללא הרף בעתידו. נגד גודוי קרוס הוא כבש רביעייה ראשונה בקריירה, ובשבת, אחרי 290 דקות בלי גול וכשעלה החשש שהנה הרעש בכל זאת משפיע עליו, החלוץ הגיב עם צמד ובישול ב-0:5 על סנטרל קורדובה. אחרי עונה בה היה מלך שערי הליגה עם 12 כיבושים, יש לו העונה כבר שבעה ב-10 משחקים.
כעת בורה מגיע למרקאנה ורוצה להוסיף עוד ברזילאית לרשימת הקורבנות שלו. בגמר הליברטדורס ב-2019 הוא מצא את הרשת של פלמנגו, שביצעה לאחר מכן מהפך וזכתה בתואר. בעונה שעברה כבש בשלב הבתים במגרשה סאו פאולו ולאחר מכן בחוץ מול פלמייראס בגומלין חצי הגמר. "אין ספק שהוא השחקן שהכי מטריד את פלומיננזה", אמר העיתונאי הברזילאי פליפה סיקיירה לעיתון הארגנטינאי "אולה" לקראת המפגש. "כולם כאן מודעים לאיכויות שלו וזה לא מקרי שקבוצות כמו פלמייראס, סאו פאולו וגרמיו רוצות אותו. אלה לא רק השערים, אלא גם התנועה שלו והיכולת לשחק בכל עמדה בהתקפה".
נאמנות לריבר, מעבר לכסף של ברזיל או בכל זאת הצעה מאירופה שתאפשר לו להגשים את החלום? גם בסביבתו הקרובה של בורה לא יודעים כיצד יפעל. אני לא יודעת מה צופן העתיד עבורו, אבל הוא תמיד אמר לי שהוא מתחבר לכדורגל האנגלי", טענה האם. הוא יעשה מה שהלב שלו אומר לו. הלב שלי? אני הייתי רוצה שהוא יקבל הזדמנות שנייה בספרד ובאתלטיקו מדריד, כדי שיוכל להוכיח לאנשים שלא האמינו בו אז".