מכת חשמל: מדוע מחירי מוצרי החשמל נסקו כל כך?

יגאל מרמת גן רכש באוקטובר מקרר באחת הרשתות הגדולות. המחיר: 4,900 שקל. לפני שבוע עבר באותה חנות כדי לבחון מוצר אחר. לתדהמתו, אותו מקרר עולה עכשיו 6,100 שקל. לא שיש לו תלונות, כמובן, אבל יש גם צד שני: שואב האבק שרצה לרכוש עלה 300 שקלים יותר ממחירו חודש לפני כן, נסיקה של יותר מ-10 אחוז. אה, כן, הוא גם חסר במלאי.

עליות המחירים הקיצוניות הללו הן לא גחמה של הרשתות. "כידוע, התפרצות נגיף הקורונה גרמה למשבר עולמי שלא פסח על אף מדינה גם במישור הכלכלי", מסביר איציק גבאי, מנכ"ל OIG, "בתוך כך, נפגע היבוא והיצוא בכל רחבי העולם באופן שהביא לשינויים משמעותיים במחירי השוק, בין היתר גם בענף מוצרי החשמל.

"בישראל קיימים שני ערוצי יבוא מרכזיים - האחד מאירופה והשני מהמזרח הרחוק. עד כה, ובניגוד למדינות המזרח הרחוק, לא התאוששה אירופה מהמגפה. עובדה זו משפיעה באופן ישיר על הסחר העולמי. כתוצאה מהעדר פעילות יצרנית סדירה (אם בשל העובדה שעובדי המפעלים חלו ואם בשל סגר ממושך במדינות היצרניות) וסגירת גבולות באירופה, נשען למעשה השוק בישראל על ערוץ היבוא מהמזרח הרחוק, בעיקר סין, באופן שהשפיע על מחירי השוק. במקביל, ניתן לראות עליה משמעותית בביקוש למוצרי חשמל ביתיים, שבאופן טבעי גרמה ליצרנים להעלות מחירים. חשוב לציין שהמחיר הושפע גם מעליית מחירי ההובלה והשינוע שהושפעו גם הם מהשינויים הגלובליים שחלו מאז פרוץ הקורונה. מחירי המוצרים המיובאים מאירופה לא אמורים לעלות באופן משמעותי, משום שירידה בשער היורו בשנה האחרונה מפצה על העלייה במחירי הסחורות וההובלה".

גבאי ציין את הביקוש למוצרי חשמל ביתיים. ביקוש יתר + קושי לייבא מייצרים מחסור, כפי שמציין דורון אליעזר, סמנכ"ל המכירות ברשת החשמל והאלקטרוניקה א.ל.מ: "החוסרים בענף החשמל הם בעיקר במיקסרים, אופי לחם, מעבדי מזון, שואבי אבק של דייסון, ואם מדברים על מוצרי החשמל הגדולים יש חוסרים בעיקר בתנורי אפייה ובמייבשי כביסה. רמת הביקושים בעולם עלתה פלאים והמפעלים לא מצליחים להשלים את הפערים. לכל זה מצטרפת קריסת הדולר, לצד עלויות שינוע גבוהות שגורמות לחוסרים רבים בענף החשמל ובענפים נוספים".

מיה כהן, מנהלת מדור מימון וסחר בבנק מזרחי טפחות, מסבירה את פשר החוסרים שעליהם מדבר אליעזר: "אפילו מוצרים שלא קשורים לציוד רפואי אלא לשינוי בהתנהגות הצרכנים כתוצאה מהמשבר הפכו ל'מוצרים חיוניים'", היא אומרת, "על מוצרים כאלה, כמו אופי לחם, מיקסרים, לפטופים, מסכים ועוד ניתן היה לגבות מחירי שילוח יקרים יותר כי הציבור היה מוכן לספוג את ההתייקרות. השילוח שלהם גזל חלק מנפחי ההובלה הפנויים והפחית את הנפח הפנוי למוצרים אחרים".

אבל רגע, מה לגבי הדולר? הרי שער נמוך אמור להיטיב עם היבואנים, לא? "ובכן, זה תלוי", מצננת כהן את ההתלהבות, "השפעת עלויות השילוח משמעותית כאשר מדובר במוצרים זולים ונפחיים, אשר לגביהם השינוי בעלות השילוח ליחידה גבוה באופן יחסי לעלות המוצר, ואילו ההשפעה של שער החליפין נמוכה יותר (לדוגמא, מוצרי קומודיטיז שעלותם זולה יחסית ואילו עלות השילוח גבוהה). ככל שעלות המוצר המשונע גבוהה יותר ונפחו קטן יותר, כך קטנה ההשפעה של עליית מחירי ההובלה על עלותו הסופית ואילו ההשפעה של שער החליפין גבוהה יותר. יהלומים ואבני חן, למשל, תופסים מעט מאוד נפח ולכן השינוי בעלות ההובלה זניח ביחס לעלותם. שינוי הדולר עשוי להיות דרמטי בתמחיר מוצרים כאלה".

ומכיוון שאנחנו מחפשים תנור אפייה ולא יהלומים גם פה נצא מפסידים.

זה הזמן להתעכב עוד קצת על עניין הנפחים. החלטנו להישאר לעוד שיעור אצל כהן: "עליית המחירים וחוסר היציבות בעולם השילוח עדיין מורגשת, וצפויה להישאר כך לפחות עד אביב 2021. מאז תחילת המגפה, עולם השילוח האווירי והימי נמצא בטלטלה, המשבר נותן את אותותיו וגורם לשיבושים כבדים בכל שרשרת האספקה. שיבושים אלה מובילים לזינוק במחירי השילוח, לעיכובים בזמני האספקה, לשינויים בנתיבי השילוח, לביטול חוזים ול'פריחתם' של סעיפים שונים בהסכמים בין חברות השילוח ללקוחות".

אז בכמה עלו המחירים? בעשרות עד מאות אחוזים, כפי שמציינת כהן. "העלייה הדרמטית נרשמה בעיקר בשילוח האווירי, אך גם בשילוח הימי יש התייקרות משמעותית. על מנת לסבר את האוזן, במחירי ההובלה הימית בקווים מסין לישראל חלה עליה של מאות אחוזים וממחיר ממוצע של כ-1,500 דולר למכולה הגיעו המחירים ל-7,000 דולר. במחירי ההובלה האווירית השינויים עוד יותר דרמטיים ותנודתיים, עלייה של מאות ואפילו אלפי אחוזים בחלק מהחודשים. השיא היה בחודשים אפריל-יוני, שבהם הוטס הרבה מאוד ציוד רפואי".

מאז פרוץ המשבר חלה ירידה של כ 80% בהיקף הטיסות, מה שהוביל לצמצום היצע המקום למטען. "ברוב הטיסות המסחריות מובילים מטען בבטן המטוס, ולכן כאשר מספר הטיסות יורד נוצר מחסור חמור בהיצע של מקומות האחסון במטוסים", ממשיכה כהן, "היינו מניחים שחברות התעופה ימהרו ויסבו את מטוסי הנוסעים שעומדים ללא שימוש למטוסי תובלה כדי ליהנות מההזדמנות שנוצרה בשוק, אולם הסבה כזו טעונה השקעה משמעותית שתוחזר רק לאורך זמן, ובתנאי אי הוודאות הנוכחיים וההנחה כי מדובר בשינוי בתנאי השוק לזמן קצוב בלבד. החברות מהססות להשקיע לטווח הארוך".

וזה לא הסוף. גם מי השילוח הימי סוערים, ולא רק ברמה המטאפורית. "משבר הקורונה טלטל את הספינה וגרם לבעיות לא פשוטות בתפעול בנמלים ובכל שרשרת האספקה, בשינוי ואף ביטול נתיבים", גורמת לנו כהן לבדוק שהמוצרים בבית עדיין תקינים, "התנודתיות בביקושים יצרה מחסור במכולות ובאוניות, שחלקן עומדות מושבתות. הסכמים קודמים מבוטלים ואגרות חדשות כמו אגרת השהייה החלו לצוץ. היבואנים או היצואנים מחכים למטענים שחיוני שיגיעו בזמן. הם לא יכולים לקחת סיכון שהמטען יתעכב ומוכנים לשלם את הסכומים שהמובילים דורשים".

אז אם חסרים לכם מוצרי חשמל, שקלו היטב האם זה הזמן לקנות. כולנו זוכרים את חגיגת המחירים של נובמבר, שנראית היום כמו חלום רחוק. החדשות הטובות: בעוד חודשים ספורים המצב עשוי להשתנות. עוד סיבה לקוות שהחיסונים ירוצו לא רק בישראל, אלא בכל העולם.